4 מכשירי השקעה ל-2012: כיצד יושפעו התירס, הנפט, הין ותעודת סל שונות?
הביצועים הגרועים אשר נרשמו במדדי המניות בישראל ובעולם העלו את הצורך במציאת השקעות אלטרנטיבית למניות. מנהלי ההשקעות מנסים להעלות השערות מניין ניתן יהיה להשיג תשואות נאות ב-2012 כשהדגש הוא על השקעות יצרתיות הכוללות גם חשיפה לסחורות, למט"ח ולתעודות סל יחודיות. במסגרת זו למבקס מציגים ארעה מכשירי השקעה שונים שייתכן ויספקו אלטרנטיבה ראויה למניות. תירס CORN השימושים בסחורה זו הם נרחבים: מרביתו נועד להאכלת בקר, אך תירס משמש גם לייצור "ביו-דלק" ע"י שימוש באתנול. בעקבות תהליך הערבוב והקשר הישיר שבין הדלק לבין התירס, עוקב היום מחיר התירס גם אחר מחירי הנפט העולמיים. יש לציין, כי למרות זאת, ההשפעה היא חד כיוונית ובמידה ומחיר התירס יעלה, לא צפויה השפעה ישירה על מחירי הנפט. לקראת 2012, מה שחשוב לזכור בהקשר לתירס הוא הצפי לירידת התוצרת החקלאית בתירס בארה"ב, יצרנית וצרכנית התירס הגדולה בעולם. משרד החקלאות האמריקאי מעריך, כי הייצור בשנת 2012 יקטן לשפל של 16 שנה משרד החקלאות מציג בדרך כלל תחזיות שאינן מתקיימות ופעמים רבות המציאות מציגה מספרים נמוכים בהרבה. המדינה השנייה בביקוש העולמי לתירס היא סין שדיווחה לאחרונה כי תשלש את צריכת התירס שלה בתקופה הקרובה, ועד 2015 תהפוך ליבואן הגדול בעולם. "תוצרת יורדת וביקושים עולים, יסביר לנו כל סטודנט שנה א' בפקולטה לכלכלה, משמעותם עליה במחיר הסחורה והחזרתה לאזור 750 דולר לבושל", כותב יפתח דרורי מלמבקס. נפט CRUDE OIL מצידו השני של שוק הדלק נמצא הנפט, שחווה במהלך 2011 את מרבית הטלטלות בשוק. בתקופת הפרעות במצרים ובלוב התחזק הנפט בכ- 24% למחיר של 114 דולר לחבית, ומשם צנח בכ- 34% בחמישה חודשים לשער של 75 דולר לחבית, עם התגברות החששות ממשבר החובות באירופה. את השנה סיים הנפט עם עלייה של 8.2% בלבד. האטה בשווקים משמעה ירידה בביקושים לנפט, מה שישפיע בוודאות על מחירו. באירופה: בין צרכניות הנפט הגדולות ניתן למנות את גרמניה במקום השביעי בעולם, צרפת במקום ה-12, איטליה ב-15, ספרד -16 והולנד במקום ה-20. הסתבכות נוספת וכניסה למצב מיתון באירופה, יורידו את הביקושים בצורה דרסטית במדינות אלו וישפיעו משמעותית על מחיר הנפט. מנגד נציין כי התפתחויות בגזרה האירנית עלולים להזניק את מחיר הזהב השחור. בנוסף בהודו-סין הצריכה עדיין בחיתוליה. כיום משתמשות שתי המדינות המתפתחות בכ-1.3 חביות לאדם לשנה. לשם השוואה, במדינות המפותחות עומד השימוש על 4.4. שתי הכלכלות צפויות להכפיל תוך מספר שנים ביקוש זה, מה שיביא לכך שיצרכו 24 מיליארד חביות לשנה, הרבה מעל הצריכה העולמית הנוכחית. נציין כי סוג נוסף של נפט, הברנט, הוא המשפיע העיקרי על מחירי הדלק בישראל. הברנט נסחר בבורסת הסחורות של לונדון ובשנה האחרונה ונע בד"כ בהתאמה. "הנפט צפוי גם השנה לבצע תנועות רבות ולהיות אחד המכשירים התנודתיים בשוק והמושפע העיקרי מהתוכניות המוניטאריות שהוכרזו ויוכרזו. המשקיע הפרטי בהחלט יכול לנסות ולתפוס את הטווחים הרבים שהמכשיר יגלם. למעלה בטווח הקצר ולמטה בארוך יותר", כתוב דרורי. היין היפני JPY המדינה המדורגת במקום הרביעי בעולם בייצוא, עם שווי ייצוא שנתי של 765 מיליארד דולר, לא יכולה להרשות לעצמה כי המטבע המקומי שלה יתחזק, כיוון שהוא גורר אחריו ירידה בביקושים לתוצר המקומי. כתוצאה הבנק המרכזי מתערב בנעשה בשוק המט"ח. במידה והאינפלציה העולמית תתעורר, נראה העלאות ריבית במדינות המובילות. "ניסיון העבר מוכיח, כי גם בלחצים אינפלציוניים לא ממהרים ביפן להעלות את הריבית, מה שעשוי להגדיל את ההפרשים ולאפשר השקעות נוחות יותר כנגד היין", כתובים בלמבקס וממליצים על השקעה בדולר האוסטרלי ומכירת ינים. תעודות סל שונות תעודת סל מעניינת היא תעודת סל על ענף ההימורים (BJK:NYSE) . התעודה מחזיקה בין נכסיה גם מניות כגון "לאס וגאס סנדס" של שלדון אדלסון, ווין ריזורט, סנדס סין וחברות נוספות. בשנתיים האחרונות התחזקה התעודה בכ- 25% לעומת מדד ה-S&P500 שהתחזק בתקופה זו בכ- 4.8% בלבד. היום כבר ידוע, כי בתקופות של אי וודאות תעשיית ההימורים מושכת אליה משקיעים רבים כיוון שהיא נחשבת לתעשייה "חסינת משברים". תעודת סל נוספת עוקבת אחר מחירי הבקר החי והחזיר (COW:NYSE). תעודה זו תושפע באופן ישיר מעליה של מחירי מספוא. הציפייה לעליה במחירי התירס, החיטה והסויה בהחלט תשפיע על מחירי הבקר. התנועה בשנה האחרונה הייתה של קרוב ל-0%, אך אם מחירי הבקר יעידו על התרוממות עשויה תעודת הסל לחזור לרמות של ערב המשבר ב-2008, ולעליה של 32% ממחירה הנוכחי. בישראל מחכה שוק הרכב כבר תקופה ארוכה למכונית החשמלית של בטר פלייס. תעודת סל שתושפע מהתחום ומהתפתחותו היא תעודת הסל שעוקבת אחרי תעשיית הליתיום (LIT:ARCX ). התחום מתפתח וגדל עם התרחבות תחום הרכב החשמלי, הטאבלטים והסמארטפונים, שמשתמשים בחומר זה לבטריות שלהם. מתחילת השנה ירדה התעודה בכ- 36% והיא מעניינת עבור משקיעים רבים שמצפים להתאוששות.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
