משקל הזרים בבורסה המקומית עלה בצדמבר ל-12%
מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל נמסר, כי בחודש דצמבר 2004 התחזק השקל מול הדולר ב-1.5%, ומול סל המטבעות בשיעור מתון יותר של כחצי אחוז וזאת, כתוצאה מהחלשות הדולר מול רוב המטבעות בעולם. כבחודשים קודמים, גם בדצמבר, החלשות הדולר מול השקל הייתה בשיעור מתון יותר משיעור החלשותו מול מטבעות משקים מתעוררים אחרים.
מנתוני האופציות שקל-מט"ח שנמכרות בסקטור הפרטי ("מעבר לדלפק") עולה, כי בדצמבר ובמהלך השבועיים הראשונים של חודש ינואר 2005, נמשכה עלייה הדרגתית בסיכון שער החליפין עד לרמה של כ-6.3%. עלייה זו בסיכון ניכרת בחודשיים האחרונים בכל הטווחים.
תושבי חוץ הגבירו בדצמבר את מכירות המט"ח שהסתכמו בהיקף ניכר של כ-810 מיליון דולר. פעילותם בבורסה לני"ע בת"א רשמה גידול החודש והסתכמה בהשקעות נטו במניות של כ-390 מיליון דולר ובמימושים של כ-120 מיליון באגרות חוב. משקלם במחזורי המסחר עלה בדצמבר ל-12% בהשוואה לרמות של כ-8% בחודשים קודמים.
גם בהיקף המכירות של תושבי חוץ באמצעות עסקאות עתידיות ואופציות מכר נרשמה, בחודשיים האחרונים, עלייה ניכרת. פעילות זו במכשירים הנגזרים, גררה גידול ניכר בחשיפה השקלית קצרת הטווח של מגזר זה שעמדה בסוף חודש דצמבר ברמה גבוהה היסטורית של כ-1.8 מיליארד דולר. נזכיר, כי במהלך המחצית הראשונה של השנה צמצמו תושבי חוץ חשיפה שקלית, מרמה של כמיליארד דולרים לרמה אפסית, ובמהלך החודשיים האחרונים שבו והגדילו אותה בשיעור ניכר.
השינויים בחשיפה השקלית קצרת הטווח של תושבי חוץ תואמים את המגמות בשווקים המתעוררים, ועולים בקנה אחד עם הערכות חלק מהבנקים הזרים לגבי המשך התחזקות השקל בשנת 2005. יצוין, כי בשבועיים הראשונים של חודש ינואר 2005 התהפכה מגמת המכירות קצרות הטווח - תושבי חוץ רכשו נטו היקף של כ-800 מיליון דולר בעיקר באמצעות מכשירים נגזרים.
הסקטור העיסקי של תושבי ישראל הגביר בחודש דצמבר 2004 את רכישות המט"ח, בהמשך לחודשים האחרונים, אלה הסתכמו החודש ב-1.1 מיליארד דולר. מרבית הרכישות היו קצרות טווח, ונבעו מפירעון אשראי במט"ח, צבירה בפיקדונות מט"ח בארץ, ורכישות באמצעות מכשירים פיננסים נגזרים.
המשקיעים מוסדיים מימשו בחודש דצמבר 2004 ני"ע ערך זרים בסכום קטן. במהלך החודשים אוגוסט-נובמבר רכשו המשקיעים המוסדיים תעודות סל על מדדים בחו"ל, בהיקף של כ-330 מיליון דולר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
