פטור ממס שבח במכירת שתי דירות מגורים שאוחדו לדירה אחת

עו"ד (חשבונאות) יפתח שמחוני

נרכשה דירת מגורים שמורכבת משתי דירות מגורים האם לעניין פטור ממס שבח אפשר לראות בשתי הדירות שאוחדו דירת מגורים מזכה?

שאלה:

-----------------

לפני כמה שנים נרכשה דירת מגורים מקבלן, שמורכבת משתי דירות מגורים (הדירה רשומה בטאבו כשתי דירות). כבר בעת רכישת הדירות מהקבלן הדירות היו מאוחדות, ללא קיר חוצץ ועם מערכת חשמל, אינסטלציה וגז אחת. כעת בעלי הדירה מעוניינים למכור אותן כמקשה אחת (לא ניתן להפריד את הדירה לשתי דירות ללא השקעה כספית גבוהה, מכיוון שכל המערכות של הדירה משותפות).

השאלות:

1. האם לעניין פטור ממס שבח אפשר לראות בשתי הדירות שאוחדו דירת מגורים מזכה?

2. האם קיימת דרך למכור את הדירה וליהנות מפטור מלא?

תשובה:

-----------------

שאלה זו מעלה לדיון סוגיה מעניינת - אם לצורכי מס שבח יש למסות כל דירה באופן נפרד בהתאם לרישומה הפורמלי בלשכת רישום המקרקעין, או שמא יש לראות בדירות שאוחדו לדירת מגורים אחת יחידה אחת ולאפשר אפוא את ניצול הפטור.

לשיטתי יש להקיש לעניין זה מהמקרה ההפוך, קרי מקרים שבהם דירה נרשמה בלשכת רישום המקרקעין כדירה אחת ופוצלה על ידי בעליה למספר דירות (כדי ליהנות מדמי השכירות כמובן).

כידוע, חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") מעניק פטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה, אולם לעתים כאשר מבקשים בעליהן של דירות מפוצלות פטור ממס בגין דירת המגורים, מנהל מיסוי מקרקעין טוען כי מדובר בכמה דירות ומעניק פטור בעבור אחת מן הדירות בלבד.

בתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון בפסק הדין איבגי (ע"א 4088/09, רו"ח פנחס איבגי ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין ברחובות), קבעו כי השאלה אם נכס מסוים נחשב ל"דירת מגורים" לצורך החוק נבחנת על פי המבחן הפונקציונלי, קרי על פי האפשרות מבחינת מבנה הנכס והמתקנים המצויים בו לשמש כדירת מגורים נפרדת ועצמאית. כמו כן נקבע כי לא קיימת חשיבות רבה לאופן רישומו של הנכס בתוכניות בניין העיר (תב"ע), בלשכת רישום המקרקעין וכדומה.

נציין כי בעבר ניתנו כמה פסקי דין שעולה מהם כי המועד הקובע לבחינת השאלה אם מדובר במכירה של דירת מגורים אחת או במכירה של כמה דירות הוא מועד המכירה. על כן, כאשר נמכרה דירת מגורים כדירה שפוצלה למספר יחידות, לא הותר הפטור בגין הדירה בכללותה.

גם בפסק הדין הייבל (ע"א 707/85, מנהל מס שבח נ' אורי ותמר הייבל) קבע בית המשפט העליון כי העובדה שבלשכת רישום המקרקעין נרשם מבנה ככולל שתי דירות, אינה קובעת אם לעניין החוק יראו את המבנה כשתי דירות מגורים או כדירה אחת.

הווה אומר, אף שהדירות היו רשומות בצורה נפרדת בלשכת רישום המקרקעין, הטילה רשות המסים (מיסוי מקרקעין) מס על המכירה על פי המצב הפיזי שלהן במועד המכירה, קרי במקרה שבו פוצלה דירה למספר יחידות נפרדות ועצמאיות, תוצאת המס הייתה התרת הפטור על יחידה אחת בלבד.

לאור כל זאת, מן הראוי שאף בנסיבות דנן אין להיצמד לרישום הפורמלי של הדירות, ויש להטיל מס על פי המהות הכלכלית של העסקה. לאמור, אם אכן אוחדו הדירות ושימשו כבר מתחילתן כיחידה אחת בעלת תשתית אחת, אזי יש לאפשר לנישום פטור ממס בגין דירת מגורים אחת. למעלה מן הצורך אוסיף כי על פי חוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים - הוראת שעה), התשע"א-2011, שמטרתו לעודד מכירת דירות, בתנאים מסוימים אפשר ליהנות מפטור ממס שבח במכירה של שתי דירות.

המשיב - מפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דן 17/08/2011 11:02
    הגב לתגובה זו
    מכירה קצת מסוכנת...
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: