ביה"ד לעבודה קבע: קיוסק אינו בית אוכל לעניין חוק שעות עבודה ומנוחה

ביום 16.07.2012 פרסם משרד התמ"ת הודעה לעיתונות, שעניינה הרשעת בעל קיוסק בהעסקת עובד במנוחה השבועית שלא כדין ואי ניהול פנקס שעות עבודה. הנאשם טען, כי אין לייחס לו עבירות שעניינן העסקה ביום המנוחה השבועית משהעסק שבבעלותו פועל במסגרת "ההיתר הכללי להעבדה בבתי אירוח במנוחה שבועית ובשעות נוספות". בית הדין התייחס לשאלת פרשנות המונח "בית קפה" שבהיתר הכללי וציין, כי נסיבות המקרה מצביעות בעליל על כך שאין מדובר ב"בית אירוח" להאכלה או לינה. המבחן שנקבע בפסיקה מבדיל בין "מסעדות ובתי קפה המארחים את יושביהם", אשר עליהם חל ההיתר להעסקה בימי מנוחה שבועית, לבתי עסק אחרים אשר בעיקרם פונים לציבור לקוחות המבקש ממכר מסוים. בהתאם למבחן זה, על אף שלעסק שמפעיל הנאשם מקצת מסממניו של "בית קפה" - מטבח זעיר, שלט הכולל מחירים של גלידות וקרפים המוצעים במקום ועמדת ישיבה - הרי שבמהותו - כפי שמעיד שם העסק - מדובר בעסק המציע מגוון רחב של מוצרים ומכוון לאותו ציבור החסר מוצר מסוים, מקבלו ופונה לדרכו - חוזר משרד התמ"ת
עו"ד לילך דניאל |

שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע הרשיע בעל קיוסק כי העסיק עובד ביום המנוחה השבועית שלא כדין ולא קיבל את הטענה כי המדובר בבית אוכל.

כמו כן, הרשיע את הנאשם באי ניהול פנקס שעות.

בעקבות חקירות שנערכו במחוז דרום של האגף לאכיפת חוקי עבודה מינהל הסדרה ואכיפה בתמ"ת נמצאו ראיות לביצוע עבירות על חוק שעות עבודה ומנוחה בעסק "פיצוחי גיל" באשקלון.

עוה"ד חן אביטן, ממשרד התמ"ת הגיש כתב אישום כנגד בעל העסק, ממנו עולה כי הנאשם הפעיל בחודש אוגוסט 2008 עסק בשם "פיצוחי גיל" באשקלון שבו הוא עצמו עבד ביום המנוחה השבועית וכן העסיק במקום שני עובדים נוספים שהינם יהודיים ביום שבת. לפיכך, יוחסה לנאשם עבירה של איסור העבדה במנוחה שבועית ועבירה של איסור על בעל חנות לסחור בחנותו במנוחה השבועית, עבירות על חוק שעות העבודה ומנוחה. כמו כן, הואשם הנאשם כי לא ניהל פנקס שעות עבודה כמתחייב מהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, ביחס לעובדיו.

במסגרת הדיון בביה"ד טען הנאשם כי אין לייחס לו עבירות שעניינן העסקה ביום המנוחה השבועית משהעסק שבבעלותו נשוא האישומים, פועל במסגרת "ההיתר הכללי להעבדה בבתי אירוח במנוחה שבועית ובשעות נוספות" וכי ניהול פנקס שעות העבודה ומנוחה נמסר ונוהל על ידי העובדים עצמם ולפיכך, אין לייחס לו עבירה של אי ניהול פנקס עבודה.

במסגרת הדיונים נבחנה הטענה כי המדובר בבית אוכל. במסגרת העדויות עלה כי בעסק המדובר הציע הנאשם מגוון מוצרים: סיגריות, קפה, גלידות, קרפים, דברי מתיקה שונים, סנדוויצ ים ארוזים והעסק שימוש גם גלידריה וגם קיוסק. לצורך הכנת הקפה, הקרפים והגלידות, היה במקום מטבח זעיר ומכשיר ביתי להכנת אספרסו. כמו כן, לרשות הלקוחות יועדו שתי עמדות ישיבה, אחת לאורך הדלפק והשנייה עמדה הכוללת שני שולחנות וכיסאות. העסק שהפעיל הנאשם פעל ברישיון של הרשות המקומית ולפיו סווג המקום בסיווג של בתי קפה.

בית הדין התייחס לשאלת פרשנות המונח "בית קפה" שבהיתר הכללי וציין כי נסיבות המקרה מצביעות בעליל על כך שאין מדובר ב"בית אירוח" להאכלה או לינה. המבחן שנקבע בפסיקה לצורך הבחנה מבדיל בין "מסעדות ובתי קפה המארחים את יושביהם", אשר עליהם חל ההיתר להעסקה בימי מנוחה שבועית, לבתי עסק אחרים אשר בעיקרם פונים לציבור לקוחות המבקש ממכר מסוים. בהתאם למבחן זה, על אף שלעסק שמפעיל הנאשם מקצת מסממניו של "בית קפה" - מטבח זעיר, שלט הכולל מחירים של גלידות וקרפים המוצעים במקום ועמדת ישיבה - הרי שבמהותו - כפי שמעיד שם העסק "פיצוחי גיל" - מדובר בעסק המציע מגוון רחב של מוצרים ומכוון לאותו ציבור החסר מוצר מסוים, מקבלו ופונה לדרכו.

עוד שם דגש בית הדין לכך שאיסור העבדת עובד בימי המנוחה השבועית, תכליתו ראשית לכל, הינה תכלית סוציאלית - מתן יום מנוחה לעובד ולכך שקביעה זו הולמת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לפיכך, איסור העבדה בימי המנוחה השבועית, כאמור בסעיף 9 לחוק, סויג לענייננו על פי סעיף 12 לחוק, לגבי מקרים של מתן צרכים חיוניים לפרט בימי המנוחה. לכן, רק הצורך החיוני לפרט דוחה את שבתו של העובד והמדובר בצורך למאכל ולמעון - גם בימי המנוחה השבועית.

בהתייחס לאי ניהול פנקס רישום שעות, נקבע כי נכון למועד כתב האישום, חודש אוגוסט 2008, לא ניהל הנאשם רישום של שעות עבודה של העובדים מטעמו. הנאשם טען להעברת חובת האישום לעובדיו. טענה שנדחתה מכל וכל. נקבע כי החובה המוטלת על המעביד עצמו ואי ניהול פנקס שעות עבודה בנימוק כי רישום השעות ניתן לעובדים, אין בה ממש משאין המעביד רשאי להתנער מחובתו שלו, לנהל את רישום שעות העבודה של העובדים ולהעביר חובה זו לידם.

עו"ד גלי לוי, התובעת הראשית במשרד התמ"ת, מברכת על פסק הדין שמחזק קביעה קודמת של בית הדין הארצי בנושא זה ומרחיב אותה.

אי אפשר להיאחז בהיתר הכללי ולפרשו באופן מלאכותי על מנת להעסיק עובדים במנוחה השבועית בניגוד לחוק. הפרקטיקה של העסקה שלא כדין ועיסוק שלא כדין של בעלי קיוסקים במנוחה השבועית שאנו רואים במסגרת תיקי אכיפה צריכה להיפסק ואמירתו הברורה של בית הדין בנושא זה מעבירה את המסר לציבור בעלי העסקים שלא ניתן יהיה באמצעות תוספת של כמה כסאות או מכשיר להכנת קרפים, להפוך עסק לבית אוכל אם במהותו הוא אינו כזה.

בנוסף מציינת התובעת הראשית כי הועבר מסר ברור במסגרת הפסיקה כי חובותיו של המעסיק לרישום שעות העבודה באופן אותו מתווה המחוקק בתקנות הינן חובות שלו והאחריות לכך היא שלו בלבד ואם לא יעשה כן - יורשע. עובדה זו אומנם ברורה מאליה אולם מעבידים צריכים להפנים כי לא ניתן להטיל את החובה, המוטלת בהוראות החוק על המעביד, על העובדים ובכך לחמוק מהאחריות הפלילית במסגרת החוק.

לדברי מנהל אגף האכיפה , חזי אופיר "הפרת החובה למתן מנוחה שבועית פוגעת בזכויות הסוציאליות של העובד ומהווה עבירה. משרדנו אוכף את חוק שעות עבודה ומנוחה לפי מהותו ובהתאם להוראות החוק. במסגרת אכיפת החוק לא ניתן למעבידים לחמוק ממילוי הוראות החוק בטענות שהם נופלים לגדר היתרים כלליים שבפועל לא זה המצב".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.