התקציב אושר בועדת הכספים - האם יביא נחת לבורסה?

או שהמשקיעים יעדיפו להמתין לאישורו בכנסת ביום שני הקרוב? במרכז: הדואליות עשויות למשוך מטה - מרביתן תפתחנה בפערים שליליים, לאחר ירידות אמש בוול סטריט - למרות שהפד העלה את הריבית בשיעור הצפוי (0.25%)
שרון שפורר |

תקציב 2005 אושר בועדת הכספים - בעיכוב של שלושה חודשים אמנם ובנזק מוערך של כחצי מיליארד שקל - אבל אושר - למה להסתכל על חצי הכוס הריקה? ביום שני הקרוב יובא התקציב לאישור הכנסת והבורסה בתל אביב תבחר האם לחגוג כבר היום ביחד עם חגיגות פורים או להמתין בסבלנות לתחילת השבוע הבא?

עוד ברקע למסחר הבוקר, כשעה וחצי לפני תום המסחר בוול סטריט אמש פרסם הפדרל רזרב את ההחלטה שלו להעלות את ריבית הבסיס הקצרה בארה"ב ב-0.25% נקודות האחוז ל-2.75%. העליה היתה בהתאם לתחזיות השוק, אולם מה שהטריד אמש את המשקיעים היתה רמיזתו של היו"ר, אלן גרינספאן, כי העלאות הריבית ימשכו לאורך תקופה משמעותית, וזאת בכדי לבלום לחצים אינפלציוניים המופעלים על המערכת הכלכלית של ארה"ב.

החששות הובילו את וול סטריט לחתום בירידות. מדד הנאסד"ק השיל 0.9% בצניחה חופשית שנרשמה בשעת המסחר האחרונה לרמת ה-1,989 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס ירד גם הוא ב-0.9% ל-10,470 נקודות. ירידות השערים לא פסחו על המניות הדואליות ומרביתן של אלו תפתחנה את בוקרו של יום המסחר הרביעי באחד העם בפערי ארביטראז' שליליים.

ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע תפתח את המסחר בפער שלילי של 1.27%, לאחר שנפלה אמש ב-1.23%. לא סייעה גם הודעת החברה ביחד עם Active Biotech, כי תוצאות מחקר שלב שתיים, אשר פורסמו בז'ורנל Neurology, מראות, כי "הטיפול ב-laquinimod מפחית את התפתחות נגעי MRI פעילים בטרשת נפוצה בשלב ההתקפי".

פרטנר תפתח את המסחר בפער שלילי קל של 0.1%, לאחר שעלתה ב-2.37% על רקע החלטתה להגדיל את היקף הגיוס הקרוב ל-2 מיליארד שקל, לאחר שזכתה בביקושי ענק של כ-6 מיליארד שקל.

ריטליקס תפתח הבוקר את המסחר בפער שלילי קל של 0.14%, לאחר שנפלה אמש בוול סטריט ב-1.54%. המניה נהנית בימים האחרונים דווקא ממומנטום חיובי, על רקע רכישת אורקל את המתחרה ריטק והערכות האנליסטים, כי הבאה בתור להרכש היא ריטליקס וכי הרוכשת המאושרת תהיה SAP - אשר הפסידה לאורקל במאבק על ריטק.

בפערים שליליים תפתחנה גם: אלביט מערכות (0.2%), סאיטקס (0.1%), פריגו (1.15%), כור (1.21%), אודיוקודס (1.4%), אלביט הדמיה (1.45%), גילת (1.6%), אינטרנט זהב (2.1%), רבוע (2.22%), מתב (2.74%) ואורכית (7.98%).

מנגד, תפתחנה בפערים חיוביים: גיוון (1%), אלווריון (1.45%), מגל (2.96%), ג'קדה (1.12%), דלתא (1.24%), טאואר (0.86%) החבוטה ואלדין (0.45%).

ובבנקים. המפקח על הבנקים, יואב להמן, מתנגד, על פי ידיעות אחרונות, לכוונתו של בנק הפועלים להנהיג סלי עמלות למשקי בית (של 10 ו-18 שקל - החל מה-1 במאי). בימים האחרונים, יודע העיתון לספר, מתקיימים מגעים בין הפיקוח לבנק במטרה לפתור את המחלוקת אך העיתון טוען עוד, כי הפערים בין הצדדים גדולים.

נוחי דנקנר סוגר את חברת הנדל"ן, גנדן - מדווח הבוקר ידיעות אחרונות, כמהלך לקראת המיזוג הצפו בין נכסין ובנין ואזורים, שתיהן מקבוצת אי.די.בי - מניות קבוצת אי.די.בי ושתי הראשונות בפרט עשויות להגיב היום לידיעה. אתמול, נזכיר, חתמו מניות א.די.בי פיתוח ואי.די.בי אחזקות בעליות שערים נאות של למעלה מ-2% כל אחת, על רקע תוצאות טובות של חברות הקבוצה ובעיקר על רקע הדיווח של דסק"ש, לפיו עברה לרווח של 677 מיליון שקל ב-2004 מהפסד של כ-21 מיליון שקל ב-2003.

ואם כבר דנקנר, נספר, כי הערכת שווי שביצעו עבור קבוצת אי.די.בי, עת עדיין התמודדה במכרז לרכישת גרעין השליטה בבזק שיקפה לחברת התקשורת שווי של 3.25-4 מיליארד דולר - גבוה בכ-25% ממחיר השוק של החברה. מניות בזק עשויות להגיב למספרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.