על המדד שבו רצוי שתתכוננו לירידות - זה עלול לכאוב
שנת 2010 מסתמנת עד עתה כשנה מצוינת לשוק אג"ח הממשלתיות. בעוד מדד ת"א 100 השלים עלייה מזערית של 2% מתחילת השנה, עלו אג"ח הממשלתיות השקליות בריבית קבועה והצמודות הארוכות שמועד פדיונן מעל 5 שנים בכ-10% בממוצע, ואג"ח הממשלתיות שמועד פדיונן בין 2-5 שנים בכ-5% בממוצע.
הסיבות לעליות השערים המרשימות במדדי האג"ח הממשלתי:
- ריבית נמוכה בפקדונות: אג"ח הממשלתיות נתפשות ע"י ציבור המשקיעים כאלטרנטיבה טובה לריביות הזעומות בפקדונות בבנק. הריבית הנמוכה הינה תוצר לריבית הנמוכה במשק הישראלי בפרט (1.75%) והעולמי בכלל (0.25% בארה"ב)
- חשש מפני חזרה של העולם למיתון: מושך את המשקיעים להשקעות סולידיות במיוחד דוגמת אג"ח ממשלתיות ובמקביל מרחיק את המשקיעים ממניות.
- גיוסים גדולים בקרנות הנאמנות המתמחות באג"ח ממשלתי: מתחילת השנה גייסו הקרנות סכום של קרוב ל-1.6 מיליארד שקלים.
האם צפויה המגמה החיובית בשוק אג"ח הממשלתיות להימשך? התשובה שלילית - מהסיבות הבאות:
- ריבית בנק ישראל צפויה להמשיך ולעלות, בין היתר, כדי לעצור את עליית מחירי הדירות. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוגוסט ב-0.5% מעל לציפיות האנליסטים, כאשר גם הפעם תרם סעיף הדיור תרומה משמעותית לעליית המדד. עליית הריבית ע"י נגיד בנק ישראל צפויה לגרום להפסדי הון למחזיקי אג"ח הממשלתיות
- התשואות לפדיון באג"ח הממשלתיות נמוכות מאוד - כך לדוגמא מי שרוכש גליל 5470 (צמוד מדד) שמועד פדיונו ב-2013 יזכה לתשואה שלילית נטו של 1.78%!
- ברמת תשואות נמוכה כל כך, עם סבירות גבוהה להפסדי הון - קיימת עדיפות למניות על רקע ההערכות שהכלכלה העולמית צפויה לצמוח (אם כי באיטיות) ולא לחזור למיתון.
- כאשר הציבור יראה הפסדי הון באג"ח הממשלתיות הוא עשוי למהר לממש את ההחזקה באג"ח- דבר שעשוי להחריף את הירידות.
לסיכום:
שוק אג"ח הממשלתיות עלה בצורה חדה מתחילת השנה והתשואות באג"ח הממשלתיות נמוכות ברמה היסטורית ואינן אטרקטיביות. נגיד בנק ישראל צפוי להמשיך ולהעלות את ריבית בנק ישראל בכדי לנסות לקרר את מחירי הנדל"ן המאמירים.
פרמטרים אלו צפויים להביא לשינוי מגמה שיבוא לידי ביטוי בירידות שערים לא מבוטלות באג"ח הממשלתיות. לפיכך, מומלץ לצמצם חשיפה לאג"ח הממשלתיות (במיוחד הארוכות) ולהשאיר יתרת מזומן בחשבון עד שהתשואות באג"ח הממשלתיות ישובו להיות מעניינות או לעבור להשקעה ברמת סיכון גבוהה יותר כמו אג"ח קונצרניות או מניות.
הכותב הוא סיון ליימן, יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל-11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית קרית אונו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
