רווח הון בשופרסל סידר לדסק"ש את 2010; ההון העצמי נחתך ברבע
חברת דיסקונט השקעות הנמנית על קבוצת IDB פרסמה אחר הצהריים (א') את תוצאותיה הכספיות לשנת 2010. בין אחזקותיה של דסק"ש נציין את כור, סלקום, שופרסל, נכסים ובנין, גיוון אימג'ינג, אלרון, נטוויז'ן וחברות נוספות.
את שנת 2010 מסכמת דסק"ש עם רווח נקי של 1.24 מיליארד שקל, כאשר ברבעון הרביעי נרשם הפסד של 175 מיליון שקל. על רקע הדו"חות ולמרות ההפסד הרבעוני, הכריזה דסק"ש על חלוקת דיבידנד בהיקף של 180 מיליון שקל.
חשוב להדגיש כי למרות הרווח הגבוה שמציגה דסק"ש - הוא כולל בתוכו שיערוך של 1.29 מיליארד - רווח חשבונאי כתוצאה מרכישת השליטה בחברת שופרסל. בנטרול רווח ההון, הייתה מציגה דסק"ש הפסד ברמה השנתי.
חברות סלקום ושופרסל המשיכו להוות נקודת חוזק בחברת דיסקונט השקעות בשנה החולפת ותרמו 626 מיליון שקל ו-158 מיליון שקל לרווחי דסק"ש בשנה החולפת. לחיוב נציין גם את נכסים ובניין שתרמה 104 מיליון שקל לשורת הרווח, זאת לעומת הפסד של 159 מיליון שקלים בשנת 2009.
נקודת החולשה בשנה החולפת הייתה כור שהציגה תוצאות חלשות לשנה כולה ותרמה 339 מיליון שקל. בשנה שעברה כור דווקא הייתה החזקה מבין החברות שמחזיקה דסק"ש ותרמה 1.4 מיליארד שקל. לשלילה נציין גם את העובדה שב-2010 הוצאות המימון של הקבוצה היו גבוהות מאשר בשנה שעברה 559 מיליון שקל, לעומת 477 מיליון שקל.
- 5.ארגמן סביון 28/03/2011 12:26הגב לתגובה זורכישת מעריב הינה רכישה מאד מכבידה והרת אסון לדסק" ש,אך ראיית ההשקעה בטווח הארוך הינה ברכה ותועלת מעולה לקבוצת דסק" ש,נצפה ומאד נקווה שתצמח הצלחה לדסק" ש בעתיד.
- 4.סוחר העבדים הגדול בישראל (ל"ת)עכשו הוא מוכר את כלל 27/03/2011 19:22הגב לתגובה זו
- 3.משקיע לשעבר 27/03/2011 18:38הגב לתגובה זוזה סופו של כל בלון. יש מי שמייצר מספרים ובלופים ויש מי שמייצר מוצרים אמיתיים. רווח הון כתוצאה משיערוכים אינו רווח אמיתי, וכבר ראינו מה קרה כאשר הדברים התהפכו (ראה מקרה דלק נדל" ן, אפריקה, ואחרים).
- 2.אז כמה רווח דיוידנד למניה? (ל"ת)שלמה 27/03/2011 18:35הגב לתגובה זו
- 1.גרוזיני גדול 27/03/2011 18:17הגב לתגובה זוונוחי אובד עיצות, תרתי משמע.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
