אז למה לי פוליטיקה עכשיו - שתוביל את הבורסה?

שלום שלום - ואין שלום. עד כמה משפיעה הפוליטיקה על שוק ההון. לא, אני לא מתכוון לבטחון, כלכלה או יחסי החוץ של המדינה. כוונתי היא לפוליטיקה נטו. נקייה - כלומר מלוכלכת. כזו שמשאירה אחריה שובל של גועל נפש אמיתי, שאותו אנחנו מקבלים בכל פעם שאנו מדליקים רדיו באוטו בדרך מהעבודה בסוף היום. עד כמה משקיעים ממקשיבים לדברים שאומרים נציגי העם מעל במות ציבוריות, ועד כמה הם סבורים שעליהם להגיב על הנאמר בקניה או מכירה של ניירות ערך, השקעה במטבעות, רכישה ומכירה של אג"ח?

זו היתה תמיד שאלה שריחפה מעל שווקי ההון בעולם כולו. אך אצלנו, כמו תמיד - הווליום גבוה הרבה יותר. הנה אנחנו, רגע לפני היכולת לבדוק זאת כמו שמזמן לא יכולנו, שהרי בימים הקרובים מגיע פרויקט אישור ההתנתקות של שרון לישורת האחרונה. אתמול הודיע השר סילבן שלום, כי החליט ללכת נגד ראש הממשלה - בעניין ההתנתקות ודרש משעל עם.

ועכשיו אנחנו שואלים: 1. האם העובדה ששרון עשוי לקבל מקלחת קרה ביום ההצבעה בכנסת על חוק פינוי-פיצוי ועל התקציב הקשורים כמובן פוליטית האחד בשני - יפגעו בבורסה? 2. האם העובדה ששר החוץ החליט "לבגוד" בשרון נובעת מהעובדה שאריק לא לקח אותו לשארם-א-שיח תהיה מספיקה כדי לאפשר למשקיעים תהתעלם מ'המרד'? 3. האם למשהו בכלל אכפת מה אומרים הפוליטיקאים - או שההצבעה וההחלטה שמתקבלת בנושאים הרי גורל כמו אלה הנידונים פה - הן שקובעות את מצב הרוח בבורסה?

בכל אופן - הרגע הזה, בו חזרתי אחרי כל כך הרבה זמן לחשוב על כך שמה שמעניין את כולנו הם דיבורים - הוא רגע משמח, תודו. שכן, לאורך כל כך הרבה שנים התרגלנו לכך שמעשים - בדרך כלל מהסוג הנורא של הרג משני הצדדים, היו מה שהניע את מצבה הכלכלי של ישראל.

עכשיו קחו נשימה קצרה - הכל יתבהר בתוך שבוע עד עשרה ימים.

דירקטוריון של 1,600 איש. בשנה שעברה נרשמו כמה שמות לוהטים מהתעשייה הקיבוצית בישראל למסחר בבורסה של ת"א. בכל פעם שמדברים על הנושא, עולה באופן אוטומטי כמעט שמה של יצרנית הטפטפות הגדולה בעולם - נטפים. החברה של הקיבוצים חצרים (54.5%), מגל (32.8%) ויפתח (12.7%) מחזיקה על פי הערכות שונות 35% מהשוק העולמי של תחומה ומוכרת בכ-1.5 מיליארד שקל בשנה.

עוד כדי לסבר את האוזן - לנטפים יש כיום 15 מפעלים שרק 4 מהם בארץ, יותר מ-2,000 עובדים וכמה עשרות חברות בנות ב-112 מדינות.

בשנתיים האחרונות החליטו בנטפים להגדיל את הפעילות על ידי שילוב של הכנסת משקיע אסטרטגי והנפקה בבורסה. האמת היא, שהתחרות בשוק שלה הפכה את התוכנית הזו לצורך בוער הרבה יותר. את אותות התהפוכות והחלשותה בשוק העולמי - ניתן היה למצוא באתרי הכלכלה והעיתונים בשנה האחרונה - כשהחברה נפרדה מכמה מהקודקודים שלה, בהם אלוף לשעבר, מנהל בכיר של משרד בחו"ל ועוד.

בתקופה האחרונה הגבירה החברה מאוד את הפעילות שלה בתחום חיפוש המשקיעים. כעת נראה כאילו היא איננה מתכוונת לבחור במסלול ההנפקה כמי שיוביל אותה לשמור על הבכורה בתחומה. שמועות עקשניות נפוצו בימים האחרונים כי הקבוצה של סטנלי גולד האמריקני נמצאת במגעים להשקעה בחברה. אוליי כן ואוליי לא. בכל אופן, ברור כי יש שם בחברה, מי שסוברים שהזמן שלה דחוק וכי הבורסה היא כן הפתרון להבאת כסף הביתה.

לראייה - ניתן היה לעקוב אחר העניין לפחות על פי היקף ההודעות לעיתונות שמשחררת החברה בתקופה האחרונה. כמי שנמצא לא מעט שנים ב"עסק" הזה של עתונות שוק ההון, אני יכול לומר לכם בוודאות - כי הכוונה של החברה היא למשוך תשומת לב ובעיקר לבחון את התגובות.

הקיבוצניקים שמחזיקים ומפעילים את נטפים יודעים שהעובדה שהם מציעים יופי של חברה - לפחות כיום, עם הרבה מאוד פוטנציאל, זה לא מספיק. משיחה שלי בימים האחרונים עם מנהל בכיר בתעשיה הקיבוצית עולה מסקנה ברורה אחת - די לו למשקיע פווטנציאלי - כי יזדמן פעם אחת לאסיפת הקיבוץ כדי שיבין עד כמה ממולכד כל עניין הכניסה לעסק של "ההתיישבות העובדת". מי שמכיר את התמונה של ישיבת דירקטוריון בה נאלץ בעל מניות או מנהל לתת הסבר לתוכנית ושלא לדבר - על הפסדים, צריך רק לדמיין איך תראה האסיפה השנתית שלו עם 1,600 חברי הקיבוצים שמחזיקים את נטפים כדי להבין כמה זה יהיה מסובך.

מאת: שי פאוזנר