תשתיות
צילום: תמר מצפי

100 מיליארד שקל יושקעו בתשתיות בישראל?

לדברי שר האוצר ישראל כץ ומנהל רשות שוק ההון משה ברקת, השקעה של כ-50% במיזמי תשתית תחזיר לישראל השקעות של מיליארדים ואף יביאו להשקעה בטוחה ומניבה לחוסכים

ועדת הכספים הזמנית בראשות ח"כ משה גפני קיימה דיון לעניין תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) - תיקון תקנות כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים, יחד עם שר האוצר ישראל כ"ץ וראש רשות שוק ההון דר' משה ברקת.

 

התקנות מציעות בין היתר, להתיר במעמד הנפקת מניות, השקעה בשיעורים גבוהים יותר מהמגבלה הקבועה היום לעניין השקעות פוטנציאליות בתשתיות בישראל - כך קבוצת משקיעים מוסדיים תוכל באמצעות כספי החוסכים בלבד, להחזיק עד 49% בתאגיד שפעילותו הקמה ופיתוח של פרויקט ייעודי בתחום תשתיות בישראל תחת המגבלה של עד 20 אחוזים כיום.

 

שר האוצר, ישראל כ"ץ: "התקנות מגיעות על רקע הצורך שהכספים יושקעו כאן בישראל ולא רק בחו"ל, היקף ההשקעות בקרנות הוא כ-2 טריליון שקלים, עיקר ההשקעות היו בחו"ל בגלל חוסר התאמה כאן. גם במסלולי המיסים יקודמו דברים במסגרת כך. שנכנסתי לתפקידי קיימתי פגישות כדי לחפש דרכים להתניע את המשק, לעודד השקעות וכל הדברים האחרים, וזה היה אחד הדברים.

 

"אנחנו מדברים על 100 מיליארד קל שיושקעו בתשתיות במדינת ישראל, סכומים עצומים כאלה יכולים להיות ממש נקודת שינוי ביכולת למנף. ננקטו כל צעדי הזהירות, וזה יכול לגרום להכנסות יותר גבוהות לציבור, זה מתן אפשרות מבוקרת ונכונה להשקיע בישראל במקום בארה"ב או מקומות אחרים, זה נכון לכל הגורמים שעכשיו נערכים להשקעות ולתכנון. הם מתחילים להתארגן, זה לא דבר שקורה ביום אחד. מדובר בעד 49 אחוז, לא שליטה, מדובר בהשקעה בפרויקט ספציפי ולא השתלטות של קרנות על גופים. דברים שונו עוד ועוד כדי להגיע לנוסחים המבוקרים בלי לפגוע בתחרות או בדברים האחרים".

 

מנהל רשות שוק ההון, דר' משה ברקת הציג כי מטרת התקנות הינה "הסרת חסמים בבחינת השקעות פוטנציאליות בתשתיות בישראל והגברת הגמישות של גופים מוסדיים בהרכבת תיק השקעות שישיא תשואה גבוהה יותר עבור החוסכים", וכי ההשקעה בתשתיות טומנת בחובה יתרונות משמעותיים בראיית החוסך, והיתרונות מתחדדים כאשר מדובר בפרויקטים בישראל.

 

עוד הציג ברקת כי אין כל הקלות רגולטוריות במסגרת השינוי, וכי השקעה כפופה לבחינות כדאיות כמו בכל השקעה אחרת. ברקת הציג כי בכלל הגדרת תשתיות נכללות תשתיות מים וביוב, פסולת, כבישים, אנרגיה, תקשורת, תשתיות ppp, מבנים ציבוריים ותשתיות המסייעות להתמודדות עם משבר האקלים.

 

כך הציג ברקת כי השינוי מגלם בתוכו גידול פוטנציאלי של עד כ-100 מיליון שקל: עד כ-80 מיליארד שקל להשקעות הוניות בפרויקטי תשתיות בישראל, וגידול פוטנציאלי של עד כ-20 מיליארד שקל נוספים להתמודדות עם השפעות סיכוני אקלים בישראל.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

במקביל הדגיש ברקת כי גם במסגרת השינוי, לגופיים המוסדיים אין שליטה בתאגיד, ההשקעה מכספי חוסכים בלבד, וכי ההשקעה היא לפעילות התאגיד -הקמה ופיתוח של פרויקט תשתיות בישראל או גיוס הון לפרויקטי תשתיות בישראל, וכי ההשקעה לא תהווה יותר מ-5% מסך הנכסים של המוסדי.

 

ברקת הציג השוואה לשיעורי החשיפה לתשתיות בעולם, לפיה במדינות מערב מתקדמות השיעור נע בין כ-7% ל-11% לעומת פחות מ-5% בישראל, וכי האפיק מגלם בתוכו יתרונות שונים גם בראיית החוסך, בניהם השקעה ארוכת טווח.

 

ברקת: "הצעד הזה בראש ובראשונה בעד הפנסיה של אזרחי ישראל, ייתן לאזרחים להינות מהתנופה בישראל בלי לפגוע בחסמים. השלב  הזה נוגע לתשתיות שהוא נושא סופר קריטי, יש קונצנזוס שאנחנו צריכים להשקיע עוד ועוד בתשתיות זה יאפשר לחוסכים בפנסיה להנות מהתשואות האלה, יש תשואה עודפת והתאמה גבוה לתיקי החוסכים לפנסיה"

 

"יש לנו בעיה אקוטית, שלחנו את כספי החוסכים לשוק ההון, אבל שלחנו את זה גם אל מעבר לים. צריך לפזר סיכונים אבל מבחינת האפקט של החוסכים והצמיחה בישראל, ויש לזה היבטים בעייתיים. צריך להבין שמכל שקל 50 אחוז מוצאים את עצמם מחוץ לישראל, מהר מאוד זה יגיע ל-70 אחוזים. מה שאנחנו עושים זה הסרת חסמים להשקעות בפרוייקטיי תשתיות בישראל והשגת תשואות גבוהות יותר לחוסכים. הסיכונים שלי נמוכים יותר מהשקעה דומה בחו"ל, אין פה סיכון, ההשקעות נבחנים כמו כל השקעה אחרת.

 

"היום אני יכול להשקיע בשותפות בתחום הקנאביס או הנדל"ן עד 49% לא יכול להיות שלא נעשה זאת גם בענף מניב יותר כמו ענף התשתיות בישראל. היום ההשקעה כוללת בתשתיות בארץ ובחו"ל עומדת סה"כ על 64 מיליארד קל, אנחנו מדברים רק על 100 מיליארד באקוויטי".

"לצד כך, אנחנו גם הולכים לחיזוק ועדות ההשקעה, להן יש את כוח ההצבעה. אנחנו הולכים להפוך אותן ל-100 אחוז בלתי תלויות. כבר שמנו הוראות שהיום הצבעות העמיתים מופרדות לחלוטין".

 

בנוסף הציג ברקת מחקר שנעשה על ידי הרשות בשיתוף עם חוקרים בעלי שם ומצביע כי עלייה בשיעור של 10% בשיעור החשיפה של תיק החוסכים לנכסים לא סחירים מביא לתשואה שנתית עודפת בשיעור של 0.5%. עוד ציין ברקת: "אנחנו לא ממציאים את הגלגל, ה-cecd, וגופים מפקחים שונים בעולם ממליצים כולם על השקעה זו".

בתשובה לשאלות חברי כנסת האם אין בכך סכנות לכספי הפנסיה של הציבור ענה ברקת כי אין מדובר בהגדלת השקעות אלא בהשקעות חדשו:ת "כבר היום יכולים הגופים להגיע ל-49% בשותפויות, למה שאתן לכל מיני גופים לגזור קופון על הפנסיה?".

בתגובה לתהייה של ח"כים נוספים מדוע לא להמתין לממשלה חדשה אמר שר האוצר ישראל כץ כי "התקנות מסתובבות פה כבר כחצי שנה, והכריזו על בחירות, אנחנו מגובים בכל האישורים אחרת ההליך הזה לא היה קורה. אני לא יכול כשר אוצר לחתום על הדברים אחרת. זה באישור כל הגורמים המקצועיים במשרד האוצר, כולל היועץ המשפטי. אנחנו במצב מאוד מורכב, העברנו פה צעדים פה אחד שאילו לא היינו עושים זאת הייתה פגיעה קשה מאוד באזרחי ישראל בזמנים האלה. אנחנו אמורים לגלות אחריות כולנו, המשק הישראלי צריך את זה. אם מישהו חושב שהתקנות לא טובות, הן לא טובות אף פעם. הן מנרמלות אותנו ומביאות אותנו למצב של מדינות אחרות. משקיעים סכומים גדולים במקומות הרבה פחות בטוחים בעולם וזה מתקן את העיוותים. אם נלביש את זה על הזמנים הפוליטיים אז זה יכול להתעכב שוב ושוב".

 

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "הקמנו ועדת כספים כדי לטפל בבעיות במשק, הציבור אומר לנו נבחרתם ואתם לא עושים את העבודה. אם התקנות לא טובות צריך להצביע נגד, לא כי זה ערב בחירות אלא כי התקנות לא טובות, אם התקנות טובות והן אכן מתניעות את מה שמדובר כאן, אז מה זה רלוונטי?. צריך לשמוע את כולם ולשקול אבל צריך להחליט עניינית. אף אחד לא יכול להבטיח מתי יובא תקציב לכנסת, לכן לפעמים בוועדה זמנית צריך לקבל החלטות".

 

פרופ' אברהם בן בסט: "המטרה להגדיל את ההרשאות במשק היא חיונית ביותר, נשאלת השאלה אם אנחנו מתקנים זאת באמצעות ההשקעות החדשות והתשובה היא לא. מאז 2000 ההשקעות יחסית לתוצר בישראל הרבה יותר נמוכות יחסית למדינות ה-oecd, באופן מערכתי ישראל משקיעה אחוז וחצי פחות, ואנחנו מדברים על כ-14 וחצי מיליארד בשנה. הסיבה היא לא העדר מימון, כן חשוב מאוד להגדיל את ההשקעות אבל הסיבה היא לא מחסור במימון, הכספים זורמים לחו"ל כי אין מספיק השקעות. הממשלה צריכה להחליט על הרבה יותר השקעות תשתית".

 

"בנוסף יש כאן בעיה – להשקיע 49 אחוז מפרויקט ספציפי זה מסוכן, במיוחד שמדובר בפרויקט גדול. מה יקרה שנאפשר את זה? ברור לגמרי שהיזם רוצה להחזיק לפחות 51%, אפשרנו לכל אחד מהמוסדיים להחזיק 49%, אחרי שמוסדי אחד ישקיע שיעור כזה, מוסדיים אחרים לא יוכלו להשקיע בפרויקט הזה. הגבלה ל-20 אחוז תאפשר ליותר קופות להנות מפרויקטים מוצלחים".

 

"למיטב הבנתי הגדלת ההשקעה ל-49% מוגבלת לחברות פרטיות ולא לחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה, זה אפליה מאוד גדולה עבור חברות שמבוקרות יותר מחברות אחרות".

 

ברקת: "כולנו לא היינו רוצים לאפשר למוסדיים להגדיל אחזקות בחברות קיימות, זה לא יביא כסף חדש. אנחנו מייעדים זאת להנפקות ראשונות או לחברות חדשות".

 

לינור דויטש, לובי 99: "אני חושבת שרוב החדר בעד השקעות בתשתית, השאלה אם התקנות האלה הן הדרך. רואים שההשקעות הקיימות  בתחום עומדות על בן 5 ל-7 אחוזים. אנחנו חושבים שמדובר בהחלטה כבדת משקל שמצריכה בדיקה, הזכירו פה צעדים שונים שנעשו לביזור הריכוזיות במשק. כמות הכוח שאתה נותן לגופים המוסדיים שחולשים כל אחד על 30 מיליארד קל מכספי המוסדיים, ונותנים להם 49% שליטה, זה להחזיר אותנו 25 שנה אחורה. שישקיעו כמה שהם רוצים דרך קרנות ההשקעה. נשמח לשמוע אם זה עבר את כל הרגולטורים, כולל הוועדה ליציבות פיננסית, האם רשות התחרות נתנה על זה את דעתה. מדובר על השלכות רוחב מאוד רחבות".

 

תמיר כהן, יועץ שר האוצר: "היה פה שעטנז די גדול של מה זה תשתיות למדינת ישראל, נשמעו גם כמה נתונים שהיו נכונים לפני כמה עשורים. בעשור האחרון השקיעה המדינה כספים רבים מאוד בפרויקטי תשתיות בישראל, רק בהסעת המונים כ-45 מיליארד קל. צבר הפרויקטים שעומד בפני מדינת ישראל הוא אסטרונומי, הממשלה לא יכולה להתבסס רק על מימון מדינה, אנחנו צריכים לגשר על פערים של כמה עשורים, השקענו במספרים גדולים בשנים האחרונות אבל אנחנו צריכים עוד מקומות מימון כדי לסגור את הפער".

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אילן 04/05/2021 18:49
    הגב לתגובה זו
    תארו לעצמכם אי מול תל אביב שיש בתי מלון יוקרתיים שנושקים למים , ועוד אי לידו שיש בו אכסניות ברבי קומות עם גישה ישירה לחוף שמתאים לתיירות ה low cost ,עם פאבים ואטרקציות תיירותיות ליד , שימו לב רק לא לעשות את הטעות שעשו בדובאי שהקימו על האיים האלו גם וילות לעשירים שחלקם מאוכלסים חלק מהזמן ושלא תורמים באמת להכנסות גדולות למדינה ומיניצול השטח לרווחת כמה שיותר אנשים , הקמת איים אלו יכולה להיות כלכלית ויכולה להיות ממומנת על ידי מכירת שטחים לבניית בתי המלון והאכסניות , ומההכנסות ממיסים במשך השנים, אפשר לחבר את איים אלו ליבשה על ידי גשרים על עמודים שלא יחסמו את זרימת החול ואפשר לעשות פניות לקטעים גבוהים שיהווה תצפית מדהימה על תל אביב ומפלט מצונאמי , המשק הישראלי זקוק מאוד לפרויקטים כאלו בעידן של ההתאוששות מפגעי ווירוס הקורונה ,פרויקטים שיעסיקו הרבה עובדים גם בהקמת האיים וגם בתעסוקה לאחר מכן ,וכן ימתג את תל אביב וישראל גבוהה הרבה יותר !
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.