התקציב אושר בועדת הכספים - האם יביא נחת לבורסה?
תקציב 2005 אושר בועדת הכספים - בעיכוב של שלושה חודשים אמנם ובנזק מוערך של כחצי מיליארד שקל - אבל אושר - למה להסתכל על חצי הכוס הריקה? ביום שני הקרוב יובא התקציב לאישור הכנסת והבורסה בתל אביב תבחר האם לחגוג כבר היום ביחד עם חגיגות פורים או להמתין בסבלנות לתחילת השבוע הבא?
עוד ברקע למסחר הבוקר, כשעה וחצי לפני תום המסחר בוול סטריט אמש פרסם הפדרל רזרב את ההחלטה שלו להעלות את ריבית הבסיס הקצרה בארה"ב ב-0.25% נקודות האחוז ל-2.75%. העליה היתה בהתאם לתחזיות השוק, אולם מה שהטריד אמש את המשקיעים היתה רמיזתו של היו"ר, אלן גרינספאן, כי העלאות הריבית ימשכו לאורך תקופה משמעותית, וזאת בכדי לבלום לחצים אינפלציוניים המופעלים על המערכת הכלכלית של ארה"ב.
החששות הובילו את וול סטריט לחתום בירידות. מדד הנאסד"ק השיל 0.9% בצניחה חופשית שנרשמה בשעת המסחר האחרונה לרמת ה-1,989 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס ירד גם הוא ב-0.9% ל-10,470 נקודות. ירידות השערים לא פסחו על המניות הדואליות ומרביתן של אלו תפתחנה את בוקרו של יום המסחר הרביעי באחד העם בפערי ארביטראז' שליליים.
ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע תפתח את המסחר בפער שלילי של 1.27%, לאחר שנפלה אמש ב-1.23%. לא סייעה גם הודעת החברה ביחד עם Active Biotech, כי תוצאות מחקר שלב שתיים, אשר פורסמו בז'ורנל Neurology, מראות, כי "הטיפול ב-laquinimod מפחית את התפתחות נגעי MRI פעילים בטרשת נפוצה בשלב ההתקפי".
פרטנר תפתח את המסחר בפער שלילי קל של 0.1%, לאחר שעלתה ב-2.37% על רקע החלטתה להגדיל את היקף הגיוס הקרוב ל-2 מיליארד שקל, לאחר שזכתה בביקושי ענק של כ-6 מיליארד שקל.
ריטליקס תפתח הבוקר את המסחר בפער שלילי קל של 0.14%, לאחר שנפלה אמש בוול סטריט ב-1.54%. המניה נהנית בימים האחרונים דווקא ממומנטום חיובי, על רקע רכישת אורקל את המתחרה ריטק והערכות האנליסטים, כי הבאה בתור להרכש היא ריטליקס וכי הרוכשת המאושרת תהיה SAP - אשר הפסידה לאורקל במאבק על ריטק.
בפערים שליליים תפתחנה גם: אלביט מערכות (0.2%), סאיטקס (0.1%), פריגו (1.15%), כור (1.21%), אודיוקודס (1.4%), אלביט הדמיה (1.45%), גילת (1.6%), אינטרנט זהב (2.1%), רבוע (2.22%), מתב (2.74%) ואורכית (7.98%).
מנגד, תפתחנה בפערים חיוביים: גיוון (1%), אלווריון (1.45%), מגל (2.96%), ג'קדה (1.12%), דלתא (1.24%), טאואר (0.86%) החבוטה ואלדין (0.45%).
ובבנקים. המפקח על הבנקים, יואב להמן, מתנגד, על פי ידיעות אחרונות, לכוונתו של בנק הפועלים להנהיג סלי עמלות למשקי בית (של 10 ו-18 שקל - החל מה-1 במאי). בימים האחרונים, יודע העיתון לספר, מתקיימים מגעים בין הפיקוח לבנק במטרה לפתור את המחלוקת אך העיתון טוען עוד, כי הפערים בין הצדדים גדולים.
נוחי דנקנר סוגר את חברת הנדל"ן, גנדן - מדווח הבוקר ידיעות אחרונות, כמהלך לקראת המיזוג הצפו בין נכסין ובנין ואזורים, שתיהן מקבוצת אי.די.בי - מניות קבוצת אי.די.בי ושתי הראשונות בפרט עשויות להגיב היום לידיעה. אתמול, נזכיר, חתמו מניות א.די.בי פיתוח ואי.די.בי אחזקות בעליות שערים נאות של למעלה מ-2% כל אחת, על רקע תוצאות טובות של חברות הקבוצה ובעיקר על רקע הדיווח של דסק"ש, לפיו עברה לרווח של 677 מיליון שקל ב-2004 מהפסד של כ-21 מיליון שקל ב-2003.
ואם כבר דנקנר, נספר, כי הערכת שווי שביצעו עבור קבוצת אי.די.בי, עת עדיין התמודדה במכרז לרכישת גרעין השליטה בבזק שיקפה לחברת התקשורת שווי של 3.25-4 מיליארד דולר - גבוה בכ-25% ממחיר השוק של החברה. מניות בזק עשויות להגיב למספרים.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
