6 קריטריונים פשוטים לבחירת אג"חים כיום - 3 ניירות לדוגמא

מה עושים כאשר התל-בונד 20 נמצא בשיא?
סיון ליימן | (1)

מדד התל בונד 20 אינו עוצר ולאחר זינוק של 2.28% מתחילת אוקטובר השלים עלייה של 12.5% מתחילת 2010. התשואה הפנימית של המדד היא כרגע 2.03% ברוטו צמוד מדד בלבד, ופער התשואה בין המדד לבין ממשלתי צמוד במח"מ דומה עומד על 1.38% בלבד.

בימים בהם התל בונד נסחר ברמות גבוהות כ"כ, יש לשים לב לפרמטרים החשובים בבחירת איגרת-החוב.

דירוג

ידוע לכל שככל שדירוג האג"ח גבוה יותר - כך התשואה לפדיון נמוכה יותר; יחד עם זאת חשוב לזכור כי אג"ח ללא דירוג אינה בהכרח אג"ח לא איכותית. לעיתים אגרת-חוב אינה מדורגת פשוט משום שלעיתים מעדיפות החברות שהנפיקו את סדרת האג"ח לחסוך בהוצאות ולא לשלם בעבור הדירוג (מדובר בסכומים לא מבוטלים).

כאשר מדובר בחברות יציבות, מבוססות, בעלות מוניטין טוב בשוק ההון, שרוב הנתונים הכלכליים אודותיהן חיוביים ואשר נותנות ביטחונות טובים - ניתן לרכוש אג"ח שלהן גם אם אין אלה בעלות דירוג.

מח"מ

ככל שמח"מ אג"ח ארוך יותר - ידרוש המשקיע פיצוי בדמות תשואה גבוהה יותר. אג"ח שציינתי בעלות מח"מ נמוך יותר מממוצע מדד התל בונד 20, דבר המפחית את הסיכון של אג"ח.

תשואה ברוטו לפדיון

התשואה לפדיון באג"ח גבוהה יותר ממדד התל בונד כיוון שחלקן לא מדורגות ובחלקן אין שעבודים; ואולם התשואה לפדיון בהן גבוהה בממוצע ב-3.12% מתשואת מדד התל בונד!

פער תשואה מממשלתי

פער התשואה מממשלתי עומד בממוצע על 4.5%, הדבר נובע בין היתר מהתשואה האפסית של אג"ח הממשלתיות אך אינו מעיד על חשש להחזר הקרן והריבית באג"ח הקונצרניות.

בטחונות

למרבית אג"ח שציינתי קיימים בטחונות טובים. הדבר מחפה על העובדה שאג"ח אלו אינן מדורגות ומוריד מאוד את הסבירות לבעיות בהחזר תשלומי האג"ח.

תחום פעילות

חשוב מאוד לגוון ולקנות אג"ח של חברות מתחומי פעילות שונים היות והדבר מפחית את הסיכון בתיק ההשקעות.

הדבר הנכון כעת - אחת משתי אפשרויות

כאשר מדד התל בונד 20 מספק תשואה נמוכה כל כך, זהו הזמן הנכון להשקיע באחת משתי האפשרויות הבאות:

א) לרכוש אגרות-חוב קונצרניות צמודות שאינן מדורגות - אך נותנות ביטחונות טובים למחזיקים בהן;

ב) לרכוש אגרות-חוב קונצרניות מדורגות ללא בטחונות המהוות אלטרנטיבה ראויה למדד התל בונד.

להלן דוגמאות לאגרות-חוב מעין אלו:

לסיכום:

מדד התל בונד מעניק כעת תשואה נטו דלה (בנטרול עמלות ניירות-ערך, דמי ניהול ומס). בכדי להשביח את תיק ההשקעות יש לבחור אגרות-חוב מדורגות ללא ביטחונות ולהיפך. אגרות-חוב אלה ישפרו את התשואה של תיק ההשקעות, אך חשוב ביותר להתייעץ עם איש השקעות מומחה בבחירת אגרות-החוב המתאימות.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות - בעל ניסיון של למעלה מ-11 שנים בשוק ההון ומעניק ייעוץ השקעות מקצועי ואובייקטיבי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים.

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יוני 26/06/2011 19:55
    הגב לתגובה זו
    סיון, אחרי כל הניתוחים שעשית, אתה המלצת על קמן ג' בתקופה שנסחר ב 105 אג' . כעבור 10 חודשים מהמלצתך הנייר נסחר ב 75 אג' . אתה גרמת לאנשים להפסד של 35% בתוך פחות משנה. האם יועץ מנוסה ומקצועי כמוך לא הייה אמור לצפות לזה? אני חושב שזו דוגמא למוינת למה שווה ניתוח של יועץ זה או אחר.
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הסתדרות

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".

בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.

בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.

בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.

על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.