למרות המיתון, העובדים אדישים? סיבות והמלצות

אפרת קרין סלטון. מרצה בתכנית לתואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני במסלול האקדמי המכללה למינהל מתארת את מצב חלק מהעבודים לנוכח המשבר ומספרת המלצות למנהלים
אפרת קרין סלטון |

באחד הארגונים שבהם אני יועצת סיפר לי מנהל שבאופן מודע הוא מלחיץ את המנהלים והעובדים הכפופים לו - "כדי שיצאו מהשאננות ויתחילו להגיע לתוצאות" שהוא מצפה מהם. שאלתי אותו - "זה עובד? הם באמת משיגים את התוצאות המצופות?" הוא ענה לי -"הממונים לוחצים עלי, אני מלחיץ את הכפופים לי אך לעיתים קרובות הם נראים לי אדישים, עייפים. אני לא מבין את זה... הם לא מודעים למציאות שבה אנו נמצאים?"

אני יודעת שמנהלים רבים נתקלים בתופעות דומות. ובכן הנה ההסבר שלי

המשבר הכלכלי בו אנו נתונים, וחוסר הביטחון התעסוקתי הנובע ממנו מהווים גורם לחץ משמעותי עבור עובדים ומנהלים רבים. לחץ, עד רמות מסוימות תורם לשיפור הביצועים דרך יצירת דריכות ומחויבות לתוצאות.

הדבר בא לידי ביטוי התנהגותי בנכונותם של עובדים להשקיע שעות רבות יותר במקום העבודה, מחויבותם לעשות את המקסימום לשם עמידה ביעדים, הגעה לביצועים מובילים, לגיוס לקוחות, לביצוע מכירות, הצגת רעיונות חדשניים וכד'.

עם זאת ברמות גבוהות מדי של לחץ התוצאה עלולה להיות הפוכה - ירידה בביצועים ופגיעה באפקטיביות. ההתנהגויות שיראו בקרב עובדים ומנהלים במקרים כאלו יהיו למשל עיסוק מוגזם ברכילויות במסדרונות החברה למשל באשר למי הבא בתור להיות מפוטר, שיטוט באינטרנט (בין היתר לשם חיפוש עבודה), התכנסות וחוסר שיתוף במידע במטרה לבצר עמדות כוח, קושי בקבלת החלטות רציונאלית, חוסר מיקוד המוביל ל"זגזוג", התחפרות- אי נקיטת עמדה- עד יעבור זעם. כלומר במקום שבעת משבר/ אתגר אנשי הארגון יתכווננו לביצועים משופרים הם מתפקדים פחות טוב מאשר כרגיל- לרוב מתוך חרדה שנובעת מלחץ מוגזם.

ובכן-לחץ תורם לדריכות ולהנעה לביצועים - עד גבול מסוים - ברמות גבוהות מדי הוא גורם לפגיעה באפקטיביות אנשי הארגון. ובארגונים רבים דוגמת המקרה המתואר למעלה הלחץ המוקצן מופעל מהדרגים הבכירים ומחלחל עד אחרון העובדים.

הצעתי

חשוב להנהלות ולמנהלים ששאיפתם היא לא רק לשרוד את התקופה הנוכחית אלא אפילו לצאת ממנה בעמדה משופרת - לנהל את אופי ורמת הלחץ שאנשיהם נתונים בהם.

איך עושים זאת? כמה המלצות:

1. תקשורת פנים ארגונית אמינה ושקופה - לתקשר לאנשי הארגון- מידע רלוונטי ואמין- לפני שהוא מגיע מהתקשורת- כדי לבסס את האמון במידע המגיע מהדרגים הבכירים ואת היכולת לצפות מה עומד להתרחש- לפתח בעובדים אמונה ש"יגידו לי אם משהו עומד לקרות לכן אין צורך לעסוק בספקולציות".

2. שכנוע ברציונל שעומד מאחורי שינויים - בעת שינוי ארגוני משמעותי כגון גל פיטורין, רכישה, מיזוג, שינוי מבנה ארגוני -יש לגייס את "דעת הקהל" הארגונית והמחויבות של העובדים לביצוע השינוי. שינויים מסוג זה הם "כואבים" ומעוררים התנגדות. אין ספור תכניות לשינוי - נפלו בשלב היישום. חשוב להבהיר את הרציונל לשינוי והתוצאות העתידיות הצפויות מיישומו בכדי לגייס את התמיכה הדרושה להטמעה.

3. תמיכה והעצמה של עבודת צוותים - כנגד מגמת ההתבודדות שעלולה להתרחש בעת גלי פיטורין במיוחד, מתוך חוסר רצון לשתף בקשיים, חשוב לחזק צוותים ואת נכונותם להתייעץ, לפתור בעיות ולהשתמש בעוצמתה של הקבוצה בכדי להביא להישגים. ייעוץ ארגוני להעצמת עבודת צוותים יכול לעשות את ההבדל תוך שת"פ עם מנהלי משאבי אנוש ומנהלים ישירים בארגון.

4. יצירת "מרחב של שפיות" למנהלים בכלל ולמקבלי החלטות משמעותיות בפרט דרך ייעוץ ניהולי אישי / אימון אישי לשם בחינה של נושאים קריטיים, אלטרנטיבות לפעולה, ולא פחות חשוב לשם העצמת אפקטיביות של בעלי ההשפעה המשמעותיים "בסביבה נקייה מרעשים" - התייעצות עם יועץ ארגוני חיצוני, ניטרלי.

מאת: אפרת קרין סלטון. מרצה בתכנית לתואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני במסלול האקדמי המכללה למינהל ויועצת ארגונית. מייל לתגובות:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

F15
צילום: בואינג

25 מטוסי F-15IA בדרך לישראל - חיזוק אסטרטגי מול איראן

עסקה בהיקף 8.57 מיליארד דולר עם בואינג, אספקה מדורגת עד סוף 2035 ושילוב מערכות ישראליות בדגם שמבוסס על F-15EX

ליאור דנקנר |

ארה"ב נותנת אור ירוק סופי למכירת 25 מטוסי קרב מתקדמים מסוג F-15IA לישראל, בעסקה שמוערכת ב-8.57 מיליארד דולר, עם אפשרות להרחבה לעד 25 מטוסים נוספים. ההתקשרות מול בואינג נחתמת בדצמבר וכוללת תכנון, ייצור, בדיקות ואספקה מדורגת עד סוף 2035.

התשלום הראשוני עומד על 840 מיליון דולר וממומן מכספי הסיוע הביטחוני האמריקאי. היקף הסיוע השנתי עומד על 3.3 מיליארד דולר במסגרת ההסכם הנוכחי שמסתיים ב-2028, ובמהלך השנה ישראל מקבלת גם חבילת סיוע חירום נוספת בהיקף 5.2 מיליארד דולר שכוללת אלפי ערכות הנחיה לטילים. פה נכנסת התמונה הרחבה, כי זה לא עוד רכש נקודתי אלא חלק ממסגרת שמגלגלת כסף וציוד לאורך שנים.


מה נכנס למטוס

ה-F-15IA מבוסס על דגם ה-F-15EX האמריקאי ומיועד לעליונות אווירית לטווחים ארוכים. הוא מצויד במכ"ם AESA מתקדם מסוג AN/APG-82 שמאפשר גילוי מטרות מרחוק בדיוק גבוה, גם בסביבה עם הפרעות אלקטרוניות.

לצד המכ"ם, המטוס כולל מערכת היגוי דיגיטלית fly-by-wire שמשפרת את התמרון ומרחיבה את מעטפת הטיסה, כולל יכולת טיסה בלי מגבלות זווית התקפה כפי שמוצג בדגם. אליו מצטרפת מערכת לוחמה אלקטרונית EPAWSS שנועדה להתמודד עם מכ"מים וטילים עוינים באמצעות שיבוש וניהול חתימה אלקטרונית. בישראל משולבות גם טכנולוגיות מקומיות, בהן קסדות תצוגה מתקדמות של אלביט שמציגות נתונים בזמן אמת מול עיני הטייס, ומערכות הגנה עצמית של רפאל, כולל מערכות התרעה מפני טילים. כדי שזה לא יישאר מפרט טכני על הנייר, הרעיון הוא לקצר זמן תגובה ולתת לצוות תמונת מצב חדה גם כשמסביב רועש ומבלבל.


ביצועים, טווח וחימוש

ה-F-15IA בנוי לשלב מהירות על קולית עם נשיאת חימוש כבדה לאורך זמן. הוא מגיע למהירות מקסימלית של 2.5 מאך, כ-2,655 קמ"ש בגובה רב, ומופעל במנועי F110-GE-129 עם דחף של 29,500 פאונד לכל מנוע. זה מתחבר ליכולת להמריא עם משקל גבוה ולהישאר יעיל גם כשמתרחקים מהבסיס.