מסמכים קלסר גניבה
צילום: אייס

הליך גילוי מרצון על ידי מייצגים ללא חיסיון

רו"ח דולב חסיד

לאחרונה נשמעו טענות שאינן משתמעות לשתי פנים כי הליך של גילוי מרצון אינו יכול להתבצע על ידי מייצג שאין לו חיסיון. יודגש כי בשום מקום בפרסומים של רשות המסים, ולא בשום פרסום רשמי אחר בעבר, ייחדה רשות המסים את הטיפול בגילוי מרצון למייצג עם חיסיון.

ביום 7 בספטמבר 2014 פורסם הנוהל החדש לגילוי מרצון ואתו פורסמה הוראת שעה המאפשרת פניות במסלול אנונימי ובמסלול מקוצר. ביום 8 בדצמבר פורסמו הוראות ביצוע אשר מהוות הנחיות פעולה לנוהל החדש ולהוראת השעה. הנוהל החדש נועד "להחזיר למוטב" עברייני מס אשר הסתירו חשבונות בנק ונכסים בחו"ל וייתכן שהוא מהווה הזדמנות אחרונה לציבור לחשוף את נכסיו בדרך של גילוי מרצון, תוך כדי מתן חסינות על עבירות המס שעברו בעבר בגין נכסים אלו. חלק גדול מתיקי הגילוי מרצון נובעים מירושות אשר התקבלו, בצורות שונות, שכוללות חשבונות או נכסים אחרים בחו"ל שלא דווח עליהם לרשויות המס. לאחרונה נשמעו טענות שאינן משתמעות לשתי פנים כי הליך של גילוי מרצון אינו יכול להתבצע על ידי מייצג שאין לו חיסיון (רואה חשבון ויועץ מס לדוגמה). יודגש כי בשום מקום בפרסומים של רשות המסים, ולא בשום פרסום רשמי אחר בעבר, ייחדה רשות המסים את הטיפול בגילוי מרצון למייצג עם חיסיון. במאמר זה אבחן אם החיסיון הוא תנאי הכרחי לשם ביצוע ההליך של גילוי מרצון. בסעיף 17 לנוהל החדש נרשם בצורה ברורה: "הנוהל לא יחול על הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית", כך שלדוגמה, אם ללקוח קיים הון לא מדווח שהוא מעוניין לדווח עליו לרשויות ומקורו של הון זה במסחר בסמים הנוהל לא יחול בכל מקרה, ללא קשר אם למייצג יש חיסיון או אין חיסיון. מומלץ לכל מייצג, בשיחת ההיכרות עם הלקוח, להבהיר נקודה זו מההתחלה (בניגוד למייצג עם חיסיון, על מייצג ללא חיסיון לסרב לשמוע על מקור הכספים, אם הם נובעים מפעילות לא חוקית). גם אם הלקוח יחשוף לפני מייצג עם חיסיון את מקור הכספים, המייצג אינו יכול לעזור ללקוח בהליך הגילוי מרצון אלא להפנותו לטיפול עם גורם שמתמחה בפלילים. ישנם מקרים שבהם ההון וההכנסות מגיעים כולם או בחלקם ממקורות בלתי חוקיים, אך הלקוח פונה בכל זאת לנוהל הגילוי מרצון. אף על פי שהנוהל מדגיש בצורה ברורה שאינו חל על מקרים אלו, המייצג עלול למצוא את עצמו חשוף למידע בלתי חוקי, דבר אשר עלול להוביל את רשויות החוק למשרדי המייצג ולהעמידו במצב בעייתי מאוד. על מייצג ללא חיסיון, שלוקח על עצמו ייצוג בתיקים של גילוי מרצון, לשים דגש רב על הפרטים וכאשר התיק הולך לכיוון בלתי חוקי, עליו להפסיק את הטיפול ולהעבירו לגורם המתאים. באופן כללי ניתן לחלק את האוכלוסייה לשניים: לקוח אשר מגיש דוחות באופן שוטף ויש לו מייצג קבוע ולקוח אשר אינו מגיש דוחות ועל כן אין לו מייצג קבוע (לקוח מזדמן). ישנם שלושה מסלולים של הליך גילוי מרצון: מסלול רגיל, מסלול מקוצר ומסלול אנונימי: המסלול הרגיל והמקוצר --------------------------- במסלולים אלו, הפנייה של הלקוח לרשויות היא פנייה הכוללת את פרטיו של הלקוח. מכיוון שההליך חייב להיות "כן ומלא ויעשה בתום לב" קשה לחשוב על מקרים שבהם החיסיון מהווה יתרון, מכיוון שבכל מקרה על הלקוח לגלות את כל הפרטים לרשויות. המסלול האנונימי ------------------- במסלול האנונימי יש צורך לחשוף לפני הרשויות את פרטי הלקוח לאחר סיום המשא ומתן לגבי סכום המס. אם הלקוח מאשר את הסכום וחושף את פרטיו, אין חשיבות לחיסיון, מכיוון שכל הפרטים מתגלים לרשויות, בהסכמת הלקוח. אם הלקוח אינו מאשר את הסכום ומעוניין למשוך את בקשתו ולא להמשיך בהליך (מקרה קיצון, מאחר שהלקוח מקבל החלטה שמשמעותה ביצוע מעשה פלילי, שבצידו עונשים כבדים) ישנו הבדל בין "לקוח מזדמן" לבין לקוח קבוע של המייצג: לקוח מזדמן: רשויות המס אינן יכולות לדעת מיהו הלקוח ואין המשך לקשר בין הלקוח למייצג. יודגש כי האמור לעיל מתייחס רק בנוגע לרשויות המס. ישנן טענות כי מייצג שאינו בעל חיסיון יכול שיישאל על ידי רשויות המס לגבי זהות הלקוח או ייקרא לחקירה במס הכנסה בנושא (אם תהיה בעתיד בעניין הלקוח) טענה שכזו בעייתית: 1. בהוראת השעה ובנוהל עצמו כותבת רשות המסים במפורש כי לא תעשה כל שימוש בנתונים הניתנים לה במסגרת ההליך ואף מבהירה כי הדבר חל גם במסלול האנונימי ללקוחות אשר מסרבים למסור את שמם. בהוראת השעה, בסעיף ח' רשום: "לא נמסר שמו של המבקש כמפורט לעיל במועד שנקבע, תידחה הבקשה." בנוהל עצמו, בסעיף 23 רשום: "לא אושרה הבקשה על ידי הגורם המוסמך, לא תעשה רשות המסים שימוש..." ובסעיף 19 רשום שהחסינות בהליך תחול לגבי מידע שנמסר במסגרת ההליך. 2. לא סביר שרשות המסים תדרוש מהמייצג מידע על הלקוח במסלול האנונימי דרישה שכזו תגרום לקרע בלתי ניתן לאיחוי בין המדינה לתושביה ולמצב של חוסר אמון מוחלט של התושבים ברשויות המדינה (וקיים ספק גדול אם הדבר יעבור את מבחן בית המשפט). זה המקום לציין, כי בערבי עיון בנושא, אמרו נציגי רשויות המס במפורש כי לא ידרשו מהמייצג בפנייה אנונימית למסור את שם הלקוח. כאשר לקוח קבוע של המייצג נמצא במסלול האנונימי ומחליט לא לחשוף את פרטיו לרשויות, יש למייצג בעיה להמשיך ולייצג את הלקוח בצורה שוטפת, מאחר שהמייצג יודע על הכנסות נוספות של הלקוח, שהוא אינו מדווח עליהן. אין מניעה שמייצג ללא חיסיון ייצג את הלקוח בהליך הגילוי מרצון, אך עליו להביא בחשבון כי אם ההליך לא יבשיל, ייאלץ להפסיק לייצגו באופן שוטף. לסיכום, אין כל מניעה שמייצג ללא חיסיון ייצג את לקוחותיו ולקוחות מזדמנים בהליך הגילוי מרצון על שלושת מסלוליו. ישנם יתרונות רבים למייצג מתחום המסים לביצוע הנוהל: 1. ניסיון וידע בביצוע החישובים והמסים 2. ניסיון וידע בייצוג לקוחות לפני פקידי השומה 3. כאשר מדובר בלקוח קבוע של המשרד, המייצג מכיר את הלקוח ויידע לשאול את השאלות הנכונות 4. לעתים קרובות מדובר בנושאים רגישים. כאשר מדובר בלקוח קבוע של המייצג, סביר להניח שבין הלקוח למייצג נבנתה מערכת יחסים במשך שנים, כזו שיכולה מאוד לעזור בתהליך מצד שני, ישנם יתרונות גם לביצוע ההליך על ידי מייצג בעל חיסיון: 1. חיסיון כל הנאמר במסגרת היחסים בין המייצג ללקוח מוגן בחיסיון (בסעיף זה חשוב להדגיש את הצו החדש לאיסור הלבנת הון, החל על עורכי דין ורואי חשבון ועלול לפגוע בחיסיון, במקרים מסוימים) 2. ניסיון וידע בחוקים נוספים, מלבד חוקי המס נושא הגילוי מרצון הוא נושא מורכב מאוד ועשוי לכלול סוגיות מורכבות, אשר בחלקן כלל אינן קשורות לעבירות בתחום המס. על מייצג בתיקים כאלו לנהוג בזהירות הראויה ולשים דגש רב על כך שאינו חורג מתחומי עיסוקו. ייתכן כי במהלך ההליך יצוצו שאלות מקצועיות אשר אינן מתחום עיסוקו של המייצג, למשל שאלות בנושאי דיני ירושה, הדין הפלילי, הלבנת הון וכיוצ"ב. במקרים אלו ניתן לפנות לגורם הרלוונטי לקבלת שירות נלווה בתשלום. הכותב - רואה חשבון במשרד קבקוב בלאס ושות'

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

העלמות מס
צילום: דוברות רשות המסים

אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת הכנסות משכירויות בהיקף של 8 מיליון שקל

רשות המסים חשפה פרשיית העלמות מס בהיקף נרחב במזרח ירושלים שבה אב ובנו, ווזוז עבד אלעזים ובנו ווזוז נדאל, חשודים כי הסתירו הכנסות של כ-8 מיליון שקל מהשכרת נכסים בשנים 2018-2024

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

רשות המסים חשפה פרשיית העלמות מס בהיקף נרחב במזרח ירושלים: על פי הודעת הרשות ופרוטוקול מבית משפט השלום בעיר, אב ובנו, ווזוז עבד אלעזים ובנו ווזוז נדאל, חשודים כי הסתירו הכנסות של כ-8 מיליון שקל מהשכרת נכסים בשנים 2018-2024.  על פי ממצאי החקירה, האב מחזיק בשלושה בניינים בבית חנינא הכוללים כ-39 דירות, וכן בבעלויות על חניונים, אולם אירועים ומתחם חנויות בעיר העתיקה ובראס אל עמוד. 

כבר בשנת 2017 נחתם מולו הסכם שומה שקבע כי הכנסותיו משכירות ייחשבו כהכנסה מעסק. למרות זאת, לפי החשד, בשנים 2018-2024 הוא פיצל את ההכנסות והסב אותן לילדיו, תוך שימוש בעורמה ובתחבולה כדי להפחית את נטל המס ולמנוע דיווח מלא.

מהבקשה לשחרור בערובה עולה כי סך ההכנסות שהוסבו ונרשמו על שמו של האב בלבד עמד על כ-6.5 מיליון שקל, בעוד שבנו נדאל דיווח רק בשנת 2022 על בניין בן עשר דירות שהניב הכנסות החל מ-2019. על פי החשד, בגין דירות אלה הועלמו הכנסות נוספות של כ-1.5 מיליון שקל.

במהלך החיפוש שנערך ב-13 באוגוסט 2025 נתפסו מסמכים רבים בביתם, ולאחר מכן הובאו האב והבן לחקירה. בהמשך הם שוחררו על ידי בית משפט השלום בירושלים בתנאים מגבילים, הכוללים הפקדת ערבויות כספיות בהיקף של מאות אלפי שקלים ואיסור יציאה מהארץ לתקופה של חצי שנה.

רשות המסים הדגישה כי מדובר בחקירה מתמשכת, וכי במידה שיוגשו כתבי אישום, יעמדו החשודים בפני סעיפים פליליים חמורים בעבירות מס.