הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

סקירת קטגוריה: משפחתיות גדולות

הגעתה של מאזדה 6 החדשה לארץ אולי תעורר קטגוריה רדומה של מכוניות שהוחלפו על ידי "כאילו ג'יפים" למיניהם. מדובר כמובן על המשפחתיות הגדולות
נמרוד שקלרז גביש |

אין מנוס מלהתחיל בלהסביר מה היא משפחתית גדולה. מדובר Cמכונית עם בסיס גלגלים בין 270 ס"מ למכוניות המיושנות יותר, וקפיצה גדולה למשפחתיות הגדולות שקרתה לאחרונה מביאה את הגדולות ביניהן לתחום של 280 ס"מ ומעלה, אורכים שעד לא מזמן היו שמורים למכוניות סאלון. הרוחב עומד על סביבות ה-185 ס"מ. מחירי המשפחתיות הגדולות מתחילים באיזור ה-160,000 שקלים, עד למעל ל-200,000 ליקרות יותר.
 

קטוגריה זו כמעט ונשכחה, כשהרבה מהמכירות של המכוניות במחירים הללו עברו אל רכבי הפנאי או אל גרסאות הבסיס בענף היוקרה שמחירחהן הוזלו. הסברנו לכם בעבר על ההבדל המשמעותי בין רכב פנאי קטן לבין משפחתית גדולה. בקצרה, משפחתית גדולה תהיה לרוב: מרווחת יותר, נוחה יותר, חזקה יותר, חסכונית יותר ואף מאובזרת יותר מרכב פנאי מקביל לה במחיר, כך שהסיבה העיקרית לרכישת רכב פנאי היא עניין של מראה (במיוחד כשלוקחים בחשבון את יכולות השטח המוגבלות של רובם).

1. אופל אינסיגניה
המשפחתית הגדולה של אופל הוצגה בשנת 2008, אך הגיעה לארץ רק בשנת 2011, עם התחדשות מהמותג בארץ. שורשיה הוותיקים באופן יחסי מסבירים את בסיס הגלגלים הקצר, יחסית (273.5 ס"מ), דבר שבתורו מסביר את העובדה שהאינסיגניה צפופה בהשוואה למתחרותיה המודרניות יותר. אך אופל כיוונה למקום אחר כשהעניקה לאינסיגניה יכולת דינאמית טובה למדי, בשילוב עם מנוע חזק (220 כ"ס ב- 5,300 סל"ד) שיוצרים מכונית מהנה לנהיגה, גם אם מעט צפופה וצמאה לדלק. ונכון, גם הגרסה הספורטיבית, OPC, מיובאת לארץ, למי שהגרסה הרגילה לא מספיקה לו.
 
 

2. הונדה אקורד
בשנת 2008 הגיע הדור החדש של הונדה אקורד לארץ, וכמיטב המסורת של היבואנית הוא תומחר במחיר גבוה מדי. גם היום, ובייחוד לצד מתחרות חדשות יותר שהן גם מרווחות יותר, נוחות יותר וחזקות יותר, תג המחיר של האקורד (190,000 שקלים לגרסת הבסיס) עדיין מבריח את הקונים שרואים שאפשר לקבל יותר עבור פחות כסף. לאחרונה הוצג דור חדש לגרסה האמריקנית של האקורד וכנראה שכבר השנה יוצג גם דגם אירופאי חדש.
 
 

3. טויוטה אוונסיס
לטויוטה מסורת ארוכה של מכוניות שעושות הכל בסדר, לא מתעלות ולא נופלות בשום פרמטר. האוונסיס הנוכחית, שהוצגה בשנת 2008, לא שונה משאר המכוניות של היצרנית לעניין זה. תא הנוסעים לא מרגיש מאוד איכותי, נוחות הנסיעה היא בסדר, כך גם המרווח לנוסעים, ורק צריכת הדלק קצת יותר טובה מהממוצע. למי שאינו חובב נהיגה של ממש, ומחפש את המכונית עם מוניטין האמינות והסחירות הטובה ביותר, כנראה שהאוונסיס הכי תתאים לו בקטגוריה המדוברת. ואז בכלל עדיף שיקנה קורולה ויחסוך כמה שקלים.
 
 

4. יונדאי i40
יצרנית הרכב הדרום קוראנית, יונדאי, עברה מהפך בשנת 2007 עם הצגת המשפחתית הקומפקטית שלה שיועדה בעיקר לשוק האירופאי ונקראה i30. קצת אחריה הוצגה גם הסופרמיני ליבשת הישנה שנקראה, למרבה הפלא, i20. אך הקטגוריה של המשפחתיות הגדולות נשארה עם דגם מיושן יחסית שתוכנן להתמודד בעיקר במזרח. בשנת 2011 גם זה השתנה עם דגם חדש שנקרא i40. גם ביונדאי המנוע אינו מוגדש ולכן מבחינת ביצועים היא מרגישה בסדר ולא הרבה מעבר, כשרמות אבזור גבוהות וגרסאת סטיישן אטרקטיבית (i40CW) יותר יקסמו ללקוחות הפוטנציאליים.
 
 
 5. לנצ'יה דלתא
הדלתא ספק שייכת לקטגוריה, ספק לא. אבל אם יש ספק אז אין ספק. מבחינת מחיר היא בהחלט בלב הקטגוריה, אך מבחינת המימדים היא קצת קטנה יותר (בסיס גלגלים של 270 ס"מ, רוחב 179 ס"מ). בנוסף לכך היא שייכת למותג סמי-פרמיום. במימדיה הקטנים אפשר להאשים בזה שהיא קצת מיושנת (היא הוצגה בשנת 2008). למרות גילה היא משתמשת במנוע טורבו מודרני בנפח 1.8 ליטר עם 200 כ"ס ב-5,000 סל"ד, כך שהביצועים הם בין הטובים בקטגוריה, ואם תצליחו לנסוע לאט אז גם צריכת הדלק תהיה טובה. מבחינת מרווח היא נמצאת בתחתית הקטגוריה, מה שאומר שהיא תהיה מרווחת ממשפחתית קומפקטית, אך לא בהפרש ניכר מהגדולות שביניהן. היא תתאים למי שמחפש מכוניות שאין לשכן, או אין אפילו בשכונה, ומי שיקנה אותה יגלה שהיא גם נוסעת טוב והיא יחסית נוחה, אם כי ממותג כמו לנצ'יה ציפינו למשהו שגם מהנה לנהיגה כשהכביש מתפתל.
 
 
6. מאזדה 6
הסיבה שלשמה התכנסנו. מאז הצגתה של מאזדה 6 הראשונה בארץ (שנת 2003), היא הייתה השליטה הבלתי מעורערת של הקטגוריה. הדור החדש שהגיע לארץ רק לפני כמה שבועות מנסה ליישר קו עם המתחרות החדישות יותר, ואם אתם רוצים לדעת אם הוא מצליח אז הכי טוב יהיה לקרוא את מבחן הדרכים שערכנו לה בארץ. בקצרה – הדור החדש ללא ספק מצמצם פערים ולמרות שאין בו הרבה חידושים משמעותיים, ה-6 חוזרת להיות אחת האטרקטיביות בסגמנט, במיוחד עם העיצוב המושך והמוניטין המצוין שיש לדגם בארץ.
 
 

7. סובארו B4
אנחנו אהבנו את הדור הקודם של סובארו B4 (עד שנת 2009) – היא הייתה מכונית עם יכולת דינאמית מצויינת, אך היא הייתה גם יחסית צפופה ושתיינית בנזין לא קטנה. הדור החדש מנסה לקסום יותר ללקוחות האמריקניים עם נוחות נסיעה שהיא לא בהכרח טובה יותר אך בפירוש רכה יותר. גם המרווח גדל וה-B4 מרגישה גדולה ומרווחת למרות מימד רוחב צר יחסית של 178 ס"מ.
 
 

8. סיטרואן C5
ה-C5 הנוכחית הוצגה בשנת 2008, ובסוף שנת 2011 מנוע ה-2.0 ליטר הוותיק פינה את מקומו למנוע 1.6 ליטר טורבו שפותח בשיתוף ב.מ.וו. היתרון המשמעותי ביותר של ה-C5 נשמר לאורך כל הדורות והוא כמובן נושא הנוחות. מדובר במכונית הנוחה ביותר בקטגוריה, ויש שיאמרו הכי נוחה, נקודה. אך בדור הנוכחי רק הגרסה הבכירה מקבלת את המתלים ההידרופניאומטיים, ואילו הגרסה הבסיסית בעלת מתלי "הברזל" מסתפקת בנוחות נסיעה טובה בלבד.
 
 

9. סקודה סופרב
בשנת 2001 סקודה ייצרה, לראשונה אחרי שיתוף הפעולה עם פולקסווגן, משפחתית גדולה. הרעיון היה ליצור מכונית שתהיה כמו פולקסווגן פאסאט, אך קצת יותר גדולה וקצת פחות איכותית. הדור הנוכחי, שהוצג בשנת 2008, היווה שיפור נוסף, כך שההבדלים בין הפאסאט היקרה לבין הסופרב הזולה יותר כבר קטנים. כך, בלי כוונת היצרנית, יש אופציה זולה יותר לקניית פאסאט, שעושה שימוש באותו מנוע 1.8 ליטר TSI, ובעלת בסיס גלגלים ארוך יותר ב-5 ס"מ מהאחות לבית פולקסווגן. לפני כשנה נעשה "שינמוך" לסופרב בכך שנלקחה ממנה תיבת ה-DSG ובמקומה הונחה תיבה אוטומטית רגילה עם 7 הילוכים, זאת במקביל להורדת כ"ס של המנוע (153 כ"ס לעומת 160 כ"ס), כך שיתרון הביצועים בשילוב עם צריכת הדלק כבר לא ממש קיים בדגמים אלה. לאחרונה אגב, הוחזרה יחידת הכוח הקודמת. ופרט טריוויה אחרון, הסופרב היא המכונית הכי נמכרת בקטגוריה בשנת 2012.
 
 

10. פולקסווגן פאסאט
ואם כבר מדברים עליה, פולקסווגן פאסאט היא האחות המעודנת יותר של סקודה סופרב. כיאה לשם החברה תא הנוסעים מרגיש איכותי יותר מהסופרב וגם נוחות הנסיעה שופרה. הפאסאט היא אחת מהמכוניות האיכותיות בקטגוריה, אך מחיר גרסת בסיס של 189,900 שקלים לא מצדיק את התמורה העדיפה על הסופרב, במיוחד לאור מתחרות חדישות אחרות שמקבילות לסופרב במחירן.
 
 

11. פולקסווגן CC
למי שהמחיר של פולקסווגן פאסאט זול מדי יש גם את פולקסווגן CC. בדור החדש הם אומנם זנחו את השם פאסאט, אך עדיין מדובר במכונית שמבוססת בכבדות על אחותה מבית. היא עושה שימוש באותו מנוע 1.8 ליטר TSI או 2.0 ליטר TSI, והיא בעלת מימדים דומים. אך מהצד השני העיצוב העדיף שלה גורם לכך שהיא תהיה צפופה יותר, ובנוסף לכך היא גם פחות נוחה. בשקלים, זה אומר שמוסיפים עוד 60,000 שקלים בין גרסאות הבסיס כדי לקבל מכונית שהיא בעיקר יפה יותר.
 
 

12. פורד מונדיאו
למרות שפורד מונדיאו הנוכחית נמצאת איתנו כבר כמעט 5 שנים, ודור חדש כבר הוצג (יגיע לארץ לקראת סוף השנה), המונדיאו היא עדיין אחת מהמשפחתיות הגדולות, הגדולות ביותר שקיימות. זה קורה בגלל שהיא חולקת פלטפורמה עם וולוו S80, כך שבסיס הגלגלים הוא 285 ס"מ, והרוחב עומד על 188.5 ס"מ – הנתונים הגדולים בקטגוריה, שמתרגמים לאחת מהמכוניות המרווחות בקטגוריה. בשנת 2011 המונדיאו המקומית זנחה את המנוע המיושן שהגיע ממאזדה (2.3 ליטר עם 161 כ"ס) לטובת מנוע 2.0 ליטר טורבו עם 203 כ"ס בגרסה הבסיסית, ו-240 כ"ס בגרסה המפוארת. אם אפשר לחכות לדור החדש אז כמובן שזה יהיה עדיף, אך גם בדור הנוכחי המונדיאו היא עדיין אחת מהטובות בקטגוריה.
 
 

13. פיג'ו 508
פיג'ו 508 היא אחותה החדישה יותר של סיטרואן C5. היא עושה שימוש באותו מנוע 1.6 ליטר טורבו שפותח עם ב.מ.וו, אך היא מרגישה מרווחת יותר, ובעלת מראה שרובנו העדיף – ה-508 הייתה המכונית השנייה הכי נמכרת בסגמנט בשנת 2012. היא מומלצת בעיקר בגרסתה הבסיסית, איפה שה-C5 לא מקבלת את המתלים ההידרופניאומטיים, וכך יש עדיפות ל-508 שמרגישה חדישה ומרווחת יותר. אך אם בגרסה היקרה יותר עסקינן, ה-C5 תהיה ככל הנראה עדיפה.
 
 

14. קיה אופטימה
האופטימה היא אחותה של יונדאי i40. גם היא אחת מהמכוניות המרווחות בקטגוריה, עם עיצוב חיצוני מהיפים בקטגוריה. הפנים קצת פחות מרשים מהחוץ עם תא נוסעים שהוא לא יותר מבסדר, ומנוע 2.0 ליטר ללא מגדש שמרגיש קצת חלש לעומת מנועים מודרניים יותר. הגרסה המעניינת ביותר של האופטימה היא דווקא זו שאו-טו-טו צריכה להגיע לישראל, ההיברידית. זו מסוגלת להגיע עד ל-100 קמ"ש על-ידי שימוש בחשמל בלבד.
 
 

15. שברולט מאליבו
הדור הנוכחי שהוצג ב-2006 עשה בזמנו קפיצה גדולה באיכות והציע במחיר של משפחתית גדולה מנוע V6 גרגרני חזק (וגם צמא). אבל הוא כבר אינו יכל להתמודד ראש בראש עם המתחרות האירופאיות שמאז התחדשו. בדור החדש של המאליבו שכבר הוצג ונמכר בחו"ל, צפויה קפיצה נוספת באיכות שמגיעה בשילוב עם מנוע 2.0 ליטר טורבו חדש. הרכב אמור להגיע השנה, אך עוד אין תאריך הגעה מדויק.
 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |
נושאים בכתבה רשות המסים מענק עבודה


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

להמשך הכתבה לחץ כאן
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

להמשך הכתבה לחץ כאן