6 קריטריונים פשוטים לבחירת אג"חים כיום - 3 ניירות לדוגמא
מדד התל בונד 20 אינו עוצר ולאחר זינוק של 2.28% מתחילת אוקטובר השלים עלייה של 12.5% מתחילת 2010. התשואה הפנימית של המדד היא כרגע 2.03% ברוטו צמוד מדד בלבד, ופער התשואה בין המדד לבין ממשלתי צמוד במח"מ דומה עומד על 1.38% בלבד.
בימים בהם התל בונד נסחר ברמות גבוהות כ"כ, יש לשים לב לפרמטרים החשובים בבחירת איגרת-החוב.
דירוג
ידוע לכל שככל שדירוג האג"ח גבוה יותר - כך התשואה לפדיון נמוכה יותר; יחד עם זאת חשוב לזכור כי אג"ח ללא דירוג אינה בהכרח אג"ח לא איכותית. לעיתים אגרת-חוב אינה מדורגת פשוט משום שלעיתים מעדיפות החברות שהנפיקו את סדרת האג"ח לחסוך בהוצאות ולא לשלם בעבור הדירוג (מדובר בסכומים לא מבוטלים).
כאשר מדובר בחברות יציבות, מבוססות, בעלות מוניטין טוב בשוק ההון, שרוב הנתונים הכלכליים אודותיהן חיוביים ואשר נותנות ביטחונות טובים - ניתן לרכוש אג"ח שלהן גם אם אין אלה בעלות דירוג.
מח"מ
ככל שמח"מ אג"ח ארוך יותר - ידרוש המשקיע פיצוי בדמות תשואה גבוהה יותר. אג"ח שציינתי בעלות מח"מ נמוך יותר מממוצע מדד התל בונד 20, דבר המפחית את הסיכון של אג"ח.
תשואה ברוטו לפדיון
התשואה לפדיון באג"ח גבוהה יותר ממדד התל בונד כיוון שחלקן לא מדורגות ובחלקן אין שעבודים; ואולם התשואה לפדיון בהן גבוהה בממוצע ב-3.12% מתשואת מדד התל בונד!
פער תשואה מממשלתי
פער התשואה מממשלתי עומד בממוצע על 4.5%, הדבר נובע בין היתר מהתשואה האפסית של אג"ח הממשלתיות אך אינו מעיד על חשש להחזר הקרן והריבית באג"ח הקונצרניות.
בטחונות
למרבית אג"ח שציינתי קיימים בטחונות טובים. הדבר מחפה על העובדה שאג"ח אלו אינן מדורגות ומוריד מאוד את הסבירות לבעיות בהחזר תשלומי האג"ח.
תחום פעילות
חשוב מאוד לגוון ולקנות אג"ח של חברות מתחומי פעילות שונים היות והדבר מפחית את הסיכון בתיק ההשקעות.
הדבר הנכון כעת - אחת משתי אפשרויות
כאשר מדד התל בונד 20 מספק תשואה נמוכה כל כך, זהו הזמן הנכון להשקיע באחת משתי האפשרויות הבאות:
א) לרכוש אגרות-חוב קונצרניות צמודות שאינן מדורגות - אך נותנות ביטחונות טובים למחזיקים בהן;
ב) לרכוש אגרות-חוב קונצרניות מדורגות ללא בטחונות המהוות אלטרנטיבה ראויה למדד התל בונד.
להלן דוגמאות לאגרות-חוב מעין אלו:
לסיכום:
מדד התל בונד מעניק כעת תשואה נטו דלה (בנטרול עמלות ניירות-ערך, דמי ניהול ומס). בכדי להשביח את תיק ההשקעות יש לבחור אגרות-חוב מדורגות ללא ביטחונות ולהיפך. אגרות-חוב אלה ישפרו את התשואה של תיק ההשקעות, אך חשוב ביותר להתייעץ עם איש השקעות מומחה בבחירת אגרות-החוב המתאימות.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות - בעל ניסיון של למעלה מ-11 שנים בשוק ההון ומעניק ייעוץ השקעות מקצועי ואובייקטיבי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים.
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 1.יוני 26/06/2011 19:55הגב לתגובה זוסיון, אחרי כל הניתוחים שעשית, אתה המלצת על קמן ג' בתקופה שנסחר ב 105 אג' . כעבור 10 חודשים מהמלצתך הנייר נסחר ב 75 אג' . אתה גרמת לאנשים להפסד של 35% בתוך פחות משנה. האם יועץ מנוסה ומקצועי כמוך לא הייה אמור לצפות לזה? אני חושב שזו דוגמא למוינת למה שווה ניתוח של יועץ זה או אחר.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
