ההגבלות של פישר עדיין מאפשרות רווח נאה לזרים
החלטת בנק ישראל לגבי הריבית הבסיסית הנהוגה במשק אתמול מעלה עוד פעם את הסוגיה בדבר כדאיות ההשקעה בשקל. סוגיה זו גוברת בהינתן התקנות עליהן בנק ישראל הכריז בשבוע שעבר. לכן, ביצענו חישובים לגבי כדאיות ההשקעה בהינתן מספר וריאציות מהן עלה כי כדאיות ההשקעה בשקל יורדת - אם כי לא מבוטלת - לאור ההגבלות החדשות של בנק ישראל בשוק המט"ח וכן בהתחשב בגובהה של ריבית בנק ישראל.
הכדאיות, אם כך, תרד במקרה שבנק ישראל יבטל את הטבת המס למשקיעים הזרים הניתנת כיום ובתוספת ההגבלות החדשות שהטיל בשבוע שעבר אך לא די בשביל לבטל את כדאיות ההשקעה כליל. עם זאת, ההגבלות של בנק ישראל שעתידות עוד לבוא יוצרות סביבה של אי וודאות וזו יכולה להיות הסיבה העיקרית שתדיר חלקית את רגלי הספקולנטים מהשוק המקומי על אף העלאת הריבית.
כיום אג"ח לשנה של ממשלת ארה"ב מספקת תשואה של 0.27% לעומת המק"מ של בנק ישראל לשנה שמספק תשואה של 2.5% לפני העלאת הריבית. כלומר, קיים הפרש של 2.23% לטובת המשקיעים הזרים. חשוב לציין כי זהו מרווח שנתי ללא סיכון שאינו תלוי בשינוי שער החליפין.
נכון להיום המשקיעים הישראלים משלמים מס של 15% על הרווחים בהשקעה במק"מ ואילו המשקיעים הזרים לא משלמים מס כחלק ממדיניות היסטורית שמטרתה הייתה יצירה של אטרקטיביות להשקעה בשקל. לאור התחזקות ארוכת הטווח של השקל, מדיניות זו חייבת להשתנות ולפיכך שוקלים כיום באוצר ובבנק ישראל לבטל הטבה זו.
במקרה שהטבת המס תבוטל, כדאיות ההשקעה תרד אך כפי שנראה, אך, ההשקעה בשקל עדיין רווחית למשקיעים הזרים.
נניח עסקה בשווי מיליון שקל: התשואה המבוססת על פער הריביות תיתן למשקיע הזר כ-22 אלף שקל בשנה לפני העלאת הריבית. כעת נבטל את הטבת המס עבור אותו המשקיע. משקיע זה יקבל כ-19 אלף שקלים לאחר ביטול הטבת המס או שיעור תשואה של 1.9%. כלומר, על אף שביטלנו את הטבת המס שיעור התשואה עדיין גבוה וזאת בשל פער הריביות הגדול בין ישראל לארה"ב. לכן, אין בביטול הטבת המס בכדי לבטל את כדאיות ההשקעה.
יש לציין שזהו רווח הנובע מפער הריביות בלבד אך מה עם שינוי שער החליפין? כיצד הוא תורם לכדאיות ההשקעה? בשלוש השנים האחרונות התשואה הממוצעת השנתית שנבעה משינוי שער החליפין להשקעה בשקל ביחס לדולר הגיעה לכ-2.3%. כלומר ל-19 אלף השקלים יש להוסיף כ-23 אלף שקלים שנבעו מהתחזקות השקל ביחס לדולר לאורך זמן. אגב, התשואה הממוצעת של האירו ביחס לשקל הגיעה בשלוש השנים האחרונות לכ-3.6%.
אפשר לחשב עוד כמה וכמה גרסאות אך בכל אחת מהן כדאיות ההשקעה בשקל לא מבוטלת גם במקרה הלא סביר שהפד' יעלה את הריבית וריבית בנק ישראל תישאר על כנה בתוספת התקנות החדשות של בנק ישראל.
אפשרות יותר סבירה שאכן גם התרחשה אתמול היא שבנק ישראל יעלה את הריבית וריבית הפד' תישאר על כנה ובמקרה כזה, הפער יגדל לכ-2.53%. אם נחזור לדוגמה מתחילת הסקירה, הרווח של המשקיעים הזרים יהיה עם ביטול הטבת המס וללא הרווח בשינוי שער החליפין כ-21 אלף שקלים, אידיאלי למשקיעים הזרים.
גם הודעת בנק ישראל על חיוב משקיעים זרים להשארת בטחונות בשווי 10% מחשבון המסחר שלהם, פוגעת ברווח אך עדיין לא מפחיתה דיו מכדאיות ההשקעה. לפי דוגמת המשקיע שהצגנו ההפסד, בהנחה של 100 אלף שקלים שאינם מספקים תשואה, יעמוד על סך של כ-4,000 שקלים, מה שיביא את אותו משקיע לרווח של כ-17 אלף שקלים עם העלאת הריבית. אם נצרף לכך את הרווח הנובע משינוי שער החליפין (כ-23 אלף שקלים) נגלה שהמשקיע הזר יכול להרוויח כ-40 אלף שקל כל שנה מהעסקה הדמיונית.
לכן, להערכתנו העלאת הריבית אינה משרתת את האינטרס הכלכלי של המשק. במקום זאת, יש להחיל על שוק הנדל"ן המבעבע הגבלות נקודתיות שיחליפו את העלאת הריבית ויבלמו את עליות המחירים במשק הישראלי.
למדנו לאחרונה ממקומות אחרים בעולם, שהתערבות והגבלות בשוק המט"ח אינם מצליחים לעצור את התחזקות המטבע המקומי. מדינות כמו ברזיל וקולומביה נקטו בצעדים דראסטיים אך המטבע המקומי שלהם התחזק. עם זאת, עדיין יש לבצע אותן כחלק ממאמץ כולל להביא לאיזונים הרצויים למשק הישראלי.
כתבו: גדי רגב מנכ"ל פינקסו מקבוצת Lembex ויפתח דרורי, סוחר בכיר בחברה.
- 4.י 26/01/2011 09:54הגב לתגובה זולא התווכח עם המספרים אבל: 1) פישר יכול ויעלה את אחוז הנזילות אם הדולר ימשיך לרדת וכך הרווח עלול להפור להפסד 2) הסיכון במזרח התיכון בעיקבות לבנון ומצריים עולה והפחד שעימות צבאי קרוב ישלח את הדולר למעלה. סך הכל מדובר בהשקעה ספקולטיבית עם שולי רווח נמוכים וסיכון גבוה ועלית הדולר בשבוע האחרון מחקה רווח של שנה. BIZPORTAL ממשיך להפיץ את הדעות של הספקולנטים שהמרו נגד הדולר ואלו מדברים מפוזיציה. ההשקעה הכדאית היום נמצאת בחברות הטכנולוגיה הנדל" ן והבנקים בארה" ב שכולם נסחרים עדין במחירי שפל. יסוף של מעבר ל3% בשער הדולר לא סביר ואילו לפיחות של 10-20% בשנה הקרובה הסיכוי בעיני הוא סביר בהחלט.
- 3.פינוקיו 25/01/2011 19:15הגב לתגובה זומה היה קורה לחישוב שלכם ולוודאות העיסקה אם רמת הבטחונות היתה עולה נומר ל-60% האם המשקיעים הזרים היו הולכים לעיסקה עם היו צריכים להיסתכן רק עם שינויי שער המרה?
- 2.סוחר על 25/01/2011 17:16הגב לתגובה זואז מה עושים שורט או לונג?
- 1.א 25/01/2011 16:53הגב לתגובה זוגם אני חושב שהעלאת ריבית לא מספיקה לבדה וחייבת לבוא עם התניות ונהלים שיגבילו את בועת הנדל" ן, אך זה מראה לנו כי הנגיד שלנו חושב ושומר על הכלכלה הישראלית.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
השקל מתחזק - מי נפגע ומי מרוויח?
שקל חזק עוזר ליבואנים (מסוימים) ומקשה על יצואנים - מי נמצא בכל צד של המטבע ואיך זה קשור לעונת הדוחות
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.5% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי.
נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק מאוד, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
נכון לעכשיו, רובן המכריע של החברות מגודרות. מרבית היצואניות והחברות בענף ההייטק מציינות כי הגידור שביצעו מעניק להן שקט יחסי עד הרבעון הראשון או השני של 2026. אולם ככל שהמגמה מתארכת והשקל ממשיך להתחזק, ההגנות האלו עלולות להישחק. שער ממוצע של 3.6-3.7 שקל לדולר שנראה הגיוני בשעתו, כבר רחוק מהמציאות של 3.2, והמשמעות היא שעם הזמן ההשפעה השלילית תחלחל לדוחות. גם יתרות המט"ח שנצברו בתקופות קודמות הולכות ומתרוקנות, מה שמעמיק את החשיפה.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המרוויחים
וכמו בכל דבר יש את הצד השני של המטבע. בהכללה גסה היבואנים נהנים מירידה של עלויות הרכש, בגלל שרכישת סחורות וחומרי גלם מחו"ל הופכת זולה יותר. יש להם ״יותר שקלים״ לקנות את הסחורה. לפעמים הם מצליחים לאכול לבד את העוגה בלי לגלגל את זה למטה אבל במקרים אחרים וכשהמגמה מתארכת זה מגיע גם אלינו, הצרכנים. מוצרים מיובאים, מכשירי חשמל, טיסות ושופינג נהיה זול יותר. שקל חזק פירושו כוח קנייה גבוה יותר, לפחות בטווח הקצר. עם זאת כמו שאמרנו, היתרון הזה לא מוחלט. רשתות הדיסקאונט המקומיות, כמו זול סטוק וגם מקס סטוק שאמורות לכאורה להנות מהתחזקות של המטבע נפגעות מזה: השקל החזק הופך את הייבוא לזול יותר גם למתחרים שלהן, ומכריח אותן להוריד מחירים כדי לשמור על נתח שוק. התוצאה היא שחיקה ברווחיות, גם אם המחזור לא בהכרח נפגע. זה גם הוביל את הענף למעין קונסלידציה כשיוחננוף שהחזיקה בזול סטוק נפטרה מהרשת ומכרה ליזמים חרדיים.
