ועדת הכספים עיכבה את אישור מימון ועדת טרכטנברג: מבקשת הסברים לגבי היעדים

הועדה מבקשת שפרופ' טרכטנברג יפרט את סדרי העבודה והיעדים; יו"ר הועדה משה גפני, מבקש לשמוע פרטים לגבי כיוון מסקנות הוועדה
הדס גייפמן | (3)

המחאות וההפגנות יכולות לחכות וכך גם פרופ' טרכטנברג. ועדת הכספים של הכנסת עיכבה היום (ג'), את אישור ההעברה של 727 אלף שקלים למשרד ראש הממשלה, לצורך מימון ההוצאות התפעוליות של ועדת טרכטנברג. חברי ועדת הכספים דרשו שפרופ' מנואל טרכטנברג יופיע תחילה בפני הוועדה כדי לפרט בפניהם את סדרי עבודת הוועדה בראשותו ואת היעדים שהציב לעצמו, לפני שהם מאשרים את התקציב התפעולי.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני מיהדות התורה, הודיע שבימים הקרובים ייפגש עם טרכטנברג כדי לשמוע ממנו פרטים בנוגע לעבודת הוועדה ולגבי הכיוון של מסקנותיה.

במסגרת השינויים בתקציב לשנה הנוכחית אישרה ועדת הכספים כמה העברות כספים: 217 מיליון שקל יועברו לצורך הקמת תחנות מיון לפסולת אורגנית ברשויות המקומיות (התקציב ניתן כהרשאה להתחייב בתקציב רזרבה כללית, המשרד להגנת הסביבה). כ-212.5 מיליון שקלים יועברו לצורך הקמת "המכשול המערבי" (גדר) בגבול עם מצרים. מנכ"ל משרד הביטחון סקר בפני הוועדה את מכלול התקציב לבניית הגדר, קצב התקדמות בנייתה וצפי לסיום העבודות.

כ-86.7 מיליון שקלים הועברו למדען הראשי לחמש שנים, לצורך "יבוא" של חברות ענק בתחום הפיננסים לישראל במטרה לפתח את ענף הפיננסים.כמו כן יועברו 74.7 מיליון שקלים למשרד לביטחון פנים לצורך שיפוץ תחנות משטרה. כ-55 מיליון שקל עבור מסלול לתמיכה בהפחתת גזי חממה, במסגרת התכנית הלאומית להפחתת גזי חממה, כתשעה מיליון שקל יועברו למשרד לביטחון פנים לצורך הגברת מבצעי האכיפה בתחום הבטיחות בדרכים, כשלושה מיליון שקלים יועברו למשרד הפנים לצורך שדרוג תשתיות בכותל המערבי, וכ-3.4 מיליון שקל יועברו לשדרוג והעצמת תשתיות באתרי מורשת לאומית.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    את הכסף אפשר להתחיל לגבות מדנקנר. (ל"ת)
    גליה 14/09/2011 01:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פליקס 13/09/2011 22:56
    הגב לתגובה זו
    הוא הבטיח והוא מקיים. גפני יו" ר ועדת הכספים אמר לפני שלושה שבועות שטרכטנברג זה דבר חולף . אכן צדק ח" כ גפני . אין כסף להמשך עבודת הועדה .
  • 1.
    מילואימניקים לחרדים 13/09/2011 20:55
    הגב לתגובה זו
    יצא גדול.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).