סד"א/חריג לכלל ההשתק השיפוטי/עליון

יש לפרש את כלל ההשתק השיפוטי עפ"י תכליתו כך שכאשר לא עלולה להיווצר פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט, ניתן יהיה לעלות טענות מנוגדות במסגרת התדיינויות שונות
עודד ארבל |

עובדות וטענות: בית המשפט המחוזי סירב לבקשת המבקשת למנות מפרק זמני לחברה שהיא והמשיבה בעלות מניות בה, עד שתתברר בקשתה לפירוק החברה. בקשה זו הוגשה על יסוד המצב המשפטי שנוצר בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתובענה אחרת שבין המבקשת למשיבה, בו נקבע כי המבקשת עודנה בעלת מניות בחברה מאחר שהסכם שנכרת למכירת מניותיה בחברה למשיבה בוטל כדין על ידי האחרונה. במקביל, תלוי ועומד בבית המשפט העליון ערעורה של המבקשת על אותו פסק דין, בו גורסת היא כי יש ליתן תוקף להסכם מכירת המניות. הבקשה למינוי מפרק זמני נדחתה בשל הסתירה בטיעוניה של המבקשת בשני ההליכים שהיא מנהלת; בעוד שבערעור כופרת המבקשת בכך שהיא מחזיקה במניות בחברה, בגדר ההליך דנא עותרת היא לפירוק החברה מכוח מעמדה הנוכחי, שהוא פועל יוצא של פסק הדין, כבעלת מניות בה. מכאן בקשת רשות הערעור נשוא הדיון.

דיון משפטי:

כב' הש' א' גרוניס:

אין לקבל כי המבקשת מושתקת, באופן עקרוני, מלעתור למינוי מפרק לחברה. אכן, מקום בו אחד מבעלי הדין מעלה טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו הליך עצמו או בשני הליכים שונים ניתן להחיל לגביו את כלל ההשתק השיפוטי, המונע ממנו מלהתכחש למה שטען במועד מוקדם יותר. עם זאת, עלינו לפרש ולהפעיל כלל זה בהתאם לתכליתו. הכלל, אשר נגזר מעיקרון תום הלב, נועד לסכל פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן להניא מפני ניצולם לרעה של בתי המשפט. כאשר לא מתקיימת אותה תכלית, ניתן להכיר בחריג לכלל ההשתק השיפוטי. אלו הם פני הדברים במקרה הנדון. העובדה שהמבקשת מעלה טענות מנוגדות במסגרת התדיינויות שונות ניתנת להבנה, בנסיבות העניין, ואינה עולה כדי חוסר תום לב. מחד גיסא, המבקשת, שהינה בדעה כי העסקה להעברת מניותיה אל המשיבה יצאה אל הפועל, מעוניינת לערער על מסקנתו ההפוכה של בית המשפט המחוזי. מאידך גיסא, היא אינה יכולה לדעת האם אמנם תתקבל גרסתה משיידון הערעור שהגישה. מאחר שהמבקשת ערה לאפשרות שערעורה יידחה, שואפת היא להגן על אינטרסיה למקרה כזה ולהבטיח כי זכויותיה דהיום כבעלת מניות בחברה לא ירוקנו מכל תוכן. כל עוד לא בוטל פסק הדין בערעור כבולה המבקשת לקביעות שבו, ועל כן היא רשאית לפעול בהסתמך עליהן.

סוף דבר: מצינו, איפוא, כי הנימוק בגינו נדחתה בקשתה של המבקשת על הסף אינו יכול לעמוד. מן ההכרח לבחון לגופם של דברים האם זכאית היא לסעד בו חפצה, אלא שהשיקולים המהותיים אשר צריכים היו להוות בסיס להחלטה לא נשקלו, והבירורים העובדתיים והמשפטיים הדרושים לא נערכו. לאור כל זאת, הערעור מתקבל, החלטתו של בית המשפט המחוזי מבוטלת והתיק מוחזר אליו על מנת שידון בבקשת המבקשת לעיצומה.

הערעור מתקבל

המשיבה תישא בהוצאות בסך 7,500 ש"ח

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים

הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 ל־150–200 דולר מוצגת כהקלה לצרכן, אך המהלך עלול לפגוע בעסקים המקומיים ולהיתפס ככלכלת בחירות מובהקת
אדיר בן עמי |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.


מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.


הבעיה המרכזית טמונה בפגיעה הצפויה בשוק המקומי עם עסקים קטנים ובינוניים, שכבר מתקשים להתמודד עם תחרות מחו"ל, וצפויים לעמוד מול גל גדול יותר של מוצרים זולים שמגיעים מסין, טורקיה וממדינות נוספות. הגדלת הפטור מגדילה את הפער שיש להם מול ספקים זרים שנכנסים לישראל, בזמן שעסק ישראלי מחויב בכל מס ורגולציה מקומית. המשמעות היא שיותר קטגוריות מוצרים יהפכו ללא משתלמות לייבוא מקומי, יותר צרכנים יעדיפו להזמין מבחוץ, והכדאיות של החזקת חנות קטנה או עסק בינוני תישחק עוד יותר.


בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.


מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.