ועדת כספים אישרה את הארכת מתווה הפיצויים לעסקים בצפון לחודשים ינואר עד יוני 2025
ועדת הכספים אישרה היום את תקנות מס רכוש קרן פיצויים עבור החודשים ינואר עד' יוני 2025 המעניקות פיצוי מלא במסלול מחזורים, או שכר לעסקים ביישובים בצפון ובעוטף בגין נזקים שנגרמו להם בעקבות המלחמה, כמפורט להלן:
יישובי קו עימות מפונים: עסקים ביישובים אלו יזכו לפיצוי מלא במסלול אדום או מחזורים/שכר בגין החודשים ינואר - פברואר 2025. כמו כן בגין החודשים מרץ עד יוני 2025 לעסקים ביישובים אלו יזכו למסלול מחזורים/ שכר.
יישובי קו עימות שלא פונו; עסקים ביישובים אלו יזכו לפיצוי מלא במסלול מחזורים/שכר בגין החודשים ינואר - פברואר 2025. חלק מיישובי גליל עליון: היישובים יסוד המעלה, שדה אליעזר, מירון, קדיתא, בר יוחאי, ספסופה ואור הגנוז יזכו לפיצוי מלא במסלול מחזורים/שכר עבור החודשים ינואר-פברואר 2025.
יישובי עוטף מפונים: עסקים ביישובים אלו יזכו לפיצוי מלא במסלול אדום או מחזורים/שכר בגין החודשים ינואר - אפריל 2025. כמו כן בגין החודשים מאי עד יוני 2025 עסקים ביישובים אלו יזכו למסלול מחזורים/ שכר.
- בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
- הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': “אני מברך על אישור התקנות להארכת מתווה הפיצויים לעסקים בצפון ולעוטף – זוהי חובתנו הכלכלית והלאומית. אנו ממשיכים לעמוד לצד בעלי העסקים שנפגעו בעקבות המלחמה, ומעניקים להם רשת ביטחון שתאפשר להם להתאושש, להמשיך לפעול ולשמור על מקומות עבודה. נמשיך לעקוב ולעדכן את המענה ככל שיידרש בהתאם להתפתחויות בשטח".
מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום: "אני מבקש להודות לעובדות ועובדי משרד האוצר ורשות המסים על עבודתם המקצועית והמאומצת שנועדה לאפשר את המשך פעילותם הרציפה של עסקים אלו. הארכת מתווה הפיצויים ביישובי הצפון נועדה להקל על העסקים שנפגעו באופן ממושך מהמלחמה שנכפתה עלינו, זאת כחלק ממחויבותנו לשיקום ושגשוג חבלי הארץ שנפגעו ביותר".
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ': "התקנות שאושרו היום נועדו לתמוך בעסקים ביישובים מפונים, ביישובים שהיו מפונים לאורך כל שנת 2024 והפעילות העסקית בהם לא חזרה עדיין לשגרה, וביישובים שספגו פגיעה ממושכת ורציפה לאורך יותר משנה. זאת לאור ההכרה בהשפעה הכלכלית המצטברת של אירועי לחימה ממושכים ועוצמתיים על הפעילות הכלכלית באזורים אלה."
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
