שאלה:

------------

לתושב ישראל ולבן זוגו (מאותו מין) נולדה ילדה בתהליך של פונדקאות בארצות הברית. הילדה רשומה על שם אחד מבני הזוג ובן הזוג השני יתחיל בתהליך אימוץ מיד עם החזרה לארץ.

השאלה:

1. בתור ידועים בציבור האם הדבר יכול להשפיע על חוקי מיסוי נדל"ן המגבילים זוגות נשואים?

2. האם יש להם זכויות נוספות כמו נקודות זיכוי וכו'?

תשובה:

------------

לצורך פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה" או "הפקודה") שני בני זוג מאותו מין לא ייחשבו בני זוג. הסיבה לכך היא שבני זוג מוגדרים בפקודת מס הכנסה ככאלה המקיימים שני תנאים מצטברים: הם נשואים זה לזה וגם מנהלים משק בית משותף.

על פי המצב החוקי היום בישראל בני זוג מאותו מין לא יכולים להיחשב נשואים זה לזה ובכך די בכדי לצאת מהגדרת "בני זוג" שבפקודת מס הכנסה.

דין הזוג נשוא השאלה, בהנחה שאכן האימוץ בידי מי שאינו הורה יוסדר באופן רשמי, יהיה כדין שני יחידים שכל אחד מהם הוא הורה לילד (לאותו ילד) על כל המשתמע מכך לצורך נקודות זיכוי. בעבר היה ספק אם בני זוג שהם הורים לילד אך אינם נשואים זה לזה זכאים לנקודות זיכוי כשני חד הוריים, אך לאחרונה ניתנה פסיקה השוללת זאת (ע"מ 54773-03-11, אריה עטיאס נ' מס הכנסה פ"ש עפולה - טרם פורסם) שבה נאמר כך:

"מכאן אנו שבים לענייננו, משמע למשפחה בה שני הורים, המגדלים את ילדיהם יחדיו. ראינו, כי הוראת החוק נוקטת לשון הורות ולא זוגיות (שלפי הפקודה משמעה נישואין), ולפי פשוטה של לשון זו, משפחה בה שני הורים אינה משפחה חד הורית, וממילא אין המערער עשוי להיחשב הורה במשפחה חד הורית. לבד מלשונה של הוראת החוק, גם כוונת המחוקק לא היתה להיטיב עם משפחה שבה שני ההורים מגדלים יחדיו את ילדיהם. משפחה שכזו אינה סובלת מן הקשיים בהם עומד מי שמגדל את ילדיו בגפו. העובדה, כי ההורים (המערער וזוגתו) אינם נשואים אינה מכבירה בקושי שבגידול ילדיהם, בהשוואה לבני זוג שבחרו להינשא. על כן אין כל טעם ראוי ליתן להם הטבה, שאינה ניתנת לבני זוג נשואים."

לאור פסיקה זו עולות שאלות נכבדות בכל הקשור לבני זוג מאותו מין בהקשר זה. בהנחה שאימוץ לא יוכר - הרי התשובה פשוטה - אביו של הילד יוכר כהורה חד הורי. עם זאת - היה והאימוץ יוכר ולכן לא יהיה מדובר בהורים "חד הוריים", לאור הפסיקה לעיל נשאלת השאלה מי מהם יהיה זכאי לנקודות זיכוי בעבור הילד כפי ש"אישה" זכאית להן בתא המשפחתי. שאלה נכבדה וקשה שאין לה הסדר בדין, אך אומר כי מן הראוי ליתן אפשרות בחירה לבני הזוג באופן חד פעמי ללא אפשרות החלפה (כפי שבתא משפחתי שבו יש גבר ואישה לא ניתן להעביר הזכות לנקודות זיכוי מבת הזוג לבן הזוג). כמובן, תיתכן עמדה של רשות המסים כי איש משני הגברים אינו זכאי לנקודות זיכוי עבור הילד בשל אי היות איש מהם "אישה". אין פסיקה בנדון.

באשר למיסוי נדל"ן - קיימות הגדרות שונות בסעיפים ובחוקים שונים למונח "בני זוג".

ברוב המקרים בני זוג אינם מוגדרים כ"מי שנשואים זה לזה" ולכן לצורך חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין") ולאור פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ע"א 2622/01 מנהל מס שבח מקרקעין נ' עליזה לבנון, מיסים יז/5 (אוקטובר 2003) ה-10, שהכיר בידועים בציבור כבני זוג, ולאור פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ע"א 5178/03 אדיר שטיינר נ' מיסוי מקרקעין (פורסם באתר האינטרנט של בית המשפט העליון), שם נקבע כי יתקבל ערעורם של בני זוג מאותו מין על פסק דינה של ועדת ערר מס שבח בבית המשפט המחוזי על היחשבותם קרובים, בני הזוג נשוא השאלה ייחשבו בני זוג. דבר זה טומן בחובו יתרונות כגון האפשרות להעביר נכסי מקרקעין בפטור ממס שבח ובפטור או בהקלה ממס רכישה בין אחד לשני. עם זאת, התייחסות זו אל ידועים בציבור, אפילו מאותו מין, כבני זוג, טומנת בחובה חסרונות לא מעטים כגון מתן פטורים במכירת דירת מגורים פעם אחת לכל התא המשפחתי, וכן תשלום מס רכישה על דירה ראשונה פעם אחת לתא זה (כפוף לחריגי פס"ד ע"א 3185/03 מנהל מס שבח מקרקעין - מרכז נ' פלם שחר ודפנה, מיסים יח/5 (אוקטובר 2004) ה-12).

למרות דבריי שלעיל, יש לציין כי פסק הדין שטיינר בע"א 1578/03 אינו פסק דין רגיל אלא הסכם פשרה לקבל את הערעור, ולכן יכולה להיות מועלית טענה כי כרגע אין בנמצא הלכה מחייבת של בית המשפט העליון בדבר היחשבותם של בני זוג מאותו מין כקרובים לצורכי חוק מיסוי מקרקעין.

לצורכי מתן פטור על שכר דירה למגורים מכוח חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), התש"ן-1990 (להלן: "חוק הפטור"), הרי בשל העובדה שבחוק זה נקבע כי: "תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפקודת מס הכנסה (להלן - הפקודה)", אזי בני הזוג נשוא השאלה לא ייחשבו לבני זוג לצורך חוק הפטור משום שאינם נשואים זה לזה (כדרישת הפקודה). הדבר יאפשר להם לקבל תקרה כפולה של פטור ממס על השכרת דירת מגורים.

לעומת זאת, לצורכי תקנה 11(ב) לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)(מס רכישה), התשל"ה-1974 הכוללת אפשרות של בן זוג שנישא לנכה לקבל את ההקלה ממס רכישה, הגיעה ועדת ערר מס שבח למסקנה שידועים בציבור שלא נישאו לא ייהנו מתקנה זו כי קיימת בה מפורשות דרישת הנישואין. אין לדעת כיצד היה פוסק בית המשפט העליון לגבי תקנה זו לו הערעור בסוגיה היה מוגש לפתחו. ראו לעניין זה את תיק ועדת הערר במחוזי בעניין ו"ע 1068/00 דוד רם ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין, מיסים יז/6 (דצמבר 2003) ה-45.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן