סד"א/חריג לכלל ההשתק השיפוטי/עליון
עובדות וטענות: בית המשפט המחוזי סירב לבקשת המבקשת למנות מפרק זמני לחברה שהיא והמשיבה בעלות מניות בה, עד שתתברר בקשתה לפירוק החברה. בקשה זו הוגשה על יסוד המצב המשפטי שנוצר בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתובענה אחרת שבין המבקשת למשיבה, בו נקבע כי המבקשת עודנה בעלת מניות בחברה מאחר שהסכם שנכרת למכירת מניותיה בחברה למשיבה בוטל כדין על ידי האחרונה. במקביל, תלוי ועומד בבית המשפט העליון ערעורה של המבקשת על אותו פסק דין, בו גורסת היא כי יש ליתן תוקף להסכם מכירת המניות. הבקשה למינוי מפרק זמני נדחתה בשל הסתירה בטיעוניה של המבקשת בשני ההליכים שהיא מנהלת; בעוד שבערעור כופרת המבקשת בכך שהיא מחזיקה במניות בחברה, בגדר ההליך דנא עותרת היא לפירוק החברה מכוח מעמדה הנוכחי, שהוא פועל יוצא של פסק הדין, כבעלת מניות בה. מכאן בקשת רשות הערעור נשוא הדיון.
דיון משפטי:
כב' הש' א' גרוניס:
אין לקבל כי המבקשת מושתקת, באופן עקרוני, מלעתור למינוי מפרק לחברה. אכן, מקום בו אחד מבעלי הדין מעלה טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו הליך עצמו או בשני הליכים שונים ניתן להחיל לגביו את כלל ההשתק השיפוטי, המונע ממנו מלהתכחש למה שטען במועד מוקדם יותר. עם זאת, עלינו לפרש ולהפעיל כלל זה בהתאם לתכליתו. הכלל, אשר נגזר מעיקרון תום הלב, נועד לסכל פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן להניא מפני ניצולם לרעה של בתי המשפט. כאשר לא מתקיימת אותה תכלית, ניתן להכיר בחריג לכלל ההשתק השיפוטי. אלו הם פני הדברים במקרה הנדון. העובדה שהמבקשת מעלה טענות מנוגדות במסגרת התדיינויות שונות ניתנת להבנה, בנסיבות העניין, ואינה עולה כדי חוסר תום לב. מחד גיסא, המבקשת, שהינה בדעה כי העסקה להעברת מניותיה אל המשיבה יצאה אל הפועל, מעוניינת לערער על מסקנתו ההפוכה של בית המשפט המחוזי. מאידך גיסא, היא אינה יכולה לדעת האם אמנם תתקבל גרסתה משיידון הערעור שהגישה. מאחר שהמבקשת ערה לאפשרות שערעורה יידחה, שואפת היא להגן על אינטרסיה למקרה כזה ולהבטיח כי זכויותיה דהיום כבעלת מניות בחברה לא ירוקנו מכל תוכן. כל עוד לא בוטל פסק הדין בערעור כבולה המבקשת לקביעות שבו, ועל כן היא רשאית לפעול בהסתמך עליהן.
סוף דבר: מצינו, איפוא, כי הנימוק בגינו נדחתה בקשתה של המבקשת על הסף אינו יכול לעמוד. מן ההכרח לבחון לגופם של דברים האם זכאית היא לסעד בו חפצה, אלא שהשיקולים המהותיים אשר צריכים היו להוות בסיס להחלטה לא נשקלו, והבירורים העובדתיים והמשפטיים הדרושים לא נערכו. לאור כל זאת, הערעור מתקבל, החלטתו של בית המשפט המחוזי מבוטלת והתיק מוחזר אליו על מנת שידון בבקשת המבקשת לעיצומה.
הערעור מתקבל
המשיבה תישא בהוצאות בסך 7,500 ש"ח
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
