וול-סטריט מתקנת הירידות מאמש: אלדין עולה ב-3.5%
בוול-סטריט נפתח היום המסחר בעליות שערים חדות, המתקנות את הירידות שנרשמו אמש. שורה של דוחות כספיים מוצלחים לצד נתונים חיוביים מכיוונו של שוק העבודה האמריקני, מביאים את המשקיעים לסחור לפי שעה באווירה אופטימית יותר.
מדד הנאסד"ק פתח את היום בעליה חדה של 1.24% ל-1,937 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס מוסיף 1.02% ל-10,114 נקודות.
המאקרו של יום חמישי - הלידינג יעניינו
מחירי הנפט יורדים היום לאחר שטיפסו אתמול. המימושים ברווחים באים לאחר הזינוק שנרשם אתמול עת פורסם כי חלה ירידה מפתיעה בהיקפי המלאים של הדלקים בארה"ב. מחיר הנפט איבד כ-48 סנט ונסחר ברמת 53.56 דולר לחבית.
שיפור שנרשם בשבוע שעבר בשוק העבודה האמריקני. מספר תביעות העבודה החדשות שנרשמו בארה"ב הסתכם ב-300 אלף, מתחת לתחזיות ל325 אלף תביעות עבודה חדשות. בבקריאה הקודמת של הנתון נרשמו 330 אלף תביעות.
עוד יפורסמו היום הנתונים המובילים (לידינג אינדיקייטורס) התחזית למדד זה צפוי לירידה של 0.3%, וטווח התחזיות נע בין ירידה של 0.2% לירידה של 0.4%.
האמריקניות מדווחות - איביי בראשן
ענקית המכרזים המקוונים איביי (EBAY) דיווחה על רווחי עתק המעניקים לה קצב רווחים שנתי של מיליארד דולר. הרווחים עקפו את הצפייות של האנליסטים והמנייה מגיבה בעליה של 2%. החברה מסן-חוזה שבקליפורניה מסרה כי הרוויחה 253 מיליון דולר ברבעון שהם 19 סנט למניה. בניכוי הוצאות חד פעמיות החברה אף הרוויחה 275 מיליון דולר, או 20 סנט למניה. ההנהלה העניקה גם תחזיות טובות ובטווח הציפיות להמשך השנה.
הרווחים וההכנסות של ענקית המדיה האינטרנטית יאהו! (YHOO) עלו במידה ניכרת. החברה ציינה כי רווחיה הוכפלו בין רבעון לרבעון בזכות הכנסות מפרסום. עוד העניקה ההנהלה, תחזיות אופטימיות להמשך השנה. המניה עולה ב-1%.
מניית גוגל (GOOG) קיבלה שדרוג המלצה מהבנק הגדול RBC קאפיטל. האנליסטים שם אופטימיים והם סבורים כי מניית מנוע החיפוש הנפוץ באינטרנט ראויה להמלצת "תשואת יתר". מניות החברה נסחרות בעליה של 1.32%.
הישראליות: רווחי אלדין ניזוקו מתביעת פטנט שיושבה
אלדין, חברת מוצרי האבטחה לשוק התוכנה, פרסמה את התוצאות שלה. הכנסות החברה בניהולו של ינקי מרגלית גדלו ל-14.3 מיליון דולר, זינוק של 20.5%. הרווח הנקי ירד בעיקר עקב השפעה חד פעמית של תביעת פטנט שהיישוב שלה עלה לחברה 2 מיליון דולר. הרווח הסתכם ב-9 סנט למניה מדוללת, או 10 סנט למניה, ירידה מול רווח של 14 סנט למניה מדוללת או 15 סנט למניה. מניות החברה עולות ב-3.5%.
בין הישראליות שמודיעות הודעות "שגרתיות" שלא קשורות לדוחות נמצאת היום אלרון. הנ"ל פרסמה כי השקיעה 2.9 מיליון דולר בחברת נולנס. מדובר בחברת ציוד רפואי מישראל, שמייצרת עדשות מיוחדות לטיפול בקטרקט (ירוד). נשיא ומנכ"ל אלרון, דורון ביגר, הביע את שביעות רצונו מההשקעה והוסיף כי הוא מקווה שיהפכו את החברה לגדולה ומשמעותית בתחומה. מניות אלרון נסחרות ללא שינוי.
אלסינט שבשליטתו של איש העסקים, מוטי זיסר, הודעה אמש על חתימת הסכם לרכישת 100% ממניות וזכויות ההצבעה ברשת הביגוד הישראלית, מנגו. בתמורה לרכישה תשלם אלסינט לבעלי הרשת סכום של כ-3.7 מיליון דולר.
טאואר סמיקונדקטור הודיעה על מינויו של ראסל אלוואנגר לתפקיד מנכ"ל החברה. אלוואנגר ייכנס לתפקידו החל מ-1 במאי. המנכ"ל החדש הוא בעל וותק וניסיון בינלאומי בתעשיות הסמיקונדקטור והטכנולוגיה, מילא במהלך 25 השנים האחרונות שורה של תפקידים ניהוליים בחברות מובילות מהתחום. השוק מקבל את פניו של המנכ"ל החברה בזינוק של 15.38%.
מניית שמיר תעשית אופטיקה, החברה הקיבוצית הראשונה הנסחרת בנאסד"ק, תחל להיסחר ב-2 במאי גם בבורסה בתל-אביב. הדואליות של שמיר עשויה להשפיע גם על התוצאות של המנייה בוול סטריט. לפי שעה המניה נסחרת ללא שינוי.
במדווחות: דוחות אמדוקס למבחן השוק
אמדוקס דיווחה אתמול בתום המסחר על התוצאות שלה. החברה עקפה את הציפיות והיום תגענה מניותיה למבחן השוק. הרווח של החברה הסתכם בתקופה ב-76 מיליון דולר או 35 סנט למניה, גם כן בהתאם לתחזיות השוק. מדובר בעליה של 20.1% לעומת רווחי הרבעון השני של 2004 אשר בהפחתת הוצאות רכישה הסתכמו ב-632 מיליון דולר או 29 סנט למניה.
ענקית תוכנות הבדיקה האוטומטיות מרקורי היתה גם כן במדווחות. החברה עמדה בתחזיות השוק לרבעון הראשון של השנה, ודיווחה אמש בתום המסחר כי הכנסות החברה הסתכמו בתקופה ב-198.8 מיליון דולר, עליה של 27% לעומת הכנסות הרבעון הראשון של 2004. תחזית ההכנסות הממוצעת היתה להכנסה של 197 מיליון דולר. רווחי הרבעון הראשון הסתכמו ב-31.4 מיליון דולר או 32 סנט למניה, בהתאם לתחזיות. זאת לעומת רווח של 18.9 מיליון דולר או 18 סנט למניה ברבעו המקביל אשתקד. מרקיורי נסחרת בירידה של 1%.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
