6 קריטריונים פשוטים לבחירת אג"חים כיום - 3 ניירות לדוגמא
מדד התל בונד 20 אינו עוצר ולאחר זינוק של 2.28% מתחילת אוקטובר השלים עלייה של 12.5% מתחילת 2010. התשואה הפנימית של המדד היא כרגע 2.03% ברוטו צמוד מדד בלבד, ופער התשואה בין המדד לבין ממשלתי צמוד במח"מ דומה עומד על 1.38% בלבד.
בימים בהם התל בונד נסחר ברמות גבוהות כ"כ, יש לשים לב לפרמטרים החשובים בבחירת איגרת-החוב.
דירוג
ידוע לכל שככל שדירוג האג"ח גבוה יותר - כך התשואה לפדיון נמוכה יותר; יחד עם זאת חשוב לזכור כי אג"ח ללא דירוג אינה בהכרח אג"ח לא איכותית. לעיתים אגרת-חוב אינה מדורגת פשוט משום שלעיתים מעדיפות החברות שהנפיקו את סדרת האג"ח לחסוך בהוצאות ולא לשלם בעבור הדירוג (מדובר בסכומים לא מבוטלים).
כאשר מדובר בחברות יציבות, מבוססות, בעלות מוניטין טוב בשוק ההון, שרוב הנתונים הכלכליים אודותיהן חיוביים ואשר נותנות ביטחונות טובים - ניתן לרכוש אג"ח שלהן גם אם אין אלה בעלות דירוג.
מח"מ
ככל שמח"מ אג"ח ארוך יותר - ידרוש המשקיע פיצוי בדמות תשואה גבוהה יותר. אג"ח שציינתי בעלות מח"מ נמוך יותר מממוצע מדד התל בונד 20, דבר המפחית את הסיכון של אג"ח.
תשואה ברוטו לפדיון
התשואה לפדיון באג"ח גבוהה יותר ממדד התל בונד כיוון שחלקן לא מדורגות ובחלקן אין שעבודים; ואולם התשואה לפדיון בהן גבוהה בממוצע ב-3.12% מתשואת מדד התל בונד!
פער תשואה מממשלתי
פער התשואה מממשלתי עומד בממוצע על 4.5%, הדבר נובע בין היתר מהתשואה האפסית של אג"ח הממשלתיות אך אינו מעיד על חשש להחזר הקרן והריבית באג"ח הקונצרניות.
בטחונות
למרבית אג"ח שציינתי קיימים בטחונות טובים. הדבר מחפה על העובדה שאג"ח אלו אינן מדורגות ומוריד מאוד את הסבירות לבעיות בהחזר תשלומי האג"ח.
תחום פעילות
חשוב מאוד לגוון ולקנות אג"ח של חברות מתחומי פעילות שונים היות והדבר מפחית את הסיכון בתיק ההשקעות.
הדבר הנכון כעת - אחת משתי אפשרויות
כאשר מדד התל בונד 20 מספק תשואה נמוכה כל כך, זהו הזמן הנכון להשקיע באחת משתי האפשרויות הבאות:
א) לרכוש אגרות-חוב קונצרניות צמודות שאינן מדורגות - אך נותנות ביטחונות טובים למחזיקים בהן;
ב) לרכוש אגרות-חוב קונצרניות מדורגות ללא בטחונות המהוות אלטרנטיבה ראויה למדד התל בונד.
להלן דוגמאות לאגרות-חוב מעין אלו:
לסיכום:
מדד התל בונד מעניק כעת תשואה נטו דלה (בנטרול עמלות ניירות-ערך, דמי ניהול ומס). בכדי להשביח את תיק ההשקעות יש לבחור אגרות-חוב מדורגות ללא ביטחונות ולהיפך. אגרות-חוב אלה ישפרו את התשואה של תיק ההשקעות, אך חשוב ביותר להתייעץ עם איש השקעות מומחה בבחירת אגרות-החוב המתאימות.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות - בעל ניסיון של למעלה מ-11 שנים בשוק ההון ומעניק ייעוץ השקעות מקצועי ואובייקטיבי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים.
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 1.יוני 26/06/2011 19:55הגב לתגובה זוסיון, אחרי כל הניתוחים שעשית, אתה המלצת על קמן ג' בתקופה שנסחר ב 105 אג' . כעבור 10 חודשים מהמלצתך הנייר נסחר ב 75 אג' . אתה גרמת לאנשים להפסד של 35% בתוך פחות משנה. האם יועץ מנוסה ומקצועי כמוך לא הייה אמור לצפות לזה? אני חושב שזו דוגמא למוינת למה שווה ניתוח של יועץ זה או אחר.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
