על המדד שבו רצוי שתתכוננו לירידות - זה עלול לכאוב
שנת 2010 מסתמנת עד עתה כשנה מצוינת לשוק אג"ח הממשלתיות. בעוד מדד ת"א 100 השלים עלייה מזערית של 2% מתחילת השנה, עלו אג"ח הממשלתיות השקליות בריבית קבועה והצמודות הארוכות שמועד פדיונן מעל 5 שנים בכ-10% בממוצע, ואג"ח הממשלתיות שמועד פדיונן בין 2-5 שנים בכ-5% בממוצע.
הסיבות לעליות השערים המרשימות במדדי האג"ח הממשלתי:
- ריבית נמוכה בפקדונות: אג"ח הממשלתיות נתפשות ע"י ציבור המשקיעים כאלטרנטיבה טובה לריביות הזעומות בפקדונות בבנק. הריבית הנמוכה הינה תוצר לריבית הנמוכה במשק הישראלי בפרט (1.75%) והעולמי בכלל (0.25% בארה"ב)
- חשש מפני חזרה של העולם למיתון: מושך את המשקיעים להשקעות סולידיות במיוחד דוגמת אג"ח ממשלתיות ובמקביל מרחיק את המשקיעים ממניות.
- גיוסים גדולים בקרנות הנאמנות המתמחות באג"ח ממשלתי: מתחילת השנה גייסו הקרנות סכום של קרוב ל-1.6 מיליארד שקלים.
האם צפויה המגמה החיובית בשוק אג"ח הממשלתיות להימשך? התשובה שלילית - מהסיבות הבאות:
- ריבית בנק ישראל צפויה להמשיך ולעלות, בין היתר, כדי לעצור את עליית מחירי הדירות. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוגוסט ב-0.5% מעל לציפיות האנליסטים, כאשר גם הפעם תרם סעיף הדיור תרומה משמעותית לעליית המדד. עליית הריבית ע"י נגיד בנק ישראל צפויה לגרום להפסדי הון למחזיקי אג"ח הממשלתיות
- התשואות לפדיון באג"ח הממשלתיות נמוכות מאוד - כך לדוגמא מי שרוכש גליל 5470 (צמוד מדד) שמועד פדיונו ב-2013 יזכה לתשואה שלילית נטו של 1.78%!
- ברמת תשואות נמוכה כל כך, עם סבירות גבוהה להפסדי הון - קיימת עדיפות למניות על רקע ההערכות שהכלכלה העולמית צפויה לצמוח (אם כי באיטיות) ולא לחזור למיתון.
- כאשר הציבור יראה הפסדי הון באג"ח הממשלתיות הוא עשוי למהר לממש את ההחזקה באג"ח- דבר שעשוי להחריף את הירידות.
לסיכום:
שוק אג"ח הממשלתיות עלה בצורה חדה מתחילת השנה והתשואות באג"ח הממשלתיות נמוכות ברמה היסטורית ואינן אטרקטיביות. נגיד בנק ישראל צפוי להמשיך ולהעלות את ריבית בנק ישראל בכדי לנסות לקרר את מחירי הנדל"ן המאמירים.
פרמטרים אלו צפויים להביא לשינוי מגמה שיבוא לידי ביטוי בירידות שערים לא מבוטלות באג"ח הממשלתיות. לפיכך, מומלץ לצמצם חשיפה לאג"ח הממשלתיות (במיוחד הארוכות) ולהשאיר יתרת מזומן בחשבון עד שהתשואות באג"ח הממשלתיות ישובו להיות מעניינות או לעבור להשקעה ברמת סיכון גבוהה יותר כמו אג"ח קונצרניות או מניות.
הכותב הוא סיון ליימן, יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל-11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית קרית אונו
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״
״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף
לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.
״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.
״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.
״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.
