וול סטריט עשויה לפתוח בירוק - כך מרמזים הנגזרים

עליות באירופה ובאסיה עשויות לאושש את הבורסות האמריקאיות ביום המסחר האחרון לשבוע. התחזקות הדולר ביחס לעיקריים עוזרת לגאווה הלאומית ועשויה גם היא לדחוף את השוק
חזי שטרנליכט |

לאחר מספר ימים של דשדוש וסיום בירידות, נראה כי השווקים האמריקאים מתכוננים לעליות שערים ביום המסחר האחרון של השבוע. החוזים העתידיים מגלמים צפיות לעליות שערים, והם מושפעים מהעליות שנרשמות באירופה ומוקדם יותר באסיה. כל זאת, כשברקע מתייצבים במעט מחירי הנפט והדולר צובר תאוצה ומתחזק ביחס לעיקריים.

החוזים העתידיים על מדד ה-s&p500 נסחרים בתוספת ומגלמים את המדד על 1,180.8 נקודות. החוזים על הנאסד"ק 100 נסחרים אף הם בעליה ומגלמים את המדד ברמה של 1,556.5 נקודות. החוזים על הדאו-ג'ונס מגלים אף הם אופטימיות ומגלמים את המדד הכבד והותיק ברמה של 10,530 נקודות. נזכיר כי אתמול נפל מדד הנאסד"ק ב-1.05% לרמה של 2,070.56 נקודות, הדאו-ג'ונס האדים ב-1.06% לרמה של 10,504.94 נקודות וה-S&P500 איבד כ-0.87% לרמה של 1,177.31 נקודות.

מחירי הנפט נסחרים ברגיעה יחסית בשעות האחרונות, לאחר רמות השיא בנות החודש וחצי שקבעו אתמול. חבית נפט ירדה ב-4 סנט במסחר המקדים בבורסת ה-NYMEX לרמת 48 דולר.

היום יתפרסם מדד המחירי ליצרן במשק האמריקאי. הצפי הוא לירידה של 0.1%- בדצמבר, ועליה של 0.2% בניכוי מחירי המזון והאנרגיה. טווח הציפיות למדד נע בין 0.4% לירידה של 0.5%-, והטווח למדד המנוכה נע בין 0.3% ל-0.1%.

כמו כן מתפרסם היום מדד המלאים של בתי העסק האמריקאים. הצפי הוא לעליה של 0.6%, בטווח שנע בין 0.5% ל-0.9%. אחרי הפתיחה (16:45, שעון מקומי) ידווח מדד היצור התעשייתי שצפוי להראות על עלייה של 0.4%, ורמת ניצולת התפוקות של 78.9%.

מניות בכותרות

מניות בואינג (BA) עשויות לרכז את עניין המשקיעים והסוחרים, על רקע הודעתה הצפויה כי תפסיק לייצר את המטוס המסחרי הקטן ביותר שלה - 717. זאת לאחר שתמלא את ההזמנה האחרונה שנותרה לה. מניות החברה איבדו 2.5% במהלך המסחר אתמול.

החברה שהמציאה את שפת התוכנה ג'אווה, וגם את "הנקודה" בשמות אתרי האינטרנט, סאן מיקרוסיסטמס (SUNW), דיווחה אתמול בתום המסחר על תוצאות דלות לשנת הכספים 2004. החברה לא עמדה בצפי האנליסטים ואיבדה 4% במסחר שלאחר הסגירה. המניה תבחן היום במבחן השוק המלא, החל מהשעה 16:30 (שעון מקומי).

הישראליות: חוזה של אמדוקס ברוסיה - על סדר היום

מניות אמדוקס (DOX) עשויות להגיב להודעת החברה מהיום כי תשתף פעולה עם IBM בפרוייקט חיוב לקוחות קווים ענק ברוסיה. החברות מתעתדות לקחת על עצמן פרוייקט עצום בו הן תשדרגנה את מערכת חיוב הלקוחות של חברת סוויאזינווסט, בעלת 180 מערכות חיוב שונות. המערכות הללו פרוסות באיזורים גאוגרפים נרחבים ברוסיה, המדינה הגדולה ביותר בעולם מבחינת שטחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל
ועדת נגל

כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?

ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?

אביחי טדסה |


השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול. 

הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.


אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.


ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.

המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.