אז למה לי פוליטיקה עכשיו - שתוביל את הבורסה?
שלום שלום - ואין שלום. עד כמה משפיעה הפוליטיקה על שוק ההון. לא, אני לא מתכוון לבטחון, כלכלה או יחסי החוץ של המדינה. כוונתי היא לפוליטיקה נטו. נקייה - כלומר מלוכלכת. כזו שמשאירה אחריה שובל של גועל נפש אמיתי, שאותו אנחנו מקבלים בכל פעם שאנו מדליקים רדיו באוטו בדרך מהעבודה בסוף היום. עד כמה משקיעים ממקשיבים לדברים שאומרים נציגי העם מעל במות ציבוריות, ועד כמה הם סבורים שעליהם להגיב על הנאמר בקניה או מכירה של ניירות ערך, השקעה במטבעות, רכישה ומכירה של אג"ח?
זו היתה תמיד שאלה שריחפה מעל שווקי ההון בעולם כולו. אך אצלנו, כמו תמיד - הווליום גבוה הרבה יותר. הנה אנחנו, רגע לפני היכולת לבדוק זאת כמו שמזמן לא יכולנו, שהרי בימים הקרובים מגיע פרויקט אישור ההתנתקות של שרון לישורת האחרונה. אתמול הודיע השר סילבן שלום, כי החליט ללכת נגד ראש הממשלה - בעניין ההתנתקות ודרש משעל עם.
ועכשיו אנחנו שואלים:
1. האם העובדה ששרון עשוי לקבל מקלחת קרה ביום ההצבעה בכנסת על חוק פינוי-פיצוי ועל התקציב הקשורים כמובן פוליטית האחד בשני - יפגעו בבורסה?
2. האם העובדה ששר החוץ החליט "לבגוד" בשרון נובעת מהעובדה שאריק לא לקח אותו לשארם-א-שיח תהיה מספיקה כדי לאפשר למשקיעים תהתעלם מ'המרד'?
3. האם למשהו בכלל אכפת מה אומרים הפוליטיקאים - או שההצבעה וההחלטה שמתקבלת בנושאים הרי גורל כמו אלה הנידונים פה - הן שקובעות את מצב הרוח בבורסה?
בכל אופן - הרגע הזה, בו חזרתי אחרי כל כך הרבה זמן לחשוב על כך שמה שמעניין את כולנו הם דיבורים - הוא רגע משמח, תודו. שכן, לאורך כל כך הרבה שנים התרגלנו לכך שמעשים - בדרך כלל מהסוג הנורא של הרג משני הצדדים, היו מה שהניע את מצבה הכלכלי של ישראל.
עכשיו קחו נשימה קצרה - הכל יתבהר בתוך שבוע עד עשרה ימים.
דירקטוריון של 1,600 איש. בשנה שעברה נרשמו כמה שמות לוהטים מהתעשייה הקיבוצית בישראל למסחר בבורסה של ת"א. בכל פעם שמדברים על הנושא, עולה באופן אוטומטי כמעט שמה של יצרנית הטפטפות הגדולה בעולם - נטפים. החברה של הקיבוצים חצרים (54.5%), מגל (32.8%) ויפתח (12.7%) מחזיקה על פי הערכות שונות 35% מהשוק העולמי של תחומה ומוכרת בכ-1.5 מיליארד שקל בשנה.
עוד כדי לסבר את האוזן - לנטפים יש כיום 15 מפעלים שרק 4 מהם בארץ, יותר מ-2,000 עובדים וכמה עשרות חברות בנות ב-112 מדינות.
בשנתיים האחרונות החליטו בנטפים להגדיל את הפעילות על ידי שילוב של הכנסת משקיע אסטרטגי והנפקה בבורסה. האמת היא, שהתחרות בשוק שלה הפכה את התוכנית הזו לצורך בוער הרבה יותר. את אותות התהפוכות והחלשותה בשוק העולמי - ניתן היה למצוא באתרי הכלכלה והעיתונים בשנה האחרונה - כשהחברה נפרדה מכמה מהקודקודים שלה, בהם אלוף לשעבר, מנהל בכיר של משרד בחו"ל ועוד.
בתקופה האחרונה הגבירה החברה מאוד את הפעילות שלה בתחום חיפוש המשקיעים. כעת נראה כאילו היא איננה מתכוונת לבחור במסלול ההנפקה כמי שיוביל אותה לשמור על הבכורה בתחומה. שמועות עקשניות נפוצו בימים האחרונים כי הקבוצה של סטנלי גולד האמריקני נמצאת במגעים להשקעה בחברה. אוליי כן ואוליי לא. בכל אופן, ברור כי יש שם בחברה, מי שסוברים שהזמן שלה דחוק וכי הבורסה היא כן הפתרון להבאת כסף הביתה.
לראייה - ניתן היה לעקוב אחר העניין לפחות על פי היקף ההודעות לעיתונות שמשחררת החברה בתקופה האחרונה. כמי שנמצא לא מעט שנים ב"עסק" הזה של עתונות שוק ההון, אני יכול לומר לכם בוודאות - כי הכוונה של החברה היא למשוך תשומת לב ובעיקר לבחון את התגובות.
הקיבוצניקים שמחזיקים ומפעילים את נטפים יודעים שהעובדה שהם מציעים יופי של חברה - לפחות כיום, עם הרבה מאוד פוטנציאל, זה לא מספיק. משיחה שלי בימים האחרונים עם מנהל בכיר בתעשיה הקיבוצית עולה מסקנה ברורה אחת - די לו למשקיע פווטנציאלי - כי יזדמן פעם אחת לאסיפת הקיבוץ כדי שיבין עד כמה ממולכד כל עניין הכניסה לעסק של "ההתיישבות העובדת". מי שמכיר את התמונה של ישיבת דירקטוריון בה נאלץ בעל מניות או מנהל לתת הסבר לתוכנית ושלא לדבר - על הפסדים, צריך רק לדמיין איך תראה האסיפה השנתית שלו עם 1,600 חברי הקיבוצים שמחזיקים את נטפים כדי להבין כמה זה יהיה מסובך.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
