שוק המעו"ף: רק שלב אחד והרבה אקזוטיקה
אחד המאפיינים של שוק המעו"ף, היא המורכבות שלו. כלומר היותו מורכב ממספר הכמעט אינסופי של מושגים בעלי שמות אקזוטיים. מומלץ לכל מי שמתכוון לסחור בשוק הזה להכיר היטב, הן את הצד התיאורטי ובמיוחד את הצד המעשי של השוק.
יש לזכור שבשוק זה יש הזדמנויות רבות, אך גם סיכונים רבים - עד לכדי מחיקת כספם של משקיעים בלתי זהירים, הפועלים ללא בקרת סיכונים.
המסחר באופציות המעו"ף
אופציות המעו"ף בבורסה בתל אביב נסחרות בשיטת הרצף בדומה לניירות הערך האחרים, פרסום שלושת הקונים והמוכרים הטובים, מסחר סימולטני וכו'. מה שמבדיל את אופציות המעו"ף מניירות הערך האחרים הוא שמחירי אופציות המעו"ף נקובים בשקלים ולא באגורות - כמו ניירות הערך האחרים.
בניגוד למסחר בניירות הערך האחרים, בו ישנם שלושה שלבים של מסחר: פתיחה, מסחר רציף ושלב הנעילה, הרי שבמסחר באופציות המעו"ף יש רק שלב אחד - שלב רציף. זאת בשל האופי המיוחד של המכשירים הנ"ל, שאינו מתאים לשלבי המסחר פתיחה ונעילה. המסחר באופציות המעו"ף בבורסה בתל אביב מתחיל ב-9:30 בבוקר ומסתיים בשעה 17:00.
מדד המעו"ף הקובע לסוף יום מסחר נקבע לפי שער הנעילה של מניות המעו"ף בשעה 16:45. למעשה, מאותה דקה ועד סיום המסחר בשעה 17:00 מדד המעו"ף בפועל נקבע לפי מחירי החוזים הסינטטים שמגלמות אופציות המעו"ף.
אז איך מחשבים את מדד המעו"ף המגולם במחירי האופציות?
בוחרים את מחירי המימוש (סטרייק - בפי שחקני המעו"ף) הקרובים למדד המעו"ף הנוכחי. לגבי כל מחיר מימוש לוקחים את אופציית הרכש ומפחיתים ממחירה את מחיר אופציית המכר.
את התוצאה המתקבלת מחלקים ב-100 ומחברים למחיר המימוש.
מתוצאה זו יש להפחית את הריבית לתקופת האופציות. ואז - כדי לקבל תוצאה מדוייקת יותר, יש להחסיר מהתוצאה הנ"ל את הדיבידנדים נטו שצפויות לחלק מניות המעו"ף.
לדוגמא: בסוף יום המסחר (ה- 11.4.2005) ניצבו מחירי אופציית הרכש ואופציית המכר על מחיר מימוש 650: 910 שקל ו-580 שקל בהתאמה. על פי החישוב הנ"ל, מחיר החוזה העתידי הוא 653.3 ומדד המעו"ף הנוכחי המגולם במחירי האופציות (לאחר הפחתת הריבית) הינו - 652.18. זאת, לעומת מדד המעו"ף הרשמי בסוף יום המסחר, שעמד על 656.76 נקודות.
תוצאה זו היא דוגמא לכך שמדד המעו"ף, המגולם במחירי האופציות, ירד למעשה לאחר השעה 16:45 בה נקבע מדד המעו"ף הקובע לאותו יום.
ויסות רמת הסיכון - סיכוי בפוזיציה באמצעות אופציות המעו"ף
בכתבה קודמת בסדרה זו, הזכרתי שאחד היתרונות של שוק המעו"ף הוא באפשרות להרוויח מארבעה מצבי שוק: שוק עולה, שוק יורד, שוק תנודתי ושוק יציב. כל אלה - בהנחה כמובן, שהמשקיע "הימר" על מצב השוק הנכון ולא להיפך? יתרון נוסף בשוק המעו"ף הוא באפשרות "לווסת" את רמת הסיכון - סיכוי של ההשקעה. לדוגמא: משקיע אשר צופה, כי מדד המעו"ף יעלה יכול לנקוט באסטרטגיה של קניית אופציית רכש בלבד (קניית CALL עירומה בשפת שחקני המעו"ף), כגון C650 שמחירה 910 שקל. במקרה כזה, יהיה הסיכון המקסימלי של אותו משקיע: הפסד בסך 910 שקל, לעומת סיכוי לרווחים בלתי מוגבלים.
לאותו משקיע ישנה אפשרות נוספת והיא, להמר על עליית השוק אבל הפעם להקטין את הסיכון ואיתו את הסיכוי לרווח בפוזיציה שלו. אם המשקיע ינקוט באסטרטגיית מרווח אופטימי על ידי:
1. רכישת CALL 650 שמחירה 910 שקל.
2. כתיבת CALL 660 שמחירה 430 שקל.
במקרה כזה הסיכון המקסימלי של המשקיע יורד ל-480 שקל בלבד, והסיכוי של המשקיע הופך מ'רווח בלתי מוגבל' ל'רווח מקסימלי' של 520 שקל בלבד. יש לציין, כי בחישובים הנ"ל לא נלקחו בחשבון עלויות כגון: עמלות, מיסים וכו'.
*אין בסקירה זו משום המלצה לבצע פעולות קנייה או מכירה כלשהן והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
