התאחדות הקבלנים: "התמ"ת יוצר מונופול בתחום האיטום שיגרום לעליית מחירי הדירות"
התאחדות הקבלנים פנתה בסוף השבוע לראובן פסח, הממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת, בבקשה שלא להטיל היטל היצף על יבוא יריעות ביטומניות. בהתאחדות טוענים כי "לא היה יבוא בהיצף וכי הטלת היטל ההיצף תמנע ייבוא של יריעות ביטומניות מאיטליה ויוון , תביא לעלייה במחירי היריעות המשווקות לענף על ידי חברת פזקר, שהגישה את התלונה ותוביל לעלייה במחירי הדירות ובעלויות של סלילת כבישים".
הפנייה הועברה לפסח לאחר שנודע להתאחדות כי הוא מתכוון לתת החלטה בנושא מבלי לזמן את נציגי ההתאחדות ולשמוע מהם את המשמעות של הטלת היטל היצף על ענף הבנייה והתשתית , זאת על אף העבודה כלכלית המפורטת של שקד כלכלה שהועברה אליו כבר בנובמבר 2009.
מהעבודה עולה כי היקף השימוש הכולל ביריעות ביטומניות לענפי הבניה והסלילה בשנת 2008 נאמד בכ- 10 מליון מ"ר מזה כ- 8 מליון מ"ר בענף הבניה, 80%, וכ- 2 מליון מ"ר בענף הסלילה. היריעות הביטומניות משמשות לאיטום גגות ומשולבות במצעי האספלט של הכבישים.
מההתאחדות נמסר כי פזקר היא היצרן המקומי היחיד אשר היווה בשנת 2008 כ - 63% מכלל שיווק היריעות לענף הבנייה. "מכירת יריעות לענף הבנייה מהווה בפזקר כ- 70% מכלל מכירת היריעות. בהתאם למצגת החברה ניתן לראות כי על אף מגמות הירידה המתמשכות בהתחלות הבניה במשק הישראלי, המכירות של פזקר בענף הבנייה עלו באופן קבוע". מההתאחדות מציינים כי "ניתן גם לראות כי מחיר היריעות של פזקר כמעט ולא הגיב לירידות החדות במחיר הביטומן בתקופה זו. המשמעות הינה כי החברה הגדילה את הרווחיות. במידה והיתה תחרות מייבוא במחירי היצף, לא היתה פזקר יכולה לשמור לעצמה את הרווחיות הגבוה הנובעת מירידת מחירי הביטומן, מבלי להוריד באופן דרסטי את מחירי היריעות".
מהעבודה עולה כי ההרעה ברווחיות ובקריטריונים הכלכליים של פזקר, לא נבעה "מתחרות בלתי הוגנת" אלא משינויים בסביבה העסקית אשר פגעו בכל הגורמים הפעילים בשוק היריעות. עוד עולה מהעבודה כי פזקר מהווה כבר כיום מונופול בשוק היריעות, 100 אחוז בשוק הסלילה וכ- 63 אחוז בשוק הבניה.
בהתאחדות מזהירים כי הטלת היטל היצף,ולו גם בשיעור זעיר, תוציא את היבואנים מהשוק ותהפוך את פזקר למונופול מוחלט גם בשוק הבנייה. "האיטום בבניה מהווה למעלה מ- 1% מעלויות הבנייה. הטלת היטל היצף צפויה להביא לייקור היריעות באופן משמעותי ולגידול בעלויות הבניה על כל המשתמע מכך לגבי מחירי הדיור והחוב הלאומי".
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
