שנת תש"ע שהסתיימה הייתה ללא ספק שנת הגז והנפט, שנה שבה משקיעים רבים נהרו לעבר השותפויות השונות שצצו כמו פטריות אחרי הגשם כדי להשתתף בחלום הגז והנפט. הרוב המכריע של המשקיעים הם משקיעים פרטיים המנסים לרכב על גל ההצלחה בסקטור בתקופה שלאחר תגלית 'תמר'.

מנגד, גופים מוסדיים ובתי השקעות גדולים מעדיפים שלא לקחת חלק במשחק, אם זה בגלל ההעדפה ללכת על חברות תזרימיות ואם זה בגלל החשש מביקורת קשה במידה והשקעה מסוימת תעלה על שרטון. בתוך הסבך הזה, שלמה מאיר, מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות די.בי.אם (DBM) הוא עוף חריג בעולם הזה אשר לא מהסס להשקיע בסקטור 'המוקצה' וסבור שמנהל השקעות טוב צריך לזהות גם טרנד בשוק.

כמי ששוחה נגד הזרם הפך מאיר בעל כורחו למעין גורו השקעות בתחום הנפט. כל מי שרוצה להיכנס לענף הנפט יודע שעליו לעבור דרך די.בי.אם ולקבל את 'ברכת הדרך' בהנפקה. מאיר לא יהסס להשקיע מיליוני שקלים בהנפקות שבהן הוא מזהה אפסייד בעתיד. בחודשים האחרונים עסוק מאיר יותר ויותר בפגישות ודיונים בתחום הנפט אשר הולכים ותופסים חלק נכבד ומשמעותי יותר בפעילותו, על חשבון הפעילות השוטפת.

בראיון ל-Bizportal ערב השנה החדשה מסביר מאיר כיצד נכנס לתחום הנפט, כיצד הוא רואה את עתידה של ישראל כנסיכות של גז טבעי ומעריך כי התגליות שנתגלו עד כה, הן רק קצה הקרחון אשר עשוי בעתיד להטות את משקל הכובד של הכלכלה המקומית. מאיר לא חוסך ביקורת גם כלפי בתי השקעות המקובעים נגד השקעה בסקטור וחושב שמנהל השקעות טוב צריך לא רק להשתמש במודלים כלכליים אלא לזהות טרנדים בשוק.

שלמה, איך הרומן שלך עם סקטור הנפט החל?

"הסיפור התחיל כשהכל היה גלוי וכתוב וכל אחד היה יכול לראות את זה. בטרם קידוח 'תמר' היו סקרים סיסמיים שביצעה נובל שמונחים אצלי במגירה. הם אמרו שהם רואים מבנים גדולים מאוד של גז ברישיון 'תמר' ומבנים גדולים יותר במבנה 'לוויתן'. לא עשיתי עם זה כלום כי לאורך ההיסטוריה היו תחזיות של נפט וגז.

מאיר ממשיך: "אחרי תגלית תמר חשבתי לעצמי שאם הם צדקו ב-50%, אז כנראה שיהיה גז גם ב'לוויתן'. רציו יהש עשתה אז הנפקה והיו 15 מיליארד כתבי אופציות שקיבלו משקיעים בחינם. גם הם וגם המניה נסחרו באגורה אחת. היה לי ברור שיש כאן ספקולנטים שרצו לממש רווחים לעומת עובדות כתובות וזה היה כשל שוק ו-DBM רכשה כמויות גדולות של אופציות. בהמשך, התיאוריה התממשה כי היה ברור שהתוצאות הסייסמיות טובות".

לדברי מאיר: "אחרי שהתוצאות כבר התפרסמו התחלתי לצרוח בכל מקום 'רציו, רציו'. מנהלי השקעות אמרו לי לעשות שורט על המניות כי הן מסוכנות אבל הלכתי נגד הטענה הזאת והיה לי ברור ש'לוויתן' הוא תגלית, כל זה בגלל הדוחות שנובל פרסמה לפני תגלית 'תמר'.

ועכשיו, אחרי העלייה החדה של רציו בשנה החולפת, אתה עדיין מזהה אפסייד בנייר?

"לדעתי, אם התחזיות של הגז יתממשו בתוספת של פוטנציאל הנפט, אז רציו היא עדיין בתמחור חסר".

"הוא לא שרלטן, ולא להטוטן בורסה"

אחת מההחזקות העיקריות של שלמה מאיר ו-DBM היא בחברת גלוב אקספ יהש, שותפות חיפוש נפט שהונפקה בשנה החולפת ובבית ההשקעות מאמינים גדולים בפוטנציאל שלה. על פי הערכות, DBM מחזיקה למעלה מ-20% מהשותפות.

מה מצאתם בגלוב שגרם לכם להשקיע כסף רב?

"בגלוב אני פגשתי בן אדם בעל ניסיון של 40 שנה בתחום חיפושי הנפט", מסביר מאיר המתכוון לגיאולוג השותפות ד"ר ברוך דרין. "הוא היה במכון הנפט הלאומי וחברת חיפושי הנפט הלאומית שעסק כל חייו בתחום וכתב דוחות על כל קידוחי הנפט בישראל בים וביבשה. הוא הגיע לבורסה כדי ליישם את המסקנות שלו".

מאיר ממשיך: "כאשר נפגשתי איתו ראיתי בן אדם שהוא לא שרלטן ולא להטוטן בורסה ולדעתי הוא אחד מבעלי המקצוע הטובים בישראל ואני מאמין בו".

לדברי מאיר, גלוב טומנת בחובה פוטנציאל מיידי ברגע שתתחיל לקדוח. "לטענתו של דרין, קידוח דוד שבו נמצאו בעבר סימני גז ונפט נמצא בקרבה לשדה מגד ננטש בטעות בשל שבירת כלים בבור הקידוח, ללא מבחני הפקה ובדיקות יסודיות".

ויתרו על המקום השני

שלמה מאיר הוא דמות חריגה בנוף המקומי אשר לא מהסס ללכת נגד הזרם. אחד מהמהלכים אותם הוא הוביל היה להקים קרן נאמנות המתמחה בנפט. במקום להקים קרן נאמנות חדשה, החליט בית ההשקעות להסב את הקרן הגמישה שלה לקרן העוסקת בנפט. הקרן הגמישה נחשבת ל'קרן הבית' אשר בדרך כלל מנהל בית ההשקעות אחראי לניהול ונחשבת לקרן הדגל של כל בית השקעות.

שינוי הסיווג של הקרן הוא לא דבר של מה בכך מכיוון שהקרן הגמישה דורגה במקום השני והמכובד מבין כל הקרנות ובעקבות המהלך, ההיסטוריה המכובדת נמחקה. "אף אחד לא לוקח קרן מצליחה ומשנה לה את הייעוד", מסביר מאיר. "בדרך כלל שינוי סיווג של קרן נאמנות נועד להעלים היסטוריה כושלת. מכיוון שלא רצינו להמתין שלושה חודשים עד להקמת הקרן, החלטנו להסב את הקרן הקיימת לקרן נפט".

מבחינתו של מאיר, תפקידה של הקרן הוא לתת פתרון למשקיעים אשר מאבדים את הידיים ורגליים עם כל מה שקורה בענף וכמות השותפויות והחברות המתרבות כאן. לדברי מאיר "המשקיעים בקרן הם שותפים בכל החגיגה של הנפט, רק עם סיכון נמוך יותר".

מהפכת הנפט רק החלה

צעד זה שביצע DBM נובע מתוך הערכות פנימיות של מאיר שענף הגז והנפט ימשיך לשגשג גם בשנים הקרובות ולמעשה התגליות של 'תמר' ו'לוויתן' הן רק קצה הקרחון.

"התגליות האלו הינן בעלות השלכה לכל נושא בחיינו בשנים הקרובות, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה ערכית", אומר מאיר. "עד היום, ישראל הייתה בלי משאבי טבע והיינו מעצמה טכנולוגית ופתאום אנחנו מוצאים את עצמנו עם תגליות ששוות מיליארדים. במדינות כמו עומאן ודובאי הנפט עשה הרבה מאוד ותראו איזה עושה זה הביא להם".

לדברי מאיר, לתגליות האלו ישנן השלכות על כל דבר בחיים שלנו: מחירי החשמל והאנרגיה יוזלו כתוצאה מהתגליות ואנחנו נמצא את עצמנו מתפילים יותר מים ובעלויות יותר נמוכות. מאיר סבור כי כל ענף הנפט והגז צפוי להתפתח מכיוון שחברות חדשות ייכנסו לכל התחומים המשיקים כגון רכישות של ציוד לקידוח, חברות יפעלו בתחומים של הולכת גז ובכלל, כל שוק התעסוקה ישתנה. לדברי מאיר "אנחנו רק בקצה של הקצה של המהפך ולדעתי הולכת להיות מהפכה ענקית".

"יקבלו את זה בדלת האחורית"

בכלל, לשלמה מאיר יש ביקורת רבה כנגד מנהלי השקעות אשר מקובעים סביב עתיד סקטור הנפט והגז. "בבתי השקעות אחרים נתקלים בהתנגדות מסורתית כי מדובר בסקטור מוקצה בגלל דעות קדומות מהימים שבהם חיפושי הנפט היו בדיחה", מסביר מאיר.

"לדעתי מנהלי השקעות לא צריכים לעבוד רק על פי מודלים כלכליים, זאת הייתה הטעות של רובם. מנהל השקעות צריך לזהות מגמות בשוק, יש תקופות שבהן הטרנד הוא נדל"ן, יש תקופות שזה ביומד והעכשיו הטרנד הוא נפט. צריך לשלב את זה בניהול השקעות. ברור הרי שעל פי כל מודל כלכלי רציו שווה 0 ועובדה היא שהיא נסחרת ב-3 מיליארד שקל".

צחוק הגורל הוא שלדברי מאיר אותם מנהלי השקעות המתנגדים נחרצות לסקטור הנפט יקבלו את זה בדלת האחורית. "מי שמתנגד היום לנפט מקבל את זה בדלת האחורית במדד ת"א 100 ומדד ת"א 25", אומר מאיר. "אנחנו לא רחוקים מכך שמניות חיפוש הנפט יהוו חלק מרכזי מהמדדים המובילים שלנו, ומיום ליום המשקל של הסקטור במדדים רק הולך ועולה".