יציאה לחו"ל אינה גורמת ל"נתק" השולל זכאות לגמלה לשמירת היריון
ביום 31 במאי 2012 קיבל בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 11818-01-09) את תביעתה של מרים עאמר (להלן: "המבוטחת") לתשלום גמלה לשמירת היריון, אף שיצאה לחו"ל לשלושה ימים מיד עם הפסקת עבודתה.
ביום 31 במאי 2012 קיבל בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 11818-01-09) את תביעתה של מרים עאמר (להלן: "המבוטחת") לתשלום גמלה לשמירת היריון, אף שיצאה לחו"ל לשלושה ימים מיד עם הפסקת עבודתה.
רקע
סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") קובע כי שמירת היריון היא היעדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל אחד מאלה:
1) מצב רפואי הנובע מההיריון ומסכן את האישה או את עוברה, הכול בהתאם לאישור רפואי בכתב;
2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה.
מבוטחת שכירה או "עובדת עצמאית" שהייתה בשמירת היריון במשך 30 ימים רצופים לפחות, זכאית לגמלה בעד תקופה זו ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות, בהתאם לאישורים הרפואיים וכפוף ליתר תנאי הזכאות לגמלה.
תמצית העובדות
● המבוטחת הייתה בחודש הרביעי להריונה. ביום 20.12.2007 חל חג הקורבן והמבוטחת תכננה לצאת לשלושה ימי חופשה בחו"ל עם משפחתה.
● יום קודם לכן היא ביקרה בבית חולים עקב כאבי בטן וגב חזקים. הרופאים המליצו על אשפוז לצורך השגחה אך היא העדיפה שלא להתאשפז. לטענתה, במהלך הנופש היא הייתה מרותקת למיטתה.
● לאחר שובה מחו"ל ביום 24.12.2007 היא אושפזה בבית חולים למשך שלושה ימים ושוחררה עם המלצה למנוחה.
● ביום 9.1.2008 פנתה המבוטחת לרופא המטפל בה, והרופא קבע כי עליה להיות במנוחה מוחלטת ובשמירת היריון וכי היא מנועה מלעבוד. האישור הרפואי שקיבלה היה מיום 19.12.2007 - היום שבו הפסיקה לעבוד בפועל.
● המבוטחת הגישה תביעה לשמירת היריון למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") וקיבלה גמלה, אולם מאוחר יותר התבקשה להחזיר את הגמלה בשל יציאתה לחו"ל.
מהתביעה לבית הדין עולה שהמבוטחת הסכימה כי בגין ימי שהייתה בחו"ל לא תקבל גמלה, ותבעה הגמלה מיום חזרתה לארץ.
עיקרי טענות המל"ל
1) מאחר שהמבוטחת אינה חולקת על העובדה כי לא מגיעה לה גמלה לשמירת היריון בגין ימי הנופש בחו"ל, נוצר נתק בין הפסקת העבודה לבין שמירת ההיריון בשל הנסיעה לחו"ל ולכן היא אינה זכאית כלל לגמלה.
2) מבוטחת שנוסעת לחו"ל אינה זכאית לגמלה כיוון שהיא אינה במצב הדורש שהייה בבית.
דיון והחלטה
● כשם שימי מחלה אינם יוצרים נתק בין תקופת העבודה לבין תקופת שמירת ההיריון, כך גם ימי חופשה וחג, ואלו גם אלו הם "תנאים סוציאלים אשר עובדים זכאים להם במסגרת עבודתם וכחלק מעבודתם, ואין ביציאה לחופש כדי לנתק את יחסי העבודה". [ההדגשה אינה במקור - אצ"ג, ח"ח וי"ח].
● מדובר בהחלטה רפואית: ככל שקיים אישור רפואי לשמירת היריון אשר הביא בחשבון את עניין השהייה בחו"ל, אין המל"ל רשאי לסבור אחרת, אלא אם תובא חוות דעת רפואית נגדית מטעם המל"ל שתשלול אפשרות זו [יישום תקנה 5 לתקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ"א-1991].
לא נדונה ולא הומצאה חוות דעת רפואית נגדית מטעם המל"ל.
● נקבע כי המבוטחת זכאית לגמלה לשמירת היריון מהיום שבו חזרה מחו"ל (כפי שנתבע על ידי המבוטחת, ולכן בית הדין לא נדרש לדון במעמד ימים אלו).
תובנות נוספות של הכותבים
● כיוון שפסק הדין ניתן בערכאה אזורית בלבד, יש להניח כי המל"ל עלול להמשיך לשלול גמלאות שמירת היריון עקב יציאות לחו"ל. מי שחייבת לצאת לחו"ל בזמן שמירת ההיריון, לכל הפחות תקבל אישור רפואי בכתב המאשר יציאה כאמור תוך כדי שמירת ההיריון.
● לדעתנו וכפי שעולה מהניתוח המשפטי של הסוגיה, כל עת שבה מתמשכים יחסי עובד ומעביד, אין לראות בתקופת אי עבודה בפועל של העובדת - אפילו לצורך חופשה - כנתק בין תקופת העבודה לבין תקופת ההשבתה מעבודה עקב הצורך בשמירת היריון.
פרשנות המל"ל לרצף תאריכים הכרחי - נשללה!
הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט) www.artzi-hiba.co.il
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- יורחבו תנאי הפטור ממס לקופות גמל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
