למרות המיתון, העובדים אדישים? סיבות והמלצות
באחד הארגונים שבהם אני יועצת סיפר לי מנהל שבאופן מודע הוא מלחיץ את המנהלים והעובדים הכפופים לו - "כדי שיצאו מהשאננות ויתחילו להגיע לתוצאות" שהוא מצפה מהם. שאלתי אותו - "זה עובד? הם באמת משיגים את התוצאות המצופות?" הוא ענה לי -"הממונים לוחצים עלי, אני מלחיץ את הכפופים לי אך לעיתים קרובות הם נראים לי אדישים, עייפים. אני לא מבין את זה... הם לא מודעים למציאות שבה אנו נמצאים?"
אני יודעת שמנהלים רבים נתקלים בתופעות דומות. ובכן הנה ההסבר שלי
המשבר הכלכלי בו אנו נתונים, וחוסר הביטחון התעסוקתי הנובע ממנו מהווים גורם לחץ משמעותי עבור עובדים ומנהלים רבים. לחץ, עד רמות מסוימות תורם לשיפור הביצועים דרך יצירת דריכות ומחויבות לתוצאות.
הדבר בא לידי ביטוי התנהגותי בנכונותם של עובדים להשקיע שעות רבות יותר במקום העבודה, מחויבותם לעשות את המקסימום לשם עמידה ביעדים, הגעה לביצועים מובילים, לגיוס לקוחות, לביצוע מכירות, הצגת רעיונות חדשניים וכד'.
עם זאת ברמות גבוהות מדי של לחץ התוצאה עלולה להיות הפוכה - ירידה בביצועים ופגיעה באפקטיביות. ההתנהגויות שיראו בקרב עובדים ומנהלים במקרים כאלו יהיו למשל עיסוק מוגזם ברכילויות במסדרונות החברה למשל באשר למי הבא בתור להיות מפוטר, שיטוט באינטרנט (בין היתר לשם חיפוש עבודה), התכנסות וחוסר שיתוף במידע במטרה לבצר עמדות כוח, קושי בקבלת החלטות רציונאלית, חוסר מיקוד המוביל ל"זגזוג", התחפרות- אי נקיטת עמדה- עד יעבור זעם. כלומר במקום שבעת משבר/ אתגר אנשי הארגון יתכווננו לביצועים משופרים הם מתפקדים פחות טוב מאשר כרגיל- לרוב מתוך חרדה שנובעת מלחץ מוגזם.
ובכן-לחץ תורם לדריכות ולהנעה לביצועים - עד גבול מסוים - ברמות גבוהות מדי הוא גורם לפגיעה באפקטיביות אנשי הארגון. ובארגונים רבים דוגמת המקרה המתואר למעלה הלחץ המוקצן מופעל מהדרגים הבכירים ומחלחל עד אחרון העובדים.
הצעתי
חשוב להנהלות ולמנהלים ששאיפתם היא לא רק לשרוד את התקופה הנוכחית אלא אפילו לצאת ממנה בעמדה משופרת - לנהל את אופי ורמת הלחץ שאנשיהם נתונים בהם.
איך עושים זאת? כמה המלצות:
1. תקשורת פנים ארגונית אמינה ושקופה - לתקשר לאנשי הארגון- מידע רלוונטי ואמין- לפני שהוא מגיע מהתקשורת- כדי לבסס את האמון במידע המגיע מהדרגים הבכירים ואת היכולת לצפות מה עומד להתרחש- לפתח בעובדים אמונה ש"יגידו לי אם משהו עומד לקרות לכן אין צורך לעסוק בספקולציות".
2. שכנוע ברציונל שעומד מאחורי שינויים - בעת שינוי ארגוני משמעותי כגון גל פיטורין, רכישה, מיזוג, שינוי מבנה ארגוני -יש לגייס את "דעת הקהל" הארגונית והמחויבות של העובדים לביצוע השינוי. שינויים מסוג זה הם "כואבים" ומעוררים התנגדות. אין ספור תכניות לשינוי - נפלו בשלב היישום. חשוב להבהיר את הרציונל לשינוי והתוצאות העתידיות הצפויות מיישומו בכדי לגייס את התמיכה הדרושה להטמעה.
3. תמיכה והעצמה של עבודת צוותים - כנגד מגמת ההתבודדות שעלולה להתרחש בעת גלי פיטורין במיוחד, מתוך חוסר רצון לשתף בקשיים, חשוב לחזק צוותים ואת נכונותם להתייעץ, לפתור בעיות ולהשתמש בעוצמתה של הקבוצה בכדי להביא להישגים. ייעוץ ארגוני להעצמת עבודת צוותים יכול לעשות את ההבדל תוך שת"פ עם מנהלי משאבי אנוש ומנהלים ישירים בארגון.
4. יצירת "מרחב של שפיות" למנהלים בכלל ולמקבלי החלטות משמעותיות בפרט דרך ייעוץ ניהולי אישי / אימון אישי לשם בחינה של נושאים קריטיים, אלטרנטיבות לפעולה, ולא פחות חשוב לשם העצמת אפקטיביות של בעלי ההשפעה המשמעותיים "בסביבה נקייה מרעשים" - התייעצות עם יועץ ארגוני חיצוני, ניטרלי.
מאת: אפרת קרין סלטון. מרצה בתכנית לתואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני במסלול האקדמי המכללה למינהל ויועצת ארגונית. מייל לתגובות:
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוק10 המגדלים הגבוהים בעולם
בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120
מגדלים כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.
1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות
הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.
המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,
תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.
- בנייה לגובה בירושלים? לא כל כך מהר
- 1,654 דירות חדשות ייבנו בבת ים. כמה הן יעלו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
