פש"ר/מי רשאי לדון בתביעת חוב שאינה כספית?/עליון
עובדות וטענות: המבקשים הינם בעלים במשותף של מקרקעין . הם חתמו עם המשיבה על הסכם לפיו, התחייבו למכור לה 87 אחוזים מזכויותיהם במקרקעין. בתמורה, התחייבה המשיבה לבנות על המקרקעין מבנה למסחר ולמגורים ולמסור למבקשים 13 אחוזים מן השטחים הבנויים. בתוספת להסכם התחייבה המשיבה לפעול לפינוי הדייר המוגן אשר החזיק אותה עת במקרקעין. עוד נקבע בהסכם, כי היה ולא יעלה בידה של המשיבה לקבל את החזקה במקרקעין תוך פרק זמן מסוים, ייחשב ההסכם כבטל. יחד עם זאת צוין, כי אם תגרום המשיבה לפינויו של הדייר המוגן, תוכל היא למנוע את ביטולו של ההסכם על ידי כך שתשלם למוכרים דמי שכירות השווים לאלה ששולמו על ידי הדייר המוגן. בחודש יולי 1999 גרמה המשיבה לפינויו של הדייר המוגן. ממועד זה ועד לחודש מרץ 2000, שילמה המשיבה למבקשים את דמי השכירות. החל מחודש אפריל 2000 חדלה המשיבה מתשלום דמי השכירות. משכך, הודיעו המבקשים על ביטולו של ההסכם והגישו תובענה לבית המשפט המחוזי, בגדרה עתרו לסעד הצהרתי לפיו ביטול ההסכם נעשה כדין. כן ביקשו הם להורות לרשם המקרקעין למחוק את הערות האזהרה ביחס למקרקעין, אשר נרשמו לטובת המשיבה מכוח ההסכם. זמן קצר לאחר מכן ניתן צו לפירוקה של המשיבה בעקבותיו עיכב בית המשפט המחוזי את ההליכים בתובענה. לאור זאת הגישו המבקשים בקשה לבית המשפט שעל הפירוק להתיר את המשך ניהולה של התובענה. בית המשפט דחה את הבקשה בציינו, כי המבקשים רשאים להגיש תביעת חוב למפרק. על כך הוגשה בקשת רשות הערעור נשוא הדיון.
דיון משפטי:
כב' הש' א' גרוניס:
במסגרת התובענה אשר הגישו המבקשים נגד המשיבה לא נכללה עתירה לסעד כספי. תחת זאת, ביקשו הם כי יינתן סעד הצהרתי לפיו ההסכם בוטל כדין, וכי רשם המקרקעין יצווה למחוק את הערות האזהרה אשר נרשמו מכוחו של ההסכם. תביעותיהם של המבקשים אינן כספיות במהותן ומשכך, אין מקום לבררן במסגרת תביעת חוב בפני המפרק. הדרך הראויה לברר עניינים שלא ניתן להביאם בגדר תביעת חוב הינה במסגרת הליך של בקשה למתן הוראות בפני בית המשפט שעל הפירוק, או לחילופין, במסגרת הליך בפני בית המשפט האזרחי נגד החברה שבפירוק לאחר קבלת רשות לכך (סעיף 267 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983). במאמר מוסגר יוער, כי ייתכן שקיים הבדל, לעניין הצורך באישור בית המשפט של חדלות פירעון באשר לחלופה של תובענה רגילה, בין הליכי פירוק להליכי פשיטת רגל. זאת, לאור הניסוח השונה של סעיף 267 לפקודת החברות לעומת זה שבסעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. סעיף 20(א) מדבר על תרופה לנושה שיש לו "חוב בר-תביעה". לעומת זאת, סעיף 267 אינו מזכיר כלל את המונח "חוב בר-תביעה". לפיכך, ניתן אולי לטעון שסעיף 267 מצריך אישור כאמור של בית המשפט שעל הפירוק אף כאשר מדובר בהליך שלא ניתן להביאו בגדר תביעת חוב; לעומת זאת אין צורך באישור בית המשפט של פשיטת רגל על פי סעיף 20, מקום שמדובר בסעד אשר ממילא לא ניתן להביאו בגדר תביעת חוב. מצד שני יש לזכור, כי הרציונל של שני הסעיפים זהה ומכאן (כך הטענה ההפוכה), שאין מקום להבחין בין שני המקרים. משמע, כי בדומה לכלל במסגרת דיני הפירוק, גם כאן (הליך אשר אינו יכול לבוא בגדר תביעת חוב) נדרש אישורו של בית המשפט לפשיטת רגל. זאת ועוד, ייתכן ולעניין הצורך באישור יש לכלול אבחנה נוספת. הכוונה לאבחנה בין מקרים בהם צד שלישי, כאשר אין לכך השפעה כלשהי על קופת פשיטת הרגל (למשל, סילוק יד), מעוניין לקבל נגד החייב בפשיטת רגל סעד שאינו כספי, לבין מקרים בהם יכולה להיות להליך כאמור השפעה על הקופה. מכל מקום, טעה בית משפט קמא בקובעו, כי תביעתם של המבקשים, שכאמור אינה תובענה כספית, תידון בפני המפרק.
סוף דבר: הערעור מתקבל. העניין יוחזר לבית המשפט שעל הפירוק, על מנת שיחליט האם עניינם של המבקשים יתברר בפניו או שמא בפני בית המשפט האזרחי.
המשיבה תישא בהוצאות בסך 7,500 ש"ח
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
