משקל הזרים בבורסה המקומית עלה בצדמבר ל-12%
מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל נמסר, כי בחודש דצמבר 2004 התחזק השקל מול הדולר ב-1.5%, ומול סל המטבעות בשיעור מתון יותר של כחצי אחוז וזאת, כתוצאה מהחלשות הדולר מול רוב המטבעות בעולם. כבחודשים קודמים, גם בדצמבר, החלשות הדולר מול השקל הייתה בשיעור מתון יותר משיעור החלשותו מול מטבעות משקים מתעוררים אחרים.
מנתוני האופציות שקל-מט"ח שנמכרות בסקטור הפרטי ("מעבר לדלפק") עולה, כי בדצמבר ובמהלך השבועיים הראשונים של חודש ינואר 2005, נמשכה עלייה הדרגתית בסיכון שער החליפין עד לרמה של כ-6.3%. עלייה זו בסיכון ניכרת בחודשיים האחרונים בכל הטווחים.
תושבי חוץ הגבירו בדצמבר את מכירות המט"ח שהסתכמו בהיקף ניכר של כ-810 מיליון דולר. פעילותם בבורסה לני"ע בת"א רשמה גידול החודש והסתכמה בהשקעות נטו במניות של כ-390 מיליון דולר ובמימושים של כ-120 מיליון באגרות חוב. משקלם במחזורי המסחר עלה בדצמבר ל-12% בהשוואה לרמות של כ-8% בחודשים קודמים.
גם בהיקף המכירות של תושבי חוץ באמצעות עסקאות עתידיות ואופציות מכר נרשמה, בחודשיים האחרונים, עלייה ניכרת. פעילות זו במכשירים הנגזרים, גררה גידול ניכר בחשיפה השקלית קצרת הטווח של מגזר זה שעמדה בסוף חודש דצמבר ברמה גבוהה היסטורית של כ-1.8 מיליארד דולר. נזכיר, כי במהלך המחצית הראשונה של השנה צמצמו תושבי חוץ חשיפה שקלית, מרמה של כמיליארד דולרים לרמה אפסית, ובמהלך החודשיים האחרונים שבו והגדילו אותה בשיעור ניכר.
השינויים בחשיפה השקלית קצרת הטווח של תושבי חוץ תואמים את המגמות בשווקים המתעוררים, ועולים בקנה אחד עם הערכות חלק מהבנקים הזרים לגבי המשך התחזקות השקל בשנת 2005. יצוין, כי בשבועיים הראשונים של חודש ינואר 2005 התהפכה מגמת המכירות קצרות הטווח - תושבי חוץ רכשו נטו היקף של כ-800 מיליון דולר בעיקר באמצעות מכשירים נגזרים.
הסקטור העיסקי של תושבי ישראל הגביר בחודש דצמבר 2004 את רכישות המט"ח, בהמשך לחודשים האחרונים, אלה הסתכמו החודש ב-1.1 מיליארד דולר. מרבית הרכישות היו קצרות טווח, ונבעו מפירעון אשראי במט"ח, צבירה בפיקדונות מט"ח בארץ, ורכישות באמצעות מכשירים פיננסים נגזרים.
המשקיעים מוסדיים מימשו בחודש דצמבר 2004 ני"ע ערך זרים בסכום קטן. במהלך החודשים אוגוסט-נובמבר רכשו המשקיעים המוסדיים תעודות סל על מדדים בחו"ל, בהיקף של כ-330 מיליון דולר.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
