מנהל חדר העסקאות במטבעות פורקסיה, רונן ברק מציין כי זירת הדולר-שקל ממשיכה לשדר עסקים כרגיל גם בשבוע החולף.

העדר קטליזטורים מקומיים (מדיניים-כלכליים), לצד התנהלות יציבה של האמריקאי בעולם תורמים לאווירת הנכאים בשוק.

ברק ציין כי "בהמשך להערכתינו המשך פרסום נתוני מקרו חיוביים, לצד "האופוריה" בשוק המניות תורמים בטווח הקצר לייצוב במטבע המקומי", מסביר ברק. הוא מוסיף כי בטווח הבינוני אנו צופים כי פוטנציאל "הפיחותון" גובר, לנוכח רמות המחירים בבורסה, יישום תוכנית ההתנתקות, והשוק הבנילאומי. אך "רעשים" במישורים הללו צפויים להפוך את המגמה על פיה.

עם זאת, רונן ברק מציין כי בפורקסיה ממשיכים ומדגישים כי לא צופים פיחות חד. אם בכלל צפוי לנו "פיחותון".

מההיבט הטכני כל עוד סביבת 4.40 שקל משמשת סביבת התנגדות ממשיך השוק להישאר במגמת Range Trade (רצועת שערים), כאשר 4.35 מהווה סביבת תמיכה תמיכה-קניה לחילופין.

הפועלים

בטווח הקצר, מציינים כלכלני הבנק, הם מעריכים, כי השקל ייסחר במגמה מעורבת, אך יישאר בטווח שערים צר יחסית, כאשר הגורם העיקרי שימשיך להשפיע על המסח ר בשקל הוא התפתחות המסחר בדולר בשוק הבינלאומי, ותנועות ההון מחו"ל להשקעה בישראל. נראה, כי היציבות במצב הכלכלי, המדיני והביטחוני כבר מגולמים ברמות שערי החליפין של השקל.

בטווח הבינוני הארוך, מעריכים בפועלים כי ייתכן פיחות בשקל, בעיקר בשל הצמצום הנוסף הצפוי בפער הריביות , אשר במיד ה וילווה בהתערערות באחד מהתחומים, המדיני, כלכלי או ביטחוני, הוא עלול הוביל לפיחות חד. במקרה זה, בנק ישראל יעל האת הריבית, כדי למנוע עלייה ברמת האינפלציה. בנוסף, יושפע המסחר בשקל מתנועות ההון לישראל וממנה, כאשר העלייה הצפויה בהשקעות של ישראלי םבחו"ל, תגרור עלייה בביקוש למט"ח.

הדולר נסחר השבוע במגמה מעורבת, כאשר הגורם העיקרי שהשפיע

על המסחר היו מדדי המחירים ליצרן ולצרכן. פרסום על עלייה ח דה במדד המחירים ליצרן בחודש אפריל תמך בדולר, אך קיפאון במדד המחירים לצרכן ללא מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים, בלם את מגמת ההתחזקות, שכן בעקבות זאת חזרו בשוק לחזות עלייה הדרגתית בלבד בריבית בארה"ב.

כלכלני הבנק סבורים כי בתקופה הקרובה ימשיך הדולר להיסחר תחת לחץ כלפי מטה, בשל זחילת הריבית כלפי מעלה בקצב מתון בלבד והתגברות הציפיות להגמשת משטר החליפין של היואן הסיני בתקופה הקרובה.

גיפט

לאחר שהשקל נחלש מעל 4.3800 שקל ביום שישי שעבר בעקבות התחזקותו הכללית של הדולר בעולם, הצליח השקל השבוע למחוק בהדרגה את הפסדיו והתחזק ל-4.3600. עליית מדד המחירים לצרכן של 0.7% שהתפרסם ביום ראשון היתה בהתאם לציפיות ולא השפיע על המסחר.

התוכניות לרפורמה במיסוי של משרד האוצר לא הביאו לזעזועים בשוק המט"ח. באופן כללי נראה שהתמריץ החיובי לפעילות הכללית של הורדת המע"מ ומס ההכנסה ישמש למשוך עוד השקעות מחו"ל מאשר העלאת מס רווחי הון ובריחת משקיעים מקומיים.

בכל מקרה, המסחר מתנהל באופן שקט עם מחזורים דלים כאשר המתחים שמתחילים לעלות לקראת ההתנתקות מעזה עדיין רחוקים מלהשפיע על שלוות השווקים. ביום שני הקרוב הנגיד החדש צפוי להשאיר את הריבית השקלית ללא שינוי בהחלטתו הראשונה בנושא זה, אולם יהיה מעניין לשמוע לרמזים לגבי אופן ניהולו של מדיניות הריבית בעתיד. לשער הדולר יש תמיכה חזקה ב-4.3500 והתנגדות בראשונה ב-4.3850.

בנק אגוד

הגורמים התומכים בהתחזקות הדולר בטווח הארוך: אי יציבות מדינית ופוליטית. הידרדרות משמעותית לאלימות עם יציאתה לפועל של תוכנית ההתנתקות. ציפיות להמשך עליית ריבית על הדולר וצמצום פער הריביות בין השקל לדולר. צמצום הגירעון הממשלתי ובמאזן המסחרי האמריקאי. הסלמה משמעותית במצב הביטחוני בארץ.

מצד שני הגורמים התומכים בהיחלשות הדולר הם: יציבות ממשלתית. התקדמות בתהליך ההתנתקות המדינית. עליית תחזית הצמיחה לשנת 2005 בתמ"ג ל-5% מצד שר האוצר. יישום מוצלח של התוכנית הכלכלית המשותפת למשרד האוצר ובנק ישראל לייצוב המשק והשגת צמיחה בשנה הבאה יחד עם עמידה ביעד הגירעון של 4% בשנה הבאה. המשך זרם ההשקעות הזרות לישראל.

טכנית: טווח המסחר הצפוי לשבוע הקרוב הינו 4.32 עד ל-4.42 שקל לדולר. תמיכה קרובה שוכנת ב-4.32 שקל לדולר, תמיכה הבאה שוכנת ברמת 4.28 שקל לדולר. התנגדות קרובה שוכנת ברמת 4.40 שקל ו-4.42 שקל לדולר.