הכללת שכר עבודה בשבת במסגרת השכר לזכויות סוציאליות
ע"ב 1537/02 אמיר ציוני ואח' נ. גלובוס גרופ בתי קולנוע בע"מ, ניתן ביום 26.1.2005.
עובדות
אמיר ורועי הועסקו בחברה המנהלת רשת בתי קולנוע (להלן – החברה) כקופאים, ושכרם שולם על פי מספר הצגות קולנוע בהם עבדו כאשר על הצדדים חל הסכם קיבוצי כללי בענף בתי הקולנוע (להלן - ההסכם הקיבוצי).
אמיר ורועי הגישו תביעה לתשלום זכויות סוציאליות שונות, כגון: תשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה ועוד.
אמיר ורועי טוענים כי יש להכליל את השכר עבור עבודה בימי שישי ושבת במסגרת השכר הקובע לצורך תשלום זכויות סוציאליות, לרבות פיצויי פיטורין, ובמסגרת חישוב היקף המשרה. החברה טוענת כי יש להתייחס אל העבודה בשבתות כאל עבודה בשעות נוספות, ואין להכליל שכר זה בחישוב היקף המשרה.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק
לענין חישוב חלקיות המשרה או מנין הימים המזכים בפיצויי פיטורים אין לנטרל ימי שבת וחג כל עוד העובד עבד פחות ממשרה מלאה אחת.
סעיף יח'(3) להסכם הקיבוצי קובע כי בעבור עבודה בהצגות נוספות בערבי שבת וחג, תשולם תוספת לשכר בשיעור 50% על התעריף שנקבע בטבלאות השכר. הוראה זו קובעת תעריף שונה לעבודה בשבתות, ואין בה דבר עם החרגת ימי העבודה בשבתות ממסגרת העבודה הרגילה, או התייחסות אליהם כאל עבודה בשעות נוספות.
אמיר ורועי, שהועסקו במשרה חלקית בחברה, עבדו בין היתר בימי שבת וחג, ולעבודתם בימים אלו יש להתייחס כאל חלק בלתי נפרד מהיקף משרתם. מכאן, שחישובי השכר הקובע לצורך תשלום פיצויי הפיטורין ויתר זכויותיהם של אמיר ורועי, ייגזרו מהיקף המשרה ומן השכר ששולם, כולל עבודה בשבתות (בשיעור של 100% בלבד).
אין חולק בדבר חבות החברה בהפרשות לקרן הפנסיה. מנגד גורסת החברה כי אין אפשרות לצרף את אמיר ורועי לקופת פנסיה באופן רטרואקטיבי, וכמו כן, כי אמיר ורועי עצמם לא היו מעונינים בהצטרפות לקרן פנסיה במועד עבודתם בחברה. החברה לא הוכיחה כי הושגה הסכמה בין הצדדים לפיה לא יופרשו תגמולים לקרן הפנסיה עבור אמיר ורועי. מכאן, שעל פי גרסתם ובהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי, היו אמיר ורועי זכאים להפרשות לגמל, בשיעור של 6% משכרם המלא, ולפיכך הינם זכאים לפיצוי בגין אי הפרשות לגמל.
בין הצדדים התקיימה מחלוקת כנה באשר לזכויות אמיר ורועי על ידי החברה. כמו כן, החברה עמדה בחובתה לשלם לאמיר ורועי את מלוא הסכומים שלא היו שנויים במחלוקת. לכן, אין מקום לפסוק את מלוא פיצויי ההלנה בגין הפרשי השכר ופיצויי הפיטורים, אלא יש להפחיתם ולהעמידם בגובה הפרשי הצמדה וריבית כדין בלבד.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
