הריבית ברצפה: נדרשים צעדים אחרים שיגרמו להתאוששות
נגיד בנק ישראל הוריד אתמול את הריבית השנתית במשק ב-0.25 אחוז לרמה של 0.5 אחוז. זוהי הורדת הריבית השמינית מאז תחילת חודש ספטמבר 2008. בחודשים האחרונים קיימת האטה בפעילות הכלכלית בעולם, מחירי הסחורות ירדו, וגם בישראל המחירים במגמת ירידה. מאז חודש אוקטובר 2008 אין חשש לאינפלציה ולכן נגיד בנק ישראל לא נרתע מלהוריד את הריבית.
אין ספק כי הורדת הריבית בחודשים האחרונים הייתה הכרחית, כיוון שאילו הריבית לא הייתה יורדת, הדבר היה עלול לגרור תיסוף משמעותי בשקל, לגרום לכך ששיעור האבטלה יהיה גדול עוד יותר מכפי שהוא היום ושהתוצר הלאומי יקטן בקצב גדול יותר.
הורדת הריבית משתלבת עם צעדים נוספים אשר נוקט בנק ישראל: רכישת אג"ח ממשלתי בשוק המשני על מנת להוזיל את האשראי ארוך הטווח, והמשך רכישת מטבע חוץ אשר החל לפני כשנה, כדי לחזק את מחיר מטבע חוץ ולעודד את היצואנים ואת היצרנים אשר אמורים להתמודד עם ייבוא מתחרה.
אך, שיעור הריבית של בנק ישראל כיום, הינו קרוב לרצפה ולכן כלי זה של הורדת הריבית המוניטארית קרובה מאוד למיצוי. כדי לבלום את המשך ההאטה במשק והגידול במספר הבלתי מועסקים, יש להגביר את הצעדים האחרים אשר ננקטים כבר כיום על ידי בנק ישראל ולחשוב גם על צעדים חדשים.
הורדת הריבית על ידי בנקים מרכזיים הינו מכשיר ידוע אשר נועד למנוע האטה במשק. בישראל כמו במדינות רבות בעולם מיצו עד תום נגידי הבנקים המרכזיים את המכשיר הזה.
בימים הקרובים תוקם ממשלה חדשה בישראל. עליה, בשילוב ובשיתוף בנק ישראל לנקוט בצעדים יצירתיים ובעלי משמעות, על מנת להגדיל את מקורות המימון למגזר העסקי, בעלויות נמוכות יחסית. אחד האמצעים להגדלת מקורות המימון למגזר העסקי, הוא הרחבת שוק האשראי החוץ בנקאי וחיזוקו.
הריבית כיום הינה הנמוכה ביותר שהייתה אי פעם בישראל. כנראה הריבית הגיעה לרצפה. כאמור, נדרשים צעדים אחרים אשר יגרמו למשק להתרומם. ויפה שעה אחת קודם.
בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
הנגיד רומז על שינוי טון מוניטרי ומותיר פתח להפחתת ריבית כבר בהחלטה הקרובה אם מגמת ההתמתנות באינפלציה תימשך; לצד האופטימיות, הוא מזהיר כי הורדה כזו תחייב אחריות תקציבית והמשך שמירה על היציבות הפיסקלית
בכנס הפיקוח על הבנקים, נגיד בנק ישראל אמיר ירון כלל איתות ברור טון מוניטרי, אם כי כזה שמגיע בליווי זהירות מודעת.
בהתייחסותו לאינפלציה, הנגיד אמר כי בתקופה האחרונה נמשכת מגמת ההתמתנות בעליות המחירים, וכי "המדד האחרון, שהפתיע את השוק כלפי מטה, מהווה התפתחות בכיוון הנכון". לדבריו, גם לאחר תקופת לחימה ממושכת, הפעילות הכלכלית נותרה ערה, עם גידול בהוצאות בכרטיסי אשראי, גיוסי הון מחודש בהייטק ותוצאות חיוביות בבורסה.
השילוב הזה, קרי ירידה באינפלציה במקביל לשיפור בפעילות, הוא בדיוק התנאי שבנק ישראל חיכה לו בחודשים האחרונים. כלומר, אחד החששות המרכזיים היו שהיציאה מהמלחמה תגרור איתה התפרצות אינפלציונית, אך נראה שלא כך המצב, ולמעשה לאור "שגרת המלחמה" שהייתה בחודשים האחרונים למלחמה, נראה שאין שינוי מהותי מצד הצרכנים בישראל.
בין הכוחות שתומכים
בירידת אינפלציה ציין הנגיד את התיסוף בשקל ואת הירידה הצפויה בהיקף גיוס המילואים, שעשויה להקל על שוק העבודה ולהפחית לחצי שכר. מנגד, הוא הזהיר כי שיפור במצב הגיאופוליטי עלול דווקא להוביל לגידול בביקושים, דבר שעלול להצית מחדש לחצי מחירים, אם כי עד כה זה לא המצב בפועל.
בהתייחסות למדיניות עד כה, הנגיד הדגיש כי הצעדים שננקטו עד כה שמרו על אמינות המדיניות, אך גם ציין שעד להחלטת הריבית הבאה יתפרסמו מדד מחירים נוסף ונתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השלישי, “שיספקו תמונה בהירה יותר ויאפשרו קבלת החלטה מושכלת ומבוססת נתונים”.
כלומר, הורדה אפשרית, אך רק לאחר שיתקבל אישור נוסף שהאינפלציה מתכנסת ליעד. במילים אחרות, אם לא תהיה הפתעה מהותית במדד אוקטובר שיתפרסם בעוד כשבוע וחצי, הריבית עשויה לרדת כבר בסוף החודש לראשונה מאז ינואר 2024.
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- בנק ישראל השלים את המעבר לתקן EMV, כולל בתחנות דלק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המכשולים במבט קדימה
בהקשר רחב יותר, הנגיד התייחס גם לחוסן המאקרו-כלכלי של ישראל: “בקהילה הבינלאומית מופתעים מהיכולת של המשק הישראלי להציג עמידות יוצאת דופן בשנתיים האחרונות”, אמר, וציין כי החוסן הזה מתבטא גם בירידת פרמיית הסיכון של ישראל ובעליות בבורסה המקומית. למרות שנתוני הרבעון השני היו חלשים יחסית, בין היתר בשל השפעת המלחמה, ברבעון השלישי, וביתר שאת בשבועות האחרונים מאז הפסקת האש, האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על התאוששות נאה, עם סימנים ראשונים לצמיחה מחודשת.
