לרגל שבוע הספר: ספר ביום, בתחום שוק ההון - "שיטות מסחר בבורסה בת"א"
להלן קטעים מתוך הספר "שיטות מסחר בברסה בת"א":
תעודות סל מסוג SHORT על המדדים מקומיים, העוקבות אחרי הביצועים במקדם מסוים, זכו לפופולריות רבה בקרב המשקיעים. (למשל: "קסם ת"א 75לונג חודשי כי פליים") איך מספקת החברה המנפיקה את התשואה הגבוהה הזו?
נניח, חברה מנפיקה תעודה "SHORT על מדד ת"א 75 פי 3". פירוש הדבר, שבמקביל לירידה של 1% במדד ת"א 75 עולה שער של תעודת הסל ב-3%. לצורך התשלום למחזיקי התעודה, נאלצת החברה להשאיל מניות, הכלולות במדד, ולבצע מכירות בחסר בפרופורציה הנדרשת, במקרה זה: פי 3. אם נרשמים בתעודת הסל ביקושים חריגים במיוחד, יכולים שחקנים גדולים להתחיל במשחק כנגד התעודה. הם מתחילים להעלות מחירי מניות, הכלולות במדד, ובעצם מעלים את המדד עצמו.
לחברה המנפיקה יש הסכם עם המשאיל לגבי כמות מסוימת של מניות (מסגרת ההשאלה), ובהתאם לכך הופקדו הבטחונות. כאשר מביאים הביקושים החריגים לניצול מסגרת ההשאלה, ובמקביל עולים מחירי המניות, מחמיר מצב הבטחונות של החברה והיא ניצבת מול דילמה: להשאיל כמות נוספת של מניות ולהפקיד עוד בטחונות או לבצע פדיון כפוי של התעודה (להחזיר כסף למחזיקים בתעודה לפי השווי של התעודה ולמחוק אותה ממסחר בבורסה)?
לא תמיד יש לחברה אפשרות להפקיד ביטחונות בכדי להשאיל מניות, שכן מדובר בביקושים חריגים לתעודה ובשל כך - סכומי כסף גדולים. מצד שני חוששת החברה מהמשך עליית המדד. מכיוון שהוא יגרום למצב, שבו ידרוש הברוקר של החברה להגדיל את היקף הבטחונות עבור המניות המושאלות (נניח מ-20% ל-30%), שכן עליית המדד גורמת הפסד לפוזיציות SHORT של החברה, ובמקביל לגידול ההפסד גדלה הדרישה להיקף הבטחונות.
אם בוחרת החברה להגדיל את פוזיציות SHORT, היא מגדילה את הסיכון עבורה. בנוסף, לא כל הכסף המופקד כבטחונות, מקורו בהון עצמי של החברה, אלא כולל גם כסף מגויס (על ידי אג"ח או בהלוואות).
חברה החוששת מהמשך ביקושים לתעודה, תצטרך להפקיד יותר ויותר כספים, שעבורם היא משלמת ריבית גבוהה פי כמה מדמי הניהול שהיא מקבלת עבור ניהול התעודה. במצב זה יניב המשך ניהול התעודה הפסדים לחברה.
החברה מתייצבת אפוא אל מול בחירה: חשיפת יתר בפוזיציות SHORT שלה עם סיכון להיקלע למצב שבו ניהול תעודה יניב הפסדים משמעותיים או פדיון כפוי של תעודה באופן מיידי. היא צריכה להחזיר למשקיעים תמורה כספית עבור התעודה לפי השער במסחר בבורסה ו"להתכסות" על ה-SHORT, כלומר לרכוש מניות בכדי לסגור את הפוזיציה. זו שעתם היפה של הספקולנטים: הם מעלים בצורה חדה את שערי ני"ע שנאלצת החברה לרכוש, וכך גורמים ל-SQUEEZE SHORT.
- 1.Like (ל"ת)like 22/06/2011 13:43הגב לתגובה זו
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
