התקציב אושר בועדת הכספים - האם יביא נחת לבורסה?
תקציב 2005 אושר בועדת הכספים - בעיכוב של שלושה חודשים אמנם ובנזק מוערך של כחצי מיליארד שקל - אבל אושר - למה להסתכל על חצי הכוס הריקה? ביום שני הקרוב יובא התקציב לאישור הכנסת והבורסה בתל אביב תבחר האם לחגוג כבר היום ביחד עם חגיגות פורים או להמתין בסבלנות לתחילת השבוע הבא?
עוד ברקע למסחר הבוקר, כשעה וחצי לפני תום המסחר בוול סטריט אמש פרסם הפדרל רזרב את ההחלטה שלו להעלות את ריבית הבסיס הקצרה בארה"ב ב-0.25% נקודות האחוז ל-2.75%. העליה היתה בהתאם לתחזיות השוק, אולם מה שהטריד אמש את המשקיעים היתה רמיזתו של היו"ר, אלן גרינספאן, כי העלאות הריבית ימשכו לאורך תקופה משמעותית, וזאת בכדי לבלום לחצים אינפלציוניים המופעלים על המערכת הכלכלית של ארה"ב.
החששות הובילו את וול סטריט לחתום בירידות. מדד הנאסד"ק השיל 0.9% בצניחה חופשית שנרשמה בשעת המסחר האחרונה לרמת ה-1,989 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס ירד גם הוא ב-0.9% ל-10,470 נקודות. ירידות השערים לא פסחו על המניות הדואליות ומרביתן של אלו תפתחנה את בוקרו של יום המסחר הרביעי באחד העם בפערי ארביטראז' שליליים.
ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע תפתח את המסחר בפער שלילי של 1.27%, לאחר שנפלה אמש ב-1.23%. לא סייעה גם הודעת החברה ביחד עם Active Biotech, כי תוצאות מחקר שלב שתיים, אשר פורסמו בז'ורנל Neurology, מראות, כי "הטיפול ב-laquinimod מפחית את התפתחות נגעי MRI פעילים בטרשת נפוצה בשלב ההתקפי".
פרטנר תפתח את המסחר בפער שלילי קל של 0.1%, לאחר שעלתה ב-2.37% על רקע החלטתה להגדיל את היקף הגיוס הקרוב ל-2 מיליארד שקל, לאחר שזכתה בביקושי ענק של כ-6 מיליארד שקל.
ריטליקס תפתח הבוקר את המסחר בפער שלילי קל של 0.14%, לאחר שנפלה אמש בוול סטריט ב-1.54%. המניה נהנית בימים האחרונים דווקא ממומנטום חיובי, על רקע רכישת אורקל את המתחרה ריטק והערכות האנליסטים, כי הבאה בתור להרכש היא ריטליקס וכי הרוכשת המאושרת תהיה SAP - אשר הפסידה לאורקל במאבק על ריטק.
בפערים שליליים תפתחנה גם: אלביט מערכות (0.2%), סאיטקס (0.1%), פריגו (1.15%), כור (1.21%), אודיוקודס (1.4%), אלביט הדמיה (1.45%), גילת (1.6%), אינטרנט זהב (2.1%), רבוע (2.22%), מתב (2.74%) ואורכית (7.98%).
מנגד, תפתחנה בפערים חיוביים: גיוון (1%), אלווריון (1.45%), מגל (2.96%), ג'קדה (1.12%), דלתא (1.24%), טאואר (0.86%) החבוטה ואלדין (0.45%).
ובבנקים. המפקח על הבנקים, יואב להמן, מתנגד, על פי ידיעות אחרונות, לכוונתו של בנק הפועלים להנהיג סלי עמלות למשקי בית (של 10 ו-18 שקל - החל מה-1 במאי). בימים האחרונים, יודע העיתון לספר, מתקיימים מגעים בין הפיקוח לבנק במטרה לפתור את המחלוקת אך העיתון טוען עוד, כי הפערים בין הצדדים גדולים.
נוחי דנקנר סוגר את חברת הנדל"ן, גנדן - מדווח הבוקר ידיעות אחרונות, כמהלך לקראת המיזוג הצפו בין נכסין ובנין ואזורים, שתיהן מקבוצת אי.די.בי - מניות קבוצת אי.די.בי ושתי הראשונות בפרט עשויות להגיב היום לידיעה. אתמול, נזכיר, חתמו מניות א.די.בי פיתוח ואי.די.בי אחזקות בעליות שערים נאות של למעלה מ-2% כל אחת, על רקע תוצאות טובות של חברות הקבוצה ובעיקר על רקע הדיווח של דסק"ש, לפיו עברה לרווח של 677 מיליון שקל ב-2004 מהפסד של כ-21 מיליון שקל ב-2003.
ואם כבר דנקנר, נספר, כי הערכת שווי שביצעו עבור קבוצת אי.די.בי, עת עדיין התמודדה במכרז לרכישת גרעין השליטה בבזק שיקפה לחברת התקשורת שווי של 3.25-4 מיליארד דולר - גבוה בכ-25% ממחיר השוק של החברה. מניות בזק עשויות להגיב למספרים.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
