הבת של ITL נכנסת לשת"פ עם UT בציוד גילוי חנ"מ

ההסכם נחתם עם חברה בת של UT שלה מספר חוזים בתחומים משיקים לאספקת מערכות גילוי ניידות לחומרים כימיים וביולוגיים לצבא ארה"ב
שי פאוזנר |

הבת של ITL נכנסת לשת"פ עם UT בציוד גילוי חנ"מ

ההסכם נחתם עם חברה בת של UT שלה מספר חוזים בתחומים משיקים לאספקת מערכות גילוי ניידות לחומרים כימיים וביולוגיים לצבא ארה"ב

חברת לייזר דיטקט סיסטמס (LDS), חברת הבת הצעירה של ITL, העוסקת בתחום גילוי חומרי נפץ - חתמה לאחרונה הסכם הבנות עם חברה בת של יונייטד טכנולוג'יס (UT) האמריקאית, לצורך פיתוח מערכות גילוי מתוחכמות למשרד לביטחון פנים של ארה"ב.

UT היא אחת מהחברות הביטחוניות הגדולות והמובילות בארה"ב עם היקף עסקים של למעלה מ-34 מיליארד דולר לשנה. ההסכם נחתם עם חברה בת של UT שלה מספר חוזים בתחומים משיקים לאספקת מערכות גילוי ניידות לחומרים כימיים וביולוגיים לצבא ארה"ב.

עמי רוב, מנכ"ל אי.טי.אל אופטרוניקס, מציין כי UT ביקשה לחתום על ההסכם לאחר ש- LDS זומנה לאחרונה על ידי ראשי המשרד לביטחון פנים בארה"ב להשתתף בכנס שארגן המשרד, ושבו נדון פרויקט פיתוח אמריקאי מהסוג שבו מתמחה LDS. עוד הוסיף רוב כי ההסכם צפוי להניב סכומים משמעותיים לחברה בשנה הקרובה.

להערכת החברה ההסכם שניתנה לו בִרכת המשרד לביטחון פנים האמריקאי, יאפשר לממשל האמריקאי לשתף את LDS גם בפרויקטים מסווגים, דבר הפותח קשת פעילויות נרחבת בארה"ב.

חברת LDS הוקמה ע"י ITL בסוף שנת 2004 לצורך מימוש הידע הטכנולוגי שפותח החברה בנושא גילוי חומרי נפץ ע"י חישה מרחוק. ל- LDS כבר מספר חוזי פיתוח עם המשרד לביטחון פנים ומשהב"ט הישראליים בנושא. את ההסכם שנחתם ניהל בפועל ניב אהרוני מנכ"ל LDS שמונה לתפקידו בחודש דצמבר 2004.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.