אייל רביד מנכל ויקטורי
צילום: יחצ

האם רשות התחרות תגיש כתב אישום נגד ויקטורי ואייל רביד?

החברה ובעל השליטה חשודים בהתערבות במחיר והסדר כובל, יטענו את טענותיהם ויובאו לשימוע. מהחברה נמסר: "עומדות בפנינו טענות טובות ביחס לנטען"
איציק יצחקי | (8)

האם רשות התחרות תגיש כתב אישום נגד ויקטורי ובעל השליטה, אייל רביד, בגין חשד להתערבות במחיר ולהסדר כובל? על פי הודעת החברה, התשובה עשויה להיות חיובית, אחרי שימוע.

בהמשך לדיווחי החברה, מנובמבר 2021 וכן מדצמבר 2023, הבוקר התקבל במשרדי החברה מכתב יידוע שני מרשות התחרות, לפיו לאחר בחינת חומר הראיות, רשות התחרות שוקלת להגיש כתב אישום כנגד החברה, בכפוף לשימוע, בגין החשדות המנויים ב-"כתב החשדות" שצורף למכתב. ככל הידוע, ההחלטה להגיש כתב אישום, בכפוף לשימוע, קשורה גם להתבטאויות פומביות של רביד. 

באוקטובר 2021 כתב רביד פוסט בדף הפייסבוק שלו והתבטא כך: "את הדברים האלה צריך לכתוב בצורה מפורשת כדי שאף אחד לא יגיד שלא ידע. ימים קשים לפנינו, אפשר להגיד שלפנינו ממש צונאמי של עליות מחירים". מספר ימים אחר כך זינקו מחירי הכלים החד פעמיים ומאוחר יותר גם מחירי המשקאות הממותקים. באמצעות התבטאויות אלה, כך על פי החשד, רביד גרם לחלק מהרשתות להבין כי הוא עומד להעלות מחירים.

הודעה דומה נמסרה גם לרביד, מבעלי השליטה בחברה, המכהן כדירקטור וכמנכ"ל החברה. כתבי החשדות כאמור מתייחסים לחשד להתערבות במחיר לצרכן של מוצרים הנמכרים אצל מתחרים ולחשד להסדר כובל בין החברה לבין מתחרים, המהוות עבירות לכאורה בהתאם לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ז-2014, לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988, וביחס לחברה גם לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שאול 22/06/2024 02:51
    הגב לתגובה זו
    זה כמו שעשית נפיחה והסרחת את הסביבה .
  • 6.
    YL 21/06/2024 22:02
    הגב לתגובה זו
    לא יודע מה היום אבל עד לפני כ שבוע אני שמעתי שכל הירקות היו ב מחיר של 0.80 אגורות לקג
  • 5.
    מריה 21/06/2024 10:57
    הגב לתגובה זו
    הרבה יותר זול ויותר טעים
  • 4.
    רגזני 20/06/2024 10:09
    הגב לתגובה זו
    החוק צריך לחבוט בשודד השחצן הזה, למען יראו וייראו. אני כבר לא אכנס לרשת הזו.
  • 3.
    v 19/06/2024 16:46
    הגב לתגובה זו
    mafia
  • באם לא יהיה פיקוח ואין פיקוח אז רואים שהמדד המחירי 20/06/2024 09:35
    הגב לתגובה זו
    באם לא יהיה פיקוח ואין פיקוח אז רואים שהמדד המחירים לצרכן עולה 2.9% והמחירים עולים ב 10% ומזינים את ממד המחירים הבא לצרכן לעלות. גם בשנות ה 80 היה בדיוק אותו הדבר המחירים עולים והיצרנים והספקים העלו פי 3 ו 4 יותר מהמדד וכך האיצו את האינפלציה ועשו רווחים עצומים על חשבון הצרכן.
  • 2.
    אזרח מיואש . 19/06/2024 16:17
    הגב לתגובה זו
    יש רשות תחרות ? טוב לדעת . אז למה יש תחרות בין השרים והח"כים מי יותר גנב ומי יותר מושחת ?
  • 1.
    נו באמת אם כבר צריך לעצור את כולם (ל"ת)
    אחד שיודע 19/06/2024 12:54
    הגב לתגובה זו
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.