ועדת הכספים עיכבה את אישור מימון ועדת טרכטנברג: מבקשת הסברים לגבי היעדים

הועדה מבקשת שפרופ' טרכטנברג יפרט את סדרי העבודה והיעדים; יו"ר הועדה משה גפני, מבקש לשמוע פרטים לגבי כיוון מסקנות הוועדה
הדס גייפמן | (3)

המחאות וההפגנות יכולות לחכות וכך גם פרופ' טרכטנברג. ועדת הכספים של הכנסת עיכבה היום (ג'), את אישור ההעברה של 727 אלף שקלים למשרד ראש הממשלה, לצורך מימון ההוצאות התפעוליות של ועדת טרכטנברג. חברי ועדת הכספים דרשו שפרופ' מנואל טרכטנברג יופיע תחילה בפני הוועדה כדי לפרט בפניהם את סדרי עבודת הוועדה בראשותו ואת היעדים שהציב לעצמו, לפני שהם מאשרים את התקציב התפעולי.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני מיהדות התורה, הודיע שבימים הקרובים ייפגש עם טרכטנברג כדי לשמוע ממנו פרטים בנוגע לעבודת הוועדה ולגבי הכיוון של מסקנותיה.

במסגרת השינויים בתקציב לשנה הנוכחית אישרה ועדת הכספים כמה העברות כספים: 217 מיליון שקל יועברו לצורך הקמת תחנות מיון לפסולת אורגנית ברשויות המקומיות (התקציב ניתן כהרשאה להתחייב בתקציב רזרבה כללית, המשרד להגנת הסביבה). כ-212.5 מיליון שקלים יועברו לצורך הקמת "המכשול המערבי" (גדר) בגבול עם מצרים. מנכ"ל משרד הביטחון סקר בפני הוועדה את מכלול התקציב לבניית הגדר, קצב התקדמות בנייתה וצפי לסיום העבודות.

כ-86.7 מיליון שקלים הועברו למדען הראשי לחמש שנים, לצורך "יבוא" של חברות ענק בתחום הפיננסים לישראל במטרה לפתח את ענף הפיננסים.כמו כן יועברו 74.7 מיליון שקלים למשרד לביטחון פנים לצורך שיפוץ תחנות משטרה. כ-55 מיליון שקל עבור מסלול לתמיכה בהפחתת גזי חממה, במסגרת התכנית הלאומית להפחתת גזי חממה, כתשעה מיליון שקל יועברו למשרד לביטחון פנים לצורך הגברת מבצעי האכיפה בתחום הבטיחות בדרכים, כשלושה מיליון שקלים יועברו למשרד הפנים לצורך שדרוג תשתיות בכותל המערבי, וכ-3.4 מיליון שקל יועברו לשדרוג והעצמת תשתיות באתרי מורשת לאומית.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    את הכסף אפשר להתחיל לגבות מדנקנר. (ל"ת)
    גליה 14/09/2011 01:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פליקס 13/09/2011 22:56
    הגב לתגובה זו
    הוא הבטיח והוא מקיים. גפני יו" ר ועדת הכספים אמר לפני שלושה שבועות שטרכטנברג זה דבר חולף . אכן צדק ח" כ גפני . אין כסף להמשך עבודת הועדה .
  • 1.
    מילואימניקים לחרדים 13/09/2011 20:55
    הגב לתגובה זו
    יצא גדול.
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.59%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.