האם רשות התחרות תגיש כתב אישום נגד ויקטורי ואייל רביד?
האם רשות התחרות תגיש כתב אישום נגד ויקטורי ובעל השליטה, אייל רביד, בגין חשד להתערבות במחיר ולהסדר כובל? על פי הודעת החברה, התשובה עשויה להיות חיובית, אחרי שימוע.
בהמשך לדיווחי החברה, מנובמבר 2021 וכן מדצמבר 2023, הבוקר התקבל במשרדי החברה מכתב יידוע שני מרשות התחרות, לפיו לאחר בחינת חומר הראיות, רשות התחרות שוקלת להגיש כתב אישום כנגד החברה, בכפוף לשימוע, בגין החשדות המנויים ב-"כתב החשדות" שצורף למכתב. ככל הידוע, ההחלטה להגיש כתב אישום, בכפוף לשימוע, קשורה גם להתבטאויות פומביות של רביד.
באוקטובר 2021 כתב רביד פוסט בדף הפייסבוק שלו והתבטא כך: "את הדברים האלה צריך לכתוב בצורה מפורשת כדי שאף אחד לא יגיד שלא ידע. ימים קשים לפנינו, אפשר להגיד שלפנינו ממש צונאמי של עליות מחירים". מספר ימים אחר כך זינקו מחירי הכלים החד פעמיים ומאוחר יותר גם מחירי המשקאות הממותקים. באמצעות התבטאויות אלה, כך על פי החשד, רביד גרם לחלק מהרשתות להבין כי הוא עומד להעלות מחירים.
הודעה דומה נמסרה גם לרביד, מבעלי השליטה בחברה, המכהן כדירקטור וכמנכ"ל החברה. כתבי החשדות כאמור מתייחסים לחשד להתערבות במחיר לצרכן של מוצרים הנמכרים אצל מתחרים ולחשד להסדר כובל בין החברה לבין מתחרים, המהוות עבירות לכאורה בהתאם לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ז-2014, לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988, וביחס לחברה גם לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977.
- ויקטורי: ירידה במכירות וברווח הנקי, למרות שיפור ברווחיות הגולמית
- ויקטורי: הרווח נחתך ב-81.5% ל-2.1 מ' שקל, ההכנסות ירדו ב-2.2%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 7.שאול 22/06/2024 02:51הגב לתגובה זוזה כמו שעשית נפיחה והסרחת את הסביבה .
- 6.YL 21/06/2024 22:02הגב לתגובה זולא יודע מה היום אבל עד לפני כ שבוע אני שמעתי שכל הירקות היו ב מחיר של 0.80 אגורות לקג
- 5.מריה 21/06/2024 10:57הגב לתגובה זוהרבה יותר זול ויותר טעים
- 4.רגזני 20/06/2024 10:09הגב לתגובה זוהחוק צריך לחבוט בשודד השחצן הזה, למען יראו וייראו. אני כבר לא אכנס לרשת הזו.
- 3.v 19/06/2024 16:46הגב לתגובה זוmafia
- באם לא יהיה פיקוח ואין פיקוח אז רואים שהמדד המחירי 20/06/2024 09:35הגב לתגובה זובאם לא יהיה פיקוח ואין פיקוח אז רואים שהמדד המחירים לצרכן עולה 2.9% והמחירים עולים ב 10% ומזינים את ממד המחירים הבא לצרכן לעלות. גם בשנות ה 80 היה בדיוק אותו הדבר המחירים עולים והיצרנים והספקים העלו פי 3 ו 4 יותר מהמדד וכך האיצו את האינפלציה ועשו רווחים עצומים על חשבון הצרכן.
- 2.אזרח מיואש . 19/06/2024 16:17הגב לתגובה זויש רשות תחרות ? טוב לדעת . אז למה יש תחרות בין השרים והח"כים מי יותר גנב ומי יותר מושחת ?
- 1.נו באמת אם כבר צריך לעצור את כולם (ל"ת)אחד שיודע 19/06/2024 12:54הגב לתגובה זו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
