צילום: ועדת הכספים

ועדת כספים אישרה את הארכת מתווה הפיצויים לעסקים בצפון לחודשים ינואר עד יוני 2025

מערכת ביזפורטל | 30/03/2025 12:33

ועדת הכספים אישרה היום את תקנות מס רכוש קרן פיצויים עבור החודשים ינואר עד' יוני 2025 המעניקות פיצוי מלא במסלול מחזורים, או שכר לעסקים ביישובים בצפון ובעוטף בגין נזקים שנגרמו להם בעקבות המלחמה, כמפורט להלן:

יישובי קו עימות מפונים: עסקים ביישובים אלו יזכו לפיצוי מלא במסלול אדום או מחזורים/שכר בגין החודשים ינואר - פברואר 2025. כמו כן בגין החודשים מרץ עד יוני 2025 לעסקים ביישובים אלו יזכו למסלול מחזורים/ שכר.

יישובי קו עימות שלא פונו; עסקים ביישובים אלו יזכו לפיצוי מלא במסלול מחזורים/שכר בגין החודשים ינואר - פברואר 2025. חלק מיישובי גליל עליון: היישובים יסוד המעלה, שדה אליעזר, מירון, קדיתא, בר יוחאי, ספסופה ואור הגנוז יזכו לפיצוי מלא במסלול מחזורים/שכר עבור החודשים ינואר-פברואר 2025.

יישובי עוטף מפונים: עסקים ביישובים אלו יזכו לפיצוי מלא במסלול אדום או מחזורים/שכר בגין החודשים ינואר - אפריל 2025. כמו כן בגין החודשים מאי עד יוני 2025 עסקים ביישובים אלו יזכו למסלול מחזורים/ שכר.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': “אני מברך על אישור התקנות להארכת מתווה הפיצויים לעסקים בצפון ולעוטף – זוהי חובתנו הכלכלית והלאומית. אנו ממשיכים לעמוד לצד בעלי העסקים שנפגעו בעקבות המלחמה, ומעניקים להם רשת ביטחון שתאפשר להם להתאושש, להמשיך לפעול ולשמור על מקומות עבודה. נמשיך לעקוב ולעדכן את המענה ככל שיידרש בהתאם להתפתחויות בשטח".

מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום: "אני מבקש להודות לעובדות ועובדי משרד האוצר ורשות המסים על עבודתם המקצועית והמאומצת שנועדה לאפשר את המשך פעילותם הרציפה של עסקים אלו. הארכת מתווה הפיצויים ביישובי הצפון נועדה להקל על העסקים שנפגעו באופן ממושך מהמלחמה שנכפתה עלינו, זאת כחלק ממחויבותנו לשיקום ושגשוג חבלי הארץ שנפגעו ביותר".

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ': "התקנות שאושרו היום נועדו לתמוך בעסקים ביישובים מפונים, ביישובים שהיו מפונים לאורך כל שנת 2024 והפעילות העסקית בהם לא חזרה עדיין לשגרה, וביישובים שספגו פגיעה ממושכת ורציפה לאורך יותר משנה. זאת לאור ההכרה בהשפעה הכלכלית המצטברת של אירועי לחימה ממושכים ועוצמתיים על הפעילות הכלכלית באזורים אלה."

קיראו עוד ב"בארץ"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר | 28/12/2025 08:01

נושאים בכתבה בנק ישראל ניהול סיכונים

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל

מנדי הניג | 29/12/2025 13:04

נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.

אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר

בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

להמשך הכתבה לחץ כאן