2,230 יח"ד אושרו לבנייה באזורי הביקוש באמצעות הוועדה לדיור לאומי

בראש העין אושרה בנייתן של 1,718 דירות ובבית דגן אושרה בנייתן של 515 דירות
לירן סהר | (4)

הועדה לדיור לאומי במחוז מרכז במשרד הפנים אישרה היום (ג') למתן תוקף שתי תוכניות למגורים בהיקף כולל של כ- 2,230 יחידות דיור.

בדרום מזרח ראש העין אישרה הועדה את הקמתן של 1,718 יחידות דיור על שטח של כ-300 דונם בצפיפות של כ-11.5 יחידות דיור לדונם בגובה של 5-8 קומות. בצפיפות של כ- 11.5 יחידות דיור לדונם נטו בגובה של 5-8 קומות.

בנוסף התכנית מייעדת שטח ציבור פתוח של 52 דונם ו- 44 דונם שטח בנייני הציבור. תכנית זו מהווה חלק ממקבץ תכניות אשר עתידות להיות מאושרות בזמן הקרוב במזרח ראש העין בהיקף כולל של כ- 3,640 יחידות דיור.

בבית דגן אישרה הוועדה תוכנת המייעדת שטח של כ- 92 דונם למגורים בהיקף של 515 יחידות דיור, בצפיפות של 15 יחידות דיור לדונם נטו בגובה של 8-14 קומות. כמו כן מקצה התכנית שטחי ציבור נרחבים ושטח ציבורי פתוח בהיקף של כ- 21.5 דונם.

תכנית החירום לפתרון מצוקת הדיור אושרה באמצע חודש מארס ולפיה יזורז אישור בנייתן של 50 אלף יחידות דיור באמצעות ועדות מיוחדות להאצת הבנייה למגורים (וד"לים). לפי המתווה המסתמן, תכניות בנייה שנמצאות בהליכי אישור יקבלו סימון המייחד אותן כ"תכניות להאצת הבנייה" ובמידה ותכנית תצא מהרשימה בשל אישור או בשל הקפאתה או ביטולה תכנית אחרת תצורף במקומה.

בנוסף לתכנית זו, משרד הבינוי והשיכון פרסם תכנית נוספת לבניית 62,288 יחידות דיור שיקודמו במקביל לוד"לים על ידי הוועדות המחוזיות. תכניות שנמצאות בשלבים מתקדמים בוועדה המחוזית יקבלו קדימות אך ישארו שם ותכניות אחרות מורכבות יותר הדורשות דיון רחב יותר יעברו מיידית לוועדות המשנה החדשות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נתן 27/09/2012 09:54
    הגב לתגובה זו
    או להביא קבלנים מסין
  • 2.
    בית דגן,דרום ראש העין - " אזורי ביקוש" ? :)) (ל"ת)
    הכלב שלי לא יכנס לשם 13/12/2011 19:12
    הגב לתגובה זו
  • ל2 הכלב שלך ייכנס אבל למכוערים כמוך אין כניסה (ל"ת)
    17/12/2011 23:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שחררו ,שחררו, שיחזרו מחירי 2007!! למען הצעירי (ל"ת)
    בבינג" ן 13/12/2011 17:14
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.