למרות המיתון, העובדים אדישים? סיבות והמלצות
באחד הארגונים שבהם אני יועצת סיפר לי מנהל שבאופן מודע הוא מלחיץ את המנהלים והעובדים הכפופים לו - "כדי שיצאו מהשאננות ויתחילו להגיע לתוצאות" שהוא מצפה מהם. שאלתי אותו - "זה עובד? הם באמת משיגים את התוצאות המצופות?" הוא ענה לי -"הממונים לוחצים עלי, אני מלחיץ את הכפופים לי אך לעיתים קרובות הם נראים לי אדישים, עייפים. אני לא מבין את זה... הם לא מודעים למציאות שבה אנו נמצאים?"
אני יודעת שמנהלים רבים נתקלים בתופעות דומות. ובכן הנה ההסבר שלי
המשבר הכלכלי בו אנו נתונים, וחוסר הביטחון התעסוקתי הנובע ממנו מהווים גורם לחץ משמעותי עבור עובדים ומנהלים רבים. לחץ, עד רמות מסוימות תורם לשיפור הביצועים דרך יצירת דריכות ומחויבות לתוצאות.
הדבר בא לידי ביטוי התנהגותי בנכונותם של עובדים להשקיע שעות רבות יותר במקום העבודה, מחויבותם לעשות את המקסימום לשם עמידה ביעדים, הגעה לביצועים מובילים, לגיוס לקוחות, לביצוע מכירות, הצגת רעיונות חדשניים וכד'.
עם זאת ברמות גבוהות מדי של לחץ התוצאה עלולה להיות הפוכה - ירידה בביצועים ופגיעה באפקטיביות. ההתנהגויות שיראו בקרב עובדים ומנהלים במקרים כאלו יהיו למשל עיסוק מוגזם ברכילויות במסדרונות החברה למשל באשר למי הבא בתור להיות מפוטר, שיטוט באינטרנט (בין היתר לשם חיפוש עבודה), התכנסות וחוסר שיתוף במידע במטרה לבצר עמדות כוח, קושי בקבלת החלטות רציונאלית, חוסר מיקוד המוביל ל"זגזוג", התחפרות- אי נקיטת עמדה- עד יעבור זעם. כלומר במקום שבעת משבר/ אתגר אנשי הארגון יתכווננו לביצועים משופרים הם מתפקדים פחות טוב מאשר כרגיל- לרוב מתוך חרדה שנובעת מלחץ מוגזם.
ובכן-לחץ תורם לדריכות ולהנעה לביצועים - עד גבול מסוים - ברמות גבוהות מדי הוא גורם לפגיעה באפקטיביות אנשי הארגון. ובארגונים רבים דוגמת המקרה המתואר למעלה הלחץ המוקצן מופעל מהדרגים הבכירים ומחלחל עד אחרון העובדים.
הצעתי
חשוב להנהלות ולמנהלים ששאיפתם היא לא רק לשרוד את התקופה הנוכחית אלא אפילו לצאת ממנה בעמדה משופרת - לנהל את אופי ורמת הלחץ שאנשיהם נתונים בהם.
איך עושים זאת? כמה המלצות:
1. תקשורת פנים ארגונית אמינה ושקופה - לתקשר לאנשי הארגון- מידע רלוונטי ואמין- לפני שהוא מגיע מהתקשורת- כדי לבסס את האמון במידע המגיע מהדרגים הבכירים ואת היכולת לצפות מה עומד להתרחש- לפתח בעובדים אמונה ש"יגידו לי אם משהו עומד לקרות לכן אין צורך לעסוק בספקולציות".
2. שכנוע ברציונל שעומד מאחורי שינויים - בעת שינוי ארגוני משמעותי כגון גל פיטורין, רכישה, מיזוג, שינוי מבנה ארגוני -יש לגייס את "דעת הקהל" הארגונית והמחויבות של העובדים לביצוע השינוי. שינויים מסוג זה הם "כואבים" ומעוררים התנגדות. אין ספור תכניות לשינוי - נפלו בשלב היישום. חשוב להבהיר את הרציונל לשינוי והתוצאות העתידיות הצפויות מיישומו בכדי לגייס את התמיכה הדרושה להטמעה.
3. תמיכה והעצמה של עבודת צוותים - כנגד מגמת ההתבודדות שעלולה להתרחש בעת גלי פיטורין במיוחד, מתוך חוסר רצון לשתף בקשיים, חשוב לחזק צוותים ואת נכונותם להתייעץ, לפתור בעיות ולהשתמש בעוצמתה של הקבוצה בכדי להביא להישגים. ייעוץ ארגוני להעצמת עבודת צוותים יכול לעשות את ההבדל תוך שת"פ עם מנהלי משאבי אנוש ומנהלים ישירים בארגון.
4. יצירת "מרחב של שפיות" למנהלים בכלל ולמקבלי החלטות משמעותיות בפרט דרך ייעוץ ניהולי אישי / אימון אישי לשם בחינה של נושאים קריטיים, אלטרנטיבות לפעולה, ולא פחות חשוב לשם העצמת אפקטיביות של בעלי ההשפעה המשמעותיים "בסביבה נקייה מרעשים" - התייעצות עם יועץ ארגוני חיצוני, ניטרלי.
מאת: אפרת קרין סלטון. מרצה בתכנית לתואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני במסלול האקדמי המכללה למינהל ויועצת ארגונית. מייל לתגובות:
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
