ממצאיו של בית משפט פלילי קבילים בערעור מס הכנסה
ע"מ 5330-07/12 יצחק ואוולין ברמוחא נ' פקיד שומה יחידה ארצית לשומה
תקציר: ע"מ 5330-07/12 יצחק ואוולין ברמוחא נ' פקיד שומה יחידה ארצית לשומה בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק כי הממצאים והמסקנות של פסק הדין הפלילי החלוט והמרשיע שניתן נגד המערערים בתיק הפלילי, יהיו קבילים בערעור מס הכנסה על פי סעיף 42א לפקודת הראיות, והדיון בו יוגבל לנושאים שלא נקבעו במסגרת ההליך הפלילי. השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים ------------------------------------------------------- הערעור דנן הוא על שומה על פי מיטב השפיטה שהוציא המשיב למערערים לשנים 2009 ו-2010, שבמסגרתה יוחסה למערערים הכנסה מעסק של הלוואות בריבית שלא דווח עליה ולא נוהלו לגביה ספרים, בסכום של 7,488,000 ש"ח לשנת 2009 ו-2,431,169 ש"ח לשנת 2010. נימוקי השומה (המתוקנת) התבססו, בין היתר, על הרשעתם של המערערים עם נאשמים נוספים בתפ"ח 47619-02-11 (להלן: "התיק הפלילי"), בעבירות שונות לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 ולפי חוק העונשין, התשל"ז-1977 (איומים). הרשעת המערערים נעשתה לאחר הודאתם בכתב האישום המתוקן, שייחס להם ולנאשמים האחרים, בין היתר, מעורבות בפעילות של מתן הלוואות בריבית, שלא דווח עליה. יצוין כי בכתב האישום לא צוינו ההכנסות המדויקות שהפיקו המערערים והנאשמים האחרים מאותה פעילות, וכדי לקבוע הכנסות אלה ערך המשיב חישובים משלו. בבקשה זו של המשיב, שהוגשה על פי סעיף 42 א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות"), מתבקש בית המשפט לקבוע כי הממצאים והמסקנות של פסק הדין הפלילי החלוט והמרשיע שניתן נגד המערערים בתיק הפלילי, יהיו קבילים בערעור זה, ולקבוע כי הדיון בערעור יוגבל לנושאים שלא נקבעו במסגרת ההליך הפלילי. המערערים מתנגדים לבקשה. לשיטתם המעשים הנזכרים בכתב האישום מיוחסים למערערים ולנאשמים נוספים, ואף "לאחרים" מלבד הנאשמים. נימוקי הערעור מתייחסים בעיקר לגובה השומה ולאופן חישוב ההכנסות שנקבעו בה. דיון ----- משמבקש צד במשפט האזרחי להגיש כראיה את הממצאים והמסקנות שנקבעו במשפט הפלילי על פי סעיף 42א לפקודת הראיות, אין לבית המשפט שיקול דעת בנדון והוא חייב לקבל ראיה זו. שיקול הדעת של בית המשפט מופעל רק כאשר הצד שכנגדו הוגשה אותה ראיה לפי סעיף 42א, מבקש לסתור אותה לפי סעיף 42ג, ובסייגים הקבועים בסיפה של סעיף זה, כלומר שבית המשפט יתיר זאת "מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין".תכליתן של הוראות חוק אלה נעוצה בשיקולים של יעילות וחיסכון בזמן שיפוטי, שכן במשפט פלילי נאסף ונצטבר מטען הוכחתי אשר לא מן הראוי לבזבזו לריק, אשר על כן תוכל ההרשעה לשמש ראיה במשפט אזרחי. בית המשפט אינו מרשיע אדם אלא לאחר שאשמתו הוכחה מעל ספק סביר, ולכן אין צידוק להתעלם ממנה לצורך שכנועו של בית משפט אחר. בענייננו, אין בכך שהרשעת המערערים נעשתה בעקבות הודאתם בכתב האישום ובלא שנשמעו הוכחות כדי למנוע את חלותו של סעיף 42א. נוסף על כך, יש לדחות טענות נוספות שהעלו המערערים. התוצאה הנובעת מכל האמור לעיל היא שמכוח סעיף 42א לפקודת הראיות יש לקבל כראיה במשפט זה את הכרעת הדין שניתנה נגד המערערים בתיק הפלילי, ומאחר שהכרעת הדין ניתנה בעקבות הודאת הנאשמים בכתב האישום המתוקן, הרי כל הממצאים והמסקנות הכלולים בכתב האישום מהווים ראיה במשפט זה, שהמערערים אינם רשאים לסתור אותם אלא לאחר בקשה מפורשת שתוגש לפי סעיף 42ג. לעת עתה, לא נמצא בכל תגובת המערערים נימוק ראוי להרשות להם לסתור אותם ממצאים. אם בעתיד תוגש בקשה ספציפית לסתירתו של ממצא ספציפי, ידון בה בית המשפט. תוצאה -------- בקשת המשיב התקבלה. בבית המשפט: המחוזי בתל אביב לפני: כב' השופט י' אטדגי ניתן ביום: 21/1/2015
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת הכנסות משכירויות בהיקף של 8 מיליון שקל
רשות המסים חשפה פרשיית העלמות מס בהיקף נרחב במזרח ירושלים שבה אב ובנו, ווזוז עבד אלעזים ובנו ווזוז נדאל, חשודים כי הסתירו הכנסות של כ-8 מיליון שקל מהשכרת נכסים בשנים 2018-2024
העלמות מס רשות המסים חשפה פרשיית העלמות מס בהיקף נרחב במזרח ירושלים: על פי הודעת הרשות ופרוטוקול מבית משפט השלום בעיר, אב ובנו, ווזוז עבד אלעזים ובנו ווזוז נדאל, חשודים כי הסתירו הכנסות של כ-8 מיליון שקל מהשכרת נכסים בשנים 2018-2024. על פי ממצאי החקירה, האב מחזיק בשלושה בניינים בבית חנינא הכוללים כ-39 דירות, וכן בבעלויות על חניונים, אולם אירועים ומתחם חנויות בעיר העתיקה ובראס אל עמוד.
כבר בשנת 2017 נחתם מולו הסכם שומה שקבע כי הכנסותיו משכירות ייחשבו כהכנסה מעסק. למרות זאת, לפי החשד, בשנים 2018-2024 הוא
פיצל את ההכנסות והסב אותן לילדיו, תוך שימוש בעורמה ובתחבולה כדי להפחית את נטל המס ולמנוע דיווח מלא.
מהבקשה לשחרור בערובה עולה כי סך ההכנסות שהוסבו ונרשמו על שמו של האב בלבד עמד על כ-6.5 מיליון שקל, בעוד שבנו נדאל דיווח רק בשנת 2022 על בניין בן
עשר דירות שהניב הכנסות החל מ-2019. על פי החשד, בגין דירות אלה הועלמו הכנסות נוספות של כ-1.5 מיליון שקל.
במהלך החיפוש שנערך ב-13 באוגוסט 2025 נתפסו מסמכים רבים בביתם, ולאחר מכן הובאו האב והבן לחקירה. בהמשך הם שוחררו על ידי בית משפט השלום בירושלים
בתנאים מגבילים, הכוללים הפקדת ערבויות כספיות בהיקף של מאות אלפי שקלים ואיסור יציאה מהארץ לתקופה של חצי שנה.
- משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה
- ביקורת ספרים העלתה תמונה מטרידה באזור המרכז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשות המסים הדגישה כי מדובר בחקירה מתמשכת, וכי במידה שיוגשו כתבי אישום, יעמדו החשודים בפני סעיפים פליליים חמורים בעבירות מס.
