ועדת הכספים עיכבה את אישור מימון ועדת טרכטנברג: מבקשת הסברים לגבי היעדים

הועדה מבקשת שפרופ' טרכטנברג יפרט את סדרי העבודה והיעדים; יו"ר הועדה משה גפני, מבקש לשמוע פרטים לגבי כיוון מסקנות הוועדה
הדס גייפמן | (3)

המחאות וההפגנות יכולות לחכות וכך גם פרופ' טרכטנברג. ועדת הכספים של הכנסת עיכבה היום (ג'), את אישור ההעברה של 727 אלף שקלים למשרד ראש הממשלה, לצורך מימון ההוצאות התפעוליות של ועדת טרכטנברג. חברי ועדת הכספים דרשו שפרופ' מנואל טרכטנברג יופיע תחילה בפני הוועדה כדי לפרט בפניהם את סדרי עבודת הוועדה בראשותו ואת היעדים שהציב לעצמו, לפני שהם מאשרים את התקציב התפעולי.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני מיהדות התורה, הודיע שבימים הקרובים ייפגש עם טרכטנברג כדי לשמוע ממנו פרטים בנוגע לעבודת הוועדה ולגבי הכיוון של מסקנותיה.

במסגרת השינויים בתקציב לשנה הנוכחית אישרה ועדת הכספים כמה העברות כספים: 217 מיליון שקל יועברו לצורך הקמת תחנות מיון לפסולת אורגנית ברשויות המקומיות (התקציב ניתן כהרשאה להתחייב בתקציב רזרבה כללית, המשרד להגנת הסביבה). כ-212.5 מיליון שקלים יועברו לצורך הקמת "המכשול המערבי" (גדר) בגבול עם מצרים. מנכ"ל משרד הביטחון סקר בפני הוועדה את מכלול התקציב לבניית הגדר, קצב התקדמות בנייתה וצפי לסיום העבודות.

כ-86.7 מיליון שקלים הועברו למדען הראשי לחמש שנים, לצורך "יבוא" של חברות ענק בתחום הפיננסים לישראל במטרה לפתח את ענף הפיננסים.כמו כן יועברו 74.7 מיליון שקלים למשרד לביטחון פנים לצורך שיפוץ תחנות משטרה. כ-55 מיליון שקל עבור מסלול לתמיכה בהפחתת גזי חממה, במסגרת התכנית הלאומית להפחתת גזי חממה, כתשעה מיליון שקל יועברו למשרד לביטחון פנים לצורך הגברת מבצעי האכיפה בתחום הבטיחות בדרכים, כשלושה מיליון שקלים יועברו למשרד הפנים לצורך שדרוג תשתיות בכותל המערבי, וכ-3.4 מיליון שקל יועברו לשדרוג והעצמת תשתיות באתרי מורשת לאומית.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    את הכסף אפשר להתחיל לגבות מדנקנר. (ל"ת)
    גליה 14/09/2011 01:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פליקס 13/09/2011 22:56
    הגב לתגובה זו
    הוא הבטיח והוא מקיים. גפני יו" ר ועדת הכספים אמר לפני שלושה שבועות שטרכטנברג זה דבר חולף . אכן צדק ח" כ גפני . אין כסף להמשך עבודת הועדה .
  • 1.
    מילואימניקים לחרדים 13/09/2011 20:55
    הגב לתגובה זו
    יצא גדול.
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.