דנקנר מזרים חמצן: האג"ח של מעריב כבר ב-21%, דסק"ש נותנת כסף ב-4.5% בלבד

ההלוואה תועמד למעריב תוך 4 חודשים. בין הנימוקים: הצורך במזומנים לשם מימוש תוכנית העבודה וחוסר עניין מצד הבנקים לספק הלוואה לעיתון
רקפת גלילי | (5)

העיתון מעריב צפוי לפרסם ביממה הקרובה את תוצאותיו הכספיות לרבעון השלישי של 2011 וזאת בפעם השניה תחת השליטה של בעל הבית החדש, נוחי דנקנר. בתוך כך, דסק|ש מדווחת היום על העברת הלוואה למעריב בריבית נמוכה למדיי.

חברת דיסקונט השקעות דיווחה כי העמידה הלוואה של 50 מיליון שקלים למעריב ונתנה הארכה בהחזר הלוואה קודמת. ההלוואה תועמד למעריב תוך 4 חודשים, תינתן ללא בטחונות, ותהיה נחותה לחוב של מעריב בגין אגרות החוב (סדרה ד') שלה ולחובות של מעריב לתאגידים בנקאיים.

בתוך כך דווח כי ההלוואה תהיה צמודה למדד המחירים לצרכן ונושאת ריבית שנתית בשיעור של 4.5% שתשולם מדי חצי שנה והקרן תיפרע בפעם אחת בתום תקופה של 5 שנים ממועד העמדתה למעריב.

בנוסף מדווחת דסק"ש על הארכת התקופה של הלוואה קיימת בסכום של 50 מיליון שקלים שהעמידה החברה למעריב בחודש אוקטובר 2011, כך שמועד פרעון הלוואה זו יהיה בתום 5 שנים (במקום 3 שנים) ממועד העמדתה למעריב.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דירקטוריון דסקש 29/11/2011 17:21
    הגב לתגובה זו
    דירקטוריון דסקש: אבי פישר, אליהו כהן, גדעון להב, דורי מנור, דן אופנהיים, זהבה דנקנר, חיים גבריאלי, יאיר אורגלר, יצחק מנור, מארק שימל, נוחי דנקנר, ניב אחיטוב, צבי לבנת, רפי ביסקר, שאול בן זאב.
  • 4.
    שוק אפור 29/11/2011 17:18
    הגב לתגובה זו
    כאשר חברה נמצאת במצב שבו: " מעריב פנתה לשני בנקים בישראל בבקשה לקבלת הלוואה ואולם, בעת הזו הבנקים אינם מעוניינים להעמיד למעריב הלוואה דומה להלוואה נשוא דוח זה." מי שכבר מוכן לתת לה הלוואה דורש ריבית גבוהה יותר לזמן קצר יותר על מנת לשקף את הסיכון הגבוה, ואת העדר הבטחונות.
  • 3.
    מי שנכווה ברותחים 29/11/2011 17:15
    הגב לתגובה זו
    כמשקיע בדלק נדלן אני מציע לכל משקיעי מניות דסקש לממש כל עוד יש מה, ולמחזיקי האגח לדרוש בטחונות.
  • 2.
    ארגון נפגעי נוחי 29/11/2011 17:13
    הגב לתגובה זו
    אספר לכם סיפור בלי שמות: בא מישהו שידוע כמהמר כפייתי ושבוחר סוסים מפסידים באופו שיטתי, ושם 100 מיליון ש" ח על סוס צולע שהפסיד בכל המירוצים הקודמים רק בגלל שנחמד לו שגם לו יש סוס. כששואלים אותו איך הוא יכול לעשות את זה הוא משיב: אין בעיה, זה OPM (כספם של אחרים).
  • 1.
    יי 29/11/2011 15:56
    הגב לתגובה זו
    מתן הלוואה לגוף בפשיטת רגל בלי בטחונות ובריבית נמוכה רק בגלל שבראש גוף זה יושב נוחי דנקנר הינה התנהלות עיסקית כושלת אבל מי יעצור את דנקנר?
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.