על המדד שבו רצוי שתתכוננו לירידות - זה עלול לכאוב
שנת 2010 מסתמנת עד עתה כשנה מצוינת לשוק אג"ח הממשלתיות. בעוד מדד ת"א 100 השלים עלייה מזערית של 2% מתחילת השנה, עלו אג"ח הממשלתיות השקליות בריבית קבועה והצמודות הארוכות שמועד פדיונן מעל 5 שנים בכ-10% בממוצע, ואג"ח הממשלתיות שמועד פדיונן בין 2-5 שנים בכ-5% בממוצע.
הסיבות לעליות השערים המרשימות במדדי האג"ח הממשלתי:
- ריבית נמוכה בפקדונות: אג"ח הממשלתיות נתפשות ע"י ציבור המשקיעים כאלטרנטיבה טובה לריביות הזעומות בפקדונות בבנק. הריבית הנמוכה הינה תוצר לריבית הנמוכה במשק הישראלי בפרט (1.75%) והעולמי בכלל (0.25% בארה"ב)
- חשש מפני חזרה של העולם למיתון: מושך את המשקיעים להשקעות סולידיות במיוחד דוגמת אג"ח ממשלתיות ובמקביל מרחיק את המשקיעים ממניות.
- גיוסים גדולים בקרנות הנאמנות המתמחות באג"ח ממשלתי: מתחילת השנה גייסו הקרנות סכום של קרוב ל-1.6 מיליארד שקלים.
האם צפויה המגמה החיובית בשוק אג"ח הממשלתיות להימשך? התשובה שלילית - מהסיבות הבאות:
- ריבית בנק ישראל צפויה להמשיך ולעלות, בין היתר, כדי לעצור את עליית מחירי הדירות. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוגוסט ב-0.5% מעל לציפיות האנליסטים, כאשר גם הפעם תרם סעיף הדיור תרומה משמעותית לעליית המדד. עליית הריבית ע"י נגיד בנק ישראל צפויה לגרום להפסדי הון למחזיקי אג"ח הממשלתיות
- התשואות לפדיון באג"ח הממשלתיות נמוכות מאוד - כך לדוגמא מי שרוכש גליל 5470 (צמוד מדד) שמועד פדיונו ב-2013 יזכה לתשואה שלילית נטו של 1.78%!
- ברמת תשואות נמוכה כל כך, עם סבירות גבוהה להפסדי הון - קיימת עדיפות למניות על רקע ההערכות שהכלכלה העולמית צפויה לצמוח (אם כי באיטיות) ולא לחזור למיתון.
- כאשר הציבור יראה הפסדי הון באג"ח הממשלתיות הוא עשוי למהר לממש את ההחזקה באג"ח- דבר שעשוי להחריף את הירידות.
לסיכום:
שוק אג"ח הממשלתיות עלה בצורה חדה מתחילת השנה והתשואות באג"ח הממשלתיות נמוכות ברמה היסטורית ואינן אטרקטיביות. נגיד בנק ישראל צפוי להמשיך ולהעלות את ריבית בנק ישראל בכדי לנסות לקרר את מחירי הנדל"ן המאמירים.
פרמטרים אלו צפויים להביא לשינוי מגמה שיבוא לידי ביטוי בירידות שערים לא מבוטלות באג"ח הממשלתיות. לפיכך, מומלץ לצמצם חשיפה לאג"ח הממשלתיות (במיוחד הארוכות) ולהשאיר יתרת מזומן בחשבון עד שהתשואות באג"ח הממשלתיות ישובו להיות מעניינות או לעבור להשקעה ברמת סיכון גבוהה יותר כמו אג"ח קונצרניות או מניות.
הכותב הוא סיון ליימן, יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל-11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית קרית אונו
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
