פתיחה ירוקה בעקבות נתוני העבודה: קריקס נופלת ב-9%
לאחר פירסום נתוני התעסוקה, לא היה ספק לאיש - השווקים יפתחו בירוק. וכך, כמובן, גם בפועל. נתוני התעסוקה הורידו את מפלס הפרנויה האמריקאית מפני ההאטה שכולם מדברים עלייה לאחרונה. "האטה" זו, אחראית במידה רבה לביצועים המאכזבים של שוקי ההון בארה"ב. לכן, כאשר לפני הפתיחה, פורסם כי בתקופה האחורנה נוספו 720 אלף משרות חדשות, לכלכה הגדולה בעולם - המשקיעים מרשים לעצמם להיות קצת אופטימיים, לפחות בפתיחה.
הנאסד"ק פותח עם עליה של 0.57%, לרמה של 1,972.96 נקודות. הדאו-ג'ונס מטפס 0.39% לרמה של 10,380.87 נקודות וה-S&P500 עולה ב-0.37% לרמה של 1,179.87 נקודות, בפתיחה. מחירה של חבית נפט, מטפס עתה ב-1.32% לרמה של 51.5 דולר, עבור חבית נפט גולמי למסירה בארה"ב בחודש יוני.
הבשורות החיוביות של היום
חדשות טובות ממשרד העבודה האמריקאי, כאמור. לפי הפירסום, באפריל נוספו 274 אלף משרות חדשות, בכלכלה הגדולה בעולם. נציין, כי בוול סטריט ציפו לתוספת של 170 אלף משרות, בלבד, כך שהנתון בפועל "יצא" גבוה ב-61%. כמו כן, משרד העבודה האמריקאי, פירסם את הנתונים המדוייקים לגבי מרץ ופברואר. מהנתונים שנמסרו עולה, כי בחודשים המדוברים מספר המשרות שנוספו היה גדול ממה שנמסר בתחילה. לפי הדיווח, במרץ נוספו 146 אלף משרות חדות, זאת לעומת דיווח ראשוני של 110 אלף משרות בלבד.
בנוסף, מסתבר כי פברואר היה אחד החודשים החזקים ביותר. במקור, מסר משרד העבודה האמריקאי, כי בחודש זה נוספו 246 אלף משרות חדשות. בפירסום האחרון, נמסר כי נתון זה עומד על 300 אלף משרות חדשות שנוספו בפועל. לאמור, בשלושת החודשים האחרונים נוספו 720 אלף משרות חדשות. זאת, כאשר בשווקים נביאי הזעם מדווחים על האטה, סכנת אינפלציה ועוד על מיני נבואות שחורות.עם זאת, אחוז המובטלים נשאר כשהיה - 5.2%, בהתאם לציפיות בשווקים. בוול סטריט, שמחים על הבשורות והחוזים העתידיים מלמדים על פתיחת מסחר ירוקה, בתמיכת הפירסום הנ"לל
"מבול" של ידיעות מ-GE
חברת GE, "הציפה" את השוק בבשורות חיוביות. הקונצרן, שעד לאחרונה היה הגדול בעולם, מסר כי בעקבות טעויות חשבונאיות, ברישום עסקאות פיננסיות, ההכנסות בפועל היו גדולות משדווח במקור. מדובר על תוספת של 0.6% לרווחים מאז 2001, או במילים אחרות, 381 מליון דולר. כמו כן, העלתה החברה את תחזיותיה לרבעון השני בסנט לרמה של 43-45 סנט, הכנסות למניה. זאת כאשר בשווקים צופים הכנסה ברמה של 43 סנט למניה, כלומר בטווח התחתון של התחזיות. בנוסף, נמסר מהחברה כי ביקושים ערים נרשמו למוצריה באפריל. ולבסוף, החברה תמכור את חברת Storage USA, אותה רכשה לפני שנתיים כחלק מאסטרטגיה של כניסה לשוק הנדל"ן. החברה תימכר ב-2.3 מיליארד דולר.
שיקלו ידיעות אלו מעלה את המניה ב-0.14% בפתיחה.
סאגת AIG נמשכת. דיווח בכלי התקשורת האמריקאית, מלמד על הקלטות מהן עולה כי המנכ"ל ה"מופרש" של החברה, גרינברג, נתן הוראות קניה לסוחרים, כאשר מניית AIG החלה בנפילה שלה, בפברואר השנה. הקלטות, כדרך אגב, נמצאות בידיהם של חוקרים פדרליים. נזכיר, כי לפני כחודשיים אולץ המנכ"ל לפרוש, לאחר שנתגלה כי היה מעורב במניפולציות חשבונאיות, על מנת ל"נפח" הכנסות ענקית הביטוח. מניית הקבוצה יורדת 0.06%, והיא בין המניות היחידות, מקרב מרכיבות הדאו-ג'ונס תעשיה, שאינה בירוק.
קריקס נחתכת לאחר שדיווחה על הצלחה בניסוי
חברת קריקס מסרה על הצלחה בשלב השני של הניסוי ל-KRX-101. לפי החברה, בקרב קבוצת מחקר של 149 חולים בסכרת סוג 2, נצפו תגובות חיוביות לטיפול במינון של 200 מ"ג מה-KRX-101. בעקבות הפירסום, כך נראה, מנצלים המשקיעים את ההזדמנות לממש את המניה, שמאז תחילת מרץ, עת הגיעה לשפל, נתנה תשואה של 18% למשקיעים. אלו, כאמור, ממשים, ככל הנראה, ושולחים את המניה 9.11% דרומה, במחזור של 7 מיליון דולר בפתיחה, הגבוה בקרב הישראליות הנסחרות בנאסד"ק.
טבע פותחת עם עלייה של 0.66%, צ'ק פוינט משילה 0.18%, קומוורס מטפסת 1.44%, אלווריון עולה 3.14% ולאורכית נוספים 2.03%.
מניות גיוון מאבדת 0.69%, ברקע ההודעה, כי מנכ"ל החברה גבריאל מירון יממש עד ל-100 אלף מניות ואופציות של החברה, כשהוא רשאי למכור בכל שבוע 4,000 מניות במחיר של 32 דולר לפחות (מניית גיוון חתמה את המסחר אמש במחיר של 24.5 דולר). התכנית תצא לדרך ב-20 במאי ותמשך עד "שייגמר המלאי" או עד ה-19 במאי 2007 - המוקדם מבין השניים.
מניית סופרקום לא מתקנת, ופותחת עם עליה של 1.16%, עם זאת, במחזור זעום של 30 אלף דולר. חזרת המניה לסחירות נמוכה שכזו, תקשה עליה להתאושש ולתקן את קריסת 60% מיום חמישי, בעקבות הדחתה מהמכרז הממשלתי.
חברת אולטיקום, מנגד, מתקנת במעט את הנפילה החדה שלה. מניית החברה עולה ב-3.43%. נזכיר כי החברה, מקבוצת קומברס, העוסקת באספקת שירותים לחברות הטלפוניה והסלולר, קרסה ב-51% מהשיא אותו רשמה בשלהי 2004.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
