גבעות עולם פשוט לא עוצרת: השווי של שותפות חיפושי הנפט מתקרב למיליארד ש'
המשקיעים באחד העם מסתכלים על המסחר בשותפות גבעות עולם ותופסים את הראש. מאז הודיעה השותפות על התחלת מבחני ההפקה ב'מגד 5' יחידות ההשתתפות גבעות יהש לא מפסיקות לטפס. האם מדובר בבועה? רק הזמן יגיד. מה שבטוח הוא שהשותפות מתקרבת לשווי של מיליארד שקלים שמשקף הצלחה רבה ביותר מאשר קידוח אחד.
היום טיפסו יחידות ההשתתפות ב-12.2% נוספים והשלימו זינוק של 125% ב-14 ימי המסחר האחרונים מאז הכריזה לראשונה על התחלת המבחן במקטע מס' 1 במגד 5, ליד ראש העין. שווי החברה (כולל כתבי האופציות הסחירים) הגיע היום לראשונה אי-פעם ל-900 מיליון שקלים כאשר התמורה הכספית הממוצעת בנייר ב-30 הימים האחרונים עומדת על כ-40 מיליון שקלים.
משיחות שערך Bizportal עם גורמים בשוק ההון עולה כי אין תמימות דעים. האופטימיים טוענים שהממצאים שהתגלו עד כה ממקטע מספר 1 וחצי ממקטע 4 יש בהם כדי להעיד על כלכליותו של המאגר, בייחוד לאור העובדה כי לדעתם שכבות 5-7 הן המהותיות במהלך מבחני ההפקה. מנגד הפאסימים תוקפים את מדיניות פרסום ההודעות של החברה וטוענים כי על מבוקשה היא להביא לעלייה במחיר המנייה לקראת גיוסי הון עתידיים. עם זאת, חשוב להדגיש כי החלטת אסיפת מחזיקי היה"ש האחרונה הוחלט כי לא ניתן יהיה לבצע הנפקה עד לתוצאות הסופיות של מבחני ההפקה.
מהנתונים שסיפקה עד כה גבעות עולה כי במקטע הראשון זרמו 593 חביות נפט במשך 98 שעות ובחלק מהמקטע הרביעי זרמו 195 חביות במשך 15.5 שעות. כל הנתונים האלו הם ללא תהליך המרצה (frac) אשר יכול להגביר את קצב הזרימה של הנפט בצורה משמעותית. בהקשר זה, חשוב לציין כי גבעות שביצעה מבחני המרצה במקטע הראשון לא סיפקה את נתוני הזרימה לאחר התהליך ועברה למקטע 4. מחישוב הנתונים הידועים, עולה כי קצב ההפקה במקטע וחצי עומד על כ-18 חביות לשעה, שהם 430 חביות ביממה, וזה עוד ללא התחשבות ביתר המקטעים שהחברה בוחנת.
הערכות בשוק מדברות על כך כי גבעות בכל מקרה תנצל את הקידוח ומבחני ההפקה כדי למסחר את הפוטנציאל הקיים בקידוח, מכיוון שכבר הוציאה את הסכומים על הקידוח (20 מיליון דולר) ועל מבחני ההפקה (6-8 מיליון דולר). בעגה המקצועית הוצאות אלו נקראות הוצאות שקועות.
החברה לא יודעת עדיין להעריך את כמות הנפט שנמצאה, אך במצגת שפורסמה במאי 2009 היא העריכה כי בבאר "מגד 5" ישנו פוטנציאל ל-2.3 מיליון חביות נפט לכל היותר ולגבי השדה כולו ישנו פוטנציאל ל-50-129 מיליון חביות נפט. הפעילות האינטנסיבית כיום במגד 5 נועדה לבחון קיום פוטנציאל של למעלה מ-100 מיליון חביות נפט בר-הפקה בחלקו הדרום מערבי של המבנה.
יכול להיות שהמשקיעים מתבססים בחלקם על דו"ח שפורסם לראשונה ב-Bizportal בשלהי פברואר השנה בו
אחת השאלות החשובות שיבחנו במבחני ההפקה הוא האם הנפט שיופק מהבאר יצליח לכסות לא רק את עלויות ההפקה, אלא גם לסייע בפיתוח שדה מגד 5. מהנתונים שהתגלו עד כה במבחני ההפקה, נראה כי הדרך עוד ארוכה. בדוח השנתי שלה כתבה גבעות כי בכוונתה להקים בשדה מגד 5 עד 40 בארות מפיקות נפט כאשר מספרן יעלה משנה לשנה, וזאת כדי להפיק מהשדה 58 מיליון חביות נפט.
גורם בכיר בענף הנפט הישראלי אמר בשיחה עם Bizportal כי הוא סקפטי לגבי קצב ההפקה הנוכחי, אך הוא סירב להתייחס להערכתו לציטוט. לא ניכנס כאן לחישובים והערכות מהו קצב ההפקה הדרוש על מנת לנסות ולהעריך מהו קצב ההפקה הדרוש על מנת לכסות את כל העלויות של הקידוח, אך חשוב להזכיר כי במידה וקידוח 5 לא יוכרז בקרוב כתגלית והשותפות לא תחליט לבצע קידוח נוסף, מחירן של יחידות ההשתתפות צפוי לרדת בחדות.
מבחני ההפקה שהחלו בסוף מאי, נמשכים כבר כשבועיים, ובסיומם יידעו המשקיעים האם האופטימיות הייתה משתלמת, או שמא היה שווה להקשיב דווקא לפסימיים שבהם. מה שבטוח הוא שבינתיים השותפות ממשיכה לייצר הודעות בקצב מסחרר ומחיר יחידות ההשתתפות ממשיך להאמיר זאת למרות שלרובן ככולן מצורפת הבהרה כי הנתונים המתפרסמים "אינם משקפים את קצב ההפקה מהבאר ואת כלכליותה ואלה ייקבעו כאמור רק לאחר סיום המבחנים על ידי מומחים שיעבדו וינתחו את המידע שיתקבל מכל המבחנים ויפורסמו בדיווח מיידי בנפרד".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
- כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
- זינוק של 130% בעקבות התקדמות בטיפול לסרטן: מי היא קוגנט ומה ההבטחה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
