פורקסיה: גדל הפוטנציאל לפיחותון בשקל בטווח הבינוני
מנהל חדר העסקאות במטבעות פורקסיה, רונן ברק מציין כי זירת הדולר-שקל ממשיכה לשדר עסקים כרגיל גם בשבוע החולף.
העדר קטליזטורים מקומיים (מדיניים-כלכליים), לצד התנהלות יציבה של האמריקאי בעולם תורמים לאווירת הנכאים בשוק.
ברק ציין כי "בהמשך להערכתינו המשך פרסום נתוני מקרו חיוביים, לצד "האופוריה" בשוק המניות תורמים בטווח הקצר לייצוב במטבע המקומי", מסביר ברק. הוא מוסיף כי בטווח הבינוני אנו צופים כי פוטנציאל "הפיחותון" גובר, לנוכח רמות המחירים בבורסה, יישום תוכנית ההתנתקות, והשוק הבנילאומי. אך "רעשים" במישורים הללו צפויים להפוך את המגמה על פיה.
עם זאת, רונן ברק מציין כי בפורקסיה ממשיכים ומדגישים כי לא צופים פיחות חד. אם בכלל צפוי לנו "פיחותון".
מההיבט הטכני כל עוד סביבת 4.40 שקל משמשת סביבת התנגדות ממשיך השוק להישאר במגמת Range Trade (רצועת שערים), כאשר 4.35 מהווה סביבת תמיכה תמיכה-קניה לחילופין.
הפועלים
בטווח הקצר, מציינים כלכלני הבנק, הם מעריכים, כי השקל ייסחר במגמה מעורבת, אך יישאר בטווח שערים צר יחסית, כאשר הגורם העיקרי שימשיך להשפיע על המסח ר בשקל הוא התפתחות המסחר בדולר בשוק הבינלאומי, ותנועות ההון מחו"ל להשקעה בישראל. נראה, כי היציבות במצב הכלכלי, המדיני והביטחוני כבר מגולמים ברמות שערי החליפין של השקל.
בטווח הבינוני הארוך, מעריכים בפועלים כי ייתכן פיחות בשקל, בעיקר בשל הצמצום הנוסף הצפוי בפער הריביות , אשר במיד ה וילווה בהתערערות באחד מהתחומים, המדיני, כלכלי או ביטחוני, הוא עלול הוביל לפיחות חד. במקרה זה, בנק ישראל יעל האת הריבית, כדי למנוע עלייה ברמת האינפלציה. בנוסף, יושפע המסחר בשקל מתנועות ההון לישראל וממנה, כאשר העלייה הצפויה בהשקעות של ישראלי םבחו"ל, תגרור עלייה בביקוש למט"ח.
הדולר נסחר השבוע במגמה מעורבת, כאשר הגורם העיקרי שהשפיע
על המסחר היו מדדי המחירים ליצרן ולצרכן. פרסום על עלייה ח דה במדד המחירים ליצרן בחודש אפריל תמך בדולר, אך קיפאון במדד המחירים לצרכן ללא מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים, בלם את מגמת ההתחזקות, שכן בעקבות זאת חזרו בשוק לחזות עלייה הדרגתית בלבד בריבית בארה"ב.
כלכלני הבנק סבורים כי בתקופה הקרובה ימשיך הדולר להיסחר תחת לחץ כלפי מטה, בשל זחילת הריבית כלפי מעלה בקצב מתון בלבד והתגברות הציפיות להגמשת משטר החליפין של היואן הסיני בתקופה הקרובה.
גיפט
לאחר שהשקל נחלש מעל 4.3800 שקל ביום שישי שעבר בעקבות התחזקותו הכללית של הדולר בעולם, הצליח השקל השבוע למחוק בהדרגה את הפסדיו והתחזק ל-4.3600. עליית מדד המחירים לצרכן של 0.7% שהתפרסם ביום ראשון היתה בהתאם לציפיות ולא השפיע על המסחר.
התוכניות לרפורמה במיסוי של משרד האוצר לא הביאו לזעזועים בשוק המט"ח. באופן כללי נראה שהתמריץ החיובי לפעילות הכללית של הורדת המע"מ ומס ההכנסה ישמש למשוך עוד השקעות מחו"ל מאשר העלאת מס רווחי הון ובריחת משקיעים מקומיים.
בכל מקרה, המסחר מתנהל באופן שקט עם מחזורים דלים כאשר המתחים שמתחילים לעלות לקראת ההתנתקות מעזה עדיין רחוקים מלהשפיע על שלוות השווקים. ביום שני הקרוב הנגיד החדש צפוי להשאיר את הריבית השקלית ללא שינוי בהחלטתו הראשונה בנושא זה, אולם יהיה מעניין לשמוע לרמזים לגבי אופן ניהולו של מדיניות הריבית בעתיד. לשער הדולר יש תמיכה חזקה ב-4.3500 והתנגדות בראשונה ב-4.3850.
בנק אגוד
הגורמים התומכים בהתחזקות הדולר בטווח הארוך: אי יציבות מדינית ופוליטית. הידרדרות משמעותית לאלימות עם יציאתה לפועל של תוכנית ההתנתקות. ציפיות להמשך עליית ריבית על הדולר וצמצום פער הריביות בין השקל לדולר. צמצום הגירעון הממשלתי ובמאזן המסחרי האמריקאי. הסלמה משמעותית במצב הביטחוני בארץ.
מצד שני הגורמים התומכים בהיחלשות הדולר הם: יציבות ממשלתית. התקדמות בתהליך ההתנתקות המדינית. עליית תחזית הצמיחה לשנת 2005 בתמ"ג ל-5% מצד שר האוצר. יישום מוצלח של התוכנית הכלכלית המשותפת למשרד האוצר ובנק ישראל לייצוב המשק והשגת צמיחה בשנה הבאה יחד עם עמידה ביעד הגירעון של 4% בשנה הבאה. המשך זרם ההשקעות הזרות לישראל.
טכנית: טווח המסחר הצפוי לשבוע הקרוב הינו 4.32 עד ל-4.42 שקל לדולר. תמיכה קרובה שוכנת ב-4.32 שקל לדולר, תמיכה הבאה שוכנת ברמת 4.28 שקל לדולר. התנגדות קרובה שוכנת ברמת 4.40 שקל ו-4.42 שקל לדולר.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
