ההגבלות של פישר עדיין מאפשרות רווח נאה לזרים
החלטת בנק ישראל לגבי הריבית הבסיסית הנהוגה במשק אתמול מעלה עוד פעם את הסוגיה בדבר כדאיות ההשקעה בשקל. סוגיה זו גוברת בהינתן התקנות עליהן בנק ישראל הכריז בשבוע שעבר. לכן, ביצענו חישובים לגבי כדאיות ההשקעה בהינתן מספר וריאציות מהן עלה כי כדאיות ההשקעה בשקל יורדת - אם כי לא מבוטלת - לאור ההגבלות החדשות של בנק ישראל בשוק המט"ח וכן בהתחשב בגובהה של ריבית בנק ישראל.
הכדאיות, אם כך, תרד במקרה שבנק ישראל יבטל את הטבת המס למשקיעים הזרים הניתנת כיום ובתוספת ההגבלות החדשות שהטיל בשבוע שעבר אך לא די בשביל לבטל את כדאיות ההשקעה כליל. עם זאת, ההגבלות של בנק ישראל שעתידות עוד לבוא יוצרות סביבה של אי וודאות וזו יכולה להיות הסיבה העיקרית שתדיר חלקית את רגלי הספקולנטים מהשוק המקומי על אף העלאת הריבית.
כיום אג"ח לשנה של ממשלת ארה"ב מספקת תשואה של 0.27% לעומת המק"מ של בנק ישראל לשנה שמספק תשואה של 2.5% לפני העלאת הריבית. כלומר, קיים הפרש של 2.23% לטובת המשקיעים הזרים. חשוב לציין כי זהו מרווח שנתי ללא סיכון שאינו תלוי בשינוי שער החליפין.
נכון להיום המשקיעים הישראלים משלמים מס של 15% על הרווחים בהשקעה במק"מ ואילו המשקיעים הזרים לא משלמים מס כחלק ממדיניות היסטורית שמטרתה הייתה יצירה של אטרקטיביות להשקעה בשקל. לאור התחזקות ארוכת הטווח של השקל, מדיניות זו חייבת להשתנות ולפיכך שוקלים כיום באוצר ובבנק ישראל לבטל הטבה זו.
במקרה שהטבת המס תבוטל, כדאיות ההשקעה תרד אך כפי שנראה, אך, ההשקעה בשקל עדיין רווחית למשקיעים הזרים.
נניח עסקה בשווי מיליון שקל: התשואה המבוססת על פער הריביות תיתן למשקיע הזר כ-22 אלף שקל בשנה לפני העלאת הריבית. כעת נבטל את הטבת המס עבור אותו המשקיע. משקיע זה יקבל כ-19 אלף שקלים לאחר ביטול הטבת המס או שיעור תשואה של 1.9%. כלומר, על אף שביטלנו את הטבת המס שיעור התשואה עדיין גבוה וזאת בשל פער הריביות הגדול בין ישראל לארה"ב. לכן, אין בביטול הטבת המס בכדי לבטל את כדאיות ההשקעה.
יש לציין שזהו רווח הנובע מפער הריביות בלבד אך מה עם שינוי שער החליפין? כיצד הוא תורם לכדאיות ההשקעה? בשלוש השנים האחרונות התשואה הממוצעת השנתית שנבעה משינוי שער החליפין להשקעה בשקל ביחס לדולר הגיעה לכ-2.3%. כלומר ל-19 אלף השקלים יש להוסיף כ-23 אלף שקלים שנבעו מהתחזקות השקל ביחס לדולר לאורך זמן. אגב, התשואה הממוצעת של האירו ביחס לשקל הגיעה בשלוש השנים האחרונות לכ-3.6%.
אפשר לחשב עוד כמה וכמה גרסאות אך בכל אחת מהן כדאיות ההשקעה בשקל לא מבוטלת גם במקרה הלא סביר שהפד' יעלה את הריבית וריבית בנק ישראל תישאר על כנה בתוספת התקנות החדשות של בנק ישראל.
אפשרות יותר סבירה שאכן גם התרחשה אתמול היא שבנק ישראל יעלה את הריבית וריבית הפד' תישאר על כנה ובמקרה כזה, הפער יגדל לכ-2.53%. אם נחזור לדוגמה מתחילת הסקירה, הרווח של המשקיעים הזרים יהיה עם ביטול הטבת המס וללא הרווח בשינוי שער החליפין כ-21 אלף שקלים, אידיאלי למשקיעים הזרים.
גם הודעת בנק ישראל על חיוב משקיעים זרים להשארת בטחונות בשווי 10% מחשבון המסחר שלהם, פוגעת ברווח אך עדיין לא מפחיתה דיו מכדאיות ההשקעה. לפי דוגמת המשקיע שהצגנו ההפסד, בהנחה של 100 אלף שקלים שאינם מספקים תשואה, יעמוד על סך של כ-4,000 שקלים, מה שיביא את אותו משקיע לרווח של כ-17 אלף שקלים עם העלאת הריבית. אם נצרף לכך את הרווח הנובע משינוי שער החליפין (כ-23 אלף שקלים) נגלה שהמשקיע הזר יכול להרוויח כ-40 אלף שקל כל שנה מהעסקה הדמיונית.
לכן, להערכתנו העלאת הריבית אינה משרתת את האינטרס הכלכלי של המשק. במקום זאת, יש להחיל על שוק הנדל"ן המבעבע הגבלות נקודתיות שיחליפו את העלאת הריבית ויבלמו את עליות המחירים במשק הישראלי.
למדנו לאחרונה ממקומות אחרים בעולם, שהתערבות והגבלות בשוק המט"ח אינם מצליחים לעצור את התחזקות המטבע המקומי. מדינות כמו ברזיל וקולומביה נקטו בצעדים דראסטיים אך המטבע המקומי שלהם התחזק. עם זאת, עדיין יש לבצע אותן כחלק ממאמץ כולל להביא לאיזונים הרצויים למשק הישראלי.
כתבו: גדי רגב מנכ"ל פינקסו מקבוצת Lembex ויפתח דרורי, סוחר בכיר בחברה.
- 4.י 26/01/2011 09:54הגב לתגובה זולא התווכח עם המספרים אבל: 1) פישר יכול ויעלה את אחוז הנזילות אם הדולר ימשיך לרדת וכך הרווח עלול להפור להפסד 2) הסיכון במזרח התיכון בעיקבות לבנון ומצריים עולה והפחד שעימות צבאי קרוב ישלח את הדולר למעלה. סך הכל מדובר בהשקעה ספקולטיבית עם שולי רווח נמוכים וסיכון גבוה ועלית הדולר בשבוע האחרון מחקה רווח של שנה. BIZPORTAL ממשיך להפיץ את הדעות של הספקולנטים שהמרו נגד הדולר ואלו מדברים מפוזיציה. ההשקעה הכדאית היום נמצאת בחברות הטכנולוגיה הנדל" ן והבנקים בארה" ב שכולם נסחרים עדין במחירי שפל. יסוף של מעבר ל3% בשער הדולר לא סביר ואילו לפיחות של 10-20% בשנה הקרובה הסיכוי בעיני הוא סביר בהחלט.
- 3.פינוקיו 25/01/2011 19:15הגב לתגובה זומה היה קורה לחישוב שלכם ולוודאות העיסקה אם רמת הבטחונות היתה עולה נומר ל-60% האם המשקיעים הזרים היו הולכים לעיסקה עם היו צריכים להיסתכן רק עם שינויי שער המרה?
- 2.סוחר על 25/01/2011 17:16הגב לתגובה זואז מה עושים שורט או לונג?
- 1.א 25/01/2011 16:53הגב לתגובה זוגם אני חושב שהעלאת ריבית לא מספיקה לבדה וחייבת לבוא עם התניות ונהלים שיגבילו את בועת הנדל" ן, אך זה מראה לנו כי הנגיד שלנו חושב ושומר על הכלכלה הישראלית.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
