סוגיות המיסוי בשרשור דיווידנד שקיבלה חברה ממפעל מאושר לבעלי מניותיה
סוגיות המיסוי בשרשור דיווידנד שקיבלה חברה ממפעל מאושר לבעלי מניותיה
שאלה:
------------
חברה א' מחזיקה בחברה ב'. במשך כשבע שנים חילקה חברה ב' דיווידנד שמקורו במפעל מאושר לחברה א', וניכתה מס במקור בשיעור 15%. חברה א' דיווחה על הדיווידנד שהתקבל כחייב במס בשיעור 15%, אך מצד שני קיבלה אישור על ניכוי מס במקור על כל ההון העצמי שלה, כולל כל הדיווידנדים שחולקו במהלך השנים.
השאלה:
חברה א' מעוניינת לשרשר את הדיווידנד האמור לבעל מניותיה. האם עליה לדווח על כך כעל חלוקת דיווידנד עם חבות מס בשיעור אפס, האם הסדר מסוג זה מוגבל בזמן, והאם מומלץ לתקן את כל הדוחות רטרואקטיבית בטענה שהדיווידנד פטור ממס היות שהמקבל הוא חברה?
תשובה:
------------
סעיף 47(ב)(2)(א) לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן: "החוק") קובע כי דיווידנד המשולם מתוך הכנסה של מפעל מאושר יהיה חייב במס בשיעור 15%. שיעור המס כאמור חל ללא קשר לזהות המקבל, דהיינו גם במקרים שבהם הדיווידנד מחולק לחברה ישראלית. מדובר במס סופי ומוחלט והוא משולם תמיד בידי הנהנה האחרון מהדיווידנד.
סעיף קטן (ב) קובע את הסדר המס למקרים שבהם משורשר דיווידנד שקיבלה ראשונה חברה שהיא בעלת מניות בחברה בעלת מפעל מאושר, לבעלי מניותיה. הסעיף קובע הסדר שמטרתו "גלגול" הניכוי במקור למקבל הדיווידנד, כך שהמס אשר נוכה לחברה שקיבלה ראשונה את הדיווידנד נזקף לזכותה, ובה בעת מנוכה לבעלי המניות שמקבלים את הדיווידנד.
הכיצד?
הסעיף האמור קובע כי חברה שקיבלה דיווידנד מרווחי מפעל מאושר ובשנת המס מחלקת אותו, תהא זכאית לנכות את הדיווידנד שחילקה באותה שנה מהכנסתה החייבת במס באותה שנה שמקורה בדיווידנד ממפעל מאושר. כך נוצר מצב שבו המס אשר נוכה לה בגין הדיווידנד המחולק שב אליה. מובן שבעת החלוקה היא מנכה מס לחברה המקבלת, כך שבנטו אין מס נוסף.
במקרים שבהם אין לחברה המקבלת דיווידנד ממפעל מאושר בשנת המס, או שאין לה מספיק - היא תהא זכאית לנכות את הדיווידנד שחולק כנגד הכנסה מדיווידנד שקיבלה בשנות מס קודמות, לפי סדר, החל בשנת המס שקדמה לשנה המדוברת - ובלבד שהחזר המס יתבצע בתוספת ריבית והפרשי הצמדה רק מתום השנה שבה שורשר הדיווידנד.
על הסדר כאמור לא חלה התיישנות. מבחינה פרקטית פקיד השומה אינו מתקן את השידור בגין השנים הקודמות, אלא מתקן את המקדמות של השנה השוטפת כדי שהמס יוחזר עם ריבית והפרשי הצמדה רק מתום השנה השוטפת. אם אין מקדמות אזי הוא ימתין לדוח.
להלן דוגמה:
בשנת 2010 קיבלה חברה א' דיווידנד שמקורו במפעל מאושר - 85 ש"ח נטו (לאחר ניכוי בשיעור 15%). בשנת 2011 החברה מעוניינת לחלק מחצית מהדיווידנד לבעלי מניותיה. ישנם שני מצבים אפשריים לבצע זאת, כדלהלן:
מצב א' - אין לחברה הכנסות מדיווידנד ממפעל מאושר בשנת 2011 - במקרה כזה יתוקן דוח 2010, כך שכנגד הכנסה מדיווידנד ברוטו בסך 100 יופחת הסכום שמחולק ב-50 ש"ח. לחברה ייווצר החזר מס בסך 7.5 ש"ח בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מ-31.12.2011.
מובן שבמועד החלוקה תנכה החברה 15% מהדיווידנד המחולק, דהיינו 7.5 ש"ח, ותחלק 42.5 ש"ח נטו.
מצב ב' - החברה קיבלה גם השנה הכנסה מדיווידנד ממפעל מאושר בסך 200 ברוטו (170 נטו) - במקרה כזה תנכה החברה במסגרת הדוח את הדיווידנד שחולק כנגד הדיווידנד שנתקבל, כך שהכנסה מדיווידנד ממפעל מאושר תעמוד על 150 ש"ח (לאחר שנוכה מס ביתר 30 ש"ח) וייווצר החזר בסך 7.5 ש"ח. כך מתקבלת תוצאה זהה.
המשיב - שימש במשך ארבע שנים מפקח ארצי במחלקת מיזוגים ופיצולים ברשות המסים; כיום בעל משרד לפתרונות מיסוי
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן


בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.

מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"
בשיחה עם ביזפורטל, אלעד מקדסי מציין כי ההשקעה האדירה בתשתיות, כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות - היא שאפשרה את ההישג, ומבהיר: "הביקוש למידע יגדל פי ארבע עד 2030, ואנחנו נערכים לסגור את רשתות הנחושת ולעבור לעידן הסיבים במלואו"
במסגרת ועידת התשתיות של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, על המעמד של עולם התקשורת כתשתית לאומית קריטית ועל האתגרים שמחכים לנו בשנים הקרובות. מקדסי הציג תמונת מצב די מרשימה: שאמר כי כבר כיום, 95% ממשקי הבית בישראל נגישים לסיבים אופטיים - נתון חריג גם בהשוואה עולמית, ואת זה הוא מסביר הודות להשקעות עתק של כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות.
לדבריו, המשמעות רחבה הרבה יותר מאינטרנט מהיר בבית: תקשורת מתקדמת היא הבסיס לכלכלה מודרנית, החל מעבודה מרחוק ועד לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. מקדסי הזהיר כי עד שנת 2030 יזנק הביקוש למידע פי ארבע, ולכן נדרש להיערכות מיידית - לרבות סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת הישנות ומעבר מלא לעידן הסיבים.
בשיחה שקיימנו הוא התייחס גם לתפקיד הקריטי של תקשורת בשעת חירום, להסרת חסמים בתחום חוות השרתים, למעמדה של ישראל כצומת תעבורת נתונים בינלאומית, וגם לסוגיות בוערות כמו ההפרדה המבנית בבזק וצפיפות אנטנות הסלולר.
איך אתה רואה את התקשורת כתשתית לאומית, ועד כמה היא קריטית בעיני הממשלה?
"בלי תקשורת אין משק מתקדם. זה לא רק שירותי גלישה – אלא היכולת לעבוד מהבית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולהבטיח צמיחה במשק מודרני. גם בהיבט הביטחוני מדובר בתשתית קריטית: מערכות מתקדמות רבות, שנראות במבט ראשון ביטחוניות בלבד, מבוססות בפועל על רשתות תקשורת. בשנתיים האחרונות ההיבט החירומי היה במוקד העבודה שלנו, ואנחנו פועלים כל הזמן מול גורמי הביטחון כדי להבטיח יציבות ועמידות של המערכות".
באילו הישגים מרכזיים אתה גאה, ומה עוד דורש שיפור?
"אני מחלק את זה לשני עולמות – תקשורת נייחת וניידת. בעולם הנייח, ההישג הגדול הוא פריסת הסיבים: כבר היום 95% ממשקי הבית נגישים לסיבים, וזה נתון חריג גם בקנה מידה עולמי. מדובר בהשקעות עתק של כ־10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. המטרה הבאה היא לא רק להסתפק בפריסת סיב אחד לכל בית, אלא להבטיח תחרות וריבוי תשתיות. לכן הפחתנו משמעותית את מחירי הגישה לתעלות, ואנחנו מקדמים מתווה לסגירת רשתות הנחושת – צעד שדוחף את כל השוק לעבור במהירות לעידן הסיבים".
מה התחזית שלכם לביקוש למידע בשנים הקרובות?