סוכנות הדירוג S&P אישרה את דירוג האשראי של ישראל ברמת 'A/A-1' במטבע זר ומקומי (לגיוס חוב זר ומקומי), תוך שמירה על תחזית שלילית. ההחלטה מגיעה על רקע המבצעים הצבאיים המתחדשים של ישראל בעזה והפעילות הצבאית המתמשכת בלבנון ובסוריה, המשקפים, להערכת כלכלני S&P סיכונים ביטחוניים גבוהים למדינה.

התחזית השלילית משקפת את הסיכון שהסכסוך בין ישראל, חמאס וארגונים אחרים הנתמכים על ידי איראן עלול להחליש משמעותית את כלכלת ישראל, את המאזן הפיסקלי ואת מאזן התשלומים, במיוחד אם הסכסוך יחריף. הסוכנות מציינת שלמרות היסודות המאקרו-כלכליים הבריאים של ישראל, לרבות הכלכלה המגוונת והמסתגלת שלה, סכסוך צבאי ממושך או אינטנסיבי יותר עלול לפגוע בביצועים הכלכליים, הפיסקליים ובמאזן התשלומים.

תרחיש שלילי: הורדת דירוג אפשרית

S&P מציינת שעלולה להוריד את דירוג ישראל ב-24 החודשים הקרובים אם הסכסוכים הצבאיים יפגעו בצמיחה הכלכלית, במצב הפיסקלי ובמאזן התשלומים יותר מהצפוי כעת. זה עלול לקרות, למשל, אם הסכסוך המתמשך יימשך, מה שיגביר את הסיכון להתקפות תגמול נגד ישראל, או אם הסיכוי למלחמה ישירה בין ישראל לאיראן יגדל.

תרחיש חיובי: חזרה לתחזית יציבה

הסוכנות ציינה שתוכל לעדכן את התחזית ליציבה אם תצפה בירידה בסבירות להסלמה צבאית וצמצום הסיכונים הביטחוניים הרחבים יותר. לדברי הכלכלנים, חוזקות האשראי של ישראל כוללות את הכלכלה העשירה והמגוונת שלה, את עמדת הנכסים החיצוניים החיוביים, ואת היתרונות הנובעים מהגדרות מוניטריות גמישות ומאגר יחסית עמוק של חסכונות מקומיים.

• מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה
• פיץ' מורידה את דירוג האשראי של צרפת: אי יציבות פוליטית וחוב ציבורי גבוה מעיבים על התחזית הכלכלית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כך או אחרת, הם מדגישים כי פתרון הסכסוך ישראל-חמאס נראה רחוק, מה שעלול להכביד על הצמיחה ארוכת הטווח של ישראל והמימון הציבורי. מסלול הסכסוך יעוצב, במידה רבה, על ידי עמדת הממשל האמריקאי, שקשה לחזות. מכסי הסחר האמריקאיים יפגעו בכלכלת ישראל הן באופן ישיר והן עקיף, אך S&P צופה שהתמ"ג יתאושש לצמיחה של 3.3% ב-2025 לאחר צמיחה של 0.9% בלבד בשנה שעברה.

הסיכונים הגיאופוליטיים והביטחוניים שישראל ניצבת בפניהם נותרים להערכתה גבוהים מאוד. למרות המאמץ המוצלח ברובו של ישראל להחליש את היכולות הצבאיות של יריביה העיקריים - בעיקר איראן וחמאס וחיזבאללה הנתמכים על ידי איראן - פתרון מתמשך של המתיחות הגיאופוליטית נראה רחוק.

היקף הפעילות הצבאית המחודשת בעזה התעצם ויחד עם המעורבות הצבאית הפעילה של ישראל בלבנון ובסוריה הגובלות, כמו גם חילופי המהלומות האחרונים עם החות'ים מתימן, הדבר מרמז על כך שסביבת הביטחון של ישראל תישאר מאתגרת, לדעת הסוכנות.

• הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
• הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

התחזית הפיסקלית והמימונית

S&P צופה שהסכסוך המתמשך יביא לעלייה מתמשכת בהוצאות הקשורות לביטחון. בשילוב עם תחזית צמיחה חלשה יותר בטווח הבינוני בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה, החברה צופה גירעון ממשלתי כללי של 6% מהתמ"ג לשנת 2025 ו-5% מהתמ"ג ב-2026.

תקציב הממשלה המרכזית ל-2025 מכוון לגירעון של 4.9% מהתמ"ג, המשקף בעיקר אמצעי התאמת הכנסות, כולל העלאות שיעורי מס נבחרות והקפאת מדרגות מס ההכנסה, במטרה לעצור את העלייה בחוב הממשלתי כאחוז מהתמ"ג. תחזיות הפיסקל של S&P ל-2025 משקפות את ביצועי ההכנסות החזקים יחסית שדווחו ברבעון הראשון של 2025 ותקבולי מס חד-פעמיים ב-2026 מהרכישות המוצהרות של סטארט-אפים מקומיים בתעשיית ההיי-טק על ידי משקיעים זרים.

S&P מתייחסת לעלויות ביטחון והגנה מוגברות כפי שנקבעו בוועדת נגל. ועדת נגל, ועדה ממשלתית מיוחדת המופקדת על גיבוש המלצה על אסטרטגיית הביטחון והתקציב של ישראל, מעריכה צרכי הוצאות נוספות הקשורות לביטחון של כ-0.5% מהתמ"ג מדי שנה בטווח הארוך. S&P צופה שחוב הממשלה של ישראל, נטו מנכסים נזילים של הממשלה, יגדל לכמעט 70% מהתמ"ג ב-2028 מ-58% מהתמ"ג ב-2023. זה מנוגד לתחזית של החברה מלפני המלחמה שהחוב נטו ירד מתחת ל-55% מהתמ"ג ב-2026 ומעבר לכך.

עם זאת, החברה מציינת שמבנה החוב של ישראל נותר חיובי. מעל 80% מחוב הממשלה מוחזק מקומית ונקוב במטבע מקומי. חוב לטווח קצר מהווה רק 8% מסך החוב והזמן הממוצע לפירעון הוא תשע שנים. לדעת S&P, סיכוני המימון של הממשלה מוגבלים, בהתחשב בעומק שוקי ההון והפיננסים של ישראל.

S&P מצפה שהפרופיל החיצוני של ישראל יישאר חוזקת דירוג מרכזית. המדינה מציגה עודף בחשבון השוטף במשך עשורים, נתמכת בעיקר על ידי ההתרחבות המהירה של יצוא שירותי טכנולוגיית מידע ותקשורת בעלי ערך מוסף גבוה. סך עודף השירותים החיצוני היווה בממוצע 7% מהתמ"ג בשנים האחרונות.

כתוצאה מכך, ישראל עברה לעמדת נכסים חיצוניים נטו משמעותית של כ-40% מהתמ"ג - אחת הגבוהות ביותר בקרב מדינות ריבוניות שאינן מייצאות סחורות - והפחיתה את צרכי המימון החיצוני ברוטו שלה. החברה צופה שיצוא שירותי טכנולוגיה בעלי ערך מוסף גבוה ימשיך ללא הפרעה, ועודפי החשבון השוטף של ישראל יהיו בממוצע 3% מהתמ"ג עד 2028.

יתרות המטבע  ברוטו של המדינה עלו מעל לרמות שלפני המלחמה, והגיעו ל-219 מיליארד דולר (40% מהתמ"ג) בסוף מרץ 2025. אלו סכומים שיכולים לשמש לייצוב המטבע אם וכאשר בנק ישראל יידרש לכך כפי שהיה עם פתיחת המלחמה. 

S&P מחשיבה את גמישות המדיניות המוניטרית של ישראל כחוזקת אשראי. לבנק ישראל יש רקורד של עצמאות תפעולית והוא משתמש במגוון מכשירים מוניטריים מבוססי שוק. המדיניות המוניטרית נהנית גם משוקי פיננסים והון במטבע מקומי עמוקים של ישראל. בסיכומו של דבר, S&P שומרת על תחזית שלילית לדירוג ישראל בהתבסס על הסיכונים הגיאופוליטיים המתמשכים והעלויות הכלכליות הגוברות של המלחמה, אך מכירה בחוזקות הפונדמנטליות של המשק ובעמידותו.