הכללת שכר עבודה בשבת במסגרת השכר לזכויות סוציאליות
ע"ב 1537/02 אמיר ציוני ואח' נ. גלובוס גרופ בתי קולנוע בע"מ, ניתן ביום 26.1.2005.
עובדות
אמיר ורועי הועסקו בחברה המנהלת רשת בתי קולנוע (להלן – החברה) כקופאים, ושכרם שולם על פי מספר הצגות קולנוע בהם עבדו כאשר על הצדדים חל הסכם קיבוצי כללי בענף בתי הקולנוע (להלן - ההסכם הקיבוצי).
אמיר ורועי הגישו תביעה לתשלום זכויות סוציאליות שונות, כגון: תשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה ועוד.
אמיר ורועי טוענים כי יש להכליל את השכר עבור עבודה בימי שישי ושבת במסגרת השכר הקובע לצורך תשלום זכויות סוציאליות, לרבות פיצויי פיטורין, ובמסגרת חישוב היקף המשרה. החברה טוענת כי יש להתייחס אל העבודה בשבתות כאל עבודה בשעות נוספות, ואין להכליל שכר זה בחישוב היקף המשרה.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק
לענין חישוב חלקיות המשרה או מנין הימים המזכים בפיצויי פיטורים אין לנטרל ימי שבת וחג כל עוד העובד עבד פחות ממשרה מלאה אחת.
סעיף יח'(3) להסכם הקיבוצי קובע כי בעבור עבודה בהצגות נוספות בערבי שבת וחג, תשולם תוספת לשכר בשיעור 50% על התעריף שנקבע בטבלאות השכר. הוראה זו קובעת תעריף שונה לעבודה בשבתות, ואין בה דבר עם החרגת ימי העבודה בשבתות ממסגרת העבודה הרגילה, או התייחסות אליהם כאל עבודה בשעות נוספות.
אמיר ורועי, שהועסקו במשרה חלקית בחברה, עבדו בין היתר בימי שבת וחג, ולעבודתם בימים אלו יש להתייחס כאל חלק בלתי נפרד מהיקף משרתם. מכאן, שחישובי השכר הקובע לצורך תשלום פיצויי הפיטורין ויתר זכויותיהם של אמיר ורועי, ייגזרו מהיקף המשרה ומן השכר ששולם, כולל עבודה בשבתות (בשיעור של 100% בלבד).
אין חולק בדבר חבות החברה בהפרשות לקרן הפנסיה. מנגד גורסת החברה כי אין אפשרות לצרף את אמיר ורועי לקופת פנסיה באופן רטרואקטיבי, וכמו כן, כי אמיר ורועי עצמם לא היו מעונינים בהצטרפות לקרן פנסיה במועד עבודתם בחברה. החברה לא הוכיחה כי הושגה הסכמה בין הצדדים לפיה לא יופרשו תגמולים לקרן הפנסיה עבור אמיר ורועי. מכאן, שעל פי גרסתם ובהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי, היו אמיר ורועי זכאים להפרשות לגמל, בשיעור של 6% משכרם המלא, ולפיכך הינם זכאים לפיצוי בגין אי הפרשות לגמל.
בין הצדדים התקיימה מחלוקת כנה באשר לזכויות אמיר ורועי על ידי החברה. כמו כן, החברה עמדה בחובתה לשלם לאמיר ורועי את מלוא הסכומים שלא היו שנויים במחלוקת. לכן, אין מקום לפסוק את מלוא פיצויי ההלנה בגין הפרשי השכר ופיצויי הפיטורים, אלא יש להפחיתם ולהעמידם בגובה הפרשי הצמדה וריבית כדין בלבד.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
רפאל בתוצאות שיא; יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה: חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים"
תוצאות טובות לרפאל ברבעון השלישי. רפאל שוברת מדי רבעון שיא, וזה לא צפוי להשתנות. ברבעון השלישי ההכנסות הסתכמו ב-5.2 מיליארד שקל, עליה של 14.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. צבר ההזמנות עומד על 72.3 מיליארד שקל.
הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 311 מיליון שקל, לעומת 189 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. היקף המכירות בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של השנה עומד על סך של 14,550 מיליון שקל עלייה של 17.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההזמנות בתקופה הגיעו לסך של 23 מיליארד שקל עלייה של 18% לעומת התקופה המקבילה וצבר ההזמנות עומד על כ- 72.3 מיליארד שקל לעומת 60 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של 2025 עומד על 922 מיליון שקל , כלומר עלייה של כ- 67% לעומת הרווח בתקופה המקבילה בשנת 2024.
יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ, אמר על רקע הדוחות: ״רפאל ממשיכה לצמוח ומסכמת רבעון נוסף עם התוצאות הטובות בהיסטוריה, עם עלייה משמעותית במכירות, וביקושים גוברים למערכות שלה בארץ ובעולם. העולם כולו נחשף לעליונות הטכנולוגית שרפאל מביאה לשדה הקרב המודרני. ברבעון האחרון סיכמנו גם סדרת ניסויים מבצעית מוצלחת ביותר במערכת הלייזר "אור איתן" שהנה הראשונה מסוגה בעולם. התוצאות הביטחוניות והכלכליות המדהימות הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים במקצועיות ובנחישות כדי לשרת את מדינת ישראל ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון אני רוצה להודות לעובדות ולעובדים על כך שעשייתם הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "שנת 2025 מסתמנת כשנה המוצלחת ביותר בביצועיה של רפאל- גם בתרומת מערכות רפאל בשדה הקרב וגם בהיבטים העסקיים ובצמיחה. לצד הצמיחה העסקית המתמשכת המשכנו ברבעון האחרון ביתר שאת לתמוך את מערכת הביטחון בשלל מערכות ואמצעים מתקדמים, ואנו נערכים למסירה סופית של מערכת הלייזר בסוף חודש דצמבר. השבוע חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים. רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות ומאז תחילת השנה קלטנו כ- 1100 עובדים חדשים באתרים השונים ברחבי המדינה. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם, התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי ולאפשר צמיחה משמעותית גם בשעת מלחמה. אני מבקש להודות גם לכל החברות הבנות בקבוצת רפאל, בארץ ובעולם, על שגשוג וצמיחה יוצאי דופן".
