לרגל שבוע הספר: ספר ביום, בתחום שוק ההון - "שיטות מסחר בבורסה בת"א"
להלן קטעים מתוך הספר "שיטות מסחר בברסה בת"א":
תעודות סל מסוג SHORT על המדדים מקומיים, העוקבות אחרי הביצועים במקדם מסוים, זכו לפופולריות רבה בקרב המשקיעים. (למשל: "קסם ת"א 75לונג חודשי כי פליים") איך מספקת החברה המנפיקה את התשואה הגבוהה הזו?
נניח, חברה מנפיקה תעודה "SHORT על מדד ת"א 75 פי 3". פירוש הדבר, שבמקביל לירידה של 1% במדד ת"א 75 עולה שער של תעודת הסל ב-3%. לצורך התשלום למחזיקי התעודה, נאלצת החברה להשאיל מניות, הכלולות במדד, ולבצע מכירות בחסר בפרופורציה הנדרשת, במקרה זה: פי 3. אם נרשמים בתעודת הסל ביקושים חריגים במיוחד, יכולים שחקנים גדולים להתחיל במשחק כנגד התעודה. הם מתחילים להעלות מחירי מניות, הכלולות במדד, ובעצם מעלים את המדד עצמו.
לחברה המנפיקה יש הסכם עם המשאיל לגבי כמות מסוימת של מניות (מסגרת ההשאלה), ובהתאם לכך הופקדו הבטחונות. כאשר מביאים הביקושים החריגים לניצול מסגרת ההשאלה, ובמקביל עולים מחירי המניות, מחמיר מצב הבטחונות של החברה והיא ניצבת מול דילמה: להשאיל כמות נוספת של מניות ולהפקיד עוד בטחונות או לבצע פדיון כפוי של התעודה (להחזיר כסף למחזיקים בתעודה לפי השווי של התעודה ולמחוק אותה ממסחר בבורסה)?
לא תמיד יש לחברה אפשרות להפקיד ביטחונות בכדי להשאיל מניות, שכן מדובר בביקושים חריגים לתעודה ובשל כך - סכומי כסף גדולים. מצד שני חוששת החברה מהמשך עליית המדד. מכיוון שהוא יגרום למצב, שבו ידרוש הברוקר של החברה להגדיל את היקף הבטחונות עבור המניות המושאלות (נניח מ-20% ל-30%), שכן עליית המדד גורמת הפסד לפוזיציות SHORT של החברה, ובמקביל לגידול ההפסד גדלה הדרישה להיקף הבטחונות.
אם בוחרת החברה להגדיל את פוזיציות SHORT, היא מגדילה את הסיכון עבורה. בנוסף, לא כל הכסף המופקד כבטחונות, מקורו בהון עצמי של החברה, אלא כולל גם כסף מגויס (על ידי אג"ח או בהלוואות).
חברה החוששת מהמשך ביקושים לתעודה, תצטרך להפקיד יותר ויותר כספים, שעבורם היא משלמת ריבית גבוהה פי כמה מדמי הניהול שהיא מקבלת עבור ניהול התעודה. במצב זה יניב המשך ניהול התעודה הפסדים לחברה.
החברה מתייצבת אפוא אל מול בחירה: חשיפת יתר בפוזיציות SHORT שלה עם סיכון להיקלע למצב שבו ניהול תעודה יניב הפסדים משמעותיים או פדיון כפוי של תעודה באופן מיידי. היא צריכה להחזיר למשקיעים תמורה כספית עבור התעודה לפי השער במסחר בבורסה ו"להתכסות" על ה-SHORT, כלומר לרכוש מניות בכדי לסגור את הפוזיציה. זו שעתם היפה של הספקולנטים: הם מעלים בצורה חדה את שערי ני"ע שנאלצת החברה לרכוש, וכך גורמים ל-SQUEEZE SHORT.
- 1.Like (ל"ת)like 22/06/2011 13:43הגב לתגובה זו
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
