ההגבלות של פישר עדיין מאפשרות רווח נאה לזרים

גם עם צירוף ההגבלות השונות של בנק ישראל על שוק המט"ח הרווחיות בהשקעה בשקל עדיין קיימת. משקיע זר המשקיע בשקל ביחס לדולר ירוויח אחוזים נאים
גדי רגב | (4)

החלטת בנק ישראל לגבי הריבית הבסיסית הנהוגה במשק אתמול מעלה עוד פעם את הסוגיה בדבר כדאיות ההשקעה בשקל. סוגיה זו גוברת בהינתן התקנות עליהן בנק ישראל הכריז בשבוע שעבר. לכן, ביצענו חישובים לגבי כדאיות ההשקעה בהינתן מספר וריאציות מהן עלה כי כדאיות ההשקעה בשקל יורדת - אם כי לא מבוטלת - לאור ההגבלות החדשות של בנק ישראל בשוק המט"ח וכן בהתחשב בגובהה של ריבית בנק ישראל.

הכדאיות, אם כך, תרד במקרה שבנק ישראל יבטל את הטבת המס למשקיעים הזרים הניתנת כיום ובתוספת ההגבלות החדשות שהטיל בשבוע שעבר אך לא די בשביל לבטל את כדאיות ההשקעה כליל. עם זאת, ההגבלות של בנק ישראל שעתידות עוד לבוא יוצרות סביבה של אי וודאות וזו יכולה להיות הסיבה העיקרית שתדיר חלקית את רגלי הספקולנטים מהשוק המקומי על אף העלאת הריבית.

כיום אג"ח לשנה של ממשלת ארה"ב מספקת תשואה של 0.27% לעומת המק"מ של בנק ישראל לשנה שמספק תשואה של 2.5% לפני העלאת הריבית. כלומר, קיים הפרש של 2.23% לטובת המשקיעים הזרים. חשוב לציין כי זהו מרווח שנתי ללא סיכון שאינו תלוי בשינוי שער החליפין.

נכון להיום המשקיעים הישראלים משלמים מס של 15% על הרווחים בהשקעה במק"מ ואילו המשקיעים הזרים לא משלמים מס כחלק ממדיניות היסטורית שמטרתה הייתה יצירה של אטרקטיביות להשקעה בשקל. לאור התחזקות ארוכת הטווח של השקל, מדיניות זו חייבת להשתנות ולפיכך שוקלים כיום באוצר ובבנק ישראל לבטל הטבה זו.

במקרה שהטבת המס תבוטל, כדאיות ההשקעה תרד אך כפי שנראה, אך, ההשקעה בשקל עדיין רווחית למשקיעים הזרים.

נניח עסקה בשווי מיליון שקל: התשואה המבוססת על פער הריביות תיתן למשקיע הזר כ-22 אלף שקל בשנה לפני העלאת הריבית. כעת נבטל את הטבת המס עבור אותו המשקיע. משקיע זה יקבל כ-19 אלף שקלים לאחר ביטול הטבת המס או שיעור תשואה של 1.9%. כלומר, על אף שביטלנו את הטבת המס שיעור התשואה עדיין גבוה וזאת בשל פער הריביות הגדול בין ישראל לארה"ב. לכן, אין בביטול הטבת המס בכדי לבטל את כדאיות ההשקעה.

יש לציין שזהו רווח הנובע מפער הריביות בלבד אך מה עם שינוי שער החליפין? כיצד הוא תורם לכדאיות ההשקעה? בשלוש השנים האחרונות התשואה הממוצעת השנתית שנבעה משינוי שער החליפין להשקעה בשקל ביחס לדולר הגיעה לכ-2.3%. כלומר ל-19 אלף השקלים יש להוסיף כ-23 אלף שקלים שנבעו מהתחזקות השקל ביחס לדולר לאורך זמן. אגב, התשואה הממוצעת של האירו ביחס לשקל הגיעה בשלוש השנים האחרונות לכ-3.6%.

אפשר לחשב עוד כמה וכמה גרסאות אך בכל אחת מהן כדאיות ההשקעה בשקל לא מבוטלת גם במקרה הלא סביר שהפד' יעלה את הריבית וריבית בנק ישראל תישאר על כנה בתוספת התקנות החדשות של בנק ישראל.

אפשרות יותר סבירה שאכן גם התרחשה אתמול היא שבנק ישראל יעלה את הריבית וריבית הפד' תישאר על כנה ובמקרה כזה, הפער יגדל לכ-2.53%. אם נחזור לדוגמה מתחילת הסקירה, הרווח של המשקיעים הזרים יהיה עם ביטול הטבת המס וללא הרווח בשינוי שער החליפין כ-21 אלף שקלים, אידיאלי למשקיעים הזרים.

גם הודעת בנק ישראל על חיוב משקיעים זרים להשארת בטחונות בשווי 10% מחשבון המסחר שלהם, פוגעת ברווח אך עדיין לא מפחיתה דיו מכדאיות ההשקעה. לפי דוגמת המשקיע שהצגנו ההפסד, בהנחה של 100 אלף שקלים שאינם מספקים תשואה, יעמוד על סך של כ-4,000 שקלים, מה שיביא את אותו משקיע לרווח של כ-17 אלף שקלים עם העלאת הריבית. אם נצרף לכך את הרווח הנובע משינוי שער החליפין (כ-23 אלף שקלים) נגלה שהמשקיע הזר יכול להרוויח כ-40 אלף שקל כל שנה מהעסקה הדמיונית.

לכן, להערכתנו העלאת הריבית אינה משרתת את האינטרס הכלכלי של המשק. במקום זאת, יש להחיל על שוק הנדל"ן המבעבע הגבלות נקודתיות שיחליפו את העלאת הריבית ויבלמו את עליות המחירים במשק הישראלי.

למדנו לאחרונה ממקומות אחרים בעולם, שהתערבות והגבלות בשוק המט"ח אינם מצליחים לעצור את התחזקות המטבע המקומי. מדינות כמו ברזיל וקולומביה נקטו בצעדים דראסטיים אך המטבע המקומי שלהם התחזק. עם זאת, עדיין יש לבצע אותן כחלק ממאמץ כולל להביא לאיזונים הרצויים למשק הישראלי.

כתבו: גדי רגב מנכ"ל פינקסו מקבוצת Lembex ויפתח דרורי, סוחר בכיר בחברה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    י 26/01/2011 09:54
    הגב לתגובה זו
    לא התווכח עם המספרים אבל: 1) פישר יכול ויעלה את אחוז הנזילות אם הדולר ימשיך לרדת וכך הרווח עלול להפור להפסד 2) הסיכון במזרח התיכון בעיקבות לבנון ומצריים עולה והפחד שעימות צבאי קרוב ישלח את הדולר למעלה. סך הכל מדובר בהשקעה ספקולטיבית עם שולי רווח נמוכים וסיכון גבוה ועלית הדולר בשבוע האחרון מחקה רווח של שנה. BIZPORTAL ממשיך להפיץ את הדעות של הספקולנטים שהמרו נגד הדולר ואלו מדברים מפוזיציה. ההשקעה הכדאית היום נמצאת בחברות הטכנולוגיה הנדל" ן והבנקים בארה" ב שכולם נסחרים עדין במחירי שפל. יסוף של מעבר ל3% בשער הדולר לא סביר ואילו לפיחות של 10-20% בשנה הקרובה הסיכוי בעיני הוא סביר בהחלט.
  • 3.
    פינוקיו 25/01/2011 19:15
    הגב לתגובה זו
    מה היה קורה לחישוב שלכם ולוודאות העיסקה אם רמת הבטחונות היתה עולה נומר ל-60% האם המשקיעים הזרים היו הולכים לעיסקה עם היו צריכים להיסתכן רק עם שינויי שער המרה?
  • 2.
    סוחר על 25/01/2011 17:16
    הגב לתגובה זו
    אז מה עושים שורט או לונג?
  • 1.
    א 25/01/2011 16:53
    הגב לתגובה זו
    גם אני חושב שהעלאת ריבית לא מספיקה לבדה וחייבת לבוא עם התניות ונהלים שיגבילו את בועת הנדל" ן, אך זה מראה לנו כי הנגיד שלנו חושב ושומר על הכלכלה הישראלית.
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.