ישראל תחת אש: S&P מאשרת דירוג 'A/A-1' עם תחזית שלילית
סוכנות הדירוג S&P אישרה את דירוג האשראי של ישראל ברמת 'A/A-1' במטבע זר ומקומי (לגיוס חוב זר ומקומי), תוך שמירה על תחזית שלילית. ההחלטה מגיעה על רקע המבצעים הצבאיים המתחדשים של ישראל בעזה והפעילות הצבאית המתמשכת בלבנון ובסוריה, המשקפים, להערכת כלכלני S&P סיכונים ביטחוניים גבוהים למדינה.
התחזית השלילית משקפת את הסיכון שהסכסוך בין ישראל, חמאס וארגונים אחרים הנתמכים על ידי איראן עלול להחליש משמעותית את כלכלת ישראל, את המאזן הפיסקלי ואת מאזן התשלומים, במיוחד אם הסכסוך יחריף. הסוכנות מציינת שלמרות היסודות המאקרו-כלכליים הבריאים של ישראל, לרבות הכלכלה המגוונת והמסתגלת שלה, סכסוך צבאי ממושך או אינטנסיבי יותר עלול לפגוע בביצועים הכלכליים, הפיסקליים ובמאזן התשלומים.
תרחיש שלילי: הורדת דירוג אפשרית
S&P מציינת שעלולה להוריד את דירוג ישראל ב-24 החודשים הקרובים אם הסכסוכים הצבאיים יפגעו בצמיחה הכלכלית, במצב הפיסקלי ובמאזן התשלומים יותר מהצפוי כעת. זה עלול לקרות, למשל, אם הסכסוך המתמשך יימשך, מה שיגביר את הסיכון להתקפות תגמול נגד ישראל, או אם הסיכוי למלחמה ישירה בין ישראל לאיראן יגדל.
תרחיש חיובי: חזרה לתחזית יציבה
הסוכנות ציינה שתוכל לעדכן את התחזית ליציבה אם תצפה בירידה בסבירות להסלמה צבאית וצמצום הסיכונים הביטחוניים הרחבים יותר. לדברי הכלכלנים, חוזקות האשראי של ישראל כוללות את הכלכלה העשירה והמגוונת שלה, את עמדת הנכסים החיצוניים החיוביים, ואת היתרונות הנובעים מהגדרות מוניטריות גמישות ומאגר יחסית עמוק של חסכונות מקומיים.
- מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה
- פיץ' מורידה את דירוג האשראי של צרפת: אי יציבות פוליטית וחוב ציבורי גבוה מעיבים על התחזית הכלכלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך או אחרת, הם מדגישים כי פתרון הסכסוך ישראל-חמאס נראה רחוק, מה שעלול להכביד על הצמיחה ארוכת הטווח של ישראל והמימון הציבורי. מסלול הסכסוך יעוצב, במידה רבה, על ידי עמדת הממשל האמריקאי, שקשה לחזות. מכסי הסחר האמריקאיים יפגעו בכלכלת ישראל הן באופן ישיר והן עקיף, אך S&P צופה שהתמ"ג יתאושש לצמיחה של 3.3% ב-2025 לאחר צמיחה של 0.9% בלבד בשנה שעברה.
הסיכונים הגיאופוליטיים והביטחוניים שישראל ניצבת בפניהם נותרים להערכתה גבוהים מאוד. למרות המאמץ המוצלח ברובו של ישראל להחליש את היכולות הצבאיות של יריביה העיקריים - בעיקר איראן וחמאס וחיזבאללה הנתמכים על ידי איראן - פתרון מתמשך של המתיחות הגיאופוליטית נראה רחוק.
היקף הפעילות הצבאית המחודשת בעזה התעצם ויחד עם המעורבות הצבאית הפעילה של ישראל בלבנון ובסוריה הגובלות, כמו גם חילופי המהלומות האחרונים עם החות'ים מתימן, הדבר מרמז על כך שסביבת הביטחון של ישראל תישאר מאתגרת, לדעת הסוכנות.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
התחזית הפיסקלית והמימונית
S&P צופה שהסכסוך המתמשך יביא לעלייה מתמשכת בהוצאות הקשורות לביטחון. בשילוב עם תחזית צמיחה חלשה יותר בטווח הבינוני בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה, החברה צופה גירעון ממשלתי כללי של 6% מהתמ"ג לשנת 2025 ו-5% מהתמ"ג ב-2026.
תקציב הממשלה המרכזית ל-2025 מכוון לגירעון של 4.9% מהתמ"ג, המשקף בעיקר אמצעי התאמת הכנסות, כולל העלאות שיעורי מס נבחרות והקפאת מדרגות מס ההכנסה, במטרה לעצור את העלייה בחוב הממשלתי כאחוז מהתמ"ג. תחזיות הפיסקל של S&P ל-2025 משקפות את ביצועי ההכנסות החזקים יחסית שדווחו ברבעון הראשון של 2025 ותקבולי מס חד-פעמיים ב-2026 מהרכישות המוצהרות של סטארט-אפים מקומיים בתעשיית ההיי-טק על ידי משקיעים זרים.
S&P מתייחסת לעלויות ביטחון והגנה מוגברות כפי שנקבעו בוועדת נגל. ועדת נגל, ועדה ממשלתית מיוחדת המופקדת על גיבוש המלצה על אסטרטגיית הביטחון והתקציב של ישראל, מעריכה צרכי הוצאות נוספות הקשורות לביטחון של כ-0.5% מהתמ"ג מדי שנה בטווח הארוך. S&P צופה שחוב הממשלה של ישראל, נטו מנכסים נזילים של הממשלה, יגדל לכמעט 70% מהתמ"ג ב-2028 מ-58% מהתמ"ג ב-2023. זה מנוגד לתחזית של החברה מלפני המלחמה שהחוב נטו ירד מתחת ל-55% מהתמ"ג ב-2026 ומעבר לכך.
עם זאת, החברה מציינת שמבנה החוב של ישראל נותר חיובי. מעל 80% מחוב הממשלה מוחזק מקומית ונקוב במטבע מקומי. חוב לטווח קצר מהווה רק 8% מסך החוב והזמן הממוצע לפירעון הוא תשע שנים. לדעת S&P, סיכוני המימון של הממשלה מוגבלים, בהתחשב בעומק שוקי ההון והפיננסים של ישראל.
S&P מצפה שהפרופיל החיצוני של ישראל יישאר חוזקת דירוג מרכזית. המדינה מציגה עודף בחשבון השוטף במשך עשורים, נתמכת בעיקר על ידי ההתרחבות המהירה של יצוא שירותי טכנולוגיית מידע ותקשורת בעלי ערך מוסף גבוה. סך עודף השירותים החיצוני היווה בממוצע 7% מהתמ"ג בשנים האחרונות.
כתוצאה מכך, ישראל עברה לעמדת נכסים חיצוניים נטו משמעותית של כ-40% מהתמ"ג - אחת הגבוהות ביותר בקרב מדינות ריבוניות שאינן מייצאות סחורות - והפחיתה את צרכי המימון החיצוני ברוטו שלה. החברה צופה שיצוא שירותי טכנולוגיה בעלי ערך מוסף גבוה ימשיך ללא הפרעה, ועודפי החשבון השוטף של ישראל יהיו בממוצע 3% מהתמ"ג עד 2028.
יתרות המטבע ברוטו של המדינה עלו מעל לרמות שלפני המלחמה, והגיעו ל-219 מיליארד דולר (40% מהתמ"ג) בסוף מרץ 2025. אלו סכומים שיכולים לשמש לייצוב המטבע אם וכאשר בנק ישראל יידרש לכך כפי שהיה עם פתיחת המלחמה.
S&P מחשיבה את גמישות המדיניות המוניטרית של ישראל כחוזקת אשראי. לבנק ישראל יש רקורד של עצמאות תפעולית והוא משתמש במגוון מכשירים מוניטריים מבוססי שוק. המדיניות המוניטרית נהנית גם משוקי פיננסים והון במטבע מקומי עמוקים של ישראל. בסיכומו של דבר, S&P שומרת על תחזית שלילית לדירוג ישראל בהתבסס על הסיכונים הגיאופוליטיים המתמשכים והעלויות הכלכליות הגוברות של המלחמה, אך מכירה בחוזקות הפונדמנטליות של המשק ובעמידותו.
- 6.קפלניסט 11/05/2025 18:11הגב לתגובה זובדמות קוצב לב חדיש ומשוכלל לראש ממשלה שאינו מתפקד.
- 5.אנונימי 11/05/2025 16:06הגב לתגובה זולא צריך את הסוכניות לנתח איזה תרחישים עלולים לקרות עקס המלחמה. שינתחו את הכלכלה לפי הנתונים שלה היום. הנתונים של הכלכלה הישראלית הייתה צריכה להיות עם עם AA עם תחזית יציבה ולא משהו אחר
- 4.מור 11/05/2025 09:53הגב לתגובה זוהפרזיטים מדרדרים את כלכלת ישראל
- 3.מייקל 11/05/2025 07:52הגב לתגובה זוקשקוש. כלכלת ישראל היא קנאת העולם כולו המלחמה כמעט לא פגעה ובעתיד היא רק תצמח. סוכנות הגירוד בביצים S
- 2.מזרח תיכון חדש 10/05/2025 22:40הגב לתגובה זופשוט להקפיץ את התחזיות שלהם לפני שנה מול הנתונים...פשוט בדיחה.
- 1.שר אוצר כושל כמו הממשלה (ל"ת)אנונימי 10/05/2025 12:56הגב לתגובה זו
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
