וול-סטריט מתקנת הירידות מאמש: אלדין עולה ב-3.5%

מגיבה לדוחות. מדד הנאסד"ק עולה ב-1.24% ל-1,937 נק'. מדד הדאו-ג'ונס עולה ב-1.02% ל-10,114 נק'. מרקיורי מאבדת 1% לאחר פרסום הדוחות אמש
שי פאוזנר |

בוול-סטריט נפתח היום המסחר בעליות שערים חדות, המתקנות את הירידות שנרשמו אמש. שורה של דוחות כספיים מוצלחים לצד נתונים חיוביים מכיוונו של שוק העבודה האמריקני, מביאים את המשקיעים לסחור לפי שעה באווירה אופטימית יותר.

מדד הנאסד"ק פתח את היום בעליה חדה של 1.24% ל-1,937 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס מוסיף 1.02% ל-10,114 נקודות.

המאקרו של יום חמישי - הלידינג יעניינו

מחירי הנפט יורדים היום לאחר שטיפסו אתמול. המימושים ברווחים באים לאחר הזינוק שנרשם אתמול עת פורסם כי חלה ירידה מפתיעה בהיקפי המלאים של הדלקים בארה"ב. מחיר הנפט איבד כ-48 סנט ונסחר ברמת 53.56 דולר לחבית.

שיפור שנרשם בשבוע שעבר בשוק העבודה האמריקני. מספר תביעות העבודה החדשות שנרשמו בארה"ב הסתכם ב-300 אלף, מתחת לתחזיות ל325 אלף תביעות עבודה חדשות. בבקריאה הקודמת של הנתון נרשמו 330 אלף תביעות.

עוד יפורסמו היום הנתונים המובילים (לידינג אינדיקייטורס) התחזית למדד זה צפוי לירידה של 0.3%, וטווח התחזיות נע בין ירידה של 0.2% לירידה של 0.4%.

האמריקניות מדווחות - איביי בראשן

ענקית המכרזים המקוונים איביי (EBAY) דיווחה על רווחי עתק המעניקים לה קצב רווחים שנתי של מיליארד דולר. הרווחים עקפו את הצפייות של האנליסטים והמנייה מגיבה בעליה של 2%. החברה מסן-חוזה שבקליפורניה מסרה כי הרוויחה 253 מיליון דולר ברבעון שהם 19 סנט למניה. בניכוי הוצאות חד פעמיות החברה אף הרוויחה 275 מיליון דולר, או 20 סנט למניה. ההנהלה העניקה גם תחזיות טובות ובטווח הציפיות להמשך השנה.

הרווחים וההכנסות של ענקית המדיה האינטרנטית יאהו! (YHOO) עלו במידה ניכרת. החברה ציינה כי רווחיה הוכפלו בין רבעון לרבעון בזכות הכנסות מפרסום. עוד העניקה ההנהלה, תחזיות אופטימיות להמשך השנה. המניה עולה ב-1%.

מניית גוגל (GOOG) קיבלה שדרוג המלצה מהבנק הגדול RBC קאפיטל. האנליסטים שם אופטימיים והם סבורים כי מניית מנוע החיפוש הנפוץ באינטרנט ראויה להמלצת "תשואת יתר". מניות החברה נסחרות בעליה של 1.32%.

הישראליות: רווחי אלדין ניזוקו מתביעת פטנט שיושבה

אלדין, חברת מוצרי האבטחה לשוק התוכנה, פרסמה את התוצאות שלה. הכנסות החברה בניהולו של ינקי מרגלית גדלו ל-14.3 מיליון דולר, זינוק של 20.5%. הרווח הנקי ירד בעיקר עקב השפעה חד פעמית של תביעת פטנט שהיישוב שלה עלה לחברה 2 מיליון דולר. הרווח הסתכם ב-9 סנט למניה מדוללת, או 10 סנט למניה, ירידה מול רווח של 14 סנט למניה מדוללת או 15 סנט למניה. מניות החברה עולות ב-3.5%.

בין הישראליות שמודיעות הודעות "שגרתיות" שלא קשורות לדוחות נמצאת היום אלרון. הנ"ל פרסמה כי השקיעה 2.9 מיליון דולר בחברת נולנס. מדובר בחברת ציוד רפואי מישראל, שמייצרת עדשות מיוחדות לטיפול בקטרקט (ירוד). נשיא ומנכ"ל אלרון, דורון ביגר, הביע את שביעות רצונו מההשקעה והוסיף כי הוא מקווה שיהפכו את החברה לגדולה ומשמעותית בתחומה. מניות אלרון נסחרות ללא שינוי.

אלסינט שבשליטתו של איש העסקים, מוטי זיסר, הודעה אמש על חתימת הסכם לרכישת 100% ממניות וזכויות ההצבעה ברשת הביגוד הישראלית, מנגו. בתמורה לרכישה תשלם אלסינט לבעלי הרשת סכום של כ-3.7 מיליון דולר.

טאואר סמיקונדקטור הודיעה על מינויו של ראסל אלוואנגר לתפקיד מנכ"ל החברה. אלוואנגר ייכנס לתפקידו החל מ-1 במאי. המנכ"ל החדש הוא בעל וותק וניסיון בינלאומי בתעשיות הסמיקונדקטור והטכנולוגיה, מילא במהלך 25 השנים האחרונות שורה של תפקידים ניהוליים בחברות מובילות מהתחום. השוק מקבל את פניו של המנכ"ל החברה בזינוק של 15.38%.

מניית שמיר תעשית אופטיקה, החברה הקיבוצית הראשונה הנסחרת בנאסד"ק, תחל להיסחר ב-2 במאי גם בבורסה בתל-אביב. הדואליות של שמיר עשויה להשפיע גם על התוצאות של המנייה בוול סטריט. לפי שעה המניה נסחרת ללא שינוי.

במדווחות: דוחות אמדוקס למבחן השוק

אמדוקס דיווחה אתמול בתום המסחר על התוצאות שלה. החברה עקפה את הציפיות והיום תגענה מניותיה למבחן השוק. הרווח של החברה הסתכם בתקופה ב-76 מיליון דולר או 35 סנט למניה, גם כן בהתאם לתחזיות השוק. מדובר בעליה של 20.1% לעומת רווחי הרבעון השני של 2004 אשר בהפחתת הוצאות רכישה הסתכמו ב-632 מיליון דולר או 29 סנט למניה.

ענקית תוכנות הבדיקה האוטומטיות מרקורי היתה גם כן במדווחות. החברה עמדה בתחזיות השוק לרבעון הראשון של השנה, ודיווחה אמש בתום המסחר כי הכנסות החברה הסתכמו בתקופה ב-198.8 מיליון דולר, עליה של 27% לעומת הכנסות הרבעון הראשון של 2004. תחזית ההכנסות הממוצעת היתה להכנסה של 197 מיליון דולר. רווחי הרבעון הראשון הסתכמו ב-31.4 מיליון דולר או 32 סנט למניה, בהתאם לתחזיות. זאת לעומת רווח של 18.9 מיליון דולר או 18 סנט למניה ברבעו המקביל אשתקד. מרקיורי נסחרת בירידה של 1%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.