שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר
דירוג האשראי

ישראל תחת אש: S&P מאשרת דירוג 'A/A-1' עם תחזית שלילית

עמית בר | (6)
נושאים בכתבה דירוג אשראי

סוכנות הדירוג S&P אישרה את דירוג האשראי של ישראל ברמת 'A/A-1' במטבע זר ומקומי (לגיוס חוב זר ומקומי), תוך שמירה על תחזית שלילית. ההחלטה מגיעה על רקע המבצעים הצבאיים המתחדשים של ישראל בעזה והפעילות הצבאית המתמשכת בלבנון ובסוריה, המשקפים, להערכת כלכלני S&P סיכונים ביטחוניים גבוהים למדינה.

התחזית השלילית משקפת את הסיכון שהסכסוך בין ישראל, חמאס וארגונים אחרים הנתמכים על ידי איראן עלול להחליש משמעותית את כלכלת ישראל, את המאזן הפיסקלי ואת מאזן התשלומים, במיוחד אם הסכסוך יחריף. הסוכנות מציינת שלמרות היסודות המאקרו-כלכליים הבריאים של ישראל, לרבות הכלכלה המגוונת והמסתגלת שלה, סכסוך צבאי ממושך או אינטנסיבי יותר עלול לפגוע בביצועים הכלכליים, הפיסקליים ובמאזן התשלומים.

תרחיש שלילי: הורדת דירוג אפשרית

S&P מציינת שעלולה להוריד את דירוג ישראל ב-24 החודשים הקרובים אם הסכסוכים הצבאיים יפגעו בצמיחה הכלכלית, במצב הפיסקלי ובמאזן התשלומים יותר מהצפוי כעת. זה עלול לקרות, למשל, אם הסכסוך המתמשך יימשך, מה שיגביר את הסיכון להתקפות תגמול נגד ישראל, או אם הסיכוי למלחמה ישירה בין ישראל לאיראן יגדל.

תרחיש חיובי: חזרה לתחזית יציבה

הסוכנות ציינה שתוכל לעדכן את התחזית ליציבה אם תצפה בירידה בסבירות להסלמה צבאית וצמצום הסיכונים הביטחוניים הרחבים יותר. לדברי הכלכלנים, חוזקות האשראי של ישראל כוללות את הכלכלה העשירה והמגוונת שלה, את עמדת הנכסים החיצוניים החיוביים, ואת היתרונות הנובעים מהגדרות מוניטריות גמישות ומאגר יחסית עמוק של חסכונות מקומיים.

כך או אחרת, הם מדגישים כי פתרון הסכסוך ישראל-חמאס נראה רחוק, מה שעלול להכביד על הצמיחה ארוכת הטווח של ישראל והמימון הציבורי. מסלול הסכסוך יעוצב, במידה רבה, על ידי עמדת הממשל האמריקאי, שקשה לחזות. מכסי הסחר האמריקאיים יפגעו בכלכלת ישראל הן באופן ישיר והן עקיף, אך S&P צופה שהתמ"ג יתאושש לצמיחה של 3.3% ב-2025 לאחר צמיחה של 0.9% בלבד בשנה שעברה.

הסיכונים הגיאופוליטיים והביטחוניים שישראל ניצבת בפניהם נותרים להערכתה גבוהים מאוד. למרות המאמץ המוצלח ברובו של ישראל להחליש את היכולות הצבאיות של יריביה העיקריים - בעיקר איראן וחמאס וחיזבאללה הנתמכים על ידי איראן - פתרון מתמשך של המתיחות הגיאופוליטית נראה רחוק.

היקף הפעילות הצבאית המחודשת בעזה התעצם ויחד עם המעורבות הצבאית הפעילה של ישראל בלבנון ובסוריה הגובלות, כמו גם חילופי המהלומות האחרונים עם החות'ים מתימן, הדבר מרמז על כך שסביבת הביטחון של ישראל תישאר מאתגרת, לדעת הסוכנות.

קיראו עוד ב"בארץ"

התחזית הפיסקלית והמימונית

S&P צופה שהסכסוך המתמשך יביא לעלייה מתמשכת בהוצאות הקשורות לביטחון. בשילוב עם תחזית צמיחה חלשה יותר בטווח הבינוני בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה, החברה צופה גירעון ממשלתי כללי של 6% מהתמ"ג לשנת 2025 ו-5% מהתמ"ג ב-2026.

תקציב הממשלה המרכזית ל-2025 מכוון לגירעון של 4.9% מהתמ"ג, המשקף בעיקר אמצעי התאמת הכנסות, כולל העלאות שיעורי מס נבחרות והקפאת מדרגות מס ההכנסה, במטרה לעצור את העלייה בחוב הממשלתי כאחוז מהתמ"ג. תחזיות הפיסקל של S&P ל-2025 משקפות את ביצועי ההכנסות החזקים יחסית שדווחו ברבעון הראשון של 2025 ותקבולי מס חד-פעמיים ב-2026 מהרכישות המוצהרות של סטארט-אפים מקומיים בתעשיית ההיי-טק על ידי משקיעים זרים.

S&P מתייחסת לעלויות ביטחון והגנה מוגברות כפי שנקבעו בוועדת נגל. ועדת נגל, ועדה ממשלתית מיוחדת המופקדת על גיבוש המלצה על אסטרטגיית הביטחון והתקציב של ישראל, מעריכה צרכי הוצאות נוספות הקשורות לביטחון של כ-0.5% מהתמ"ג מדי שנה בטווח הארוך. S&P צופה שחוב הממשלה של ישראל, נטו מנכסים נזילים של הממשלה, יגדל לכמעט 70% מהתמ"ג ב-2028 מ-58% מהתמ"ג ב-2023. זה מנוגד לתחזית של החברה מלפני המלחמה שהחוב נטו ירד מתחת ל-55% מהתמ"ג ב-2026 ומעבר לכך.


עם זאת, החברה מציינת שמבנה החוב של ישראל נותר חיובי. מעל 80% מחוב הממשלה מוחזק מקומית ונקוב במטבע מקומי. חוב לטווח קצר מהווה רק 8% מסך החוב והזמן הממוצע לפירעון הוא תשע שנים. לדעת S&P, סיכוני המימון של הממשלה מוגבלים, בהתחשב בעומק שוקי ההון והפיננסים של ישראל.

S&P מצפה שהפרופיל החיצוני של ישראל יישאר חוזקת דירוג מרכזית. המדינה מציגה עודף בחשבון השוטף במשך עשורים, נתמכת בעיקר על ידי ההתרחבות המהירה של יצוא שירותי טכנולוגיית מידע ותקשורת בעלי ערך מוסף גבוה. סך עודף השירותים החיצוני היווה בממוצע 7% מהתמ"ג בשנים האחרונות.

כתוצאה מכך, ישראל עברה לעמדת נכסים חיצוניים נטו משמעותית של כ-40% מהתמ"ג - אחת הגבוהות ביותר בקרב מדינות ריבוניות שאינן מייצאות סחורות - והפחיתה את צרכי המימון החיצוני ברוטו שלה. החברה צופה שיצוא שירותי טכנולוגיה בעלי ערך מוסף גבוה ימשיך ללא הפרעה, ועודפי החשבון השוטף של ישראל יהיו בממוצע 3% מהתמ"ג עד 2028.


יתרות המטבע  ברוטו של המדינה עלו מעל לרמות שלפני המלחמה, והגיעו ל-219 מיליארד דולר (40% מהתמ"ג) בסוף מרץ 2025. אלו סכומים שיכולים לשמש לייצוב המטבע אם וכאשר בנק ישראל יידרש לכך כפי שהיה עם פתיחת המלחמה. 

S&P מחשיבה את גמישות המדיניות המוניטרית של ישראל כחוזקת אשראי. לבנק ישראל יש רקורד של עצמאות תפעולית והוא משתמש במגוון מכשירים מוניטריים מבוססי שוק. המדיניות המוניטרית נהנית גם משוקי פיננסים והון במטבע מקומי עמוקים של ישראל. בסיכומו של דבר, S&P שומרת על תחזית שלילית לדירוג ישראל בהתבסס על הסיכונים הגיאופוליטיים המתמשכים והעלויות הכלכליות הגוברות של המלחמה, אך מכירה בחוזקות הפונדמנטליות של המשק ובעמידותו.


תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    קפלניסט 11/05/2025 18:11
    הגב לתגובה זו
    בדמות קוצב לב חדיש ומשוכלל לראש ממשלה שאינו מתפקד.
  • 5.
    אנונימי 11/05/2025 16:06
    הגב לתגובה זו
    לא צריך את הסוכניות לנתח איזה תרחישים עלולים לקרות עקס המלחמה. שינתחו את הכלכלה לפי הנתונים שלה היום. הנתונים של הכלכלה הישראלית הייתה צריכה להיות עם עם AA עם תחזית יציבה ולא משהו אחר
  • 4.
    מור 11/05/2025 09:53
    הגב לתגובה זו
    הפרזיטים מדרדרים את כלכלת ישראל
  • 3.
    מייקל 11/05/2025 07:52
    הגב לתגובה זו
    קשקוש. כלכלת ישראל היא קנאת העולם כולו המלחמה כמעט לא פגעה ובעתיד היא רק תצמח. סוכנות הגירוד בביצים S
  • 2.
    מזרח תיכון חדש 10/05/2025 22:40
    הגב לתגובה זו
    פשוט להקפיץ את התחזיות שלהם לפני שנה מול הנתונים...פשוט בדיחה.
  • 1.
    שר אוצר כושל כמו הממשלה (ל"ת)
    אנונימי 10/05/2025 12:56
    הגב לתגובה זו
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית

מבקר המדינה מזהיר כי ללא טיפול מיידי במחסור בכוח אדם, בליקויי התיאום ובאי־הוודאות התקציבית, פרויקט המטרו בגוש דן, מיזם התשתית הגדול בתולדות ישראל, עלול להתעכב שנים ולחרוג משמעותית מהתקציב

רן קידר |
נושאים בכתבה מטרו מבקר המדינה

פרויקט המטרו במטרופולין תל אביב, מיזם התשתית הגדול והיקר בתולדות המדינה, ניצב בפני שורת חסמים מהותיים שעלולים לדחות את מועד הפעלתו ולהגדיל משמעותית את עלותו. כך עולה מדוח מיוחד של מבקר המדינה, המתריע מפני פערים חמורים בהיערכות הממשלה, מחסור בכוח אדם וציוד, ליקויים בתיאום בין גופים שונים ואי־ודאות תקציבית עמוקה.

המטרו, שעלות הקמתו נאמדת בכ-150 מיליארד שקל ומהווה כשליש מכלל השקעות המדינה בתשתיות בשנים הקרובות, אמור לשרת כ-3 מיליון תושבים ב-24 רשויות מקומיות, באמצעות שלושה קווים תת-קרקעיים באורך כולל של כ-150 ק"מ ו-109 תחנות. על פי התכנון, המערכת המלאה אמורה להתחיל לפעול בשנת 2037, אך מבקר המדינה מזהיר כי לוחות הזמנים הללו אינם מבוססים דיים.

מחסור חמור במהנדסים, עובדים וציוד

אחת הבעיות המרכזיות שמזהה הדוח היא מגבלת יכולת הביצוע של המשק הישראלי. לפי הערכות, לצורך קידום הפרויקט יידרשו עד כ-16 אלף עובדים זרים מקצועיים, לצד אלפי מהנדסים ואנשי מקצוע מקומיים, אך ההיערכות לכך טרם הושלמה. המחסור במהנדסים אזרחיים אף צפוי להחריף בשנים הקרובות, למרות ניסיונות עידוד אקדמיים שלא נשאו פרי.

גם בתחום הציוד ההנדסי קיימים פערים משמעותיים: מכונות חפירה מתקדמות (TBM), ציוד להקפאת קרקע ואמצעים תת־קרקעיים ייחודיים אינם זמינים כיום במשק הישראלי בהיקף הנדרש, וחלקם יידרשו להישען על קבלנים זרים, מהלך שמוסיף סיכון לעלויות וללוחות הזמנים.

תיאום לקוי ומבנה ניהולי חסר

הדוח מצביע גם על בעיות ניהול ותיאום. רשות המטרו הוקמה באיחור ופועלת במתכונת מצומצמת, ללא מועצה מאסדרת פעילה לאורך זמן, וחברת נת"ע פועלת זה שנים ללא הסכם מסגרת חתום עם המדינה. בנוסף, לא הוסדרו הסכמים מחייבים עם חברות תשתית מרכזיות כמו תקשורת ומים, מה שעלול לגרום לעיכובים של חודשים ואף שנים במהלך העבודות.