מתיחת פנים לגינקו: ממנה את מאיר דגן ליו"ר ומשנה את שמה לגוליבר אנרג'י
בעלי השליטה בחברת חיפושי הנפט גינקו מגייסים לשורותיהם שני שחקני רכש חדשים ומשמעותיים: ראש המוסד לשעבר מאיר דגן שיכהן כיו"ר החברה וצבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר אשר ימונה לדירקטור בחברה.
פעילותה של חברת גינקו צפויה להתמזג עם השלד הבורסאי אוריאלי. בעלי המניות צפויים לדון בנושא באסיפה שתיערך ב-27 לאפריל. לאחר המיזוג, שם החברה ישונה לגוליבר אנרג'י - על שם הרישיון הימי שבו מחזיקה החברה. לאחר המיזוג יחזיקו בעלי המניות של גינקו ב-90% ממניות גוליבר אנרג'י ובעלי המניות הקיימים יחזיקו ב-10% מהמניות.
כדירקטורים נוספים בחברה ישמשו ד"ר רענן כהן, לשעבר שר, ח"כ ומנכ"ל הבנק לפיתוח התעשיה וכן יאיר קרני ורמי קרמין, מבלי השליטה בגינקו. ירון מגל, לשעבר מנהל הכספים של חברת החשמל מכהן כדח"צ בחברה.
אחזקות גוליבר אנרג'י יכללו בין היתר אחזקה ישירה של כ-5% משותפות הנפט והגז זרח בה היא משמשת כשותף הכללי. בנוסף זכאית גוליבר אנרג'י לתמלוגי על בשיעור של 10%-12.5% מהכנסות זרח ממכירת נפט וגז.
נכסי הנפט של החברה המתמזגת כוללים זכויות בשני רשיונות יבשתיים והיתר מוקדם עם זכות קדימה בים. החברה מחזיקה 100% ברישיון "שחר" (כ-389 אלף דונם) הנמצא בדרום ים המלח. בשטח הרישיון מתוכנן להתבצע קידוח במהלך השנה.
בנוסף מחזיקה החברה בשותפות שווה עם זרח מחצית מרשיון "אורלי" (כ-102 אלף דונם) במדבר יהודה ומחצית מהיתר מוקדם ימי עם זכות קדימה "גוליבר", רצועה ימית המשתרעת לאורך החוף בין ת"א לחיפה (כ-509 אלף דונם).
- 9.זיפו 22/03/2011 20:03הגב לתגובה זוכל המהות של זרח, גינקו , פינטו ולבימבו זה לעשות כסף על חשבון ציבור המשקיעים. הם יודעים שאין כלום בים המלח למעט כמות זעומה בר הפקה של 50 חביות ביום, מעלים את שערי המניות 10-25 , מוכרים לציבור אשליות , משחילים להם מניות יקרות , חותכים משכורות עתק על אי עשיית דבר למעט יחסי ציבור, ואח"כ מרסקים את המניות 50-70% ואוספים מהציבור חזרה. עד לפני חצי שנה זרח הייתה בשער 17, היום 6 !!!! כמה אחוזים ירדה ? לגינקו 5% מזרח ועוד 12% מרווחי זרח על הנפט שלא קיים. כמה יוצא 17% מכלום ? לא לגעת אפילו עם עכבר של מחשב
- 8.ק 22/03/2011 12:33הגב לתגובה זוהמנכלי" ם החדשים אלו מנכלים שרגילים למשכורות של מיליונים בחודש עכשיו נתחיל לראות גיוסים והנפקות כל שני וחמישי רק כדי לממן את המנכלים האלו חבל שהביאו אותם מה להם ולתחום הגז והנפט אני חושב שהיה אפשר למצוא מנכלים יותר טובים מאלו ויותר זולים מאלו מנכלים שטובים יותר בשביל יחסי ציבור אבל עדין זה לא הזמן שהחברה צריכה יחסי ציבור
- 7.הכונו להנפקה במחירי סוף עונה (ל"ת)מאיר 22/03/2011 11:13הגב לתגובה זו
- 6.זרח לקראת קאמבק???? (ל"ת)דורון 22/03/2011 11:00הגב לתגובה זו
- 5.ניקל 22/03/2011 10:52הגב לתגובה זוכנראה שהמשקיעים יממנו פה משכורות שמנות מאד !!!
- 4.שישנו את השם של זרח ל אותו שם בלי רח (ל"ת)דני משקיע 22/03/2011 10:49הגב לתגובה זו
- 3.אורדן108 22/03/2011 10:48הגב לתגובה זובזרח
- 2.אופיר 22/03/2011 10:45הגב לתגובה זוכסף בקופה
- 1.הקצאה90% הלך הכסף רמי קרמין יקבל48מליון מניות (ל"ת)רן 22/03/2011 10:44הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
