להמן יוצא למלחמה באוברדרט - מחייב "חבילות תפורות"
המפקח על הבנקים, יואב להמן, פרסם היום הוראה לבנקים שנועדה להפסיק את הנוהג הרווח בישראל של ניהול חשבונות אלה עוד וחח"ד, תוך חריגות תכופות ומתמשכות ממסגרות האשראי המאושרות. בהוראה נקבע בין השאר, כי על הבנקים יהיה לקבוע ללקוח מסגרת אשראי, המתאימה לצרכיו, לכושר ההחזר ולביטחונות שלו וזאת על בסיס ניתוח מתועד, לצורך אישור המסגרת על ידי גורם האשראי המוסמך בבנק.
עוד קובע המסמך של להמן, כי קביעת מסגרת באופן מושכל זה יכולה להתבצע גם על פי מאפיינים משותפים של קבוצות לקוחות, והבנק יוכל לקבוע סכומי סף שונים לקבוצות לקוחות כאלה שלגביהן יוגדרו קריטריונים כלליים לניתוח המתועד של צרכי האשראי. הסכם המסגרת יבהיר את מחויבות שני הצדדים ? הלקוח והבנק- לפעול רק בתוך המסגרות המאושרות ובלא חריגה מהן. הבנק רשאי מעתה להעמיד ללקוח בעל מסגרת אשראי, או לקבוצת לקוחות כאלה, מסגרת אשראי חד צדדית נוספת, ובלבד שיידע את הלקוח. מסגרת חד צדדית כזו לא תחויב בעמלה, ושיעורי הריבית עליה לא יעלו על אלה שנקבעו למסגרת האשראי האחרונה שהוסכמה בכתב עם הלקוח ונחתמה על ידו.
להמן קובע, כי במקרים בהם יבקש לקוח לכבד חיוב מסוים בעטיו צפויה להיווצר חריגה, והבנק יהיה מוכן להיענות לכך, תוסכם מראש ובכתב מסגרת מתאימה, ולו גם זמנית, התואמת את היקף האשראי הנוסף המבוקש.
חיוב חשבון הלקוח בתוספת ריבית חריגה ועמלות טיפול מיוחדות בגין חשבון בחריגה יתאפשר אך ורק במקרים בהם התאגיד הבנקאי לא היה יכול למנוע את החריגה, ואף זאת רק בחשבונות שסווגו על ידי התאגיד הבנקאי כחובות בעייתיים (בפיגור). בגין חריגות שתיווצרנה בחשבונות שסווגו כבעייתיים, לא תיזקפנה הכנסות ריבית כלשהן לדוח רווח והפסד עד לגבייתן בפועל (וביטול החריגה).
בפיקוח על הבנקים מציינים, כי ההוראה החדשה נדרשת נוכח אופי הפעילות הייחודי שהתפתח בישראל בתחום זה: ברקע השימוש הנרחב באשראי בחשבונות העובר ושב, התפתחה בישראל גם פרקטיקה בנקאית שהשלימה עם היווצרות תדירה ומתמשכת של חריגות ממסגרות האשראי המאושרות, ולעיתים אף בשיעורים מהותיים מתוך יתרות האשראי בחשבונות העובר ושב. כך גם ביחס לסכומי המסגרת המאושרת.
ההוראה החדשה נועדה להקטין את אי הוודאות הנגרמת ללקוח ולתאגיד הבנקאי, אומר להמן, כתוצאה מחריגות אשראי בחשבונות העובר ושב: מנקודת מבטו של הלקוח קיימת אי וודאות באשר למסגרת האשראי המועמדת לרשותו בפועל, לחיובים הספציפיים (שיקים, הרשאות לחיוב חשבון וכדו'), שיכובדו על ידי הבנק, לתנאים ולשיקולים העשויים להנחות את הבנק בהחלטותיו אלו, ולעלות האפקטיבית של אשראי זה.
מנקודת מבטו של התאגיד הבנקאי עלולה להיפגם באופן מהותי השליטה בסיכוני האשראי של הלווים הספציפיים ויכולתו להעריך מראש את סיכוני התיק בראייה כוללת. תופעת החריגות ממסגרות האשראי מקשה גם על קיום נאות של חוק שיקים ללא כיסוי ועל היכולת לאכוף אותו, ולכן פוגעת במחזיקים בשיקים כאלה ובאמון הציבור באמצעי תשלום זה. חשוב ששינוי דפוסי הפעילות בעקבות ההוראה החדשה ינוצל על ידי הלקוחות לתכנון מושכל של האשראי שהם נוטלים מהבנקים, ועל ידי הבנקים הוא ינוצל לשיפור הניהול והבקרה בתחום האשראי בעו"ש וחח"ד, ובכלל.
