הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
בנימין נתניהו אמיר ירון
צילום: עמוס בן גרשום /לעמ
מאקרו כלכלה

"זו תהיה טעות להעלות מסים" - בדרגים המקצועיים באוצר חוששים מאמירת נתניהו

באוצר שוקדים על ביטולי הטבות מס - בקרנות השתלמות וגם בסעיפים אחרים. אבל הממשלה, וגם פרופ' שמחון, היועץ הכלכלי, מדברים כבר על הרחבת הגירעון מעל 5%. במצב כזה, עשויים לטרפד ביטול הטבות מס ומקורות נוספים
איציק יצחקי | (17)
נושאים בכתבה פדיונות קרן השתלמות

הוצאות הביטחון הגדולות, לצד הירידה במסים מייצרים גירעון שהולך וגדל - ההכנסות יורדות, ההוצאות עולות, והתוצאה גירעון שגדל. כבר בנובמבר הגיע הגירעון ל-4%, אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בגירעון של מעל 5% בקלות. זה במרחק נגיעה. הגירעון שגדל מצטרף לחוב הכולל. החוב שעומד על 61% במונחי תוצר, צפוי להגיע ל-66% במונחי תוצר בסוף השנה הבאה, אבל זו יכולה להיות משאלת לב. 

כדי שהגירעון לא ישתולל ובהתאמה החוב לתוצר לא יעלה, צריך לאזן את התקציב - לנסות להעלות את ההכנסות ולהקטין הוצאות. העלאת הכנסות נעשית דרך העלאת מסים ודרך תקציבים ממשלתיים גדולים בתחומים שונים שמעוררים את הפעילות המשקית. 

באוצר עוד לא יודעים איך יראה תקציב 2024, אבל הדרגים המקצועיים רוצים שלא לעבור את ה-5% גירעון שנתי, הבעיה שפרופ' אבי שמחון על תקן יועץ כלכלי בכיר לממשלה ולראש הממשלה לצד הממשלה וכלכלנים נוספים סבורין שעל רקע המלחמה, הגירעון יכול להיות גבוה יותר. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו נתניהו אמר "זו תהיה טעות להעלות מסים, אני לא חושב שצריך לעשות זאת". נתניהו לא התייחס לביטול פטורים קיימים, אבל בהיסטוריה שלו - העלאות מסים זה גם ביטול פטורים קיימים. ולכן החשש שגם במקומות שהאוצר רוצה לבטל את ההטבות, לרבות בביטול הטבות מס על קרנות השתלמות ,הטבות מס על רכישות מחו"ל ועוד, הממשלה לא תאפשר זאת. זה יכול גם שלא להגיע לממשלה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עדיין לא הגיב ישירות על העניין של ביטול הטבות מס.

בדרגים המקצועיים היו רוצים גםצלראות את ביטול הפטור ממס על דירות להשכרה, הם יודעים שזה יהיה סעיף קשה במיוחד. מבחינתם, הכל פתוח כדי לעמוד ביעד גירעון סביר, אבל ברגע שיוגדר מלמעלה יעד גירעון גבוה יותר הם בבעיה. התוכנית לקצץ תקציבים ולהעלות מסים תהיה מופחתת.

עלות המלחמה, נזכיר, צפויה להגיע ל-200 מיליארד שקל. אלו נתונים לא סופיים, זה עשוי להיות נמוך יותר באם המלחמה תהיה קצרה יותר וזה עלול להיות גדול יותר אם תתפתח זירה או זירות נוספות. זה גם יכול להיות גדול יותר כי העסקים הקטנים נופלים בקצב גדול והנפילה שלהם מפילה אחרים - אפקט הדומינו הידוע הוא אפקט חזק בכלכלה. 

מעבר לכך, לביזפורטל נודע כי כל ההערכות עד כה לא לוקחות בחשבון החזרי מס. חברות ועסקים שילמו מקדמות מס במהלך השנה, כשברבעון האחרון התברר להם שהם בעצם שילמו בעודף. הם אמורים לקבל החזרי מס, אבל הכלכלן הראשי ורשות המסים אפילו לא יודעים איך להעריך את זה. זה לא עלה עד כה בדיונים ובמסגרות התקציב, זה צפוי להיות סעיף בתקציב של השנה הבאה. מדובר על מיליארדים רבים שבעצם לא נתנו עליהן את הדעת עד כה. 

קיראו עוד ב"בארץ"

כך או אחרת, מה שברור באופן כמעט מוחלט הוא שצריך לקצץ את כמות המשרדים. יש משרדים הכרחיים ויש משרדים שאין להם שום מקום במיוחד לא בזמן מלחמה. הם קמו כדי להגדיר שר, אבל מתחתיו יש מערכת גדולה ותקציב שאפשר וחייבים לחסוך. 

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מוטי 15/12/2023 09:40
    הגב לתגובה זו
    למר יצחקי אין קרן השתלמות או דירה להשכיר.
  • סמי 15/12/2023 14:39
    הגב לתגובה זו
    מיותר
  • 8.
    רון 14/12/2023 19:32
    הגב לתגובה זו
    לדתיים
  • 7.
    אזרח מן השורה 14/12/2023 18:36
    הגב לתגובה זו
    יש לך עמוד שדרה, וזה מציל את המשק
  • יותם 15/12/2023 11:39
    הגב לתגובה זו
    פזר את כספי המדינה לחרדים
  • אדוה 15/12/2023 11:28
    הגב לתגובה זו
    פיזר את המסים ששילמנו על כספים קואליציוניים.
  • נחמיה 14/12/2023 23:03
    הגב לתגובה זו
    שר אוצר משתמט עם כיפה שהורס כל חלקה טובה
  • 6.
    האמיתי 14/12/2023 15:08
    הגב לתגובה זו
    בכל היה צפוי גם המלחמה בגלל החולשה ששדירנו לאוייב אבל קיצוץ בכספי הסכמים קואליציוניים היה חובה וזו טעות נוספת קשה! העם יגמול לממשלת ההרס
  • 5.
    99 14/12/2023 14:27
    הגב לתגובה זו
    לחסל את התקציבים הבאים: תקציב תאגיד השידור הציבורי, תקציב גלי צה״ל, תקציב התיאטרונים הקאמרי, הבימה, וכד׳, כל תקציבי הספורט, למעט אלה שמגיעים לספורט עממי (כלומר לא תחרותי) (אם בכלל יש כאלה), כל הקצבאות כולן למעט זקנים ונכים, חיל החינוך של צה״ל. בנוסף, יש להטיל מס משמעותי על כל הפנסיות התקציביות החל מסכום של 1.5 כפול השכר הממוצע במשק. יש כמובן עוד ועוד. העם צריך להתקומם על כל ניסיון להטיל מיסים כאשר התקציבים האלה עדיין נמצאים בספר התקציב.
  • 4.
    99 14/12/2023 14:23
    הגב לתגובה זו
    משרדים שאפשר לוותר עליהם: המשרד לחיזוק וקידום קהילתי, משרד ההסברה, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות (לאחד עם משרד השיכון), משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה (לא תורם כלום למדע, ולא לטכנולוגיה), משרד החקלאות ופיתוח הכפר (לבטל את כל הרגולציות, לעבור לשוק חופשי, ולאחד את הפונקציות שנותרו עם משרד הכלכלה), משרד ירושלים ומסורת ישראל, משרד המודיעין, משרד המורשת, המשרד לעניינים אסטרטגיים, משרד העבודה (לאחד עם משרד הרווחה), משרד העליה והקליטה (כנ״ל - לאחד למשרד הרווחה), משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, המשרד לקידום מעמד האישה, המשרד לשיוויון חברתי, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, המשרד לשירותי דת (לבטל את רוב המחלקות, ואת מה שבאמת נצרך להפוך לחלק מהרבנות הראשית, שגם אותה, אגב, יש לקצץ), המשרד לשיתוף פעולה אזורי, משרד התרבות והספורט (צריכים להיות שוק חופשי ללא תקצוב ממשלתי). כל עוד משהו מזה נותר, העם צריך להתקומם על כל העלאת מיסים.
  • נסים 14/12/2023 19:29
    הגב לתגובה זו
    נתניהו והדתיים הביאו רק אסונות
  • 3.
    אחד העם המקורי 14/12/2023 12:58
    הגב לתגובה זו
    למה לא לא ליתן הטבת מס על חלוקת דיבידנד ? ככה גם ישולמו מיסים לקופת האוצר וגם ישתחרר כסף אותו מקבלי הדיבידנד יבזבזו מה שיתרום כשלעצמו למשק.
  • 2.
    אוהד 14/12/2023 12:44
    הגב לתגובה זו
    הכי סביר שהם יבחרו בחלוקת כספים פראית ופופוליזם כדי להישאר בשלטון ע״י הגדלת הגירעון ואינפלציה שתתפרץ לממשלה שתבוא אחריהם..
  • 1.
    ב.ר 14/12/2023 12:16
    הגב לתגובה זו
    ניתן להגדיל את הכנסות המדינה ממסים בעשרות מליארדים בלי העלאות מיסים!!!!!שיעור ההון השחור במדינת ישראל מוערך בכ-15/20%!!!!!רק אובדן המע"מ שווה עשרות מיליארדים!!!!!!גייסו 2000 חוקרי מס הכנסה ולא רק שלא תצטרכו להעלות מיסים אלה גם יהיה עודף תקציבי!!!!!!אבל למה לכם?! יותר פשוט להעלות מיסים לאלה שכן משלמים........
  • ללא כותרת 14/12/2023 17:10
    הגב לתגובה זו
    שווה להילחם בהון השחור כדי להילחם בהון השחור צריך ראש ממשלה לא פחדן ושר האוצר לא פחדן
  • 99 14/12/2023 14:29
    הגב לתגובה זו
    צריך להטיל עונש מוות והחרמת כל הרכוש למי שעסוק בפרוטקשן. זה גם יעזור להוריד את מחירי הדיור.
  • יהווית 14/12/2023 19:30
    כתוב בתורה
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

להמשך הכתבה לחץ כאן
זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.

להמשך הכתבה לחץ כאן