מנצלת הגאות: אלדן טק תשלים היום גיוס של 50 מ' ש'
סידרת ההנפקות היום נמשכת - אלדן-טק תבצע היופ את המכרז הציבורי בהנפקה שלה בו היא תנפיק 49 מיליון ע.נ. אג"ח להמרה (סדרה א') בריבית שנתית של 4.75%. אגרות החוב יוצעו ב-92% מערכן הנקוב (בהתאמה לדיבידנד).
החברה דיווחה בבוקר, כי במכרז המוסדי שהתקיים ביום ה' התקבלו ביקושים בהיקף של כ-60 מיליון שקל על הצעה של 28 מיליון שקל (80% מהיקף ההנפקה הוצע למוסדיים). מחיר היחידה שנקבע במכרז הינו 670. בעקבות ביקושי היתר הוחלט להגדיל את היקף ההנפקה ב-14 מיליון שקל.
ההנפקה תכלול גם 7 מיליון כתבי אופציה (סדרה 1) הניתנים למימוש למניות רגילות של החברה, במחיר מימוש של 3 שקל(בהתאמה לדיבידנד). ו-490 אלף כתבי אופציה (סדרה א') הניתנים למימוש לאג"ח (סדרה א') במשך שנה, במחיר מימוש של 92 שקל.
ניירות הערך מוצעים ב-70,000 יחידות, במחיר שבין 644 שקל ל-700 שקל ליחידה.
וכדאי לשים לב לכך שיוסי בודנשטיין, בעל השליטה בחברה, מתחייב להציע לרכוש את כל כתבי האופציה (סדרה 1), במהלך יום המסחר הראשון של כתבי האופציה בבורסה במחיר של 20 אג' לכתב אופציה. חתמי ההנפקה הינם אקסלנס נשואה חיתום, כלל פיננסים חיתום ולאומי ושות' חתמים.
אלדן-טק מתמחה בייזום, פיתוח, בנייה ניהול, השבחה של קרקעות ופרויקטים בתחום הנדל"ן ונכסים מניבים. החברה פועלת באמצעות שלוש חברות בנות: רילון (56%) - שהיא חברה בורסאית המרכזת את הפעילות היזמית בתחום הנדל"ן בבולגריה, טופר מפעלי אופנה (60%) - שנמכרה לה אשתקד כשלד בורסאי של יצרנית האופנה בשם זה, אשר מרכזת כיום את פעילות החכרת האוניות, ו-Eldan-tech bvi המחזיקה בשלושה נכסים מניבים בבריטניה ושלושה נכסים מניבים בישראל.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
