לרגל שבוע הספר: ספר ביום, בתחום שוק ההון - "שיטות מסחר בבורסה בת"א"

שבוע הספר העברי מתקיים בימים אלו. בשבוע הקרוב נביא בפניכם קטעים נבחרים מתוך ספרים מתחום שוק ההון

להלן קטעים מתוך הספר "שיטות מסחר בברסה בת"א":

תעודות סל מסוג SHORT על המדדים מקומיים, העוקבות אחרי הביצועים במקדם מסוים, זכו לפופולריות רבה בקרב המשקיעים. (למשל: "קסם ת"א 75לונג חודשי כי פליים") איך מספקת החברה המנפיקה את התשואה הגבוהה הזו?

נניח, חברה מנפיקה תעודה "SHORT על מדד ת"א 75 פי 3". פירוש הדבר, שבמקביל לירידה של 1% במדד ת"א 75 עולה שער של תעודת הסל ב-3%. לצורך התשלום למחזיקי התעודה, נאלצת החברה להשאיל מניות, הכלולות במדד, ולבצע מכירות בחסר בפרופורציה הנדרשת, במקרה זה: פי 3. אם נרשמים בתעודת הסל ביקושים חריגים במיוחד, יכולים שחקנים גדולים להתחיל במשחק כנגד התעודה. הם מתחילים להעלות מחירי מניות, הכלולות במדד, ובעצם מעלים את המדד עצמו.

לחברה המנפיקה יש הסכם עם המשאיל לגבי כמות מסוימת של מניות (מסגרת ההשאלה), ובהתאם לכך הופקדו הבטחונות. כאשר מביאים הביקושים החריגים לניצול מסגרת ההשאלה, ובמקביל עולים מחירי המניות, מחמיר מצב הבטחונות של החברה והיא ניצבת מול דילמה: להשאיל כמות נוספת של מניות ולהפקיד עוד בטחונות או לבצע פדיון כפוי של התעודה (להחזיר כסף למחזיקים בתעודה לפי השווי של התעודה ולמחוק אותה ממסחר בבורסה)?

לא תמיד יש לחברה אפשרות להפקיד ביטחונות בכדי להשאיל מניות, שכן מדובר בביקושים חריגים לתעודה ובשל כך - סכומי כסף גדולים. מצד שני חוששת החברה מהמשך עליית המדד. מכיוון שהוא יגרום למצב, שבו ידרוש הברוקר של החברה להגדיל את היקף הבטחונות עבור המניות המושאלות (נניח מ-20% ל-30%), שכן עליית המדד גורמת הפסד לפוזיציות SHORT של החברה, ובמקביל לגידול ההפסד גדלה הדרישה להיקף הבטחונות.

אם בוחרת החברה להגדיל את פוזיציות SHORT, היא מגדילה את הסיכון עבורה. בנוסף, לא כל הכסף המופקד כבטחונות, מקורו בהון עצמי של החברה, אלא כולל גם כסף מגויס (על ידי אג"ח או בהלוואות).

חברה החוששת מהמשך ביקושים לתעודה, תצטרך להפקיד יותר ויותר כספים, שעבורם היא משלמת ריבית גבוהה פי כמה מדמי הניהול שהיא מקבלת עבור ניהול התעודה. במצב זה יניב המשך ניהול התעודה הפסדים לחברה.

החברה מתייצבת אפוא אל מול בחירה: חשיפת יתר בפוזיציות SHORT שלה עם סיכון להיקלע למצב שבו ניהול תעודה יניב הפסדים משמעותיים או פדיון כפוי של תעודה באופן מיידי. היא צריכה להחזיר למשקיעים תמורה כספית עבור התעודה לפי השער במסחר בבורסה ו"להתכסות" על ה-SHORT, כלומר לרכוש מניות בכדי לסגור את הפוזיציה. זו שעתם היפה של הספקולנטים: הם מעלים בצורה חדה את שערי ני"ע שנאלצת החברה לרכוש, וכך גורמים ל-SQUEEZE SHORT.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    Like (ל"ת)
    like 22/06/2011 13:43
    הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.