וול סטריט עשויה לפתוח בירוק - כך מרמזים הנגזרים
לאחר מספר ימים של דשדוש וסיום בירידות, נראה כי השווקים האמריקאים מתכוננים לעליות שערים ביום המסחר האחרון של השבוע. החוזים העתידיים מגלמים צפיות לעליות שערים, והם מושפעים מהעליות שנרשמות באירופה ומוקדם יותר באסיה. כל זאת, כשברקע מתייצבים במעט מחירי הנפט והדולר צובר תאוצה ומתחזק ביחס לעיקריים.
החוזים העתידיים על מדד ה-s&p500 נסחרים בתוספת ומגלמים את המדד על 1,180.8 נקודות. החוזים על הנאסד"ק 100 נסחרים אף הם בעליה ומגלמים את המדד ברמה של 1,556.5 נקודות. החוזים על הדאו-ג'ונס מגלים אף הם אופטימיות ומגלמים את המדד הכבד והותיק ברמה של 10,530 נקודות. נזכיר כי אתמול נפל מדד הנאסד"ק ב-1.05% לרמה של 2,070.56 נקודות, הדאו-ג'ונס האדים ב-1.06% לרמה של 10,504.94 נקודות וה-S&P500 איבד כ-0.87% לרמה של 1,177.31 נקודות.
מחירי הנפט נסחרים ברגיעה יחסית בשעות האחרונות, לאחר רמות השיא בנות החודש וחצי שקבעו אתמול. חבית נפט ירדה ב-4 סנט במסחר המקדים בבורסת ה-NYMEX לרמת 48 דולר.
היום יתפרסם מדד המחירי ליצרן במשק האמריקאי. הצפי הוא לירידה של 0.1%- בדצמבר, ועליה של 0.2% בניכוי מחירי המזון והאנרגיה. טווח הציפיות למדד נע בין 0.4% לירידה של 0.5%-, והטווח למדד המנוכה נע בין 0.3% ל-0.1%.
כמו כן מתפרסם היום מדד המלאים של בתי העסק האמריקאים. הצפי הוא לעליה של 0.6%, בטווח שנע בין 0.5% ל-0.9%. אחרי הפתיחה (16:45, שעון מקומי) ידווח מדד היצור התעשייתי שצפוי להראות על עלייה של 0.4%, ורמת ניצולת התפוקות של 78.9%.
מניות בכותרות
מניות בואינג (BA) עשויות לרכז את עניין המשקיעים והסוחרים, על רקע הודעתה הצפויה כי תפסיק לייצר את המטוס המסחרי הקטן ביותר שלה - 717. זאת לאחר שתמלא את ההזמנה האחרונה שנותרה לה. מניות החברה איבדו 2.5% במהלך המסחר אתמול.
החברה שהמציאה את שפת התוכנה ג'אווה, וגם את "הנקודה" בשמות אתרי האינטרנט, סאן מיקרוסיסטמס (SUNW), דיווחה אתמול בתום המסחר על תוצאות דלות לשנת הכספים 2004. החברה לא עמדה בצפי האנליסטים ואיבדה 4% במסחר שלאחר הסגירה. המניה תבחן היום במבחן השוק המלא, החל מהשעה 16:30 (שעון מקומי).
הישראליות: חוזה של אמדוקס ברוסיה - על סדר היום
מניות אמדוקס (DOX) עשויות להגיב להודעת החברה מהיום כי תשתף פעולה עם IBM בפרוייקט חיוב לקוחות קווים ענק ברוסיה. החברות מתעתדות לקחת על עצמן פרוייקט עצום בו הן תשדרגנה את מערכת חיוב הלקוחות של חברת סוויאזינווסט, בעלת 180 מערכות חיוב שונות. המערכות הללו פרוסות באיזורים גאוגרפים נרחבים ברוסיה, המדינה הגדולה ביותר בעולם מבחינת שטחה.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
