ישראל תחת אש: S&P מאשרת דירוג 'A/A-1' עם תחזית שלילית
סוכנות הדירוג S&P אישרה את דירוג האשראי של ישראל ברמת 'A/A-1' במטבע זר ומקומי (לגיוס חוב זר ומקומי), תוך שמירה על תחזית שלילית. ההחלטה מגיעה על רקע המבצעים הצבאיים המתחדשים של ישראל בעזה והפעילות הצבאית המתמשכת בלבנון ובסוריה, המשקפים, להערכת כלכלני S&P סיכונים ביטחוניים גבוהים למדינה.
התחזית השלילית משקפת את הסיכון שהסכסוך בין ישראל, חמאס וארגונים אחרים הנתמכים על ידי איראן עלול להחליש משמעותית את כלכלת ישראל, את המאזן הפיסקלי ואת מאזן התשלומים, במיוחד אם הסכסוך יחריף. הסוכנות מציינת שלמרות היסודות המאקרו-כלכליים הבריאים של ישראל, לרבות הכלכלה המגוונת והמסתגלת שלה, סכסוך צבאי ממושך או אינטנסיבי יותר עלול לפגוע בביצועים הכלכליים, הפיסקליים ובמאזן התשלומים.
תרחיש שלילי: הורדת דירוג אפשרית
S&P מציינת שעלולה להוריד את דירוג ישראל ב-24 החודשים הקרובים אם הסכסוכים הצבאיים יפגעו בצמיחה הכלכלית, במצב הפיסקלי ובמאזן התשלומים יותר מהצפוי כעת. זה עלול לקרות, למשל, אם הסכסוך המתמשך יימשך, מה שיגביר את הסיכון להתקפות תגמול נגד ישראל, או אם הסיכוי למלחמה ישירה בין ישראל לאיראן יגדל.
תרחיש חיובי: חזרה לתחזית יציבה
הסוכנות ציינה שתוכל לעדכן את התחזית ליציבה אם תצפה בירידה בסבירות להסלמה צבאית וצמצום הסיכונים הביטחוניים הרחבים יותר. לדברי הכלכלנים, חוזקות האשראי של ישראל כוללות את הכלכלה העשירה והמגוונת שלה, את עמדת הנכסים החיצוניים החיוביים, ואת היתרונות הנובעים מהגדרות מוניטריות גמישות ומאגר יחסית עמוק של חסכונות מקומיים.
- מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה
- פיץ' מורידה את דירוג האשראי של צרפת: אי יציבות פוליטית וחוב ציבורי גבוה מעיבים על התחזית הכלכלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך או אחרת, הם מדגישים כי פתרון הסכסוך ישראל-חמאס נראה רחוק, מה שעלול להכביד על הצמיחה ארוכת הטווח של ישראל והמימון הציבורי. מסלול הסכסוך יעוצב, במידה רבה, על ידי עמדת הממשל האמריקאי, שקשה לחזות. מכסי הסחר האמריקאיים יפגעו בכלכלת ישראל הן באופן ישיר והן עקיף, אך S&P צופה שהתמ"ג יתאושש לצמיחה של 3.3% ב-2025 לאחר צמיחה של 0.9% בלבד בשנה שעברה.
הסיכונים הגיאופוליטיים והביטחוניים שישראל ניצבת בפניהם נותרים להערכתה גבוהים מאוד. למרות המאמץ המוצלח ברובו של ישראל להחליש את היכולות הצבאיות של יריביה העיקריים - בעיקר איראן וחמאס וחיזבאללה הנתמכים על ידי איראן - פתרון מתמשך של המתיחות הגיאופוליטית נראה רחוק.
היקף הפעילות הצבאית המחודשת בעזה התעצם ויחד עם המעורבות הצבאית הפעילה של ישראל בלבנון ובסוריה הגובלות, כמו גם חילופי המהלומות האחרונים עם החות'ים מתימן, הדבר מרמז על כך שסביבת הביטחון של ישראל תישאר מאתגרת, לדעת הסוכנות.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
התחזית הפיסקלית והמימונית
S&P צופה שהסכסוך המתמשך יביא לעלייה מתמשכת בהוצאות הקשורות לביטחון. בשילוב עם תחזית צמיחה חלשה יותר בטווח הבינוני בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה, החברה צופה גירעון ממשלתי כללי של 6% מהתמ"ג לשנת 2025 ו-5% מהתמ"ג ב-2026.
תקציב הממשלה המרכזית ל-2025 מכוון לגירעון של 4.9% מהתמ"ג, המשקף בעיקר אמצעי התאמת הכנסות, כולל העלאות שיעורי מס נבחרות והקפאת מדרגות מס ההכנסה, במטרה לעצור את העלייה בחוב הממשלתי כאחוז מהתמ"ג. תחזיות הפיסקל של S&P ל-2025 משקפות את ביצועי ההכנסות החזקים יחסית שדווחו ברבעון הראשון של 2025 ותקבולי מס חד-פעמיים ב-2026 מהרכישות המוצהרות של סטארט-אפים מקומיים בתעשיית ההיי-טק על ידי משקיעים זרים.
S&P מתייחסת לעלויות ביטחון והגנה מוגברות כפי שנקבעו בוועדת נגל. ועדת נגל, ועדה ממשלתית מיוחדת המופקדת על גיבוש המלצה על אסטרטגיית הביטחון והתקציב של ישראל, מעריכה צרכי הוצאות נוספות הקשורות לביטחון של כ-0.5% מהתמ"ג מדי שנה בטווח הארוך. S&P צופה שחוב הממשלה של ישראל, נטו מנכסים נזילים של הממשלה, יגדל לכמעט 70% מהתמ"ג ב-2028 מ-58% מהתמ"ג ב-2023. זה מנוגד לתחזית של החברה מלפני המלחמה שהחוב נטו ירד מתחת ל-55% מהתמ"ג ב-2026 ומעבר לכך.
עם זאת, החברה מציינת שמבנה החוב של ישראל נותר חיובי. מעל 80% מחוב הממשלה מוחזק מקומית ונקוב במטבע מקומי. חוב לטווח קצר מהווה רק 8% מסך החוב והזמן הממוצע לפירעון הוא תשע שנים. לדעת S&P, סיכוני המימון של הממשלה מוגבלים, בהתחשב בעומק שוקי ההון והפיננסים של ישראל.
S&P מצפה שהפרופיל החיצוני של ישראל יישאר חוזקת דירוג מרכזית. המדינה מציגה עודף בחשבון השוטף במשך עשורים, נתמכת בעיקר על ידי ההתרחבות המהירה של יצוא שירותי טכנולוגיית מידע ותקשורת בעלי ערך מוסף גבוה. סך עודף השירותים החיצוני היווה בממוצע 7% מהתמ"ג בשנים האחרונות.
כתוצאה מכך, ישראל עברה לעמדת נכסים חיצוניים נטו משמעותית של כ-40% מהתמ"ג - אחת הגבוהות ביותר בקרב מדינות ריבוניות שאינן מייצאות סחורות - והפחיתה את צרכי המימון החיצוני ברוטו שלה. החברה צופה שיצוא שירותי טכנולוגיה בעלי ערך מוסף גבוה ימשיך ללא הפרעה, ועודפי החשבון השוטף של ישראל יהיו בממוצע 3% מהתמ"ג עד 2028.
יתרות המטבע ברוטו של המדינה עלו מעל לרמות שלפני המלחמה, והגיעו ל-219 מיליארד דולר (40% מהתמ"ג) בסוף מרץ 2025. אלו סכומים שיכולים לשמש לייצוב המטבע אם וכאשר בנק ישראל יידרש לכך כפי שהיה עם פתיחת המלחמה.
S&P מחשיבה את גמישות המדיניות המוניטרית של ישראל כחוזקת אשראי. לבנק ישראל יש רקורד של עצמאות תפעולית והוא משתמש במגוון מכשירים מוניטריים מבוססי שוק. המדיניות המוניטרית נהנית גם משוקי פיננסים והון במטבע מקומי עמוקים של ישראל. בסיכומו של דבר, S&P שומרת על תחזית שלילית לדירוג ישראל בהתבסס על הסיכונים הגיאופוליטיים המתמשכים והעלויות הכלכליות הגוברות של המלחמה, אך מכירה בחוזקות הפונדמנטליות של המשק ובעמידותו.
- 6.קפלניסט 11/05/2025 18:11הגב לתגובה זובדמות קוצב לב חדיש ומשוכלל לראש ממשלה שאינו מתפקד.
- 5.אנונימי 11/05/2025 16:06הגב לתגובה זולא צריך את הסוכניות לנתח איזה תרחישים עלולים לקרות עקס המלחמה. שינתחו את הכלכלה לפי הנתונים שלה היום. הנתונים של הכלכלה הישראלית הייתה צריכה להיות עם עם AA עם תחזית יציבה ולא משהו אחר
- 4.מור 11/05/2025 09:53הגב לתגובה זוהפרזיטים מדרדרים את כלכלת ישראל
- 3.מייקל 11/05/2025 07:52הגב לתגובה זוקשקוש. כלכלת ישראל היא קנאת העולם כולו המלחמה כמעט לא פגעה ובעתיד היא רק תצמח. סוכנות הגירוד בביצים S
- 2.מזרח תיכון חדש 10/05/2025 22:40הגב לתגובה זופשוט להקפיץ את התחזיות שלהם לפני שנה מול הנתונים...פשוט בדיחה.
- 1.שר אוצר כושל כמו הממשלה (ל"ת)אנונימי 10/05/2025 12:56הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?
"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה
אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף. אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף.
אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק.
:
דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה:
.jpg)