התקציב אושר בועדת הכספים - האם יביא נחת לבורסה?
תקציב 2005 אושר בועדת הכספים - בעיכוב של שלושה חודשים אמנם ובנזק מוערך של כחצי מיליארד שקל - אבל אושר - למה להסתכל על חצי הכוס הריקה? ביום שני הקרוב יובא התקציב לאישור הכנסת והבורסה בתל אביב תבחר האם לחגוג כבר היום ביחד עם חגיגות פורים או להמתין בסבלנות לתחילת השבוע הבא?
עוד ברקע למסחר הבוקר, כשעה וחצי לפני תום המסחר בוול סטריט אמש פרסם הפדרל רזרב את ההחלטה שלו להעלות את ריבית הבסיס הקצרה בארה"ב ב-0.25% נקודות האחוז ל-2.75%. העליה היתה בהתאם לתחזיות השוק, אולם מה שהטריד אמש את המשקיעים היתה רמיזתו של היו"ר, אלן גרינספאן, כי העלאות הריבית ימשכו לאורך תקופה משמעותית, וזאת בכדי לבלום לחצים אינפלציוניים המופעלים על המערכת הכלכלית של ארה"ב.
החששות הובילו את וול סטריט לחתום בירידות. מדד הנאסד"ק השיל 0.9% בצניחה חופשית שנרשמה בשעת המסחר האחרונה לרמת ה-1,989 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס ירד גם הוא ב-0.9% ל-10,470 נקודות. ירידות השערים לא פסחו על המניות הדואליות ומרביתן של אלו תפתחנה את בוקרו של יום המסחר הרביעי באחד העם בפערי ארביטראז' שליליים.
ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע תפתח את המסחר בפער שלילי של 1.27%, לאחר שנפלה אמש ב-1.23%. לא סייעה גם הודעת החברה ביחד עם Active Biotech, כי תוצאות מחקר שלב שתיים, אשר פורסמו בז'ורנל Neurology, מראות, כי "הטיפול ב-laquinimod מפחית את התפתחות נגעי MRI פעילים בטרשת נפוצה בשלב ההתקפי".
פרטנר תפתח את המסחר בפער שלילי קל של 0.1%, לאחר שעלתה ב-2.37% על רקע החלטתה להגדיל את היקף הגיוס הקרוב ל-2 מיליארד שקל, לאחר שזכתה בביקושי ענק של כ-6 מיליארד שקל.
ריטליקס תפתח הבוקר את המסחר בפער שלילי קל של 0.14%, לאחר שנפלה אמש בוול סטריט ב-1.54%. המניה נהנית בימים האחרונים דווקא ממומנטום חיובי, על רקע רכישת אורקל את המתחרה ריטק והערכות האנליסטים, כי הבאה בתור להרכש היא ריטליקס וכי הרוכשת המאושרת תהיה SAP - אשר הפסידה לאורקל במאבק על ריטק.
בפערים שליליים תפתחנה גם: אלביט מערכות (0.2%), סאיטקס (0.1%), פריגו (1.15%), כור (1.21%), אודיוקודס (1.4%), אלביט הדמיה (1.45%), גילת (1.6%), אינטרנט זהב (2.1%), רבוע (2.22%), מתב (2.74%) ואורכית (7.98%).
מנגד, תפתחנה בפערים חיוביים: גיוון (1%), אלווריון (1.45%), מגל (2.96%), ג'קדה (1.12%), דלתא (1.24%), טאואר (0.86%) החבוטה ואלדין (0.45%).
ובבנקים. המפקח על הבנקים, יואב להמן, מתנגד, על פי ידיעות אחרונות, לכוונתו של בנק הפועלים להנהיג סלי עמלות למשקי בית (של 10 ו-18 שקל - החל מה-1 במאי). בימים האחרונים, יודע העיתון לספר, מתקיימים מגעים בין הפיקוח לבנק במטרה לפתור את המחלוקת אך העיתון טוען עוד, כי הפערים בין הצדדים גדולים.
נוחי דנקנר סוגר את חברת הנדל"ן, גנדן - מדווח הבוקר ידיעות אחרונות, כמהלך לקראת המיזוג הצפו בין נכסין ובנין ואזורים, שתיהן מקבוצת אי.די.בי - מניות קבוצת אי.די.בי ושתי הראשונות בפרט עשויות להגיב היום לידיעה. אתמול, נזכיר, חתמו מניות א.די.בי פיתוח ואי.די.בי אחזקות בעליות שערים נאות של למעלה מ-2% כל אחת, על רקע תוצאות טובות של חברות הקבוצה ובעיקר על רקע הדיווח של דסק"ש, לפיו עברה לרווח של 677 מיליון שקל ב-2004 מהפסד של כ-21 מיליון שקל ב-2003.
ואם כבר דנקנר, נספר, כי הערכת שווי שביצעו עבור קבוצת אי.די.בי, עת עדיין התמודדה במכרז לרכישת גרעין השליטה בבזק שיקפה לחברת התקשורת שווי של 3.25-4 מיליארד דולר - גבוה בכ-25% ממחיר השוק של החברה. מניות בזק עשויות להגיב למספרים.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
רשות התחרות מזהירה: יצרני החשמל עלולים להפחית ייצור כדי להעלות מחירים
רשות התחרות פרסמה מחקר שמצביע על תמריץ כלכלי של היצרנים להפחית את הייצור הזמין כדי להגדיל את רווחיהם, מה שעלול להוביל לעלייה במחירי החשמל בשיעור של בין 20%-30%. המחקר משמש ככלי לבחינת הקמת תחנות כוח חדשות והרחבות קיימות במסגרת אישור תקנות ריכוזיות חדשות, שיחליפו את הכללים הקודמים שפקעו לפני כשנה
אזהרה של רשות התחרות - יצרני החשמל עלולים לייצר פחות חשמל וכך לקבל מחיר טוב יותר. זה יגדיל את רווחיהם - וזה יפגע בצרכנים.
מכרזי SMP: מנגנון תמחור שיוצר תמריצים בעייתיים - בעשור האחרון נפתח משק החשמל לתחרות לאחר מכירת תחנות כוח שונות מחברת החשמל, שהייתה המונופול הבלעדי. כיום, יחידות הייצור החדשות פועלות במכרזי SMP (System Marginal Price), אותם מנהלת חברת נגה. במכרזים אלו המחיר נקבע לפי המחיר השולי של המגה-וואט הנוסף הדרוש למערכת. מנגנון זה יוצר מצב בעייתי שבו קיצוץ מלאכותי בהיצע הייצור עשוי להוביל לעלייה במחירי החשמל, מה שמאפשר ליצרנים להרוויח סכומים גבוהים יותר גם אם הם מוכרים פחות חשמל בפועל.
למרות תכנון להקמת ארבע יחידות ייצור חדשות, כולן בבעלות יצרנים קיימים, האתגרים במבנה הענף נותרים. הרחבות של יחידות קיימות מאושרות על ידי הרשות גם לפי הכללים הישנים, מה שמחייב בחינה פרטנית של כל מקרה.
הכללים הישנים במתווה הריכוזיות הגדירו סף אחזקה של 20% מסך הייצור הפוסילי במשק כדי למנוע שליטה יתרה של שחקן אחד. אחזקה של 5% בתחנת כוח נחשבה משמעותית לבחינת התנהגות אנטי-תחרותית. לעומת זאת, הכללים החדשים מבוססים על בחינת התמריץ והיכולת של כל יצרן להפעיל כוח שוק דרך הפחתת הייצור. מלצות אלו הופכות את הבחינה לפרטנית יותר, אך גם פחות חד-משמעית, ועלולות לעורר ויכוחים עם היצרנים.
- האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
- צחי אבו: "תחנת הכוח במנשה יכולה להפוך השקעה של 70 מיליון שקל למיליארד וחצי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחקר מדגיש כי אחזקה חלקית בתחנת כוח לא בהכרח מצמצמת את היכולת להשפיע על מחירי השוק. לעיתים, אחזקה חלקית עשויה דווקא להפחית את הסיכון הכרוך ביצירת הפחתות ייצור מלאכותיות, מה שמאפשר רווח גבוה יותר.
