דנקנר מזרים חמצן: האג"ח של מעריב כבר ב-21%, דסק"ש נותנת כסף ב-4.5% בלבד

ההלוואה תועמד למעריב תוך 4 חודשים. בין הנימוקים: הצורך במזומנים לשם מימוש תוכנית העבודה וחוסר עניין מצד הבנקים לספק הלוואה לעיתון
רקפת גלילי | (5)

העיתון מעריב צפוי לפרסם ביממה הקרובה את תוצאותיו הכספיות לרבעון השלישי של 2011 וזאת בפעם השניה תחת השליטה של בעל הבית החדש, נוחי דנקנר. בתוך כך, דסק|ש מדווחת היום על העברת הלוואה למעריב בריבית נמוכה למדיי.

חברת דיסקונט השקעות דיווחה כי העמידה הלוואה של 50 מיליון שקלים למעריב ונתנה הארכה בהחזר הלוואה קודמת. ההלוואה תועמד למעריב תוך 4 חודשים, תינתן ללא בטחונות, ותהיה נחותה לחוב של מעריב בגין אגרות החוב (סדרה ד') שלה ולחובות של מעריב לתאגידים בנקאיים.

בתוך כך דווח כי ההלוואה תהיה צמודה למדד המחירים לצרכן ונושאת ריבית שנתית בשיעור של 4.5% שתשולם מדי חצי שנה והקרן תיפרע בפעם אחת בתום תקופה של 5 שנים ממועד העמדתה למעריב.

בנוסף מדווחת דסק"ש על הארכת התקופה של הלוואה קיימת בסכום של 50 מיליון שקלים שהעמידה החברה למעריב בחודש אוקטובר 2011, כך שמועד פרעון הלוואה זו יהיה בתום 5 שנים (במקום 3 שנים) ממועד העמדתה למעריב.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דירקטוריון דסקש 29/11/2011 17:21
    הגב לתגובה זו
    דירקטוריון דסקש: אבי פישר, אליהו כהן, גדעון להב, דורי מנור, דן אופנהיים, זהבה דנקנר, חיים גבריאלי, יאיר אורגלר, יצחק מנור, מארק שימל, נוחי דנקנר, ניב אחיטוב, צבי לבנת, רפי ביסקר, שאול בן זאב.
  • 4.
    שוק אפור 29/11/2011 17:18
    הגב לתגובה זו
    כאשר חברה נמצאת במצב שבו: " מעריב פנתה לשני בנקים בישראל בבקשה לקבלת הלוואה ואולם, בעת הזו הבנקים אינם מעוניינים להעמיד למעריב הלוואה דומה להלוואה נשוא דוח זה." מי שכבר מוכן לתת לה הלוואה דורש ריבית גבוהה יותר לזמן קצר יותר על מנת לשקף את הסיכון הגבוה, ואת העדר הבטחונות.
  • 3.
    מי שנכווה ברותחים 29/11/2011 17:15
    הגב לתגובה זו
    כמשקיע בדלק נדלן אני מציע לכל משקיעי מניות דסקש לממש כל עוד יש מה, ולמחזיקי האגח לדרוש בטחונות.
  • 2.
    ארגון נפגעי נוחי 29/11/2011 17:13
    הגב לתגובה זו
    אספר לכם סיפור בלי שמות: בא מישהו שידוע כמהמר כפייתי ושבוחר סוסים מפסידים באופו שיטתי, ושם 100 מיליון ש" ח על סוס צולע שהפסיד בכל המירוצים הקודמים רק בגלל שנחמד לו שגם לו יש סוס. כששואלים אותו איך הוא יכול לעשות את זה הוא משיב: אין בעיה, זה OPM (כספם של אחרים).
  • 1.
    יי 29/11/2011 15:56
    הגב לתגובה זו
    מתן הלוואה לגוף בפשיטת רגל בלי בטחונות ובריבית נמוכה רק בגלל שבראש גוף זה יושב נוחי דנקנר הינה התנהלות עיסקית כושלת אבל מי יעצור את דנקנר?
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.52%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות