הרייטינג לא מאכזב: כוכב נולד זוכה לשווי חשיפה בסך 810 אלף שקל בחודש יולי
ממחקר מיוחד שערכה 'יפעת מחקרי מדיה' אודות התוכניות המוזכרות ביותר בכותרות העיתונות היומית בחודש יולי, עולה כי התוכנית 'כוכב נולד' של קשת מובילה בהפרש גדול בחשיפה התקשורתית עם שווי חשיפה של כ-810 אלף שקל. 'כוכב נולד' אוזכרה בשל ביצועי הרייטינג שלה, ראיונות עם המשתתפים בה, ההופעה של פט שופ בויז באחת התוכניות ועוד.
נציין כי התוכנית זוכה לרייטינג גבוהה הנע בין 25%-31% שיעורי צפייה יומיים, בנוסף בשבועות האחרונים הסעירה התוכנית בעקבות הדחתו של עומר אדם מהתוכנית לאחר שהתגלה כי כאשר ניגש לאודישנים שיקר באשר לגילו וטען כי הוא מעל גיל 16. בעקבות כך, נאלץ אדם לוותר על השתתפותו בתוכנית. בעקבות כך הוגשה תביעה לאישורה כייצוגית על ידי עו"ד זיו עירוני כנגד מפיקת 'כוכב נולד', טדי הפקות וכנגד זכיינית ערוץ 2 קשת. לכתבה:ייצוגית נגד הפקת כוכב נולד: "ראוי שההפקה תכיר באחריות ולא תגלגל אותה על עומר אדם"
לדברי נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת מחקרי מדיה, "אין ספק שכוכב נולד היא מכונת תקשורת משומנת. העובדה כי התוכנית ממשיכה לייצר 'באז' גם לאחר שבע עונות מספקת לה חשיפה תמידית חינם, המתעצמת בזמן שידור התוכנית. כוכבי התוכנית, בהווה ובעבר, מספקים לתוכנית חשיפה נוספת בתקשורת בכל פעם ששמם מוזכר, וכמובן שנראה את תופעת כוכב נולד' מתעצמת ככל שנתקרב לגמר".
במקום השני בטבלת התוכניות מופיעה סדרת הריאליטי הייחודית "מחוברות" של HOT עם שווי חשיפה של כ-470 אלף שקל. הסדרה, שבה הגיבורות מצלמות את עצמן וחושפות את חייהן האמיתיים, אוזכרה רבות בביקורות טלוויזיה, בכתבות על הסדרה עצמה ובראיונות עם כוכבותיה.
במקום השלישי בטבלת התוכניות ממוקמת הסדרה הוותיקה "אבודים", המשודרת ב-HOT. החזרה המפתיעה של 'אבודים' לכותרות - חשיפה בשווי של כ- 224 אלף שקל, אשר נבעה מביקורו בארץ של ג'ק בונדר, במאי הסדרה, ובראיונות שהעניק בזמן הביקור.
'פולישוק' של קשת שובצה במקום הרביעי עם חשיפה של כ-206 אלף שקל. הסדרה, שהקרנתה הסתיימה ביולי, אוזכרה בתקשורת רבות: בביקורות טלוויזיה , אוהדות לרוב, בראיונות עם השחקנים הראשיים, ששון גבאי ואמנון דנקנר ועם הבמאי שמואל הספרי; עוררה דיון ציבורי על המציאות הפוליטית בישראל עליה מבוססת העלילה, וגם אוזכרה בשל קוריוזים כמו היעלבותה של ראש עיריית נתניה על כך שהפוליטיקאי הכושל הוא לכאורה תושב העיר, ודרישתה של הח"כית לשעבר מלי פולישוק לשנות את שם התוכנית. לכתבה: ח"כ לשעבר, פולישוק נפגעה מהסדרה החדשה 'פולישוק'
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
