על המדד שבו רצוי שתתכוננו לירידות - זה עלול לכאוב
שנת 2010 מסתמנת עד עתה כשנה מצוינת לשוק אג"ח הממשלתיות. בעוד מדד ת"א 100 השלים עלייה מזערית של 2% מתחילת השנה, עלו אג"ח הממשלתיות השקליות בריבית קבועה והצמודות הארוכות שמועד פדיונן מעל 5 שנים בכ-10% בממוצע, ואג"ח הממשלתיות שמועד פדיונן בין 2-5 שנים בכ-5% בממוצע.
הסיבות לעליות השערים המרשימות במדדי האג"ח הממשלתי:
- ריבית נמוכה בפקדונות: אג"ח הממשלתיות נתפשות ע"י ציבור המשקיעים כאלטרנטיבה טובה לריביות הזעומות בפקדונות בבנק. הריבית הנמוכה הינה תוצר לריבית הנמוכה במשק הישראלי בפרט (1.75%) והעולמי בכלל (0.25% בארה"ב)
- חשש מפני חזרה של העולם למיתון: מושך את המשקיעים להשקעות סולידיות במיוחד דוגמת אג"ח ממשלתיות ובמקביל מרחיק את המשקיעים ממניות.
- גיוסים גדולים בקרנות הנאמנות המתמחות באג"ח ממשלתי: מתחילת השנה גייסו הקרנות סכום של קרוב ל-1.6 מיליארד שקלים.
האם צפויה המגמה החיובית בשוק אג"ח הממשלתיות להימשך? התשובה שלילית - מהסיבות הבאות:
- ריבית בנק ישראל צפויה להמשיך ולעלות, בין היתר, כדי לעצור את עליית מחירי הדירות. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוגוסט ב-0.5% מעל לציפיות האנליסטים, כאשר גם הפעם תרם סעיף הדיור תרומה משמעותית לעליית המדד. עליית הריבית ע"י נגיד בנק ישראל צפויה לגרום להפסדי הון למחזיקי אג"ח הממשלתיות
- התשואות לפדיון באג"ח הממשלתיות נמוכות מאוד - כך לדוגמא מי שרוכש גליל 5470 (צמוד מדד) שמועד פדיונו ב-2013 יזכה לתשואה שלילית נטו של 1.78%!
- ברמת תשואות נמוכה כל כך, עם סבירות גבוהה להפסדי הון - קיימת עדיפות למניות על רקע ההערכות שהכלכלה העולמית צפויה לצמוח (אם כי באיטיות) ולא לחזור למיתון.
- כאשר הציבור יראה הפסדי הון באג"ח הממשלתיות הוא עשוי למהר לממש את ההחזקה באג"ח- דבר שעשוי להחריף את הירידות.
לסיכום:
שוק אג"ח הממשלתיות עלה בצורה חדה מתחילת השנה והתשואות באג"ח הממשלתיות נמוכות ברמה היסטורית ואינן אטרקטיביות. נגיד בנק ישראל צפוי להמשיך ולהעלות את ריבית בנק ישראל בכדי לנסות לקרר את מחירי הנדל"ן המאמירים.
פרמטרים אלו צפויים להביא לשינוי מגמה שיבוא לידי ביטוי בירידות שערים לא מבוטלות באג"ח הממשלתיות. לפיכך, מומלץ לצמצם חשיפה לאג"ח הממשלתיות (במיוחד הארוכות) ולהשאיר יתרת מזומן בחשבון עד שהתשואות באג"ח הממשלתיות ישובו להיות מעניינות או לעבור להשקעה ברמת סיכון גבוהה יותר כמו אג"ח קונצרניות או מניות.
הכותב הוא סיון ליימן, יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל-11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית קרית אונו
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
