6 קריטריונים פשוטים לבחירת אג"חים כיום - 3 ניירות לדוגמא

מה עושים כאשר התל-בונד 20 נמצא בשיא?
סיון ליימן | (1)

מדד התל בונד 20 אינו עוצר ולאחר זינוק של 2.28% מתחילת אוקטובר השלים עלייה של 12.5% מתחילת 2010. התשואה הפנימית של המדד היא כרגע 2.03% ברוטו צמוד מדד בלבד, ופער התשואה בין המדד לבין ממשלתי צמוד במח"מ דומה עומד על 1.38% בלבד.

בימים בהם התל בונד נסחר ברמות גבוהות כ"כ, יש לשים לב לפרמטרים החשובים בבחירת איגרת-החוב.

דירוג

ידוע לכל שככל שדירוג האג"ח גבוה יותר - כך התשואה לפדיון נמוכה יותר; יחד עם זאת חשוב לזכור כי אג"ח ללא דירוג אינה בהכרח אג"ח לא איכותית. לעיתים אגרת-חוב אינה מדורגת פשוט משום שלעיתים מעדיפות החברות שהנפיקו את סדרת האג"ח לחסוך בהוצאות ולא לשלם בעבור הדירוג (מדובר בסכומים לא מבוטלים).

כאשר מדובר בחברות יציבות, מבוססות, בעלות מוניטין טוב בשוק ההון, שרוב הנתונים הכלכליים אודותיהן חיוביים ואשר נותנות ביטחונות טובים - ניתן לרכוש אג"ח שלהן גם אם אין אלה בעלות דירוג.

מח"מ

ככל שמח"מ אג"ח ארוך יותר - ידרוש המשקיע פיצוי בדמות תשואה גבוהה יותר. אג"ח שציינתי בעלות מח"מ נמוך יותר מממוצע מדד התל בונד 20, דבר המפחית את הסיכון של אג"ח.

תשואה ברוטו לפדיון

התשואה לפדיון באג"ח גבוהה יותר ממדד התל בונד כיוון שחלקן לא מדורגות ובחלקן אין שעבודים; ואולם התשואה לפדיון בהן גבוהה בממוצע ב-3.12% מתשואת מדד התל בונד!

פער תשואה מממשלתי

פער התשואה מממשלתי עומד בממוצע על 4.5%, הדבר נובע בין היתר מהתשואה האפסית של אג"ח הממשלתיות אך אינו מעיד על חשש להחזר הקרן והריבית באג"ח הקונצרניות.

בטחונות

למרבית אג"ח שציינתי קיימים בטחונות טובים. הדבר מחפה על העובדה שאג"ח אלו אינן מדורגות ומוריד מאוד את הסבירות לבעיות בהחזר תשלומי האג"ח.

תחום פעילות

חשוב מאוד לגוון ולקנות אג"ח של חברות מתחומי פעילות שונים היות והדבר מפחית את הסיכון בתיק ההשקעות.

הדבר הנכון כעת - אחת משתי אפשרויות

כאשר מדד התל בונד 20 מספק תשואה נמוכה כל כך, זהו הזמן הנכון להשקיע באחת משתי האפשרויות הבאות:

א) לרכוש אגרות-חוב קונצרניות צמודות שאינן מדורגות - אך נותנות ביטחונות טובים למחזיקים בהן;

ב) לרכוש אגרות-חוב קונצרניות מדורגות ללא בטחונות המהוות אלטרנטיבה ראויה למדד התל בונד.

להלן דוגמאות לאגרות-חוב מעין אלו:

לסיכום:

מדד התל בונד מעניק כעת תשואה נטו דלה (בנטרול עמלות ניירות-ערך, דמי ניהול ומס). בכדי להשביח את תיק ההשקעות יש לבחור אגרות-חוב מדורגות ללא ביטחונות ולהיפך. אגרות-חוב אלה ישפרו את התשואה של תיק ההשקעות, אך חשוב ביותר להתייעץ עם איש השקעות מומחה בבחירת אגרות-החוב המתאימות.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות - בעל ניסיון של למעלה מ-11 שנים בשוק ההון ומעניק ייעוץ השקעות מקצועי ואובייקטיבי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים.

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יוני 26/06/2011 19:55
    הגב לתגובה זו
    סיון, אחרי כל הניתוחים שעשית, אתה המלצת על קמן ג' בתקופה שנסחר ב 105 אג' . כעבור 10 חודשים מהמלצתך הנייר נסחר ב 75 אג' . אתה גרמת לאנשים להפסד של 35% בתוך פחות משנה. האם יועץ מנוסה ומקצועי כמוך לא הייה אמור לצפות לזה? אני חושב שזו דוגמא למוינת למה שווה ניתוח של יועץ זה או אחר.
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים

הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי

ליאור דנקנר |

הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.

הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.

לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע

בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.

כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.

הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.