שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר
דירוג האשראי

ישראל תחת אש: S&P מאשרת דירוג 'A/A-1' עם תחזית שלילית

עמית בר | (6)
נושאים בכתבה דירוג אשראי

סוכנות הדירוג S&P אישרה את דירוג האשראי של ישראל ברמת 'A/A-1' במטבע זר ומקומי (לגיוס חוב זר ומקומי), תוך שמירה על תחזית שלילית. ההחלטה מגיעה על רקע המבצעים הצבאיים המתחדשים של ישראל בעזה והפעילות הצבאית המתמשכת בלבנון ובסוריה, המשקפים, להערכת כלכלני S&P סיכונים ביטחוניים גבוהים למדינה.

התחזית השלילית משקפת את הסיכון שהסכסוך בין ישראל, חמאס וארגונים אחרים הנתמכים על ידי איראן עלול להחליש משמעותית את כלכלת ישראל, את המאזן הפיסקלי ואת מאזן התשלומים, במיוחד אם הסכסוך יחריף. הסוכנות מציינת שלמרות היסודות המאקרו-כלכליים הבריאים של ישראל, לרבות הכלכלה המגוונת והמסתגלת שלה, סכסוך צבאי ממושך או אינטנסיבי יותר עלול לפגוע בביצועים הכלכליים, הפיסקליים ובמאזן התשלומים.

תרחיש שלילי: הורדת דירוג אפשרית

S&P מציינת שעלולה להוריד את דירוג ישראל ב-24 החודשים הקרובים אם הסכסוכים הצבאיים יפגעו בצמיחה הכלכלית, במצב הפיסקלי ובמאזן התשלומים יותר מהצפוי כעת. זה עלול לקרות, למשל, אם הסכסוך המתמשך יימשך, מה שיגביר את הסיכון להתקפות תגמול נגד ישראל, או אם הסיכוי למלחמה ישירה בין ישראל לאיראן יגדל.

תרחיש חיובי: חזרה לתחזית יציבה

הסוכנות ציינה שתוכל לעדכן את התחזית ליציבה אם תצפה בירידה בסבירות להסלמה צבאית וצמצום הסיכונים הביטחוניים הרחבים יותר. לדברי הכלכלנים, חוזקות האשראי של ישראל כוללות את הכלכלה העשירה והמגוונת שלה, את עמדת הנכסים החיצוניים החיוביים, ואת היתרונות הנובעים מהגדרות מוניטריות גמישות ומאגר יחסית עמוק של חסכונות מקומיים.

כך או אחרת, הם מדגישים כי פתרון הסכסוך ישראל-חמאס נראה רחוק, מה שעלול להכביד על הצמיחה ארוכת הטווח של ישראל והמימון הציבורי. מסלול הסכסוך יעוצב, במידה רבה, על ידי עמדת הממשל האמריקאי, שקשה לחזות. מכסי הסחר האמריקאיים יפגעו בכלכלת ישראל הן באופן ישיר והן עקיף, אך S&P צופה שהתמ"ג יתאושש לצמיחה של 3.3% ב-2025 לאחר צמיחה של 0.9% בלבד בשנה שעברה.

הסיכונים הגיאופוליטיים והביטחוניים שישראל ניצבת בפניהם נותרים להערכתה גבוהים מאוד. למרות המאמץ המוצלח ברובו של ישראל להחליש את היכולות הצבאיות של יריביה העיקריים - בעיקר איראן וחמאס וחיזבאללה הנתמכים על ידי איראן - פתרון מתמשך של המתיחות הגיאופוליטית נראה רחוק.

היקף הפעילות הצבאית המחודשת בעזה התעצם ויחד עם המעורבות הצבאית הפעילה של ישראל בלבנון ובסוריה הגובלות, כמו גם חילופי המהלומות האחרונים עם החות'ים מתימן, הדבר מרמז על כך שסביבת הביטחון של ישראל תישאר מאתגרת, לדעת הסוכנות.

קיראו עוד ב"בארץ"

התחזית הפיסקלית והמימונית

S&P צופה שהסכסוך המתמשך יביא לעלייה מתמשכת בהוצאות הקשורות לביטחון. בשילוב עם תחזית צמיחה חלשה יותר בטווח הבינוני בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה, החברה צופה גירעון ממשלתי כללי של 6% מהתמ"ג לשנת 2025 ו-5% מהתמ"ג ב-2026.

תקציב הממשלה המרכזית ל-2025 מכוון לגירעון של 4.9% מהתמ"ג, המשקף בעיקר אמצעי התאמת הכנסות, כולל העלאות שיעורי מס נבחרות והקפאת מדרגות מס ההכנסה, במטרה לעצור את העלייה בחוב הממשלתי כאחוז מהתמ"ג. תחזיות הפיסקל של S&P ל-2025 משקפות את ביצועי ההכנסות החזקים יחסית שדווחו ברבעון הראשון של 2025 ותקבולי מס חד-פעמיים ב-2026 מהרכישות המוצהרות של סטארט-אפים מקומיים בתעשיית ההיי-טק על ידי משקיעים זרים.

S&P מתייחסת לעלויות ביטחון והגנה מוגברות כפי שנקבעו בוועדת נגל. ועדת נגל, ועדה ממשלתית מיוחדת המופקדת על גיבוש המלצה על אסטרטגיית הביטחון והתקציב של ישראל, מעריכה צרכי הוצאות נוספות הקשורות לביטחון של כ-0.5% מהתמ"ג מדי שנה בטווח הארוך. S&P צופה שחוב הממשלה של ישראל, נטו מנכסים נזילים של הממשלה, יגדל לכמעט 70% מהתמ"ג ב-2028 מ-58% מהתמ"ג ב-2023. זה מנוגד לתחזית של החברה מלפני המלחמה שהחוב נטו ירד מתחת ל-55% מהתמ"ג ב-2026 ומעבר לכך.


עם זאת, החברה מציינת שמבנה החוב של ישראל נותר חיובי. מעל 80% מחוב הממשלה מוחזק מקומית ונקוב במטבע מקומי. חוב לטווח קצר מהווה רק 8% מסך החוב והזמן הממוצע לפירעון הוא תשע שנים. לדעת S&P, סיכוני המימון של הממשלה מוגבלים, בהתחשב בעומק שוקי ההון והפיננסים של ישראל.

S&P מצפה שהפרופיל החיצוני של ישראל יישאר חוזקת דירוג מרכזית. המדינה מציגה עודף בחשבון השוטף במשך עשורים, נתמכת בעיקר על ידי ההתרחבות המהירה של יצוא שירותי טכנולוגיית מידע ותקשורת בעלי ערך מוסף גבוה. סך עודף השירותים החיצוני היווה בממוצע 7% מהתמ"ג בשנים האחרונות.

כתוצאה מכך, ישראל עברה לעמדת נכסים חיצוניים נטו משמעותית של כ-40% מהתמ"ג - אחת הגבוהות ביותר בקרב מדינות ריבוניות שאינן מייצאות סחורות - והפחיתה את צרכי המימון החיצוני ברוטו שלה. החברה צופה שיצוא שירותי טכנולוגיה בעלי ערך מוסף גבוה ימשיך ללא הפרעה, ועודפי החשבון השוטף של ישראל יהיו בממוצע 3% מהתמ"ג עד 2028.


יתרות המטבע  ברוטו של המדינה עלו מעל לרמות שלפני המלחמה, והגיעו ל-219 מיליארד דולר (40% מהתמ"ג) בסוף מרץ 2025. אלו סכומים שיכולים לשמש לייצוב המטבע אם וכאשר בנק ישראל יידרש לכך כפי שהיה עם פתיחת המלחמה. 

S&P מחשיבה את גמישות המדיניות המוניטרית של ישראל כחוזקת אשראי. לבנק ישראל יש רקורד של עצמאות תפעולית והוא משתמש במגוון מכשירים מוניטריים מבוססי שוק. המדיניות המוניטרית נהנית גם משוקי פיננסים והון במטבע מקומי עמוקים של ישראל. בסיכומו של דבר, S&P שומרת על תחזית שלילית לדירוג ישראל בהתבסס על הסיכונים הגיאופוליטיים המתמשכים והעלויות הכלכליות הגוברות של המלחמה, אך מכירה בחוזקות הפונדמנטליות של המשק ובעמידותו.


תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    קפלניסט 11/05/2025 18:11
    הגב לתגובה זו
    בדמות קוצב לב חדיש ומשוכלל לראש ממשלה שאינו מתפקד.
  • 5.
    אנונימי 11/05/2025 16:06
    הגב לתגובה זו
    לא צריך את הסוכניות לנתח איזה תרחישים עלולים לקרות עקס המלחמה. שינתחו את הכלכלה לפי הנתונים שלה היום. הנתונים של הכלכלה הישראלית הייתה צריכה להיות עם עם AA עם תחזית יציבה ולא משהו אחר
  • 4.
    מור 11/05/2025 09:53
    הגב לתגובה זו
    הפרזיטים מדרדרים את כלכלת ישראל
  • 3.
    מייקל 11/05/2025 07:52
    הגב לתגובה זו
    קשקוש. כלכלת ישראל היא קנאת העולם כולו המלחמה כמעט לא פגעה ובעתיד היא רק תצמח. סוכנות הגירוד בביצים S
  • 2.
    מזרח תיכון חדש 10/05/2025 22:40
    הגב לתגובה זו
    פשוט להקפיץ את התחזיות שלהם לפני שנה מול הנתונים...פשוט בדיחה.
  • 1.
    שר אוצר כושל כמו הממשלה (ל"ת)
    אנונימי 10/05/2025 12:56
    הגב לתגובה זו
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.

בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה

ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד

ליאור דנקנר |

בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.

המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.

ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.


המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח

לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.

לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.