משטרה רכב משטרה
צילום: נחמן פרידמן חדשות 24

דו"ח מבקר המדינה: כשלים מהותיים וערכיים בטיפול המשטרה; שוטרים מחקו לעצמם דו"חות

המשטרה לא הצליחה להתמודד עם פרויקט מצלמות המהירות; טיפול לקוי בעבירות תנועה של נהגי כלי רכב משטרתיים
מערכת Bizportal | (1)
נושאים בכתבה משטרת ישראל

"הקטל בדרכים הוא מהמכות הקשות ביותר שעמן נאלצת להתמודד החברה בישראל". במילים אלו פותח מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, את הדו"ח הקשה אותו פרסם היום (ד') כנגד משטרת ישראל, בו מצא ליקויים רבים בהתנהלות המשטרה. "מחיר הדמים כבד. בכל שנה מתרחשות בישראל עשרות אלפי תאונות דרכים, שבהן נהרגים מאות בני אדם ואלפים  נפצעים. אלפי משפחות  נותרות להתמודד עם התוצאות הקשות. בנוסף הן גם גורמות  לנזק כלכלי כבד של מיליארדי שקלים למשק הישראלי".

הדו"ח המיוחד של מבקר המדינה בנושא הקמת מערך המצלמות האלקטרוניות ואכיפת חוקי תעבורה, חושף כשל מערכתי שמנע הפעלה מיטבית של מערך המצלמות, שהושקעו בו משאבים ניכרים. חמור מכך,  הוא מעלה כשלים מהותיים וערכיים בטיפול המשטרה בדוחות ובכתבי אישום שנרשמו לשוטרים ולקציני משטרה בכירים.

להלן הליקויים המרכזיים עליהם מצביע הדו"ח, ומשאיר למפכ"ל המשטרה החדשה עוד נושאים רבים לטפל בהם:

עקב אי היערכות מערכתית של הנהלת בתי המשפט, המשרד לביטחון פנים והמשטרה להעברת כתבי אישום לדיון בבתי משפט ללא דיחוי, ועקב תקינה חסרה של שופטי תעבורה, נמחקו עשרות אלפי כתבי אישום (50,000) בגין עברות תנועה חמורות.

על מנת לבלום את הצטברות כתבי האישום ללא מועד משפט ומחיקתם, העלתה המשטרה את סף האכיפה של מרבית המצלמות כך שיצלמו רק מהירות של פי שניים ואף בכמה מקרים עד פי חמישה מהמהירות המותרת. ספי האכיפה הביאו לכך שחלק ניכר מהמצלמות לא מילאו את ייעודן.

ספי האכיפה שקבעה המשטרה לכמה מצלמות מהירות במחוזות שונים

בהשוואה למהירות המותרת, 2014

"פרוטקציות לחבר'ה"

הדו"ח מעלה כשלים מהותיים וערכיים בטיפול המשטרה בדוחות וכתבי אישום שנרשמו לשוטרים. לאור טיפול לקוי בדוחות אלו נמחקו מאות מהם מחמת התיישנות. עד פברואר 2015 לא הושלם הטיפול בכ-53% מהדוחות שניתנו לכלי רכב משטרתיים, מחציתם ויותר מן השנים 2013-2012.

חמורה עוד יותר הייתה דרך הטיפול בדו"חות שניתנו לשוטרים בדרגות ניצב משנה ומעלה, שהמוסמך להחליט בעניינם הוא ראש אגף התנועה או המפכ"ל. קצינים בדרגות בכירות אלה,  שקיבלו דוחות וכתבי אישום בגין מהירות מופרזת, דיווחו כי הדוחות נרשמו להם בעת השתתפותם בפעילות מבצעית, ולכן בוטלו רוב הדוחות וכתבי האישום לקצינים אלה. אולם בביקורת נמצא שלא היה אפשר לקשור את האירועים המבצעיים שציינו הקצינים לנסיבות שבהן  תועדו נוהגים במהירות מופרזת. דרך התנהלות זו נוגדת את כללי המינהל התקין ואינה תואמת את המצופה מגוף ציבורי המופקד על אכיפת החוק.

שב"ס סירב להעביר למשטרה פרטי נהגים של כ-100 אירועים שבהם רכבי שב"ס עברו עבירות תעבורה, ובכך מנע את אכיפת החוק על נהגים אלו וגרם להתיישנות הדוחות ולביטולם.

קיראו עוד ב"בארץ"

המבקר רואה בחומרה את העובדה שהמשטרה לא טיפלה כנדרש ב-1,400 דו"חות בקירוב שניתנו בשל עבירות תנועה של שוטרים בכלי רכב משטרתיים. המבקר סבור כי על המפכ"ל לבדוק את ההתנהלות שהביאה להצטברות הדו"חות, אי הטיפול בהם וביטולם, ולבחון את התנהלות הגורמים האחראים לכשל זה.

מחיקת עשרות אלפי אישומים בשל חוסר מקצועיות וחסר יעילות

המבקר בדק את הטיפול בכתבי אישום על עבירות תנועה בשנים האחרונות, כשלפי ממצאי הבדיקה, בשנים 2015–2012 נמחקו 55 אלף כתבי אישום על עבירות אלה — חלקם מחמת התיישנות. ב-2012 נמחקו כ-27 אלף כתבי אישום לאזרחים שנקלטו במצלמות עוברים עבירה. בשנת 2013 נמחקו כ–13 אלף כתבי אישום, בשנת 2014 נמחקו כ-10,000, וב-2015 נמחקו כ-5,000 כתבי אישום.

מחיקת כתבי האישום נעשתה בעיקר בשל חוסר מקצועיות וחסר יעילות של מחלקת התביעות באגף התנועה: הצטברות אלפי כתבי אישום בכל שנה, בלא שנקבעו להם מועדי משפט בשל התנהלות לא יעילה עם מערכת המשפט. בתחילת פברואר 2015, למשל, היו 17,160 כתבי אישום ללא מועד משפט, חלקם עוד משנת 2007. בשנים 2014-2013 בלבד הצטברו כ-14 אלף כתבי אישום שלא נקבע להם מועד משפט, 9% מכלל כתבי האישום לעבירות תעבורה שהופקו באותן שנים. בשל כך ועקב קשיים בניוד כתבי האישום בין תחומי השיפוט התיישנו ונמחקו אלפי כתבי אישום.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלשיך ינקה את המשטרה 25/02/2016 07:08
    הגב לתגובה זו
    בתקופת קודמיו של אלשיך בשנים האחרונות, היתה זו משטרע! עם נורמות מוסר ירודות. אלשיך יעשה סדר, אם רק יתנו לו. בינתיים מנסה התקשורת לחסל את אלשייך כי הוא לא מוכן שימשיכו להדליף מהמשטרה והוא אינו ניתן לקניה בחנופה/ יחסים..
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.