"הכלכלה הפסידה 25 מיליארד שקל בשל מעבר ידע מחוץ לישראל"
ד''ר נחום איצקוביץ, מנכ''ל רשות ההשקעות במשרד הכלכלה טוען כי "הכלכלה הישראלית הפסידה 25 מיליארד שקל בעשור האחרון בשל מעבר ידע מחוץ לישראל" כמו כן לדבריו הכלכלה הישראלית אינה ערוכה לתעשייה חכמה והיא אף מפחדת ממנה. את הדברים אמר איצקוביץ במסגרת הוועידה השנתית Industry 4.0: תעשיה חכמה- כאן ועכשיו!.
לדברי איצקוביץ' משרדו עסוק במציאת פתרונות לתהליכי עומק של הכלכלה אחד מהם הוא בתחום מדעי החיים: "המו''פ בתחום מאד חזק, אבל במעבר מהמו''פ לייצור- רובם נופלים ב'עמק המוות'. הכלכלה הישראלית הפסידה 25 מיליארד שקלים בעשור האחרון בשל מעבר ידע בתחום מחוץ לישראל. מצאנו דרך לגשר על הפער הזה, בנינו מתווה לתחום. אנו יודעים לגשר על הפער במתן זמן ארוך יותר להבשלה ויכולים לסייע למפעלים שאין להם פתרון טכנולוגי".
מטרת הרשות שבראשותה עומד איצקוביץ היא "עידוד השקעות הון ותהליכי חדשנות באזורי פיתוח". התקציב השנתי של הרשות עומד על 1 מיליארד שקלים, מתוכו, 700 מיליון שקלים במזומן. "הרשות פועלת מכוח החוק לעידוד השקעות. נדרשים שלושה תנאי סף לקבלת המענקים: ראשית, שהמפעל יהיה באזור פיתוח א' (מדרום לקריית מלאכי ומצפון לחיפה), שנית, עליו לייצר מוצר, שלישית על רבע מהמחזור שלו להיות מופנה לייצוא. לצד המענק, מפעלים מקבלים גם הטבות מס".
לדברי איצקוביץ משרדו מסייע למפעלים להתפתח טכנולוגית: "הקפיצה לתעשייה חכמה מאד בעייתית, כל מפעל תעשייתי שמחזורו עד 200 מיליון שקלים- יכול לפנות אלינו, כאשר האוצר הקצה לנו 150 מיליון שקל לטובת יצור מתקדם. 60 חברות הגישו בקשות וזה לא מעט. מצאנו מתווה נוסף, לטובת חברות שמחזורן הוא יותר מ-200 מיליון שקלים: מפעלים אלו יכולים לקבל מאתנו מענקים, אם הם ממכנים חלק מהמפעל".
- לוקהיד מרטין ומשרד הכלכלה והתעשייה חתמו על הארכת שיתוף הפעולה
- ״מה שטוב לאירופה״ - שווה לישראל: עד 12% ירידה במחירים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד ציין איצקוביץ כי הם מנגישים את הידע הדרוש לתפעול טכנולוגיות ייצור חכמות: "בראשונה, אנו משקיעים לא רק השקעות במכונות ובציוד, אלא גם בהשקעות 'רכות', בהון האנושי, כלומר משקיעים על מנת שהידע להפעלת מכונה חכמה יגיע לפה, או מאפשרים ללמוד בחו''ל. אנו מסייעים לשיפור תהליכים, ולקבלת יכולת לקלוט מכונות וציוד חכמים".
- 1.אפק 02/10/2019 20:36הגב לתגובה זוהבריח את כולם
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
