דעה

רוצים לגייס בלוגרים? קבלו 8 טיפים קריטיים

מורד שטרן, בעל בלוג טכנולוגי, מציג לכם את כללי הזהב של "עשה ואל תעשה" בבואכם לקדם/לשווק/לייחצן דרך האנשים שכותבים בבלוגוספירה
מורד שטרן | (3)

פלטפורמת הבלוגים יכולה להיות כלי עצמתי למדי עבור מאמצי השיווק, הפרסום ויחסי הציבור. שימוש נכון בבלוגים, שנתפסים כאמינים ביותר, יכולה ללבות ולהעצים עניין ציבורי בכל תחום שהוא.

אחת השאלות הכי מעניינות היום היא האם הרשתות החברתיות יחסלו את הבלוגים, שאלה זו ממש לא רלוונטית כי בפועל אפשר לראות שהכניסה המאסיבית של הרשתות החברתיות רק מעצימה את הכוח של הבלוגרים שממילא מרכזים סביבם רשתות חברים ממוקדות עניין, ולעיתים קרובות הם גם מרחיבים את גבולות הבלוג שלהם באמצעות דף פייסבוק או חשבון טוויטר ייעודיים שאחריו עוקבים הקוראים שלהם וגם מצטרפים קוראים נוספים.

הנה כמה טיפים חשובים, אם לא קריטיים, שסיכמתי מאיסוף ובחינה של הפניות שאני עצמי קבלתי:

1.תחומי עניין: אם אתם מעוניינים לקדם מוצר מזון אין לכם שום סיבה בעולם להטריד בלוגר שמכסה את תחום הגאד'גטים, בלוגר בתחום הורות אולי דווקא כן. תשתמשו בהיגיון בריא. זהו טיפ די ברור אבל מניסיון, בלוגרים ממשיכים לקבל פניות שהן בכלל לא רלוונטיות.

2.לא להפיץ לכמה בלוגרים במכה: הדרך הטובה ביותר לפנות לבלוגר היא באמצעות המייל. לא פייסבוק, לא טוויטר ובטח לא בטלפון. יצירת קשר עם בלוגר צריכה להיעשות בצורה ישירה אל הבלוגר עצמו, אם שלחתם מייל קבוצתי לכמה בלוגרים כי רציתם לחסוך לעצמכם עבודה. אתם יכולים לשכוח מתשובה חזרה.

3."מה יוצא לי מזה": שיתוף הפעולה עם הבלוגר חייב להניב תוצאה של Win-Win. הצד המשווק זוכה בכל מקרה בהגברת החשיפה שלו במידה והבלוגר הסכים וכתב פוסט על המוצר, אבל מה קיבל הבלוגר? אתם חייבים להבין שהבלוגר שואל את עצמו "מה יוצא לי מזה?" או "למה לתת במה למי שלא מעריך את המאמץ ומצ'פר אותי?" זו לא מחשבה קטנונית. זו המציאות.

4.לבלוגר יש חיים: תאמינו או לא בלוגרים הם לא בהכרח אנשים משועממים. הם פשוט אוהבים לכתוב. אל תתקילו את הבלוגר בבקשות מהיום למחר ואל תטרידו אותו יום-יום בשאלות כמו "נו? מה קורה עם הפוסט שהבטחת". אל תשכחו שהוא עסוק ולא חייב לכם כלום.

5.חבר מביא חבר: אם הצלחתם להגיע לבלוגר אחד בעקבות המלצה של בלוגר אחר, שחקתם אותה. אני ממליץ בחום לפתוח את מייל הפנייה הראשונית באזכור העובדה הזו ("הגעתי אליך בעקבות המלצה של..."). זה מגביר את האמינות שלכם בעיני הבלוגרים ומראה שאתם מבינים את התחום.

6.תהיו ברורים אך אישיים בניסיון ההתקשרות: לא מייל ארוך מידי, בלי שימוש בצבעים זוהרים והימנעו מצירוף קבצים או תמונות. כל עוד לא נוצר קשר אמון בסיסי בנכם לבין הבלוגר אתם רק עוד מייל מתוך מיילים רבים שהוא מקבל ממילא (כי יש לו חיים. ראו טיפ 4) וכל כך קל למחוק את המייל שלכם.

7.לא לטעות בפרטים הקטנים: הבלוגרים, כמו אנשי השיווק, הם אנושיים. ולכן הם נעלבים ועושים עניין משטויות, כמו למשל השם שלנו. אם פניתם לבלוגר וטעיתם בשם שלו (למשל "מורן" במקום "מורד", סתם משהו שבמקרה, בלי שום סיבה, קפץ לי ישר לראש...) אין שום סיבה שתקבלו תגובה רצינית בחזרה.

8.סיום נכון של התהליך: ברכותיי. שמרתם על הכללים הנ"ל והצלחתם ליצור שיתוף פעולה נחמד עם הבלוגר.ועכשיו מה? עכשיו מגיע החלק הכי חשוב לאותם גופים שגם מעוניינים לשמור על ההישג. לטווח הקצר כדאי מאד שתשוויצו במה שכתב הבלוגר, תנצלו את הבמה שלכם בפייסבוק, בטוויטר ובאתר שלכם בשביל לחשוף את מה שכתב הבלוגר עליכם, הוא מאד ישמח ואתם רק תעצימו את ההישג שלכם. לטווח הארוך: תשמרו על קשר עם הבלוגר הזה כי בפעם הבאה שתצטרכו שהוא יבדוק את המוצר החדש שלכם עדיף יהיה שלא תצטרכו להתחיל את כל הסיפור מהתחלה ותוכיחו שמדובר באהבה שתלויה בדבר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    Ronny.com 02/03/2011 02:05
    הגב לתגובה זו
    אלא יותר כללי נימוס בין אנשים עם דגש על כללי נימוס עיסקיים ברשת.
  • 2.
    עופר 27/02/2011 15:30
    הגב לתגובה זו
    יש אלפים כאלה. כל בלוג זוכה לצפיות בודדות. מחפיר.
  • 1.
    רמי 23/02/2011 14:10
    הגב לתגובה זו
    עפ"י חשיפות או נושאים או סתם מדד
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


דגל ישראל עצמאות
צילום: Istock

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים

אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל


הדס ברטל |

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.


עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.


תינוק במחלקת ילודים, קרדיט: גרוק
תינוק במחלקת ילודים - קרדיט: גרוק


יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים

ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.