פוליטיקאים במשבר זה כלכלה קורסת - יקרה גם הפעם?
אחד ההבדלים הבולטים של המשבר הנוכחי בשוקי ההון לעומת זה של 2008 הוא, שחוב המוסדות הפיננסיים עבר להיות חוב של מדינות. ככזה, הדרך לפתרון המשבר מוטל במידה רבה על מנהיגותם של פוליטיקאים מאשר על יכולתם של מנהיגים כלכליים, כמו נגידי בנקים מרכזיים.
הבנקים המרכזיים, הינם גופים מקצועיים חסרי אינטרסים ואג'נדות הזרים לשיקולים כלכליים, וברוב המקרים הם עצמאיים בהחלטתם. לכן בהיותם האמונים על המדיניות המוניטרית, הגיבו במהירות גבוהה יחסית, עת המשבר בשנת 2008, ואף תוך שיתוף פעולה עולמי. הם יצרו נזילות חסרה, הורידו תשואות של האג"ח הארוכות באמצעות השקת תכניות הקלה כמותית (QE) ופריסת רשתות בטחון. כל זאת על מנת להימנע מדפלציה. אולם, תחמושתם הולכת ואוזלת - הכלים המוניטרים קרובים למיצוי האפשרויות.
הבעיה היא, שהפוליטיקאים האחראים על מדיניות הכלכלית הפיסקלית שצריכה להשלים את המדיניות המוניטרית, לא פעלו ולא פועלים במהירות המתאימה לאתגרים ולבעיות של השווקים המודרנים. התקווה הייתה כי הפוליטיקאים ינצלו את חלון הזמן שהעניקו להם הבנקים המרכזיים, ויבצעו את ההתאמות המתאימות בתקציב אשר באחריותן: קיצוץ בתקציב תוך הקצאת משאבים המעודדת צמיחה ומדיניות מיסים פרוגרסיבית. כדוגמא, הם יכולים, לצמצם הוצאות הביטחון לטובת הגמשת הכלכלה, טיפול בכשלי שוק ושיפור המיומנויות (ויכולת ההשתכרות) בקרב אוכלוסיות חלשות.
אולם אלה, כדרכם של פוליטיקאים, "גוררים רגליים" ונמנעים מהגשה ויישום של תוכניות מעשיות להבראה. ככל הנראה בגלל שבדרך אליה הם צריכים לפגוע במוקדי כוח אלקטורלים, כגון עשירונים עליונים או איגודי עובדים לוחמניים. יש לציין כי עיקר החולשה הפוליטית המשפיעה על הכלכלה העולמית ניכרת בארה"ב ובאירופה.
ארה"ב
נשיא חסר נסיון ונמהר, אשר עקב התעקשותו על יישום רפורמת בריאות יומרנית, יצר אנטיגוניזם בקרב חוגים שמרנים. חוגים אלה, החלישו אותו בבחירות האמצע לקונגרס ויצרו נשיא מוחלש. הם גמלו לו בלחימה העיקשת בהחלטה על הקיצוץ בתקציב.
רק ביטול הטבות המס הזמניות להם זכו העשירונים העליונים בימיו של הנשיא בוש, שווה כ-9 טריליון ד' על פני 10 שנים - פי שלוש מהקיצוץ התקציבי עליו הוסכם ברגע האחרון בעת העלאת מסגרת המס האחרונה. קיצוץ משמעותי כדוגמת זה, היה מחזיר את אמון סוכנויות הדירוג (והמשקיעים) בהנהגה הפוליטית של ארה"ב.
S&P לא חשפה חוב חדש שלא היה ידוע עד כה למשקיעים. מבחינתם לא היה מדובר על "ברבור שחור" (אירוע בלתי ניתן לחיזוי), כמו נפילת Lehman Brothers ב-2008. הסוכנות למעשה "הענישה" את הפוליטיקאים על המלחמה המיותרת על גבה של הכלכלה האמריקנית.
אירופה
הפוליטיקאים עדיין מתקוטטים לגבי הדרך בה יש לנהוג בפועל עם חדלות הפרעון של יוון, וכיצד להימנע מהידבקות של מדינות נוספות משמעותיות יותר בגוש. ההנהגה האירופית הנשלטת בעיקר ע"י פוליטיקאים גרמנים וצרפתים מבינים זה מכבר, איחוד מוניטרי לא יכול לעבוד ללא איחוד פיסקלי.
צעד הכרחי לדעתי שדנים עליו הוא הנפקתם של אג"ח פאן - אירופיות, אשר יערבו לחובן של המדינות הבעייתיות. בד בבד עם יישום של תוכניות קיצוץ וייעול. התשלום יבוא כמובן על חשבון רווחתם היחסית של המדינות המאוזנות יותר, ובראשן גרמניה. פה מצויה הבעיה הפוליטית של הקנצלרית, כיצד להעביר לבוחריה את המסר, כי על מנת לשמר את האיחוד האירופי (ממנו גם גרמניה נהנית), יש לפגוע במידה מסוימת בחסכונותיהם. מצד שני הפוליטקאים במדינות ה-PIIGS עתירות החוב מתקשים בהעברת המסר לבוחריהם כי תוכניות קיצוצים הן רע הכרחי בעת זו.
בלגיה כמשל, הינה מדינה עם נתוני חוב סבירים יחסית לגוש. גרעון תקציבי - 4.1% חוב, תוצר של 97% ואבטלה 7.7%. נתונים אלה אינם חורגים מגבולות הממוצע הרב שנתי של המדינה. אולם ה-CDS (חוזי ביטוח כנגד חדלות פרעון) שלה "נגעו" בשנה האחרונה ברמה של 250 נק', והעידו על חששות המשקיעים.
בחינת המניע להדרדרות באמון, מעלה כי עיקר החשש הוא תוצאה של ריב פוליטי בין הפלג הפלמי והצרפתי, המשתק כבר למעלה משנה את הממשלה. שיתוק שבעבר הביא לניהול תקציבי לא מרוסן. שוב משבר פוליטי המעיב על הכלכלה.
- 2.אלמוניקו 25/08/2011 23:52הגב לתגובה זוהפד אכן פעל בשכל אבל האירופי פשוט מתנהל בצורה פטתית...לחשוב שלפני חודשיים הוא העלה ריבית כי פחד מאינפלציה ...חחח...
- 1.הבלגים למראת השיתוק ישחקו השנה בליגת האלופות (ל"ת)משה 24/08/2011 13:50הגב לתגובה זו

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.