טיפ: מהן האלטרנטיבות שעומדות כיום בפני המשקיע השמרן?

צבי סטפק, יו"ר ומנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות מיטב ***משקיעים, המגדירים עצמם שמרניים, מעדיפים בדרך כלל את עולם איגרות החוב על עולם המניות, ובתוך עולם איגרות החוב הם מנתבים את השקעותיהם לאפיק הממשלתי בטווח הקצר והצמוד למדד (בישראל, הכוונה לאגרת חוב מסוג גליל עם משך חיים ממוצע של לא יותר מ-4 שנים). זאת, כדי לא לקחת על עצמם סיכוני מנפיק, כדי לא להיפגע מעלייה בקצב האינפלציה וכדי לא לסבול מעלייה במחיר ההון לטווח ארוך שמשפיעה לרעה בעיקר על איגרות החוב לטווח ארוך. ואולם, הסיטואציה הנוכחית יוצרת למשקיעים השמרניים האלה דילמה קשה, מאחר והתשואה נטו לפדיון שניתן להשיג כרגע היא כמעט תמיד מייצגת תשואה ריאלית שלילית. למשל, אם הם בוחרים להשקיע את כספם צמוד למדד המחירים למעט יותר משנה וימתינו לפדיון, הם יקבלו תשואה ריאלית שלילית של כ-1%, וכך גם אם ישקיעו ל-3 שנים. *ברור, שגם משקיע שמרן, לא מוכן "להתנדב" להפסיד כסף כאשר זהו הפסד ידוע מראש. לכן, אם הוא מעוניין לנסות ולקבל לפחות את האינפלציה, חייבים להתפשר באחת (או יותר) משלוש החזיתות הבאות: שישקיע באיגרות חוב ממשלתיות לא צמודות (שחרים במקום גלילים) שנותנות לו כ-2.6% בממוצע לשנה יותר, ויקווה שהאינפלציה השנתית הממוצעת לא תהיה יותר מ-2%, או שיקח על עצמו את סיכון המנפיק וישקיע באיגרות חוב צמודות וקצרות כמבוקשו, אבל באג"ח הקונצרניות ולא בממשלתיות. נזכיר, כי בעולם איגרות החוב הקונצרניות, הדבר הקרוב ביותר כתחליף לאג"ח ממשלתיות הוא אג"ח קונצרניות של בנקים או של פירמות איתנות פיננסית עם תזרים מזומנים חזק, בדרך כלל כאלה המדורגות AA. השקעה זו תעניק למשקיע הצמדה מלאה לאינפלציה ולפעמים מעט יותר, לעומת אינפלציה מינוס-מינוס באג"ח ממשלתיות