משקל הזרים בבורסה המקומית עלה בצדמבר ל-12%
מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל נמסר, כי בחודש דצמבר 2004 התחזק השקל מול הדולר ב-1.5%, ומול סל המטבעות בשיעור מתון יותר של כחצי אחוז וזאת, כתוצאה מהחלשות הדולר מול רוב המטבעות בעולם. כבחודשים קודמים, גם בדצמבר, החלשות הדולר מול השקל הייתה בשיעור מתון יותר משיעור החלשותו מול מטבעות משקים מתעוררים אחרים.
מנתוני האופציות שקל-מט"ח שנמכרות בסקטור הפרטי ("מעבר לדלפק") עולה, כי בדצמבר ובמהלך השבועיים הראשונים של חודש ינואר 2005, נמשכה עלייה הדרגתית בסיכון שער החליפין עד לרמה של כ-6.3%. עלייה זו בסיכון ניכרת בחודשיים האחרונים בכל הטווחים.
תושבי חוץ הגבירו בדצמבר את מכירות המט"ח שהסתכמו בהיקף ניכר של כ-810 מיליון דולר. פעילותם בבורסה לני"ע בת"א רשמה גידול החודש והסתכמה בהשקעות נטו במניות של כ-390 מיליון דולר ובמימושים של כ-120 מיליון באגרות חוב. משקלם במחזורי המסחר עלה בדצמבר ל-12% בהשוואה לרמות של כ-8% בחודשים קודמים.
גם בהיקף המכירות של תושבי חוץ באמצעות עסקאות עתידיות ואופציות מכר נרשמה, בחודשיים האחרונים, עלייה ניכרת. פעילות זו במכשירים הנגזרים, גררה גידול ניכר בחשיפה השקלית קצרת הטווח של מגזר זה שעמדה בסוף חודש דצמבר ברמה גבוהה היסטורית של כ-1.8 מיליארד דולר. נזכיר, כי במהלך המחצית הראשונה של השנה צמצמו תושבי חוץ חשיפה שקלית, מרמה של כמיליארד דולרים לרמה אפסית, ובמהלך החודשיים האחרונים שבו והגדילו אותה בשיעור ניכר.
השינויים בחשיפה השקלית קצרת הטווח של תושבי חוץ תואמים את המגמות בשווקים המתעוררים, ועולים בקנה אחד עם הערכות חלק מהבנקים הזרים לגבי המשך התחזקות השקל בשנת 2005. יצוין, כי בשבועיים הראשונים של חודש ינואר 2005 התהפכה מגמת המכירות קצרות הטווח - תושבי חוץ רכשו נטו היקף של כ-800 מיליון דולר בעיקר באמצעות מכשירים נגזרים.
הסקטור העיסקי של תושבי ישראל הגביר בחודש דצמבר 2004 את רכישות המט"ח, בהמשך לחודשים האחרונים, אלה הסתכמו החודש ב-1.1 מיליארד דולר. מרבית הרכישות היו קצרות טווח, ונבעו מפירעון אשראי במט"ח, צבירה בפיקדונות מט"ח בארץ, ורכישות באמצעות מכשירים פיננסים נגזרים.
המשקיעים מוסדיים מימשו בחודש דצמבר 2004 ני"ע ערך זרים בסכום קטן. במהלך החודשים אוגוסט-נובמבר רכשו המשקיעים המוסדיים תעודות סל על מדדים בחו"ל, בהיקף של כ-330 מיליון דולר.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
