משקל הזרים בבורסה המקומית עלה בצדמבר ל-12%
מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל נמסר, כי בחודש דצמבר 2004 התחזק השקל מול הדולר ב-1.5%, ומול סל המטבעות בשיעור מתון יותר של כחצי אחוז וזאת, כתוצאה מהחלשות הדולר מול רוב המטבעות בעולם. כבחודשים קודמים, גם בדצמבר, החלשות הדולר מול השקל הייתה בשיעור מתון יותר משיעור החלשותו מול מטבעות משקים מתעוררים אחרים.
מנתוני האופציות שקל-מט"ח שנמכרות בסקטור הפרטי ("מעבר לדלפק") עולה, כי בדצמבר ובמהלך השבועיים הראשונים של חודש ינואר 2005, נמשכה עלייה הדרגתית בסיכון שער החליפין עד לרמה של כ-6.3%. עלייה זו בסיכון ניכרת בחודשיים האחרונים בכל הטווחים.
תושבי חוץ הגבירו בדצמבר את מכירות המט"ח שהסתכמו בהיקף ניכר של כ-810 מיליון דולר. פעילותם בבורסה לני"ע בת"א רשמה גידול החודש והסתכמה בהשקעות נטו במניות של כ-390 מיליון דולר ובמימושים של כ-120 מיליון באגרות חוב. משקלם במחזורי המסחר עלה בדצמבר ל-12% בהשוואה לרמות של כ-8% בחודשים קודמים.
גם בהיקף המכירות של תושבי חוץ באמצעות עסקאות עתידיות ואופציות מכר נרשמה, בחודשיים האחרונים, עלייה ניכרת. פעילות זו במכשירים הנגזרים, גררה גידול ניכר בחשיפה השקלית קצרת הטווח של מגזר זה שעמדה בסוף חודש דצמבר ברמה גבוהה היסטורית של כ-1.8 מיליארד דולר. נזכיר, כי במהלך המחצית הראשונה של השנה צמצמו תושבי חוץ חשיפה שקלית, מרמה של כמיליארד דולרים לרמה אפסית, ובמהלך החודשיים האחרונים שבו והגדילו אותה בשיעור ניכר.
השינויים בחשיפה השקלית קצרת הטווח של תושבי חוץ תואמים את המגמות בשווקים המתעוררים, ועולים בקנה אחד עם הערכות חלק מהבנקים הזרים לגבי המשך התחזקות השקל בשנת 2005. יצוין, כי בשבועיים הראשונים של חודש ינואר 2005 התהפכה מגמת המכירות קצרות הטווח - תושבי חוץ רכשו נטו היקף של כ-800 מיליון דולר בעיקר באמצעות מכשירים נגזרים.
הסקטור העיסקי של תושבי ישראל הגביר בחודש דצמבר 2004 את רכישות המט"ח, בהמשך לחודשים האחרונים, אלה הסתכמו החודש ב-1.1 מיליארד דולר. מרבית הרכישות היו קצרות טווח, ונבעו מפירעון אשראי במט"ח, צבירה בפיקדונות מט"ח בארץ, ורכישות באמצעות מכשירים פיננסים נגזרים.
המשקיעים מוסדיים מימשו בחודש דצמבר 2004 ני"ע ערך זרים בסכום קטן. במהלך החודשים אוגוסט-נובמבר רכשו המשקיעים המוסדיים תעודות סל על מדדים בחו"ל, בהיקף של כ-330 מיליון דולר.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.35% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
