פוליטיקאים במשבר זה כלכלה קורסת - יקרה גם הפעם?
אחד ההבדלים הבולטים של המשבר הנוכחי בשוקי ההון לעומת זה של 2008 הוא, שחוב המוסדות הפיננסיים עבר להיות חוב של מדינות. ככזה, הדרך לפתרון המשבר מוטל במידה רבה על מנהיגותם של פוליטיקאים מאשר על יכולתם של מנהיגים כלכליים, כמו נגידי בנקים מרכזיים.
הבנקים המרכזיים, הינם גופים מקצועיים חסרי אינטרסים ואג'נדות הזרים לשיקולים כלכליים, וברוב המקרים הם עצמאיים בהחלטתם. לכן בהיותם האמונים על המדיניות המוניטרית, הגיבו במהירות גבוהה יחסית, עת המשבר בשנת 2008, ואף תוך שיתוף פעולה עולמי. הם יצרו נזילות חסרה, הורידו תשואות של האג"ח הארוכות באמצעות השקת תכניות הקלה כמותית (QE) ופריסת רשתות בטחון. כל זאת על מנת להימנע מדפלציה. אולם, תחמושתם הולכת ואוזלת - הכלים המוניטרים קרובים למיצוי האפשרויות.
הבעיה היא, שהפוליטיקאים האחראים על מדיניות הכלכלית הפיסקלית שצריכה להשלים את המדיניות המוניטרית, לא פעלו ולא פועלים במהירות המתאימה לאתגרים ולבעיות של השווקים המודרנים. התקווה הייתה כי הפוליטיקאים ינצלו את חלון הזמן שהעניקו להם הבנקים המרכזיים, ויבצעו את ההתאמות המתאימות בתקציב אשר באחריותן: קיצוץ בתקציב תוך הקצאת משאבים המעודדת צמיחה ומדיניות מיסים פרוגרסיבית. כדוגמא, הם יכולים, לצמצם הוצאות הביטחון לטובת הגמשת הכלכלה, טיפול בכשלי שוק ושיפור המיומנויות (ויכולת ההשתכרות) בקרב אוכלוסיות חלשות.
אולם אלה, כדרכם של פוליטיקאים, "גוררים רגליים" ונמנעים מהגשה ויישום של תוכניות מעשיות להבראה. ככל הנראה בגלל שבדרך אליה הם צריכים לפגוע במוקדי כוח אלקטורלים, כגון עשירונים עליונים או איגודי עובדים לוחמניים. יש לציין כי עיקר החולשה הפוליטית המשפיעה על הכלכלה העולמית ניכרת בארה"ב ובאירופה.
ארה"ב
נשיא חסר נסיון ונמהר, אשר עקב התעקשותו על יישום רפורמת בריאות יומרנית, יצר אנטיגוניזם בקרב חוגים שמרנים. חוגים אלה, החלישו אותו בבחירות האמצע לקונגרס ויצרו נשיא מוחלש. הם גמלו לו בלחימה העיקשת בהחלטה על הקיצוץ בתקציב.
רק ביטול הטבות המס הזמניות להם זכו העשירונים העליונים בימיו של הנשיא בוש, שווה כ-9 טריליון ד' על פני 10 שנים - פי שלוש מהקיצוץ התקציבי עליו הוסכם ברגע האחרון בעת העלאת מסגרת המס האחרונה. קיצוץ משמעותי כדוגמת זה, היה מחזיר את אמון סוכנויות הדירוג (והמשקיעים) בהנהגה הפוליטית של ארה"ב.
S&P לא חשפה חוב חדש שלא היה ידוע עד כה למשקיעים. מבחינתם לא היה מדובר על "ברבור שחור" (אירוע בלתי ניתן לחיזוי), כמו נפילת Lehman Brothers ב-2008. הסוכנות למעשה "הענישה" את הפוליטיקאים על המלחמה המיותרת על גבה של הכלכלה האמריקנית.
אירופה
הפוליטיקאים עדיין מתקוטטים לגבי הדרך בה יש לנהוג בפועל עם חדלות הפרעון של יוון, וכיצד להימנע מהידבקות של מדינות נוספות משמעותיות יותר בגוש. ההנהגה האירופית הנשלטת בעיקר ע"י פוליטיקאים גרמנים וצרפתים מבינים זה מכבר, איחוד מוניטרי לא יכול לעבוד ללא איחוד פיסקלי.
צעד הכרחי לדעתי שדנים עליו הוא הנפקתם של אג"ח פאן - אירופיות, אשר יערבו לחובן של המדינות הבעייתיות. בד בבד עם יישום של תוכניות קיצוץ וייעול. התשלום יבוא כמובן על חשבון רווחתם היחסית של המדינות המאוזנות יותר, ובראשן גרמניה. פה מצויה הבעיה הפוליטית של הקנצלרית, כיצד להעביר לבוחריה את המסר, כי על מנת לשמר את האיחוד האירופי (ממנו גם גרמניה נהנית), יש לפגוע במידה מסוימת בחסכונותיהם. מצד שני הפוליטקאים במדינות ה-PIIGS עתירות החוב מתקשים בהעברת המסר לבוחריהם כי תוכניות קיצוצים הן רע הכרחי בעת זו.
בלגיה כמשל, הינה מדינה עם נתוני חוב סבירים יחסית לגוש. גרעון תקציבי - 4.1% חוב, תוצר של 97% ואבטלה 7.7%. נתונים אלה אינם חורגים מגבולות הממוצע הרב שנתי של המדינה. אולם ה-CDS (חוזי ביטוח כנגד חדלות פרעון) שלה "נגעו" בשנה האחרונה ברמה של 250 נק', והעידו על חששות המשקיעים.
בחינת המניע להדרדרות באמון, מעלה כי עיקר החשש הוא תוצאה של ריב פוליטי בין הפלג הפלמי והצרפתי, המשתק כבר למעלה משנה את הממשלה. שיתוק שבעבר הביא לניהול תקציבי לא מרוסן. שוב משבר פוליטי המעיב על הכלכלה.
היותו של המשבר תלוי במדיניות של פוליטיקאים, יוצר את חוסר האמון בשווקים הפיננסים. ניכר כי הם נוטים להתעסק ביריבויות קטנוניות, והשגת הישגים טקטיים על יריביהם בפוליטיקה המקומית, על פני הצגת מנהיגות ונקיטת צעדים בעלי השפעה רחבה וארוכת טווח. התנהגות כזו, לאור מצוקת הצמיחה בעולם מבריחה משקיעים.
עם זאת, אולי בכך מצויה הנחמה. נראה כי אם נסמכים על דוחות שפרסמו לאחרונה החברות בגדולות בעולם, הרי שהכלכלה העולמית הינה בנתוניה הבסיסיים בסך הכל בריאה, וצמיחה עולמית הינה בת קיימא בהסתכלות לטווח הארוך יותר.
לכן, אם מחפשים נקודה חיובית במצב, ניתן למצוא זאת בפרגמטיות האופיינית אצל פוליטיקאים. בשעה שהם מרגישים כי עתידם האלקטורלי בטוח פחות. כלומר, פוליטיקאים נוטים לגמישות רעיונית ויכולת ביצוע טובה יותר, כאשר המציאות מתדפקת על דלתם. פוליטיקאים "רעים" אשר אינם מבינים את בהילות המצב או נעדרי יכולת ביצוע - סופם להיעלם מהמפה הציבורית.
- 2.אלמוניקו 25/08/2011 23:52הגב לתגובה זוהפד אכן פעל בשכל אבל האירופי פשוט מתנהל בצורה פטתית...לחשוב שלפני חודשיים הוא העלה ריבית כי פחד מאינפלציה ...חחח...
- 1.הבלגים למראת השיתוק ישחקו השנה בליגת האלופות (ל"ת)משה 24/08/2011 13:50הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
