"הכלכלה הפסידה 25 מיליארד שקל בשל מעבר ידע מחוץ לישראל"
ד''ר נחום איצקוביץ, מנכ''ל רשות ההשקעות במשרד הכלכלה טוען כי "הכלכלה הישראלית הפסידה 25 מיליארד שקל בעשור האחרון בשל מעבר ידע מחוץ לישראל" כמו כן לדבריו הכלכלה הישראלית אינה ערוכה לתעשייה חכמה והיא אף מפחדת ממנה. את הדברים אמר איצקוביץ במסגרת הוועידה השנתית Industry 4.0: תעשיה חכמה- כאן ועכשיו!.
לדברי איצקוביץ' משרדו עסוק במציאת פתרונות לתהליכי עומק של הכלכלה אחד מהם הוא בתחום מדעי החיים: "המו''פ בתחום מאד חזק, אבל במעבר מהמו''פ לייצור- רובם נופלים ב'עמק המוות'. הכלכלה הישראלית הפסידה 25 מיליארד שקלים בעשור האחרון בשל מעבר ידע בתחום מחוץ לישראל. מצאנו דרך לגשר על הפער הזה, בנינו מתווה לתחום. אנו יודעים לגשר על הפער במתן זמן ארוך יותר להבשלה ויכולים לסייע למפעלים שאין להם פתרון טכנולוגי".
מטרת הרשות שבראשותה עומד איצקוביץ היא "עידוד השקעות הון ותהליכי חדשנות באזורי פיתוח". התקציב השנתי של הרשות עומד על 1 מיליארד שקלים, מתוכו, 700 מיליון שקלים במזומן. "הרשות פועלת מכוח החוק לעידוד השקעות. נדרשים שלושה תנאי סף לקבלת המענקים: ראשית, שהמפעל יהיה באזור פיתוח א' (מדרום לקריית מלאכי ומצפון לחיפה), שנית, עליו לייצר מוצר, שלישית על רבע מהמחזור שלו להיות מופנה לייצוא. לצד המענק, מפעלים מקבלים גם הטבות מס".
לדברי איצקוביץ משרדו מסייע למפעלים להתפתח טכנולוגית: "הקפיצה לתעשייה חכמה מאד בעייתית, כל מפעל תעשייתי שמחזורו עד 200 מיליון שקלים- יכול לפנות אלינו, כאשר האוצר הקצה לנו 150 מיליון שקל לטובת יצור מתקדם. 60 חברות הגישו בקשות וזה לא מעט. מצאנו מתווה נוסף, לטובת חברות שמחזורן הוא יותר מ-200 מיליון שקלים: מפעלים אלו יכולים לקבל מאתנו מענקים, אם הם ממכנים חלק מהמפעל".
- לוקהיד מרטין ומשרד הכלכלה והתעשייה חתמו על הארכת שיתוף הפעולה
- ״מה שטוב לאירופה״ - שווה לישראל: עד 12% ירידה במחירים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד ציין איצקוביץ כי הם מנגישים את הידע הדרוש לתפעול טכנולוגיות ייצור חכמות: "בראשונה, אנו משקיעים לא רק השקעות במכונות ובציוד, אלא גם בהשקעות 'רכות', בהון האנושי, כלומר משקיעים על מנת שהידע להפעלת מכונה חכמה יגיע לפה, או מאפשרים ללמוד בחו''ל. אנו מסייעים לשיפור תהליכים, ולקבלת יכולת לקלוט מכונות וציוד חכמים".
- 1.אפק 02/10/2019 20:36הגב לתגובה זוהבריח את כולם
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
