הפגנת חקלאים
צילום: צילום התאחדות חקלאי ישראל

בקרוב גם באתרי הבניה? הממשלה אישרה 5,000 עובדים זרים לחקלאות

מפרוץ המלחמה יצאו מישראל כ-7,800 עובדי חקלאות זרים, מתוך 30 אלף בסך הכל,  והוחלט לאסור כניסת 20 אלף פלסטינים. האם הממשלה תסייע בקרוב גם לקבלנים שזקוקים ל-80 אלף ידיים עובדות?
איציק יצחקי | (1)

על רקע משבר כוח האדם בענף החקלאות, הממשלה אישרה כעת להתיר כניסה של 5,000 עובדים זרים במסגרת מסלול חדש. מתחילת המלחמה ב-7 באוקטובר, ספג ענף החקלאות פגיעה משמעותית ועזיבה של אלפי עובדים זרים. כזכור, גם בענף הבניה מחכים לאישור לייבא עובדים זרים לישראל, בין היתר ממולדובה (משלחת ישראלית כבר המריאה לשם) ומהודו. ההודים אמורים להחליף את הסינים, שכרגע הגעתם מתעכבת בשל רשיים רגולטוריים.

הממשלה אישרה, ביוזמת שר העבודה יואב בן צור ושר הפנים משה ארבל להתיר את כניסתם המיידית של 5,000 עובדים זרים בחקלאות, שיגוייסו ויוזמנו לישראל על ידי לשכה פרטית בעלת היתר לתיווך עובדים זרים לענף החקלאות. ההחלטה התקבלה לאור השלכות מרחיקות הלכת של מלחמת "חרבות ברזל" על משק החקלאות בישראל, ולאור הצורך לוודא רציפות תפקודית של משק החקלאות במדינה. כמו כן, החלטה זו התקבלה במקביל לפעילות המואצת של משרדי הממשלה ליישם הסכמים בילטראליים קיימים ולהתקשר בהסדרים חדשים עם מדינות מוצא בהליך מהיר.

 

יצוין כי מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ביום ה-7 באוקטובר 2023, יצאו מישראל כ-7,800 עובדי חקלאות זרים, מתוך כ-30,000 עובדי חקלאות זרים שעבדו בישראל טרם תחילת הלחימה. בנוסף, במשך תקופה זו הוחלט שלא להתיר את כניסתם לישראל של כ-20,000 עובדים פלסטינים לענף החקלאות.

 

עוד יצוין, כי במסגרת המהלך המשותף ייכנסו לישראל כ-5,000 עובדים זרים בחקלאות, ובכלל זה זרים ששהו בישראל בעבר בתוכניות השתלמות חקלאיות מוכרות, אשר יגויסו על ידי לשכות פרטיות מורשות לחקלאות, שלא במסגרת הסכמים בילטראליים וזאת בכפוף להוראות כל דין ולנהלי רשות האוכלוסין וההגירה.

 

שר העבודה יואב בן צור: "מפרוץ המלחמה אנו עוסקים ביצירת פתרונות מהירים על מנת שהמשק יוכל להמשיך ולתפקד. אנו נמצאים בשעת חירום, ויש צורך מיידי בידיים עובדות, בוודאי בענף החקלאות כדי שנשמור על תוצרת הארץ וניתן לתעשיה הישראלית את מירב הכלים לתפקוד יעיל. עצרנו את כניסתם של עובדים הפלסטינאים ופעלנו בימים האחרונים בשיתוף פעולה של כלל המשרדים כדי להביא בשורה לחקלאים ולשוק העבודה בישראל".

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נכהצ 01/11/2023 11:44
    הגב לתגובה זו
    בושה וביזיון. תבדקו כמה מהחברות מקורבים לעבריין.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).