להלן קטעים מתוך הספר "שיטות מסחר בברסה בת"א":

תעודות סל מסוג SHORT על המדדים מקומיים, העוקבות אחרי הביצועים במקדם מסוים, זכו לפופולריות רבה בקרב המשקיעים. (למשל: "קסם ת"א 75לונג חודשי כי פליים") איך מספקת החברה המנפיקה את התשואה הגבוהה הזו?

נניח, חברה מנפיקה תעודה "SHORT על מדד ת"א 75 פי 3". פירוש הדבר, שבמקביל לירידה של 1% במדד ת"א 75 עולה שער של תעודת הסל ב-3%. לצורך התשלום למחזיקי התעודה, נאלצת החברה להשאיל מניות, הכלולות במדד, ולבצע מכירות בחסר בפרופורציה הנדרשת, במקרה זה: פי 3. אם נרשמים בתעודת הסל ביקושים חריגים במיוחד, יכולים שחקנים גדולים להתחיל במשחק כנגד התעודה. הם מתחילים להעלות מחירי מניות, הכלולות במדד, ובעצם מעלים את המדד עצמו.

לחברה המנפיקה יש הסכם עם המשאיל לגבי כמות מסוימת של מניות (מסגרת ההשאלה), ובהתאם לכך הופקדו הבטחונות. כאשר מביאים הביקושים החריגים לניצול מסגרת ההשאלה, ובמקביל עולים מחירי המניות, מחמיר מצב הבטחונות של החברה והיא ניצבת מול דילמה: להשאיל כמות נוספת של מניות ולהפקיד עוד בטחונות או לבצע פדיון כפוי של התעודה (להחזיר כסף למחזיקים בתעודה לפי השווי של התעודה ולמחוק אותה ממסחר בבורסה)?

לא תמיד יש לחברה אפשרות להפקיד ביטחונות בכדי להשאיל מניות, שכן מדובר בביקושים חריגים לתעודה ובשל כך - סכומי כסף גדולים. מצד שני חוששת החברה מהמשך עליית המדד. מכיוון שהוא יגרום למצב, שבו ידרוש הברוקר של החברה להגדיל את היקף הבטחונות עבור המניות המושאלות (נניח מ-20% ל-30%), שכן עליית המדד גורמת הפסד לפוזיציות SHORT של החברה, ובמקביל לגידול ההפסד גדלה הדרישה להיקף הבטחונות.

אם בוחרת החברה להגדיל את פוזיציות SHORT, היא מגדילה את הסיכון עבורה. בנוסף, לא כל הכסף המופקד כבטחונות, מקורו בהון עצמי של החברה, אלא כולל גם כסף מגויס (על ידי אג"ח או בהלוואות).

חברה החוששת מהמשך ביקושים לתעודה, תצטרך להפקיד יותר ויותר כספים, שעבורם היא משלמת ריבית גבוהה פי כמה מדמי הניהול שהיא מקבלת עבור ניהול התעודה. במצב זה יניב המשך ניהול התעודה הפסדים לחברה.

החברה מתייצבת אפוא אל מול בחירה: חשיפת יתר בפוזיציות SHORT שלה עם סיכון להיקלע למצב שבו ניהול תעודה יניב הפסדים משמעותיים או פדיון כפוי של תעודה באופן מיידי. היא צריכה להחזיר למשקיעים תמורה כספית עבור התעודה לפי השער במסחר בבורסה ו"להתכסות" על ה-SHORT, כלומר לרכוש מניות בכדי לסגור את הפוזיציה. זו שעתם היפה של הספקולנטים: הם מעלים בצורה חדה את שערי ני"ע שנאלצת החברה לרכוש, וכך גורמים ל-SQUEEZE SHORT.