מה קרה ל-138 הוילות שאמורות היו לקום בהרחבת קיבוץ ניצנים?
חוסר הבהירות בנושא הרחבות הקיבוצים לצורך הקמת שכונות עבור תושבי חוץ ממשיך לפגוע ברוכשים המעוניינים להגשים את חלום הבית בכפר. לאחרונה פורסם כי רוכשי רבים ממתינים לפרסום הוראות המעבר בנושא ההרחבות, על מנת שניתן יהיה לאשר את העסקאות הממתינות במסדרונות מינהל מקרקעי ישראל במשך חודשים ארוכים. אתר Bizportal מצא כי מערכת היחסים בין מינהל מקרקעי ישראל לקיבוצים ממשיכה להיות בעייתית ולפגוע ברוכשים תמימים. התחקנו אחר עקבותיה של שכונת וילות שהייתה אמורה לקום בשטחי הרחבת קיבוץ ניצנים והעלנו מסקנות מעניינות.
בחודש ספטמבר 2009 שווק באמצעי התקשורת פרויקט שכונת הוילות 'ניצני אביב' על שטחי ההרחבה של קיבוץ ניצנים תחת הכותרת: " זו ההזדמנות שלכם ליהנות מאדריכלות ירוקה, נוף פסטורלי, חיי חברה ותרבות עשירים, חינוך מעולה וכל מגוון השירותים של קיבוץ ניצנים, במרחק קפיצה מהמרכז". בפרויקט שווקו 138 יחידות דיור בגדלים מ- 130 מ"ר ועד- 220 מ"ר עם אופציה להרחבה, על מגרשים של 400-500 מ"ר.
הפרויקט פורסם גם באתר הבית של חברת 'אפגד' שעמדה מאחוריו. אולם, לקראת סוף חודש מרץ ניסיונות רבים למציאת הפרויקט באתר החברה העלו חרס.
משיחה עם אחת מהרוכשים, התמונה החלה להתבהר: "כבר מההתחלה המחיר הלא ריאלי של הבתים הדליק אצלי נורה אדומה: בית חד קומתי על שטח של חצי דונם נמכר עבור 1.5 מיליון שקל, בעוד בית דומה בקיבוץ חולדה הסמוך נמכר עבור 2.1 מיליון שקל, פער של 600 אלף שקל. שילמתי 15 אלף שקל לצורך שיריון הקרקע וחתמתי על זיכרון דברים עם החברה אך לא על חוזה, אך בסופו של דבר נשלח אליי מסמך שבישר שיש קשיים עם הפרויקט וכי הוא לא ייצא לדרך".
הרוכשת מציינת כי חברת 'אפגד' פעלה באדיבות והשיבה באופן מיידי את המקדמה, אך אומרת כי ביטול הרכישה ניפץ לה את החלום להתגורר בבית צמוד קרקע ויצר אכזבה דיי גדולה. הרוכשת לא קיימה בירורים מול המנהל, אך הבינה כי הייתה בעיה עם הקיבוץ.
מחברת "אפגד" נמסר ביום 22 במרס 2010 כי "פרויקט "ניצני אביב" בקיבוץ ניצנים בוטל לפני כ-4 חודשים תוך הפרת ההסכם על ידי הקיבוץ . ביטול הפרויקט נבע מהחלטת קיבוץ ניצנים להפר את ההסכמים הנוגעים לפרויקט באופן חד צדדי . חשוב לציין כי ביטול הפרויקט הפתיע את חברת "אפגד" מאחר והפרויקט זכה עד לאותו זמן לשיתוף פעולה מתמשך עם הגורמים האחראים בקיבוץ, והתרחש לאחר סיום כל הליכי התכנון, ובעיצומו של תהליך שיווק שהניב עשרות עסקאות. כל הכספים ששולמו לחברת אפגד על ידי הרוכשים - הוחזרו להם עד השקל האחרון."
ממנהל מקרקעי ישראל נמסר ביום 12 באפריל 2010 כי "על-פי תכנית מאושרת קיים מתחם המיועד להרחבה קהילתית בקיבוץ ניצנים. לאור תלונות שהגיעו למינהל לפיהן קיימת בעייתיות בהתנהלות הקיבוץ ולנוכח העובדה שלא נתקבלו תשובות ענייניות לשאלותינו הקפאנו לפני מספר חודשים את התהליך מול הקיבוץ".
בקיבוץ ניצנים סירבו להגיב על הפרשה.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
