נחום איצקוביץ
צילום: ניב קנטור

"הכלכלה הפסידה 25 מיליארד שקל בשל מעבר ידע מחוץ לישראל"

לדברי מנכ"ל רשות ההשקעות במשרד הכלכלה, ד''ר נחום איצקוביץ, הכלכלה הישראלית לא ערוכה לתעשייה החכמה והיא אף מפחדת ממנה. לדבריו, משרדו פועל במספר דרכים לסייע למפעלים להתפתח טכנולוגית
איתן גרסטנפלד | (1)

ד''ר נחום איצקוביץ, מנכ''ל רשות ההשקעות במשרד הכלכלה טוען כי "הכלכלה הישראלית הפסידה 25 מיליארד שקל בעשור האחרון בשל מעבר ידע מחוץ לישראל" כמו כן לדבריו הכלכלה הישראלית אינה ערוכה לתעשייה חכמה והיא אף מפחדת ממנה. את הדברים אמר איצקוביץ במסגרת הוועידה השנתית Industry 4.0: תעשיה חכמה- כאן ועכשיו!.

לדברי איצקוביץ' משרדו עסוק במציאת פתרונות לתהליכי עומק של הכלכלה אחד מהם הוא בתחום מדעי החיים: "המו''פ בתחום מאד חזק, אבל במעבר מהמו''פ לייצור- רובם נופלים ב'עמק המוות'. הכלכלה הישראלית הפסידה 25 מיליארד שקלים בעשור האחרון בשל מעבר ידע בתחום מחוץ לישראל. מצאנו דרך לגשר על הפער הזה, בנינו מתווה לתחום. אנו יודעים לגשר על הפער במתן זמן ארוך יותר להבשלה ויכולים לסייע למפעלים שאין להם פתרון טכנולוגי".

מטרת הרשות שבראשותה עומד איצקוביץ היא "עידוד השקעות הון ותהליכי חדשנות באזורי פיתוח". התקציב השנתי של הרשות עומד על 1 מיליארד שקלים, מתוכו, 700 מיליון שקלים במזומן. "הרשות פועלת מכוח החוק לעידוד השקעות. נדרשים שלושה תנאי סף לקבלת המענקים: ראשית, שהמפעל יהיה באזור פיתוח א' (מדרום לקריית מלאכי ומצפון לחיפה), שנית, עליו לייצר מוצר, שלישית על רבע מהמחזור שלו להיות מופנה לייצוא. לצד המענק, מפעלים מקבלים גם הטבות מס".

לדברי איצקוביץ משרדו מסייע למפעלים להתפתח טכנולוגית: "הקפיצה לתעשייה חכמה מאד בעייתית, כל מפעל תעשייתי שמחזורו עד 200 מיליון שקלים- יכול לפנות אלינו, כאשר האוצר הקצה לנו 150 מיליון שקל לטובת יצור מתקדם. 60 חברות הגישו בקשות וזה לא מעט. מצאנו מתווה נוסף, לטובת חברות שמחזורן הוא יותר מ-200 מיליון שקלים: מפעלים אלו יכולים לקבל מאתנו מענקים, אם הם ממכנים חלק מהמפעל".

עוד ציין איצקוביץ כי הם מנגישים את הידע הדרוש לתפעול טכנולוגיות ייצור חכמות: "בראשונה, אנו משקיעים לא רק השקעות במכונות ובציוד, אלא גם בהשקעות 'רכות', בהון האנושי, כלומר משקיעים על מנת שהידע להפעלת מכונה חכמה יגיע לפה, או מאפשרים ללמוד בחו''ל. אנו מסייעים לשיפור תהליכים, ולקבלת יכולת לקלוט מכונות וציוד חכמים".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אפק 02/10/2019 20:36
    הגב לתגובה זו
    הבריח את כולם
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.