פתיחה ירוקה בעקבות נתוני העבודה: קריקס נופלת ב-9%

המשקיעים ממשים את המניה שהניבה תשואה של 18% בחודשיים האחרונים, לאחר שהחברה דיווחה על הצלחה בניסוי. נתוני התעסוקה דוחפים את השווקים צפונה, הנאסד"ק עולה 0.57% ולדאו נוספים 0.39%
אמיר כהן |

לאחר פירסום נתוני התעסוקה, לא היה ספק לאיש - השווקים יפתחו בירוק. וכך, כמובן, גם בפועל. נתוני התעסוקה הורידו את מפלס הפרנויה האמריקאית מפני ההאטה שכולם מדברים עלייה לאחרונה. "האטה" זו, אחראית במידה רבה לביצועים המאכזבים של שוקי ההון בארה"ב. לכן, כאשר לפני הפתיחה, פורסם כי בתקופה האחורנה נוספו 720 אלף משרות חדשות, לכלכה הגדולה בעולם - המשקיעים מרשים לעצמם להיות קצת אופטימיים, לפחות בפתיחה.

הנאסד"ק פותח עם עליה של 0.57%, לרמה של 1,972.96 נקודות. הדאו-ג'ונס מטפס 0.39% לרמה של 10,380.87 נקודות וה-S&P500 עולה ב-0.37% לרמה של 1,179.87 נקודות, בפתיחה. מחירה של חבית נפט, מטפס עתה ב-1.32% לרמה של 51.5 דולר, עבור חבית נפט גולמי למסירה בארה"ב בחודש יוני.

הבשורות החיוביות של היום

חדשות טובות ממשרד העבודה האמריקאי, כאמור. לפי הפירסום, באפריל נוספו 274 אלף משרות חדשות, בכלכלה הגדולה בעולם. נציין, כי בוול סטריט ציפו לתוספת של 170 אלף משרות, בלבד, כך שהנתון בפועל "יצא" גבוה ב-61%. כמו כן, משרד העבודה האמריקאי, פירסם את הנתונים המדוייקים לגבי מרץ ופברואר. מהנתונים שנמסרו עולה, כי בחודשים המדוברים מספר המשרות שנוספו היה גדול ממה שנמסר בתחילה. לפי הדיווח, במרץ נוספו 146 אלף משרות חדות, זאת לעומת דיווח ראשוני של 110 אלף משרות בלבד.

בנוסף, מסתבר כי פברואר היה אחד החודשים החזקים ביותר. במקור, מסר משרד העבודה האמריקאי, כי בחודש זה נוספו 246 אלף משרות חדשות. בפירסום האחרון, נמסר כי נתון זה עומד על 300 אלף משרות חדשות שנוספו בפועל. לאמור, בשלושת החודשים האחרונים נוספו 720 אלף משרות חדשות. זאת, כאשר בשווקים נביאי הזעם מדווחים על האטה, סכנת אינפלציה ועוד על מיני נבואות שחורות.עם זאת, אחוז המובטלים נשאר כשהיה - 5.2%, בהתאם לציפיות בשווקים. בוול סטריט, שמחים על הבשורות והחוזים העתידיים מלמדים על פתיחת מסחר ירוקה, בתמיכת הפירסום הנ"לל

"מבול" של ידיעות מ-GE

חברת GE, "הציפה" את השוק בבשורות חיוביות. הקונצרן, שעד לאחרונה היה הגדול בעולם, מסר כי בעקבות טעויות חשבונאיות, ברישום עסקאות פיננסיות, ההכנסות בפועל היו גדולות משדווח במקור. מדובר על תוספת של 0.6% לרווחים מאז 2001, או במילים אחרות, 381 מליון דולר. כמו כן, העלתה החברה את תחזיותיה לרבעון השני בסנט לרמה של 43-45 סנט, הכנסות למניה. זאת כאשר בשווקים צופים הכנסה ברמה של 43 סנט למניה, כלומר בטווח התחתון של התחזיות. בנוסף, נמסר מהחברה כי ביקושים ערים נרשמו למוצריה באפריל. ולבסוף, החברה תמכור את חברת Storage USA, אותה רכשה לפני שנתיים כחלק מאסטרטגיה של כניסה לשוק הנדל"ן. החברה תימכר ב-2.3 מיליארד דולר.

שיקלו ידיעות אלו מעלה את המניה ב-0.14% בפתיחה.

סאגת AIG נמשכת. דיווח בכלי התקשורת האמריקאית, מלמד על הקלטות מהן עולה כי המנכ"ל ה"מופרש" של החברה, גרינברג, נתן הוראות קניה לסוחרים, כאשר מניית AIG החלה בנפילה שלה, בפברואר השנה. הקלטות, כדרך אגב, נמצאות בידיהם של חוקרים פדרליים. נזכיר, כי לפני כחודשיים אולץ המנכ"ל לפרוש, לאחר שנתגלה כי היה מעורב במניפולציות חשבונאיות, על מנת ל"נפח" הכנסות ענקית הביטוח. מניית הקבוצה יורדת 0.06%, והיא בין המניות היחידות, מקרב מרכיבות הדאו-ג'ונס תעשיה, שאינה בירוק.

קריקס נחתכת לאחר שדיווחה על הצלחה בניסוי

חברת קריקס מסרה על הצלחה בשלב השני של הניסוי ל-KRX-101. לפי החברה, בקרב קבוצת מחקר של 149 חולים בסכרת סוג 2, נצפו תגובות חיוביות לטיפול במינון של 200 מ"ג מה-KRX-101. בעקבות הפירסום, כך נראה, מנצלים המשקיעים את ההזדמנות לממש את המניה, שמאז תחילת מרץ, עת הגיעה לשפל, נתנה תשואה של 18% למשקיעים. אלו, כאמור, ממשים, ככל הנראה, ושולחים את המניה 9.11% דרומה, במחזור של 7 מיליון דולר בפתיחה, הגבוה בקרב הישראליות הנסחרות בנאסד"ק.

טבע פותחת עם עלייה של 0.66%, צ'ק פוינט משילה 0.18%, קומוורס מטפסת 1.44%, אלווריון עולה 3.14% ולאורכית נוספים 2.03%.

מניות גיוון מאבדת 0.69%, ברקע ההודעה, כי מנכ"ל החברה גבריאל מירון יממש עד ל-100 אלף מניות ואופציות של החברה, כשהוא רשאי למכור בכל שבוע 4,000 מניות במחיר של 32 דולר לפחות (מניית גיוון חתמה את המסחר אמש במחיר של 24.5 דולר). התכנית תצא לדרך ב-20 במאי ותמשך עד "שייגמר המלאי" או עד ה-19 במאי 2007 - המוקדם מבין השניים.

מניית סופרקום לא מתקנת, ופותחת עם עליה של 1.16%, עם זאת, במחזור זעום של 30 אלף דולר. חזרת המניה לסחירות נמוכה שכזו, תקשה עליה להתאושש ולתקן את קריסת 60% מיום חמישי, בעקבות הדחתה מהמכרז הממשלתי.

חברת אולטיקום, מנגד, מתקנת במעט את הנפילה החדה שלה. מניית החברה עולה ב-3.43%. נזכיר כי החברה, מקבוצת קומברס, העוסקת באספקת שירותים לחברות הטלפוניה והסלולר, קרסה ב-51% מהשיא אותו רשמה בשלהי 2004.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.